ההתאוששות בארה"ב תתמתן
האצה בצמיחה לקראת סוף השנה – הצמיחה ברבעון הרביעי של השנה הסתכמה בקצב שנתי של 2.8% לעומת קצב שנתי של 1.8% ברבעון השלישי של השנה. הצריכה הפרטית עלתה ב-2% וזאת כאשר הצרכנים ממשיכים להוריד את שיעור החיסכון שלהם, שהגיע כבר לרמה של 3.7% ורמת ההשקעה עלתה בקצב מתון. אנו מעריכים כי החיסכון יעלה מעט ברבעונים הבאים מה שימתן את קצב גידול הצריכה הפרטית. יש לציין כי ההכנסה הריאלית עולה בקצב מתון נוכח החולשה בשוק העבודה. מה שהאיץ את הצמיחה ברבעון היה כמובן שיקום המלאים שתרם כ-1.9% לצמיחה.
שיקום המלאים יתמתן - מזה חודשיים אנו מעריכים כי קצב ההתאוששות בארה"ב יתמתן במהלך 2012. כפי שהסברנו לא פעם, אנו מעריכים כי "צוואר הבקבוק" שנוצר בעקבות רעידת האדמה ביפן, האיץ את הייצור בארה"ב והוריד בחדות את רמת המלאים ברבעון השלישי של שנת 2011. הירידה במלאים חייבה תהליך של שיקום מלאים ברבעון הרביעי של השנה, מה שהאיץ את הצמיחה. תהליך זה צפוי להמשיך גם ברבעון הראשון של השנה. בנוסף נראה כי גם השיטפונות בתאילנד האיצו את הייצור בסקטור הטכנולוגיה והרכב בארה"ב בעוד הוא מנסה לחפות על המחסור בעולם.
למרות האצה בצמיחה ברבעון הרביעי אנו רואים בתוצאות אלו אכזבה כאשר הצריכה הפרטית, ההשקעה וקצב שיקום המלאים, צפויים להתמתן בהמשך השנה.
מקצצים? – מבט אל נתוני הצמיחה בארה"ב מגלה כי הוצאות ממשלה ירדו ב-4.6%. הוצאות הביטחון ירדו ב-12.5% ככל הנראה כתוצאה מיציאת הצבא מעיראק והלחץ לקצץ בעקבות החוב התופח. עם זאת נראה כי הוצאות אלו עשויות לזנק מחדש עקב המתיחות באירן, בנוסף סעיף זה מתאפיין בד"כ בתנודתיות קיצונית. בנוסף נרשמה ירידה של 2.5% בהוצאות הרשויות וממשלות מקומיות.
ברננקי מרמז על QE3 ?
הבנק המרכזי בארה"ב הותיר כמובן את הריבית ללא שינוי השבוע, אבל הסיפור הגדול היה האיתות כי הריבית עשויה להישאר ברמה אפסית לתקופה ממושכת יותר מאמצע 2013 כפי שניצפה מוקדם יותר.
הפד פרסם את תחזיותיהם בעלי התפקידים לריבית העתידית. מתוך 17 משתתפים, 11 העריכו כי הריבית תעלה רק לאחר שנת 2014 כאשר 2 העריכו כי הריבית תעלה רק בסוף שנת 2016. בנוסף הבנק מאותת כי הוא מעריך שקצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית יתמתן ברבעונים הבאים וחותך את תחזיות הצמיחה כלפי מטה (מ-2.5%-2.9% לרמה של 2.2%-2.7%).
תוכנית רכישות נוספת – מזה חודשים אנו מעריכים כי לא יהיה מנוס מתמריצים מוניטריים נוספים שהפעם יתרכזו בשוק הדיור. רק בשבוע שעבר הסברנו בהרחבה מדוע אנו מעריכים כי הפד ימקד את תוכנית הרכישות הבאה שלו באג"ח מגובה משכנתא (הרחבה פיסקלית לא באה בחשבון, מדיניות הריבית מוצתה ולכן חייבת ארה"ב להאיץ את שיקום שוק הדיור).
עוד כתבנו: "רמזים או אפילו הצהרה על תוכנית, אנו עשויים לראות כבר בהחלטת הריבית הקרובה ביום רביעי. מנגד קיימות הערכות כי בעקבות השיפור באינדיקטורים הכלכליים וההתייצבות בשוק הדיור לא קיים צורך כעת בתוכנית נוספת. אנו מזכירים בנקודה זו כי שיעור הפיגורים והעיקולים מתוך סך המשכנתאות עדיין עומד על 13%".
בפד אומנם נמנעו מלהציג תוכנית רכישות נוספת בשלב זה אבל אמרו במפורש כי ימשיכו לעקוב אחר ההתפתחויות של הצמיחה ולהתאים את המדיניות המוניטרית כאשר הוא מוכן להתאים את גודל הנכסים שלו כדי לתמוך בכלכלה – במילים פשוטות, אם תידרש תוכנית רכישות לא נהסס לבצע אותה. נזכיר כי אנו מעריכים פעולה משולבת של הממשל שתכלול הטבות למחזור המשכנתא ע"י הסוכנויות פרדי מק ופאני מיי.
גם השבוע האינדיקטורים היו טובים יחסית
ההשקעות גדלות? – הזמנות מוצרים בני קיימא היו מעודדות כאשר נרשמה עלייה בהשקעות עסקיות לקראת סוף הרבעון. עלייה זו עשויה לאותת על התחזקות הבטחון של העסקים במידה והמגמה תימשך ברבעון הבא (במידה ולא, ככל הנראה העלייה בהשקעה היתה "רעש" שנוצר כתוצאה מניצול הטבת המס בגין 100% פחת מואץ, שהסתיימה השנה).
מדד אמון הצרכנים של מישגן עלה לרמה של 75.1 ואותת על הבנטימנט החיובי המתפתח בקרב הצרכן האמריקאי.
השבוע הקרוב בארה"ב
נתונים חשובים יתפרסמו השבוע בארה"ב – מדד מנהלי הרכש היצרני בארה"ב צפוי להתפרסם השבוע ולשפוך מעט אור על המשך השיפור בייצור, בהזמנות החדשות והגידול במלאים. כפי שכתבנו מוקדם יותר, אנו מעריכים כי ההתאוששות תימשך ברבעון הראשון של השנה ולאחר מיכן תיחלש.
בנוסף יתפרסמו מדד אמון הצרכנים ודוח התעסוקה לחודש ינואר. הדוח צפוי להצביע על יצירה של 150 אלף משרות בהובלת הסקטור הפרטי כאשר הגידול במשרות השליחים בחודש שעבר (42 אלף) עשוי להימחק כבר החודש. החורף "החמים" יחסית, עשוי לספק רוח גבית נוספת כאשר סקטור הנדל"ן מאבד פחות משרות מהרגיל עקב מזג האוויר הנוח.
הבנק המרכזי באירופה מוריד את התשואות
בשבועות האחרונים אנו עדים להתחזקות המעורבות של הבנק המרכזי בשווקים, הן ע"י פעולות בשוק הפתוח והן ע"י הצהרות במטרה להגביר את בטחונם של המשקיעים. הבנק המרכזי המשיך לרכוש אג"ח בשוק הפתוח בניסיון להוריד את התשואות, בנוסף אנו מעריכים כי תוכנית ההלוואות לשלוש שנים שהגדילה את הנזילות של הבנקים היתה מוצלחת במיוחד. התוכנית אומנם ספגה ביקורת על כך שהכספים לא נווטו לרכישת אג"ח ממשלתי או לאשראי עסקי אלא לפיקדון בבנק המרכזי, עם זאת אנו מעריכים כי הכספים הופקדו בבנק המרכזי כחלק ממגמה שהחלה חודשיים קודם לכן בעקבות העלייה ברמת אי הוודאות בשוק הפיננסי, עם זאת אנו מעריכים כי הכספים ינווטו מחדש לאג"ח ממשלתי ואשראי עסקי כאשר רמת הסיכון תרד.
יש לציין כי ההלוואות הן עד לתקופה של שלוש שנים ולכן מתחזקת אצלינו ההערכה כי אכן יעשה שימוש בכספים אלו. בנוסף יש לציין כי באירופה מעריכים כי גם בחודש פברואר ימשיכו הבנקים לעשות שימוש בהלוואות אלו בהיקף דומה.
בפורום הכלכלי בדאבוס אמר הנגיד האירופאי כי ברור לכולם כי בשלב זה הצלחנו לחמוק מקריסה בסקטור האשראי והפיננסים, עם זאת אנחנו עדיין לא יודעים להגיד האם הכספים שלוו הבנקים אכן יגיעו לכלכלה הריאלית – זה בד"כ קורה בפיגור ולכן נאלץ לחכות.
התשואות באירופה יורדות, המגמה עשויה להתחזק – התשואות באירופה ממשיכות לרדת חרף הורדות הדירוג כאשר הבנק המרכזי מגביר את המעורבות שלו בשווקים והמשקיעים מצטרפים למגמה. התשואות לאג"ח על 10 שנים באיטליה ירדו מתחת לרמה של 6% מאז חצו רמה זו בסוף חודש אוקטובר. התשואות על אג"ח 10 שנים בספרד ירדו מתחת לרמה של 5%. בשליש הראשון של השנה השנה צפויה אירופה למחזר יותר מחצי טריליון אירו מה שעשוי להכביד על מחירי האג"ח. המשך ירידה בתשואות מאותת על עלייה בבטחון המשקיעים כי אירופה תצליח למחזר את החוב ותמנע ממשבר פיננסי, לפחות בשלב זה. בנוסף יש לציין כי גם בשוק הקונצרני ניראה רגיעה כאשר מחירי ה-CDS מתמתנים הן עבור החברות הגדולות והן עבור חברות ה-High Yield.
אי הסכמה על הסדר ביוון מסכנת את המערכת
הסאגה היוונית נמשכת – יוון ונציגי הסקטור הפרטי עדיין לא הגיעו להסכמה על הסדר, עם זאת שוב מדווחים שם כי הצדדים קרובים לסיכום. גיבוש עסקת ה"החלף" של יוון מתקרבת לסיומה, כאשר שרי האוצר של אירופה לוחצים את מחזיקי האג"ח ליטול חלק גדול יותר במחיקת החוב. רק לפני כשלושה חודשים סוכם כי מחזיקי האג"ח יוותרו על 50% מהקרן, אולם עם התכווצות הצמיחה ביוון, עמידה ביעד הפחתת החוב ל-120% עד 2020 הפכה למאתגרת יותר והובילה לבחינה מחדש של תנאי התספורת. הלחץ להגיע להסכם הוא גדול שכן ללא הסכם יוון ככל הנראה לא תקבל את הסיוע בסך 14 מיליארד אירו בחודש מרץ ותגיע לפשיטת רגל. בנוסף כבר בשלב זה מתקיימים מגעים לתוכנית סיוע נוספת.
הסדר ביוון יוריד את רמת הסיכון באירופה ועשוי לספק רוח גבית נוספת לאג"ח הממשלתי. עם זאת יש לציין כי בשלב זה רמת הסיכון עדיין גבוהה. האיחוד האירופאי וקרן המטבע תובעים מיוון להגדיל את הקיצוצים וליישם מספר צעדי צנע ארוכי טווח נוספים. הלחץ על יוון עשויי לדחוק אותה לפינה ולהוביל לתרחיש בלתי רצוי של היפרדות.
נתונים מעודדים אבל אירופה לא תחמוק ממיתון
מדד אמון העסקים בגרמניה עלה כנראה לשיא של חמשת החודשים האחרונים, זאת לאור הסימנים כי הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו עשויה להצליח לחמוק ממיתון בשלב זה. ענפי התעשייה והשירותים, לפי הסקר, התרחבו כנראה יותר מהצפוי. בקרן המטבע אומנם הורידו את תחזיות הצמיחה של גרמניה, אולם ציינו כי היא יכולה לעמוד בהשלכות המשבר. בנוסף, האומדן המקדים של מדדי מנהלי הרכש היצרני והשירותים באירופה עלו ל- 48.7 ו- 50.5, בהתאמה.
נתונים מעודדים נוספים הגיעו מכיוונו של הצרכן הגרמני שאותת על עלייה בכוונה להגדיל את הצריכה הפרטית שלו ברבעונים הבאים.
למרות הנתונים הטובים, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הכלכלה הגרמנית אכן התמתנה בחודשים האחרונים. גרמניה אולי תציל את אירופה (ואת עצמה) אך היא תתקשה להפגין צמיחה חזקה נוכח המיתון הצפוי במדינות האיחוד. בנוסף נראה כי גם ההתמתנות בשווקים מתעוררים צפויה להכביד.
השבוע הקרוב באירופה
המשקיעים יחכו לחדשות מיוון שיורידו את המתח באירופה – כפי שציינו מוקדם יותר הסדר בין מחזיקי האג"ח היווני הפרטיים לממשלת יוון יוביל להגברת התשואות ויספק רוח גבית נוספת לתשואות באירופה. עם זאת הפסקה נוספת או חלילה פיצוץ במשא ומתן יעלה מחדש את רמת הסיכון באירופה ואיתו את התשואות.
פעולות נוספות של הבנק המרכזי והצטרפות של המשקיעים למגמה החיובית, עשויות להמשיך ולהוריד את התשואות.
בגיזרת הנתונים הכלכליים יתפרסמו נתוני הסנטימנט באירופה שעשויים לאותת על התחזקות האופטימיות בקרב העסקים ובקרב הצרכנים.
רעידת האדמה גוררת את יפן לגרעון מסחרי
שנת 2011 תיזכר ביפן כשנה ראשונה מאז 1980 בה נרשם גרעון בחשבון סחורות של מאזן התשלומים. הסיבה לכך טמונה בייבוא מוגבר של מוצרי אנרגיה והעברת תשתיות הייצור לחו"ל על רקע רעידת האדמה במרץ שנה שעברה. עובדה זו עוררה תהיות האם יהיו לכך השלכות על חוסנו של הין שנהנה עד כה מאי-תלות של יפן בממון זר. במשך שנים היא תפקדה כמלווה נטו מול העולם ובשל כך קיבלה תואר של "חוף המבטחים" עבור המשקיעים במט"ח, על אף נטל החוב הפיסקאלי הגדול ביותר בעולם.
השבוע דיווח משרד האוצר של יפן על התכווצות של הייצוא ב-8% בדצמבר, בהמשך ל-4.5% בנובמבר ו-3.76% באוקטובר. הייבוא עלה ב-8%, הקצב האיטי ביותר מאז אפריל, אולם גדול מספיק כדי לשמור על גירעון מסחרי חודש רביעי מתוך חמשת האחרונים.
ברמת המדינות, ניכרת ההצטמקות של היצוא לאסיה (לסין) ולאירופה המערבית, אם כי הייצוא לארה"ב נותר בטריטוריה חיובית ואף הואץ ביחס לנובמבר. הייצוא של מכונות, מכונות חשמליות, מוצרי ייצור וכימיקלים ממשיך להעיד על האטה, כמו גם ציוד התחבורה שצנח בחדות אחרי תקופה ארוכה של יציבות.
התמתנות הייצוא תימשך ככל הנראה ספר חודשיים נוספים, עד פברואר, אז נקודת ההשוואה השנתית תהיה נמוכה יותר ותגרור טכנית כניסה לטריטוריה חיובית של שיעורי השינוי השנתיים. הגירעון בחשבון סחר החוץ ישמר כנראה עד יוני, כאשר הביקוש העולמי החלש, הין החזק ועלייה בצרכי האנרגיה בבית, יקשו על ההתאוששות במאזן חוץ. נקודת אור הייתה ותישאר כנראה דרום אסיה (אינדונזיה, ווייטנאם, הודו, פיליפינים) שממשיכה להוות שוק היעד ההולך וגדל עבור היצואנים היפניים וכן, ניתן לקוות כי כלכלת ארה"ב גם תפתיע לטובה ותספק ביקושים בריאים.
הנגיד ההודי מפגין זהירות
החלטת הבנק המרכזי של הודו להותיר את שיעור הריבית על כנה ברמה של 8.5% לא הפתיע איש, שכן אינפלציית הליבה עדיין נמצאת ברמה גבוהה ומצריכה זהירות. מה שהפתיע, מנגד, הייתה החלטתו להפחית את יחס הרזרבות מ-6% ל-5.5%. בהודעתו לציבור שידר הנגיד איפוק וזהירות, כאשר הדגיש כי הירידה האחרונה בקצב האינפלציה מ-9.1% ל-7.5% נבעה בעיקר מצניחת מחירי המזון (לרוב ירקות) ואיננה שיקפה הוזלת מחירים רוחבית. הבנק ציין כי יפחית את שיעור הריבית רק אחרי שיוודא כי מדובר בהתמתנות קבועה בקצב האינפלציה ולא בירידה חד פעמית. לנגיד יהיה קל יותר לפתוח במהלך ההרחבה אחרי שהממשלה תצא עם הצעת התקציב לשנה פיסקאלית חדשה (2012/2013 במרץ).
הפחתת יחס הרזרבות ככל הנראה לא מהווה סימן לשינוי מדיניות, אלא הזרמת נזילות לשווקים "שחוסכת" מהנגיד את רכישת האג"ח בשוק. ספק אם נראה הורדת ריבית לפני מרץ, קיים סיכוי כי ההחלטה תדחה לאמצע השנה.
פישר חושש, האוצר חוגג ועוד- מאקרו מקומי
בנק ישראל מוריד את הריבית לחודש פברואר ב- 0.25% לרמה של 2.50% בניגוד למרבית ההערכות בשוק. הבנק לא מתרשם מהעליות בשווקי המניות ומהתייצבות האינדיקטורים הכלכליים בחודש האחרון (מדד משולב 0.2% ועלייה בייצוא) ומחליט להוריד את הריבית כבר החודש. הבנק מציין כי הידרדרות גוש האירו למיתון (הודות ההשלכות של הריסון הפיסקאלי על הצמיחה) עלולה להוביל לכך שרמת אי הודאות ביחס למשבר החוב תישאר גבוהה וכך גם לגבי אי הודאות לגבי התפתחויות במשק הישראלי.
האם פישר חושש לפספס את יעד האינפלציה מלמטה? – בנק ישראל מציין כי קצב עליית המחירים הואט משמעותית במחצית השנייה של השנה והוא מגלם קצב שנתי נמוך מגבול היעד התחתון של הממשלה. גם בהשוואה היסטורית ניתן לראות כי קצב האינפלציה הואט משמעותית והוא עומד על אפס לעומת ממוצע של 2% בשנים האחרונות. נזכיר כי האינפלציה בחצי השנה האחרונה הושפעה מהמחאה החברתית כאשר האינפלציה המקומית מסתכמת ב- 0%.
כמו כן, המחצית הראשונה של השנה (חודשי החורף בעיקר) היו יחסית נמוכים ושנה קודמת הם היו יחסית גבוהים. למרות האמור לעיל, בנק ישראל לא שינה את תחזיות חטיבת המחקר והוא עדיין צופה כי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תעמוד של 2.1% וכי הריבית בסוף שנת 2012 תעמוד על 2.2%. אנו ממשיכים להעריך כי האינפלציה הממוצעת בשנים הקרובות תסתכם מתחת למרכז היעד.
הצלחה למשרד האוצר – משרד האוצר הנפיק השבוע אג"ח דולרי ל-10 שנים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר. התכנון הראשוני היה להנפיק 1 מיליארד דולר אולם בעקבות הביקושים הרבים (פי 4 מהסכום המקורי) והריבית האטרקטיבית הוחלט על הגדלת הסכום. התשואה שנסגרה להנפקה עמדה על 4.11%, המגלמת מרווח של 2.05% מעל ריבית ארה"ב לאותה תקופה.
בתקציב המקורי הממשלה מתוכננת לגייס כ- 9 מיליארד ש"ח בחו"ל ולאור ההצלחה הנ"ל והצפי לגביית מיסים נמוכה השנה אנו מעריכים כי משרד האוצר יבצע במהלך השנה הנפקות נוספות בחו"ל.
הבירוקרטיה המקומית במקום הראשון - סקר הערכת המגמות בעסקים לרבעון הרביעי מראה כי חלה ירידה במאזן הכולל. בענף הבינוי, ענו מרבית המשיבים (40%) כי קיימת מגבלה חמורה בעיכובים ובקבלת היתרים/אישורים. דווקא בתחום האשראי נרשמה הפתעה קלה. כ- 10% השיבו כי קיימת מגבלה חמורה בהשגת קשיים לאשראי בנקאי וחוץ בנקאי למימון הפרוייקטים.
אחוז בלתי המועסקים, על פי נתוני מגמה עודכן לאחור והוא עומד על 5.4%. עדכון זה הוא העדכון החודשי והוא תנודתי מאוד ועדיף להמתין לעדכון הרבעוני. בכל מקרה אנו מעריכים כי שיעור האבטלה יעלה בשנה הקרובה ויעמוד על 6.4%. ברכישות כרטיסי אשראי חלה עלייה בשלושת החודשים האחרונים של 5.4%. הנתונים החדשים תומכים בהערכה כי הצריכה הפרטית ברבעון הרביעי עלתה בכ- 1% (במונחים שנתיים).
שוק ההון המקומי
שוק המניות – העליות בשוק המניות המקומי נבלמו השבוע על רקע ירידות חדות בשוק הסלולר והביטוח. בנוסף נראה כי התמתנות המגמה החיובית בעולם עשתה את שלה. מדד ת"א 25 השיל 0.5% מערכו, מדד ת"א 100 השיל 0.7%. סקטור הבנקים רשם עליות בניגוד למגמה הכללית והוסיף כ-0.5% לערכו.
סקטור הביטוח בלט לרעה ואיבד כ-7.7%. לאחר עליות של יותר מ-10% מתחילת השנה שוק הביטוח בת"א מאבד גובה על רקע הכוונות לבצע הורדה מאסיבית נוספת בדמי הניהול. הצעתו של ח"כ חיים כץ להגביל את דמי הניהול המרביים ל-0.7% תוביל ע"פ ההערכות לאובדן הכנסות של כ-20%. חברות הביטוח שנהנו מתנופה עקב היותן על "המדף" והצפי כי יציפו ערך בעקבות מכירה, הגיבו בירידות חדות. בהינתן אי וודאות אמיתית לגבי רמת ההכנסות העתידיות, נראה כי אפשרות של רכישה והצפת ערך בסקטור זה, מתרחקת. בנוסף יש לציין כי חברות הביטוח כבר סובלות מאי יכולת לחלק דיבידנדים לפחות בשנה הקרובה מה שיקשה על מינוף הרכישה.
מניות הסלולר צונחות – את שבוע שעבר סגרנו עם אזהרת רווח של חברת סלקום לרבעון הרביעי של השנה. המניה איבדה השבוע כ-5.4% וסיכמה ירידות של 45% ב-12 החודשים האחרונים. שוק הסלולר סובל מירידת מניית פרטנר, שאיבדה השבוע כ-11.5% וסיכמה ירידות שערים של כ-55% ב-12 החודשים האחרונים.
שוק המניות המקומי נסחר כיום בחסר של 21% ע"פ ממוצע תחזיות אנליסטים למדד ת"א 100. רמת המחירים הנמוכה, כבר מגלמת חלק ניכר מהאתגרים של השנה הקרובה, הכוללים מגבלות רגולטוריות לצד האטה כלכלית שתושפע מהאטה גלובלית. אנו מניחים שקובעי המדיניות ביניהם הממשלה ובנק ישראל, מודעים לסיכונים ולכן לא שוללים הקלות רגולטוריות, במטרה לתמוך במשק ואף הפתעה לחיוב בצמיחה שעשויים להפוך את ההשקעה במניות בשוק המקומי לאופציה מעניינת ביותר לטווח ארוך.
השוק הממשלתי – השוק הממשלתי חוזר לעליות אם כי מתונות ביחס לטריגרים החיוביים עבור שוק זה, שאפיינו את השבוע האחרון:
• שוק המניות המקומי סיים בטריטוריה שלילית על רקע אי וודאות גבוהה יחסית, אזהרות רווח של סלקום שהכבידה על כל הסקטור וחברות הביטוח "שנפגעו" מהכוונה להוריד את דמי הניהול. סנטימנט שלילי בשוק המניות על רקע עלייה באי הוודאות אמור להטיב עם שוק האג"ח הממשלתי.
• פישר מוריד את הריבית ומסמן כי הוא מודאג מאוד מהמצב באירופה והרבה פחות מודאג מהלחצים האינפלציוניים כאשר הוא מאותת כי לא יהסס להוריד את הריבית פעם נוספת במידה וידרש. הורדת הריבית המפתיעה מלמדת כי הריבית בשוק המקומי עומדת להישאר ברמה נמוכה עוד זמן רב ואולי אף לרדת פעם נוספת מה שתומך כמובן בשוק האג"ח הממשלתי.
• הבנק המרכזי בארה"ב מאותת כי הריבית תישאר ברמה אפסית לפחות עד סוף 2014. התשואות בארה"ב יורדות חזרה מתחת לרמה של 2% ותומכות בירידות תשואות בשוק המקומי.
• הצלחה בגיוס אג"ח של ממשלת ישראל בחו"ל. ממשלת ישראל גייסה כ-1.5 מיליארד דולר בחו"ל (ביקושים ליותר מ-5) במרווח של 205 נקודות לעומת אג"ח ארה"ב. הגיוס המוצלח (עודפי ביקוש ומרווח נמוך יחסית לתקופה) תומכים בהמשך ירידת תשואות בשוק המקומי.
הציפיות האינפלציוניות עלו – באופן די מוזר ודווקא בשבוע שבו הבנק המרכזי מעריך כי האינפלציה תמשיך להתמתן, הציפיות האינפלציוניות בשוק, עולות. אומנם המתיחות באירן עשויה להצית מחדש את הלחצים האינפלציוניים אבל כאשר מחירי הנפט נמוכים מ-100 דולר לחבית קשה להגביר עלייה בציפיות בעקבות פאניקה של המשקיעים. גם החולשה בדולר והמשך התמתנות האינפלציה במערב ובשווקים מתעוררים תומכים בהתמתנות האינפלציה העתידית.
השוק הקונצרני – המגמה החיובית בשוק הקונצרני נבלמה. גידול בהנפקות, בעיקר של החברות הגדולות בעלות דרוגים גבוהים יחסית, יצרו לחץ על המחירים בשוק. בסיכומו של שבוע המסחר רשמו מדדי התל בונד הצמודים ירידה של 0.10% בממוצע כאשר התל בונד השקלי רשם ירידה של כ- 0.26%.
לאחר ירידות שאפיינו את האפיק במשך השבוע, תיקנו האיגרות בחדות ביום חמישי הודות למגמה חיובית בשווקים והצליחו לאפס את התשואה השבועית. עם זאת לא ניתן להתעלם מהבולטות של הירידות המשתקפות במח"מים הארוכים כאשר המשקיעים מעדיפים להיחשף לשוק הקונצרני בעיקר דרך מח"מים קצרים יותר. בנוסף נראה כי המשקיעים מעדיפים לקחת צעד אחרונה ולהקטין את רמת הסיכון לאחר הפתיחה החיובית מתחילת השנה. כך למשל, בקבוצת הדירוג AA נפתחו המרווחים בכ- 0.10% בעוד שבקבוצת הדירוגA- נפתחו המרווחים בכ- 0.40% ובקבוצת ה BBB+ נפתחו המרווחים בכ- 0.67%.
שוק ההנפקות - בהמשך להנפקת אג"ח גדולה בהיקף של שני מיליארד ₪ של בנק מזרחי בשבוע שעבר, התקיימה השבוע הנפקה של בנק לאומי להרחבת סדרות י"ג ו-י"ד בהיקף דומה של כ- 2 מיליארד ₪. מחירי הסגירה בהנפקה משקפים מרווחים מצומצמים והזדמנות לבנקים לנצל את התשואות הנמוכות להגדלת ההון. עם זאת יש לציין כי בשלב זה טרם פורסמו יעדי ההון החדשים ולכן קשה להעריך את ההשפעה העתידית של גיוסים אלו על עמידה בהלימות ההון העתידית של הבנק. בנוסף, אלון גז השלימה השבוע גיוס של 117 מיליוני ₪ כאשר בעקבות הביקושים הגבוהים שוקלת החברה להרחיב את הגיוס ל- 150 מיליון ₪.
בשבוע הבא צפויות מספר הנפקות הכוללות הנפקה של סלקום בהיקף של בין 200-300 מיליון ₪ כאשר החברה יכולה להרחיב את הגיוס עד מיליארד ₪ לפי המגבלה של מעלות. בנוסף צפויות הנפקות של דסק"ש באמצעות הרחבת סדרות בהיקף של כ- 300 מיליון ₪, הרחבת סדרה של אפריקה תעשיות בהיקף של כ- 80 מיליון ₪ והנפקה גירון בהיקף של 80 מיליון ₪. החברות מנצלות חלון זמן שנוצר כתוצאה מרגיעה בשווקים כדי לגייס. מגמת ההנפקות החסומות לגופים המוסדיים ממשיכות לתפוס תאוצה וזאת בין היתר על מנת להימנע מדרישות חודק. עם זאת לכולם ברור כי החברות יאלצו להתיישר להוראות אלו בהמשך שכן הרחבות של סדרות קיימות לא יימשכו לנצח והנפקה של סדרות חסומות לא יחליפו את השוק הסחיר.
ההנפקות הקרובות עשויות ללחוץ על מחירי אג"ח בשוק הקונצרני, כאשר בטווח הקצר המרווחים עשויים להיפתח. עם זאת, רמת הנזילות הגבוהה של המשקיעים המוסדיים והפשרת שוק האשראי כתוצאה מהתחזקות של סנטימנט חיובי עשויים להוביל לצמצום המרווחים בהמשך.
נכתב ע''י מחלקת מחקר ואסטרטגיה,
אקסלנס בית השקעות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





