נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

גיל נויברגר מנכ"ל קרנות נאמנות של רוטשילד "אנו ממליצים למי שעדין לא פעל להגדיל את האפיק הקונצרני, להגדיל אותו כבר היום."

 בראיון בלעדי למגזין FUNDER  על השנה שהיתה והשנה שתהיה.

 

 
גיל נויברגרגיל נויברגר
 

משה מימון
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/03/2012

לאחר 17 שנים בשוק ההון ויותר מ-7 שנים ככלכלן בבית ההשקעות רוטשילד, גיל נויברגר מנכ"ל הקרנות של בית ההשקעות מבקש לומר לכם שדווקא בזמנים בהם כולם נרתעים מלהשקיע באג"ח, ההזדמנויות בשוק האג"ח המקומי הן כמו פטריות לאחר הגשם. לטענתו, מי שיידע לנתח את מצב החברה בצורה נכונה ויש ביכולתו להשקיע ל-2-4 השנים הקרובות, לנוכח האלטרנטיבות, יוכל להניב תשואה עודפת בצורה ברורה, לעומת סיכון מופחת יחסית. בית ההשקעות בו הוא עובד כבר עשה את ההתאמות הנחוצות ועם הגב של בית ההשקעות הגלובאלי לבית רוטשילד הוא מאמין כי השנים הקרובות יהיו בסימן של צמיחה אורגנית ואולי אף בסימן רכישות.

השנה שהיתה

אנו נפגשים פה בינואר 2012, אחרי שנה לא פשוטה בכלל לתחום ההשקעות בכלל ולמנהלי ההשקעות בפרט. איך התמודדתם עם התנודתיות וירידות המחירים והאם הניסיון של שנת 2008 עזר לכם?

אנו בבית ההשקעות  משקיעים לטווח הארוך ונסינו להקרין זאת החוצה כלפי הלקוחות והתעשייה כאחד. למרות הנאמר, כאשר ישנה תנודתיות בשוק ההון, אנחנו כן מנסים להתאים את עצמנו בצורה הנכונה, בעיקר דרך בחירה מדוקדקת של מניות ואג"ח (stock picking, bond picking) שמותאמות למצב החדש.

בכל אופן, לא היה ניתן להימלט מכך. בתחילת השנה עוד נהננו מגיוסים, אך בחודשים האחרונים סבלנו מפדיונות. ההיקפים עצמם היו סבירים. לעומת 2008 שבה הפדיונות וירידות המחירים הגיעו בצורה חדה יותר, הפדיונות של השנה הנוכחית הגיעו בקצב מתון יותר והיה ניתן בצורה קלה יותר להתאים עצמנו למצב החדש.

חלק ממנהלי קרנות הנאמנות רואים את הקרנות הכספיות כקרנות אשר מעניקות מחסה ללקוחות שעדיין רוצים ליהנות מניהול הכסף שלהם, גם כאשר שוק ההון חווה ירידות. לבית ההשקעות של רוטשילד אין קרנות כספיות. האם לנוכח התנודתיות של שוק ההון בשנת 2011, עלתה ההצעה גם ברוטשילד להשיק קרנות כאלו?

בסל ההשקעות של רוטשילד ישנם אפיקים שנחשבים בטוחים יותר, בעיקר אלו המסתמכים על מקבץ של מק"מים. בפועל הביקוש לאותם אפיקים ברגעי ירידות המחירים היה נמוך. לכן אנו לא מוצאים לנכון להשיק קרנות כספיות.

השנה שתהיה

מה היא התחזית של בית ההשקעות רוטשילד לשנה הקרובה?

מבחינת האסטרטגיה של פיזור הנכסים, אנו מאמינים כי בחצי שנה האחרונה נוצרה הזדמנות, שהיא עודנה שרירה גם כיום בשוק האג"ח הקונצרני בישראל. אנו ממליצים למי שעדין לא פעל להגדיל את האפיק הקונצרני, להגדיל אותו כבר היום.

למרות הנאמר, בשנת 2011 האפיק סבל כאשר חברות רבות ביקשו הסדרי החוב. מה גורם לכם לטעון שהשנה המצב יהיה שונה ועוד ראוי להשקעה?

כאשר אני בוחן את האלטרנטיבות, להערכתי ישנו סיכוי גבוה לכך שהתשואה שתינתן באג"ח הקונצרני תהיה גבוהה יותר מהאלטרנטיבה בפיקדונות והאג"ח הממשלתי שתשואתם נמוכה משמעותית כיום. בהתאם לכך, בניגוד לאשתקד, אנו נכנסים לשנה החדשה עם רמת מרווח קונצרני גבוהה יותר ותשואות גלומות משמעותיות יותר, כאשר הסיבות העיקריות הן הפדיונות של הציבור והאווירה השלילית שאופפת את השוק הנדון בעקבות הסיקור התקשורתי של הסדרי החוב.

אז במה צריך להשקיע מי שרוצה תשואה טובה? 

רמת הסיכון והסיכוי לרווח תלויה במשקיע משום שניתן למצוא אג"ח קונצרני בכל רמת סיכון שהיא. אך בתנאי השוק הקיימים, גם מי שבוחר לבצע את ההשקעה בצורה זהירה ומדודה יותר ובודק לעומק את החברות, יכול לקבל תשואה יפה בסיכון נמוך יחסית. אני בעיקר מתכוון לשוק האג"ח שצמודות למדד עם תשואה של 4% ומעלה ולאג"ח השקלי עם  5% תשואה ומעלה.

ומה התוצאות בשטח של הבונד פיקינג? האם הקרנות של רוטשילד הכילו אג"ח שהגיעו להסדרי חוב? האם אתם מחזיקים את האג"ח של יצחק תשובה או אילן בן דב?

נכון להיום בקרנות של רוטשילד אין אגרת אחת של חברה שהגיעה להסדר חוב.
אמנם, יש לנו את "האג"ח של תשובה" אך לא את האג"ח של דלק נדל"ן. יש לנו את "האג"ח של בן דב" אך לא של טאו.

האג"ח היחידה שנמצאת בבעיות ואני יכול להיזכר שהחזקנו היא האג"ח של חברת אמפל. אותה מכרנו כמה שבועות אחרי ההפיכה במצרים. זאת משום שכאשר בחנו מחדש את מצבה של החברה הבנו שהתנאים היסודיים של החברה והאג"ח השתנו מהותית.

אז היכן מונחות ההזדמנויות?

אני מעריך שפרמיית הסיכון שמקבלים בהרבה אג"ח חברות היא גבוהה, וזאת בגלל שחלק מהחברות שנמצאות איתן באותו השוק נמצאות במצב של הסדר או תחת חשש להסדר. לכן בחירה קפדנית של אג"ח קונצרני, בעיקר אלו המדורגות A, תביא להשקעה בהזדמנויות  בסיכון סביר ועם תשואות גבוהות.

ומה לגבי ה – High yield (אג"ח בעל תשואה של יותר מ8%)?

יכול להיות שגם שם ישנן השקעות אטרקטיביות, אך אנו מעדיפים לפעול בתחום הסולידי יותר. אנו מעדיפים לרכוש אג"ח מבוססות שרמת הוודאות בהן לקבל את כספנו במלואו גבוהה. אנחנו נסרב נשקיע באג"ח שנמצא בצרות במחיר של 30-40 אגורות במטרה לקבל בהסדר את חוב 50 או 60 אגורות.

בשנה הקרובה מהי החלוקה הרצויה בין מניות לאג"ח?

כמו שהזכרתי, חלק מהאג"ח המקומי מאוד אטרקטיבי מול הפיקדונות והאג"ח הממשלתי. עם זאת, כאשר מוסיפים אל המשוואה גם מניות, התמונה מסתבכת. האפיק המנייתי מאוד תנודתי וקשה מאוד לחזות ברמה של שנה אחת קדימה מה יהיו תוצאותיו. לכן, בעוד אנחנו מעדיפים בצורה ברורה להגדיל את אפיק האג"ח הקונצרני, במניות אנחנו יותר מסויגים.

האם אתם מחזיקים בדעות לגבי השקעה במדינות מסוימות?

ההשקעה הגרעינית בקרנות אותן אנו מנהלים היא אג"ח בארץ ומניות בחו"ל. ברמה הבסיסית אנחנו חושבים שהתיק הישראלי חייב להכיל מניות בחו"ל ברמה גבוהה. לא בהכרח שהמניות בחו"ל יניבו תשואה גבוהה יותר, אבל זה נכון מבחינת פיזור והקטנת סיכון. אנחנו חיים באזור שאינו מצטיין ביציבות שלו, לכן ההשקעה בחו"ל היא מרכיב בסיסי בניהול ההשקעות שלנו.
לגבי המחיר עצמו, בסה"כ, התמחור של המניות בעולם עדיין אטרקטיבי, במיוחד בעולם המערבי, לנוכח האלטרנטיבה הסולידית שמניבה תשואות נמוכות במיוחד.

הרגולציה יכולה להיות גם יתרון

בעקבות האכיפה המנהלית, האם שמת לב לשינוי בדפוסי העבודה של יועצי ההשקעות בבנק?

אני לא הרגשתי בשינוי משמעותי בעקבות האכיפה. היינו מעדיפים לחיות בעולם ללא האכיפה וכיום יש עתירה של איגוד הקרנות כנגד האכיפה. 

ובכל זאת, הרגולציה לאורך השנים הולכת ומתהדקת. המשמעות המיידית לתהליכים שכאלה הם העלויות בתפעול של בית השקעות והפגיעה ברווחים. הקרנות של רוטשילד מנהלות כ-650 מיליון שקל. איך מתמודדים עם זה בגוף קטן?

למרות שאין אנו מאמינים שזוהי מטרת הרגולאטור, חלק מתופעות הלוואי של הקשחת הרגולאציה עלולות להיות קונסולידאציה של השוק ואף היעלמות של גופים קטנים יותר בשוק הקרנות ובענף ניהול ההשקעות בכלל. בבית ההשקעות שבו אני עובד, אנו נהנים מהגב החזק שמעניקה לנו קבוצת רוטשילד הישראלית והבינלאומית. גב זה מאפשר לנו לנהל מחלקת קרנות שאנו מאמינים כי היא תגדל בעתיד.

מהן תוכניות הגדילה? צמיחה אורגנית או רכישה?

אנחנו משווקים באופן קבוע את המוצרים שלנו בכדי להבטיח צמיחה אורגנית ומדי פעם אנחנו ממשיכים לחפש רכישה.

ע"פ זיו שמש, מנהל הקרנות של מנורה מבטחים, בעיקר בגלל הסיבות שהזכרנו עד כה, בתוך מספר שנים שוק הקרנות יתמזג לכדי חמישה גופי השקעה בלבד.
בכלליות, כאשר פאנדר מסקר את עולם בתי ההשקעות מתקבלת התחושה שכל השוק מנסה או להימכר או לקנות. מה אתה חושב בנושא?

כבר היום רוב השוק נשלט על ידי חברות הביטוח לכן אין הרבה גופים שנמצאים למכירה. אני מקווה שגם בעתיד יהיה מקום לבתי השקעות בוטיק, שיוכלו להציע מוצרים יותר ספציפיים ושירות יותר איכותי אל מול הסופרמרקטים הגדולים.

בתחילת הראיון הזכרת את ההתמחות שרוטשילד מבקש לייצג בתחום של מניות חו"ל. כיצד אתם מתמודדים עם התחרות אל מול שוק תעודות הסל, כאשר הפופולאריות של האחרונות רק מתעצמת עם השנים?

התחרות עם תעודות הסל היא אכן קשה מאוד. גם בתחום המניות אנחנו מאמינים בסטוק פיקינג ומשקיעים בכך מאמץ ואנרגיה. אנו מקווים שלאורך זמן המשקיעים יפנימו את היתרון בהון מנוהל למניות בחו"ל ולא ייצמדו לאינדקסים בלבד.

בנוסף לתעודות הסל, בעקבות תיקון 15, אמורות להיכנס לשוק המקומי גם קרנות נאמנות בינלאומיות שיתחרו על אותו נתח. איך מתמודדים עם האיום הנוסף?

זהו איום, אך זוהי גם הזדמנות. אנו חברת בת של בית השקעות גלובאלי שמנהל קרנות נאמנות גם בחו"ל. נכון להיום אנחנו לא יכולים להציע למשקיעים בישראל את אותן קרנות, אך אולי כאשר התיקון ייכנס לתוקף, נוכל להציע עשרות קרנות חדשות למשיקים המקומיים. יש בהחלט מקום שיימכרו בארץ מוצרים זרים ולא רק מקומיים.

כיצד מערך השיווק שלכם פועל?

זה תלוי בתקופה. בתקופה שהשוק נמצא בפדיונות, אנחנו מעדיפים לשמור את תקציבי הפרסום לזמנים בהם קל יותר לגייס כסף.

שוק הקרנות תמיד התגאה בכך שהוא קשוב לרחשי קהל המשקיעים. לדוגמא, לאחרונה ישנו גל של קרנות המק"מ שהגיעו בעקבות הדרישה מהציבור. האם יש לכם מחשבות להשיק מוצרים אחרים?

אנחנו ככלל ממעטים להשתמש בכלי לשינוי מדיניות. בפעם האחרונה שעשינו זאת, שינינו מדיניות מקרן מדיניות שקלית קצרה כשחשנו שאין לנו את היכולת להתחרות בתחום זה, לקרן עם חשיפה של 25% באג"ח קונצרני והשאר אג"ח מדינה בעקבות הרציונאל שהזכרתי בהתחלה.

מה אתה מסיק משוק הנפקות?

בחצי השנה האחרונה שוק ההנפקות נכנס לקיפאון מסוים. לחברות, היה קשה להנפיק לנוכח האווירה של הסדרי החוב. מתחילת השנה אנו רואים גם עליית שערים וגם התעוררות של שוק ההנפקות ותהליך זה אמור להמשך כאשר הרבה חברות ציבוריות חייבות להמשיך לגלגל את החוב  שלהן. תוצר לוואי חיובי של ההתפתחויות בשוק האג"ח הוא ההצעה של חברות מגייסות חוב להגדיל את הביטחונות שהן מקצות לקהל המשקיעים בכדי להשיב את אמונם.

מאין מגיע האמון הכמעט מוחלט בשוק האג"ח המקומי?

שוק האג"ח הקונצרני בארץ הוא מאוד צעיר: בסה"כ בין עשור. מי שהשקיע בעשר השנים האחרונות באג"ח קונצרני, למרות הרושם שיצרו ההתפתחויות האחרונות בשוק, ראה תשואה נאה. יש לשוק מחלות ילדות שבאות לידי ביטוי בהסדרי החוב בהווה בשל גאות שהתרחשה בשנים 2007-2008. עם זאת, השוק בתהליכי התבגרות וניתן לראות את זה בביטחונות שמוצעים כיום ע"י חברות חלשות יותר.

השוק אמור להצטמצם בשנתיים הקרובות כאשר סך גבוה של אגרות מגיעות לפדיון. חלקן של אותן אגרות ימוחזרו, חלקן ישולמו ע"י מימוש נכסים ולצערנו חלקן גם יגיעו לכדי הסדרי חוב. בסופו של דבר, הצטמקות צד ההיצע היא חיובית ובנוסף אנחנו נחזה בירידה במינוף לנוכח יכולת פחותה של השבת חובות וגם תהליך זה פועל לטובת המשקיעים.

מהם לדעתך החסרונות והיתרונות של ועדת חודק?

הדחיפה של הועדה אל הביטחונות היא חיובית. ההיבט השלילי, נוגע לרכישת סדרות אג"ח מסוימות קטנות יחסית ע"י המשקיעים המוסדיים. אלה כנראה יבקשו לוותר על ההשקעה בהן מראש משום שהכמות קטנה מדי בכדי לגייס את מאמצי האנליזה שוועדת חודק דורשת. מצב זה מעניק יתרון לגופי השקעה קטנים יותר שאינם פועלים תחת חודק.

אז זה יתרון או חסרון?

תלוי למי. בתקופות משבר זהו חיסרון משום שהידיים שאמורות להיות העיקריות בשוק מנועות לעשות כך מתוקף חוסר יעילות כלכלית. עם זאת זה יתרון לגופים הקטנים שאינם מחויבים לחודק ויכולים לבדוק סדרות קטנות יותר.

מילים אחרונות על אג"ח טייקונים

הקריאה להימנע מאג"ח של טייקונים היא הכללה גסה. יש לשים דגש על כל חברה וחברה בפני עצמה עם קשר מינורי יותר לבעלי השליטה בה. אנו מעדיפים מח"מים קצרים ובינוניים כאשר כך אנו יכולים להעירך בצורה ברורה יותר מה יתרחש בחברה וכיצד יתנהג השוק בכלליות (קיפאון אשראי וריביות).

האג"ח שבית ההשקעות רוטשילד אוהבים

שם חברה

אג"ח

מח"מ

תשואה

הרציונאל

מבני תעשייה

יא'

שנתיים

צמוד + 5%

בעבר הקרן נסחרה ב- 3%. חברה יציבה עם פעילות נדל"ן מניב בארץ.

אינטרנט זהב

ב'

2.2 שנים

צמוד +4.5%

החברה היא בעלת השליטה העקיפה בבזק עם יתרות נזילות גבוהות של חצי מיליארד שקל שמכסות את האג"ח הזה ל-4 שנים הקרובות.

סקיילקס

ג'

1.2

צמוד + 6.5%

האג"ח שכרגע נמצאת מחוץ לקונצזוס, אך המח"מ קצר מאוד ולאג"ח יש בטחונות של חברת פרטנר. החברה צפויה להיתקל בקשיים להחזרת החוב להאדג'סון בעוד שנתיים, אך עד אז היא לא אמורה להיתקל בבעיות מיוחדות להשבת החוב.

אין באמור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב, חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול תיקי השקעות בע"מ ("החברה") ו/או חברות קשורות  ו/או קרנות נאמנות שבניהולן, עובדיהן,נושאי משרה, בעלי שליטה בהם, עשויים להשקיע בני"ע המתוארים בכתבה ו/או שיש להם זיקה אחרת לני"ע אלה.


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x