הגיע זמן שינוי?  ברוך בואכם לשוק שורי

מה ההגדרה של שוק שורי? שוק שבו כל ידיעה, גם אם שלילית, מתפרשת לחיוב. ברוך בואכם לשוק שורי.  טוב, כדי לא להבהיל נכנה את התקופה האחרונה בשווקים כ"גל חיובי שיכול להימשך עוד זמן מה". 

עד כאן סמנטיקה. אבל אם נניח למשחקי המילים, ניתן להבחין באופן ברור למדי בשינוי סנטימנט בשוקי העולם. הראייה הכי טובה לכך התקבלה השבוע, עת השווקים התעלמו כמעט לגמרי מהפחתת הדירוג של  מדינות אירופה על ידי S&P, בניגוד מוחלט לזעזוע שעבר על השווקים באוגוסט אשתקד לאחר הפחתת הדירוג של ארה"ב. במקביל, הנפקות החוב של ספרד ואיטליה בוצעו בתשואות נמוכות משמעותית מאלו של ההנפקות הקודמות, מה שסייע להפחית את מידת הלחץ של המשקיעים. לאלו ניתן להוסיף את הירידה במרבית מדדי הסיכון, כמו ה  TED SPREAD (ההפרש בין ריבית הליבור לאג"ח לשלושה חודשים) ובריבית הליבור.  אפילו הצהרתו של בכיר בפיץ' לפיה יוון תפשוט את הרגל כמעט בוודאות, לא הצליחה לפגום בעליצות שתקפה את השווקים. 

אז מה, נגמר המשבר? הכל הסתדר? בוודאי שלא.  אבל כנראה שהשווקים מעריכים שהצעדים האחרונים שננקטים באירופה להתמודדות עם המשבר הם כנים ורציניים.  נראה שזה ההסבר העיקרי, אם לא היחיד לירידה בפרמיות הסיכון באירופה ובעולם כולו.  בעצם, אולי יש הסבר נוסף.  בזמן שאנו עוקבים אחר אירופה, העולם מתחיל לזוז. הנתונים בארה"ב מעידים על כך שהמשק האמריקאי מתאושש. עדות (נוספת) לכך קיבלנו מנתוני מדד ה EMPIRE STATE FACTORY שהציג עליות מרשימות במרבית הפרמטרים שלו, כולל תעסוקה והזמנות חדשות. 

אבל הנתון הכי מעניין בהקשר של המשק האמריקאי נמצא דווקא בדוחות הרבעוניים של שלושת הבנקים הגדולים, ג'יי פי מורגן, סיטיגרופ ווולס פארגו שהתפרסמו בשבוע האחרון.  לראשונה מאז 2007, נרשמה עלייה ברבעון הרביעי בהיקף ההלוואות שניתנו על ידי שלושת הבנקים לעיל.  בשיחת הועידה של ג'יי פי מורגן, אמר המנכ"ל דיימון : "Demand is everywhere: Industrial, consumer, Asia, Latin America, trade finance, corporations, all types of corporations.". ביקוש להלוואות ? בכל התחומים ? כנראה שמשהו באווירה בעולם העסקים באמת משתנה.

לא גמרנו עם האופטימיות.  סין, זוכרים ? כפי שכתבנו בתחזית השנתית שלנו, אותם לא מעניינות הצרות בעולם.  הסינים לא מוכנים לרדת ברמת החיים שלהם לאחר שהורגלו לה. סין רשמה ברבעון האחרון של 2011 צמיחה של 8.9%.  צריך להוסיף עוד משהו ? דווקא כן.  במהלך 2011 ובפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, שיעור גידול האוכלוסייה העירוני של סין עלה על זה שמחוץ לערים.  לא זו בלבד שהסינים נוהרים בהמוניהם לעיר, אלא שהחיים הטובים (יותר מהכפר) בעיר מעודדים אותם להתרבות בקצב גבוה. 

הגרף המצורף שלקוח מה"אקונומיסט" מספר את כל הסיפור.  אף אירוע כלכלי ופיננסי, משברי ככל שיהיה אינו יכול לשנות את תופעת האורבניזציה שמאפיינת את השווקים המתעוררים בשנים האחרונות.  זוהי התופעה שמשנה ותשנה את פני הכלכלה הגלובלית בעתיד הקרוב וכנראה גם הרחוק, ולכן תיק ההשקעות שלנו צריך להיות מוטה לטובת אותן חברות שרוכבות על המגמה האדירה הזו.
 
נסכם את החלק הגלובלי באמירה שהירידה בפרמיית הסיכון בעולם נושאת עימה בשורות טובות לשווקים.  מפלס החרדה יורד, רמת האמון עולה (אם כי באיטיות רבה, יש לומר) וככל שייצאו יותר נתונים חיוביים, יש לצפות שהררי המזומנים בעולם יחפשו תשואה גבוהה על כספם מאשר זו שמספקים כעת האפיקים הסולידיים הקצרים.  בזהירות, אנו חשים שהגיע הזמן להתחיל ולהגדיל את רכיב הסיכון בתיקים.  הווה אומר, קצת יותר מניות, יותר אג"ח קונצרני ופחות אג"ח ממשלתי.

השורות הנ"ל רלוונטיות כמובן גם לתיק הישראלי. הקונצנזוס לגבי הריבית הניח שזו תרד ברבע עד חצי אחוז במהלך החודשים האחרונים.  אלא שאחד הגורמים שלהם מייחסים בבנק ישראל חשיבות רבה בתהליך קביעת הריבית, הוא הכלכלה הגלובלית.  יש סיכוי רב שבמידה והמצב באירופה אכן מתייצב, ולאור נתוני המשק המקומי, הציפיות לירידה בריבית ייאלצו להיגנז.  למעשה, לבנק ישראל אין היום אפילו לא סיבה אחת להפחית את הריבית.  הנתונים האחרונים מראים שהמשבר באירופה לא מורגש כמעט בנתוני הסחר (לפחות עד עתה) וקצב הצמיחה במשק אמנם התמתן אבל עדיין גורם למדינות רבות להתקנא בנו.  אנו מעריכים שהמסע הנאה שעשו האגרות הממשלתיות הארוכות בחודשים האחרונים מאז הפחתת הדירוג של ארה"ב באוגוסט עומד בפני סיום. 
 
כפי שרואים בגרף, התשואות ירדו בחוזקה, השיפועים התמתנו מאוד ומאחר ולדעתנו, הריבית תחדל מלרדת, הסיכון במח"מים הארוכים עלה.      

 וכידוע, סיכון אנחנו אוהבים, אבל רק אם מפצים אותנו בצד הסיכוי.  לכן, הפחתנו מח"מ בתיק השקלי באופן חד מארבע וחצי שנים לשנתיים וחצי לערך.  במקביל, המח"מ של התיק הצמוד ירד משש שנים לערך לכיוון ארבע וחצי שנים.  הירידה בשנאת הסיכון בשווקים תמשיך להיטיב עם האגרות הקונצרניות שלדעתנו עדיין מציע פיצוי ראוי בחלקים נרחבים שלו על הסיכון ולכן אנו ממשיכים בחשיפה גבוהה לאפיק זה.  במקביל, ככל שיתברר שנתוני הפעילות הכלכלית / יצרנית בעולם ממשיכים להשתפר, גם שוק המניות ימשיך במגמה החיובית.

לכן, בקרנות המעורבות הגדלנו את החשיפה המנייתית מרמה של כ 30% מהרמה המותרת לשיעור של 50%. מדיניות השקעות זו (הן באג"ח והן במניות) באה לידי ביטוי בקרנות כמו 'אפסילון (A1*) 10/90 דיבידנד' (5112719).

יתכן שמי שממתין לשיפור משמעותי יותר בנתוני המקרו כדי להגדיל סיכון, נוהג באופן שקול.  אבל תארו לעצמכם שבתחילת 2011 היינו מציגים את השאלה הבאה : בהנחה שהמשק הישראלי יצמח בשיעור של 4.8%, האבטלה תרד לרמה של5%, הריבית ל 2.75% והאינפלציה תעמוד בדיוק במרכז היעד.  מה לדעתכם יניב מדד המעו"ף?  השוק כנראה באמת מסתכל קדימה ולא אחורה.

משהו לסיום : כבכל שנה, מגזין ה"ברונ'ס" עורך פורום שבו משתתפים כמה ממנהלי ההשקעות הבכירים בעולם (שבשנים האחרונות מפקששים בענק).  אחד המשתתפים הוא מארק פאבר שידוע בכינויו "mr. doom" על שום תחזיותיו האפוקליפטיות.  השנה הוא התעלה על עצמו כשאמר את המשפט הבא :

On another optimistic note, World War III will occur in the next five years

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.