לידר: "הסתברות של 60% להורדת ריבית ביום שלישי"

הדגשים:

עלתה ההסתברות להורדת ריבית ביום שלישי.

התמתנות בסביבת האינפלציה, שקל חזק יחסית והקלה מסוימת בצד ההיצע בשוק העבודה תומכים בהפחתת הריבית. 

העלייה בשיעור ההשתתפות בקבוצת הגילאים העיקרית מצביעה על הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. 

מנגד, בנק ישראל נקט בעבר גישה זהירה, בפרט בתקופות של התאוששות בפעילות המשק. 

נאומו הניצי של נגיד הפד וורש העלה את ההסתברות להעלאת ריבית ב- 16.9. 

האוצר צפוי להנפיק 5.2 מיליארד ₪ בספטמבר, קצב גיוס נמוך יחסית התומך באמינות הפיסקאלית. 

שוק האג"ח: שילוב של הורדת ריבית צפויה וקצב גיוס אג"ח נמוך תומך באפיקים הארוכים. העלאת ריבית הפד עשויה לתמוך בירידה בתשואות הארוכות ובהמשך השתטחות העקום.

מאקרו ישראל

מה צפוי ביום שלישי?

לא מדובר בהחלטה פשוטה. הנגיד אף ציין בראיון לבלומברג כי צפוי דיון ער בוועדה המוניטרית.

מה תומך בהורדת ריבית?

1. מסתמנת התמתנות בסביבת האינפלציה. אינפלציית הליבה עלתה ב- 1.4% בלבד בחודש יולי, תוך התמתנות בכל הרכיבים העיקריים: מחירי השכירות, מחירי השירותים (למעט שכירות) ומחירי התעשייה (מחירי הסחורות).

2. השקל נותר חזק יחסית ומהווה עוגן לעמידה ביעד האינפלציה. השקל התחזק ב- 7.3% מתחילת השנה מול סל המטבעות וב- 0.4% מאז החלטת הריבית האחרונה.

3. שוק העבודה עדיין הדוק יחסית, אך מסתמנים סימנים להקלה מסוימת. שיעור ההשתתפות בקבוצת הגילאים העיקרית, 25-64 עלה ל- 81.3% ביולי, לעומת 81.0% ביוני. שיעור האבטלה עלה ל- 2.9% ביולי, לעומת 2.8% ביוני ו- 2.7% במאי (גילאי 25-64). חתך גילאים זה, שאינו כולל חיילים וסטודנטים, חשוב במיוחד עבור בנק ישראל . הגידול במספר מחפשי העבודה מצביע על הקלה מסוימת במגבלות בצד ההיצע.
 

4. מסתמנת רגיעה מסוימת בסביבה הגיאופוליטית. אמנם לא מדובר בשקט מוחלט, אך האיום להסלמה מיידית מול איראן פחת. גם בלבנון ובעזה מסתמן שקט יחסי, תוך דגש על סיכולים ממוקדים, בעוד שביהודה ושומרון קיים סיכון להסלמה מסוימת. מחיר הנפט התייצב מעט מתחת ל- 90 דולר לחבית, ופרמיית הסיכון של ישראל ירדה כמעט לרמתה ערב המלחמה.
 

5. למרות החשש ממדיניות פיסקאלית מרחיבה, הגירעון נותר בשלב זה נמוך, ברמה של 3.3% תוצר, לצד קיפאון בהוצאה האזרחית. עם זאת, בנק ישראל עשוי להדגיש את תוספת התקציב למשרד הביטחון בהיקף של 25 מיליארד ₪, לצד דרישה לתוספת של 15 מיליארד ₪.

6. לא ברור עד כמה בנק ישראל מוטרד מהחולשה בשוק הדיור. הורדת ריבית עשויה לתמוך בשוק הן מצד הביקוש והן באמצעות הוזלת עלויות המימון לקבלנים.

מה תומך באי -שינוי בריבית?

1. מה בוער? לאחר שתי הורדות ריבית רצופות, בנק ישראל יכול להרשות לעצמו להאט את קצב ההפחתות.

2. המשק נמצא במגמת התאוששות. הנגיד ציין את ההתאוששות המהירה של 15.4% ברבעון ב', אך התייחס גם להסתייגות הנוגעת ל"יצוא שלא עובר את גבולות המדינה" (בעיקר אנבידיה). גם בנטרול רכיב זה, המשק צמח ב- 14.4% ברבעון ב'. בהסתכלות על המחצית הראשונה של 2026, הפער משמעותי יותר, עם צמיחה מתונה של 1.0% בלבד, לעומת 3.2% . הצריכה הפרטית ירדה ב- 0.5% במחצית הראשונה של השנה. עם זאת, הנגיד הדגיש את נתוני הצמיחה החזקים, כאשר התוצר, כולל אנבידיה, נמוך בכ- 1% בלבד מהמגמה ארוכת הטווח.
 

אינדיקטורים ראשוניים לפעילות בתחילת רבעון ג' מצביעים על חולשה מסוימת: המדד המשולב של בנק ישראל ירד ב- 0.12% בחודש יולי לעומת יוני. במקביל, מסתמנת חולשה בצריכה, כפי שעולה מנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי בחודשים האחרונים (יוני- אוגוסט) ומהירידה באמון הצרכני בחודש יולי.
 

3. בנק ישראל מייחס משקל משמעותי לקצב האינפלציה הצפוי בחודשים הקרובים. הנגיד ציין כי לפי תחזיות החזאים, האינפלציה צפויה לחזור לקצב של סביב 2.0% בחודשים הקרובים. לפי התחזית שלנו ושל מרבית החזאים, הדבר צפוי להתרחש בספטמבר, אם כי באופן זמני בשל הקדמת החגים השנה לעומת השנה שעברה (base effect): מדד ספטמבר 2025 ירד בחדות ב- 0.6% . קצב האינפלציה צפוי לחזור ולהתמתן ברבעון ד' 2026 . הירידה של 3% במחירי הדלקים בתחילת ספטמבר, מעבר לצפוי, מורידה את תחזית האינפלציה לספטמבר ל- 0.4%-, לאחר עלייה של 0.8% בחודש אוגוסט.
 

4. מרבית המדינות המפותחות נמצאות במחזור מוניטארי של היד וק. ההסתברות להעלאת ריבית הפד ב- 16.9 עלתה בעקבות נאומו הניצי של הנגיד וורש. גם ה -ECB צפוי להעלות שוב את הריבית ב- 10.9. עם זאת, הנגיד הדגיש לא פעם כי ישראל נמצאת במחזור מוניטארי שונה, על רקע סביבת אינפלציה נמוכה וסיומה של מלחמה ממושכת, שבמהלכה הריבית לא ירדה במשך כמעט שנתיים.

לסיכום, אנו מעריכים הסתברות של 60% להורדת ריבית ביום שלישי.

מאקרו חו"ל

לאחר נאומו של וורש ביום שישי, ההסתברות להעלאת ריבית הפד עלתה מ- 35% לכמעט 60%.

וורש הדגיש את החשיבות שבהשגת יעד האינפלציה של 2%, כאשר הנתונים האחרונים אינם מצביעים על התקדמות מהירה דיה בכיוון זה. לדבריו, הדגש כעת צריך להיות על השגת יציבות מחירים ופחות על שוק העבודה. אינפלציית ה-PCE ביולי נותרה בקצב של 3.7% (הציפיות היו להתמתנות ל- 3.6%), בעוד שאינפלציית הליבה תאמה את הציפיות ועלתה ב- 3.3% (0.2% בחודש), בדומה לקצב בחודש הקודם. ההכנסה הפנויה עלתה ב- 0.4% והצריכה הפרטית ב- 0.2% , שתיהן מעט מעל הציפיות. מנגד, רכיב הציפיות במדד אמון הצרכנים של ה -Conference Board ירד באוגוסט בחדות יחסית, לצד הרעה ברכיבי הסביבה העסקית והתעסוקה. גם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן הצביע על פסימיות בקרב הצרכנים. מכירות הבתים החדשים ירדו ב- 10% ביולי, מעבר לצפי, והזמנות מוצרי בני קיימא ליבה (Core Capital) עלו ב- 0.2% בלבד ביולי, אם כי נתון יוני עודכן כלפי מעלה ל- 1.7% . מספר דורשי העבודה החדשים והמתמשכים ירד באופן מתון .

בארה"ב מסתמנת ירידה בהיצע העובדים, על רקע עצירת ההגירה וגירוש חלק מהשוהים הבלתי חוקיים. לפי מאמר של ה Economist ההגירה נטו הסתכמה בכ- 2 מיליון איש בשנה בשנים 2022-2024, אך ירדה לאפס ב- 2025 ואף ייתכן שהייתה מעט שלילית. במקביל, קיים מחסור בעובדים בענפים רבים, בהם בינוי, סיעוד ושירותי מזון, התפתחות התומכת בלחצי שכר. ההגירה המהירה בשנים קודמות תרמה כ- 1.4% לצמיחה בשנה, לפי הערכת כלכלני הפד, בעוד שעצירת ההגירה מצמצמת את פוטנציאל הצמיחה. הקיפאון בהגירה מסביר גם את ההתמתנות בקצב קליטת המועסקים, במקביל ליציבות ואף לירידה בשיעור האבטלה. קיימת הערכה כי במצב הנוכחי המשק האמריקאי יכול לשמור על יציבות בשיעור האבטלה גם ללא גידול במספר המועסקים.

על רקע מגמה זו, ניתן להבין מדוע וורש מייחס משקל רב יותר להשגת יעד האינפלציה ופחות להתפתחויות בשוק העבודה.