כשהעולם הופך לפחות בטוח - התעשיות הביטחוניות מזנקות

קרדיט: אילוסטרציה – AI

כ-3 מיליארד אירו. זה היקף עסקת "מגן אכילס" שנחתמה בסוף אוגוסט בין משרד הביטחון הישראלי למשרד ההגנה היווני. במסגרת אחת מעסקאות הייצוא הביטחוני הגדולות שנחתמו במדינה, תקים ישראל עבור יוון מערך הגנה אווירית רב שכבתי המבוסס על מערכות ישראליות, ובהן קלע דוד, SPYDER, BARAK ומכ"מים.

העסקה הזו משתלבת במגמה רחבה יותר שמאפיינת את שוק הביטחון בשנים האחרונות. המלחמה באוקראינה האיצה את ההתחמשות באירופה, במזרח התיכון נמשכת המתיחות סביב ישראל ואיראן, ובאסיה גובר המתח בין ארה"ב לסין. במקביל, מדינות מגדילות השקעות בהגנה אווירית, טילים, רחפנים וסייבר, ומרחיבות תוכניות הצטיידות ומלאים לטווח ארוך.

הבוננזה של התעשיות הביטחוניות בישראל

שנת 2025 הסתיימה בשיא חדש ליצוא הביטחוני הישראלי, עם עסקאות בהיקף של 19.2 מיליארד דולר. מדובר בעלייה של כמעט 30% בתוך שנה אחת, כאשר בתוך עשור בלבד, זינק היצוא הביטחוני הישראלי פי ארבעה!

אבל מעבר לשיא עצמו, מעניין להסתכל גם על אופי העסקאות. יותר ממחצית מהיצוא הביטחוני בשנת 2025, כ - 53%, הגיע מעסקאות בהיקף של לפחות 100 מיליון דולר כל אחת. במקביל, עסקאות בין ממשלות הסתכמו בכ-10 מיליארד דולר והיוו יותר ממחצית מסך העסקאות.

עבור החברות בענף, המשמעות היא לא רק יותר מכירות, אלא גם שינוי באיכות ההכנסות. עסקה גדולה ורב שנתית יכולה לספק נראות גבוהה יותר לשנים קדימה, לתמוך בהרחבת כושר הייצור ובגיוס עובדים, וליצור בסיס יציב יותר לצמיחה. במילים אחרות, חלק הולך וגדל מהפעילות נשען על חוזים גדולים וארוכי טווח, ולא רק על הזמנות נקודתיות.

כפי שניתן לראות בגרף, היקף היצוא הביטחוני של ישראל מציג מגמת עלייה ברורה לאורך העשור, כאשר בשנים האחרונות נרשמה האצה משמעותית:
 

עיבוד פאנדר, מבוסס על נתוני משרד הביטחון

המוצרים המובילים של התעשיות הבטחוניות בישראל

אלביט מערכות - מערכות מל״טים, לוחמה אלקטרונית ותחמושת מדויקת: אלביט פועלת במגוון רחב של תחומים ביטחוניים, ובהם כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות מודיעין ותצפית, לוחמה אלקטרונית, מערכות יבשתיות ותחמושת. החברה היא למעשה החשיפה הציבורית הגדולה והרחבה ביותר בישראל לתעשייה הביטחונית. אלביט נסחרת הן בתל אביב והן בנאסד״ק.

נקסט ויז'ן - מצלמות מיוצבות לרחפנים וכלים בלתי מאוישים: החברה מפתחת ומייצרת מערכות צילום מיוצבות, בעיקר עבור רחפנים וכלי טיס קטנים, אך גם עבור כלים יבשתיים וימיים. המצלמות מאפשרות תצפית ואיסוף מידע תוך כדי תנועה, והחברה נהנית מהגידול בשימוש ברחפנים ובמערכות בלתי מאוישות בשדה הקרב. נכון לאוגוסט 2026 דיווחה החברה על יותר מ- 300 לקוחות וצבר הזמנות של כ -265 מיליון דולר.

ארית תעשיות - מרעומים אלקטרוניים: באמצעות חברת הבת רשף, ארית מפתחת ומייצרת מרעומים אלקטרוניים לתחמושת. מדובר ברכיב קטן יחסית בתוך מערכת הנשק, אך כזה שנמצא בליבת פעולת התחמושת וקובע את אופן הפעלתה. זהו גם מקרה מעניין למשקיעים, משום שהחברה ממוקדת בנישה ביטחונית ספציפית ולא במערכת נשק שלמה.

עשות אשקלון - מכלולים למערכות צבאיות וחודרי שריון: עשות מייצרת רכיבים ומכלולים מכניים למערכות ביטחוניות, ובין היתר עוסקת בתחומי הנעה, ממסרות ורכיבים לרכב קרבי. ביוני 2025 דיווחה גם על הזמנה של כ - 10 מיליון דולר לייצור חודרי שריון מטונגסטן עבור לקוחות בינלאומיים.

אימקו תעשיות - מערכות חשמל, אלקטרוניקה ובקרה: אימקו והחברות הבנות שלה מספקות תת מערכות למערכות ביטחוניות, ובהן פתרונות חשמל, אלקטרוניקה, כבילה, פיקוד ושליטה. ביולי 2026 דיווחה החברה על הזמנה נוספת בתחום ההגנה האווירית והחימושים האוויריים, הכוללת תת מערכות אלקטרוניות לפיקוד, שליטה ותפעול.

אירודרום - רחפנים וכלים בלתי מאוישים: החברה פועלת בתחום הרחפנים והכטב״מים ומספקת פתרונות הקשורים להפעלה, הכשרה, תחזוקה ופיתוח מערכות בלתי מאוישות. בינואר 2025 דיווחה גם על מזכר הבנות להקמת מפעל לייצור כטב״מים.

לא רק כיפת ברזל - המהפכה מתרחשת גם בתוך הרחפן

אחד השינויים המעניינים ביותר בתעשייה הביטחונית הוא שהערך כבר אינו נמצא רק בפלטפורמה הגדולה.

בשנת 2025 מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית היוו 29% מסך היצוא הביטחוני. אך הנתון החריג יותר הגיע דווקא מתחום התצפית והאופטרוניקה: חלקו בייצוא זינק מ - 6% בשנת 2024 ל - 22% בשנת 2025.

רחפן ללא מצלמה, חיישן, מערכת ניווט, תקשורת ותוכנה הוא רק כלי טיס קטן. סביב הרחפנים והמערכות הבלתי מאוישות נבנתה למעשה תעשייה שלמה של רכיבים, תוכנה ואלקטרוניקה.

אותו ענף - מודל עסקי שונה

התרחבות הביקוש לרכיבים ולמערכות משנה יוצרת הזדמנויות גם לחברות שפועלות במקומות שונים מאוד בשרשרת הערך. יש חברות שמספקות מערכות ביטחוניות רחבות ומגוונות, ולעומתן חברות שמתמקדות בטכנולוגיה או ברכיב מסוים.

נקסט ויז'ן היא דוגמה למודל ממוקד יותר, עם התמחות במצלמות מיוצבות לפלטפורמות אוויריות ויבשתיות. במהלך 2026 דיווחה החברה על רצף הזמנות בהיקפים של מיליוני דולרים. אלביט מערכות מייצגת מודל שונה: קבוצה גדולה ומגוונת הפועלת במגוון רחב של תחומים ושווקים. בשנת 2026 דיווחה, בין היתר, על חוזה של כ 228 מיליון דולר עבור צבא ארצות הברית, חוזים נוספים של כ 435 מיליון דולר וחוזה של כ 1.4 מיליארד דולר עם לקוח אירופי.

ההבדל בין השתיים ממחיש שגם בתוך אותו ענף חברות יכולות לפעול במודלים שונים ולהיות חשופות לרמות סיכון שונות. חברה גדולה ומגוונת נהנית מפיזור רחב יותר בין מוצרים, לקוחות ושווקים, בעוד חברה ממוקדת יותר עשויה לצמוח בקצב מהיר יותר, אך גם להיות רגישה יותר להזמנה גדולה, ללקוח מרכזי או לעיכוב בייצור.

השאלה הגדולה: מה קורה ביום שאחרי המלחמה?

אם הביקוש נובע בעיקר ממלחמות, אפשר לטעון שמדובר במחזור זמני. אבל הנתונים מראים שהסיפור רחב יותר. מדינות רבות עוברות מתוכניות רכש נקודתיות לתוכניות רב שנתיות של חידוש מלאים, הרחבת קווי ייצור ושדרוג יכולות.

גם העלייה במשקלן של עסקאות גדולות בין המדינות תומכת בכך שמדובר בחוזים שנוטים להיות משמעותיים וארוכי טווח יותר.

בישראל עצמה, משרד הביטחון הודיע על מהלך להעמקת הייצור המקומי ולחיזוק העצמאות התעשייתית. המשמעות היא שבחלק מהמקרים הביקוש עשוי לחלחל מהחברות הגדולות גם לספקי משנה בתחומי אלקטרוניקה, אופטיקה, מתכת, תקשורת ותוכנה.

יש גם צד שני לסיפור

הבעיה מתחילה כשהצמיחה הופכת לציפייה מובנת מאליה.

צבר הזמנות הוא היקף ההזמנות שהחברה כבר קיבלה וחתמה עליהן, אך עדיין לא הכירה בהן במלואן כהכנסות. עבור משקיע, צבר גדול מספק אינדיקציה להכנסות עתידיות ולרמת הנראות של הפעילות בשנים הקרובות. עם זאת, צבר גבוה אינו מבטיח שהצמיחה תימשך באותו קצב. כדי לעמוד בביקוש, החברות נדרשות להרחיב כושר ייצור, להגדיל מלאים ולגייס עובדים. אם קצב ההזמנות יתמתן בעתיד, מי שהרחיבה את בסיס ההוצאות מהר מדי עלולה להישאר עם מבנה עלויות גבוה דווקא בתקופה של האטה בביקוש.

לצד זאת, הענף חשוף גם לסיכונים רגולטוריים ומדיניים. יצוא ביטחוני דורש אישורים ממשלתיים, ושינויים ביחסים בין מדינות עלולים לעכב עסקאות ואף למנוע את ביצוען. במקביל, חשוב להפריד בין הצלחת התעשיות הביטחוניות לבין מצבה של הכלכלה הישראלית כולה: לפי דוח בנק ישראל לשנת 2025, התוצר צמח ב־2.9%, בעוד הפסד התוצר המצטבר מתחילת המלחמה ועד סוף 2025 הוערך בכ־177 מיליארד שקל. כלומר, הגידול ביצוא הביטחוני יכול לתמוך בתעשייה, בתעסוקה וביצוא, אך אינו מבטל את העלות הכלכלית הרחבה של המלחמה; במובן הזה נוצר מצב מעט פרדוקסלי, שבו אותם אירועים שמכבידים על חלקים נרחבים במשק הם גם אלה שמגבירים את הביקוש למוצרי התעשיות הביטחוניות.

אז איפה נמצאת הזדמנות ההשקעה?

עבור המשקיע, ההזדמנות עשויה להימצא לא רק ביצרניות המערכות הגדולות, אלא גם בחברות שמספקות רכיבים ותתי מערכות המשולבים במגוון רחב של פלטפורמות ביטחוניות. בסביבה שבה שדות הקרב מדגישים יותר ויותר את הצורך בגילוי, דיוק, תקשורת, הגנה אווירית ומערכות בלתי מאוישות, החשיבות של רכיבים כאלה עשויה רק לגדול. במקרים כאלה, הערך אינו נובע רק מהיקף ההזמנות, אלא גם מהמיקום של החברה בתוך שרשרת הערך - עד כמה המוצר שלה חיוני, עד כמה קשה להחליף אותו, ועד כמה הוא משולב ביותר ממערכת או תוכנית אחת.

בענף כזה חשוב במיוחד לבחון את איכות הצבר ולא רק את גודלו, את היכולת להרחיב ייצור בלי לפגוע ברווחיות, את רמת התלות בלקוחות או בפרויקטים מרכזיים ואת מידת הפיזור בין שווקים ומוצרים. עבור חברות ממוקדות יותר, היתרון יכול להיות התמחות עמוקה בטכנולוגיה מסוימת, אך אותה התמחות גם עלולה להגדיל את הרגישות לשינוי בביקוש או לדחייה בפרויקט משמעותי.

גם למחיר המניה יש כמובן חשיבות. לאחר תקופה של עליות חדות בחלק מהמניות בענף, השאלה אינה רק מי נהנה מסביבת הביקושים הנוכחית, אלא מי מסוגל לתרגם אותה לצמיחה עקבית, לרווחיות ולתזרים, מבלי שהציפיות שכבר מגולמות בשווי יהיו גבוהות מדי.

בסופו של דבר, בענף הביטחוני לא מספיק לזהות איפה הביקוש גדל, אלא צריך להבין מי מחזיק בטכנולוגיה קריטית, מי משולב עמוק בתוך שרשרת האספקה, ומי מסוגל להפוך את הצבר הקיים ליתרון עסקי שיישמר לאורך זמן.

מקורות: ייצוא ביטחוני, דוח בנק ישראל 2025, EDA - Report.