הבנק המרכזי האירופי (ECB) הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.25%, החלטה המשקפת את העדפתו להחזיר את האינפלציה ליעד באופן הדרגתי, גם במחיר של תקופה ממושכת שבה האינפלציה תיוותר מעל יעד ה-2%.
למרות העלייה במחירי האנרגיה בעקבות ההתפתחויות הגיאופוליטיות במזרח התיכון, בשלב זה אין עדויות לכך שההתייקרויות חלחלו באופן רחב למשק. להפך, אינפלציית הליבה, בניכוי אנרגיה, ירדה מ-2.4% בפברואר ל-2.2% ביוני, נתון המעיד כי לחצי המחירים הבסיסיים ממשיכים להתמתן.
החלטת הבנק משקפת גם את החשש מהמחיר הכלכלי של הידוק מוניטרי נוסף. העלאת ריבית נוספת עלולה להגביר את הסיכון למיתון ולהכביד במיוחד על מדינות גוש האירו בעלות חוב ציבורי גבוה, תוך פגיעה ביציבות הפיננסית ובקיימות הפיסקלית. נראה כי בשלב זה ה-ECB מעריך שהעלות של החזרת האינפלציה ליעד במהירות גבוהה יותר עולה על התועלת שבמהלך כזה.
מכאן והלאה, המדיניות תיקבע בעיקר בהתאם להתפתחויות בשוק האנרגיה. אם העלייה במחירי האנרגיה תישאר זמנית ולא תתורגם לעליות שכר, לעלייה באינפלציית השירותים או לעלייה בציפיות האינפלציה, צפוי הבנק להימנע מהידוק נוסף של המדיניות המוניטרית. מנגד, אם יתפתחו לחצים אינפלציוניים רחבים יותר, ייתכן שיידרשו העלאות ריבית נוספות.
עבור המשקיעים, המסר המרכזי הוא שהבנק המרכזי האירופי אינו מגיב באופן אוטומטי לזעזועים זמניים במחירי האנרגיה, אלא בוחן האם הם מחלחלים לכלכלה הריאלית. בתקופה הקרובה צפויים השווקים לעקוב מקרוב אחר נתוני השכר, אינפלציית השירותים וציפיות האינפלציה, שכן הם יהיו הגורמים המרכזיים שיקבעו את כיוון המדיניות המוניטרית באירופה.
עבור המשקיעים בישראל, החלטת ה-ECB מהווה אינדיקציה חשובה לסביבת הריבית הגלובלית. כל עוד הבנק המרכזי האירופי ממשיך לנקוט גישה זהירה ואינו ממהר להעלות את הריבית, הדבר עשוי לתרום ליציבות בשווקים הפיננסיים בעולם. עם זאת, כל התרחבות של לחצי האינפלציה בעקבות עלייה מתמשכת במחירי האנרגיה עלולה לשנות את מסלול המדיניות באירופה ולהשפיע גם על שוקי ההון הגלובליים, ובהם השוק הישראלי.

סטפן גרלך, הכלכלן הראשי של בנק EFG השוויצרי, קרדיט: EFG


