מי צריך לוביסטים כשיש את אריק שרון

עודד שריג, הממונה על שוק ההון, הציג אתמול לוועדת המשנה לפנסיה, את הצעתו להפחתת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים.

כיום ניתן לגבות דמי ניהול של עד 2.0% מצבירה, אך כאשר התקנות תיכנסנה לתוקף בשנים הקרובות, דמי ניהול המירביים ירדו לשיעור של 1.2% מהצבירה ועד 5% מהפקדות. על שיעור ההורדה, יתחולל מאבק עולם בין חברות הביטוח ובתי ההשקעות לבין הממונה.

אבל זה לא המאבק היחיד. בקרוב ייפתח מאבק נוסף של הבנקים על הזכות לתת ייעוץ פנסיוני. לפי נתוני אגף שוק ההון, ב-2010 ייעצו הבנקים רק ל-56,508 לקוחות, שזה בערך 5% מהלקוחות הפוטנציאליים. כי לבנקים יש בעיה: אסור להם לייעץ לשכירים במקומות העבודה. לפי הכללים הנוכחיים, הבנק יכול לייעץ ללקוח שמגיע אליו לסניף, אך אותו לקוח יילך למקום עבודתו ושם "מנהל ההסדרים" יהיה זה שיבצע את השינוי, והוא יהיה גם זה שיקבל את העמלות. לא הבנק.

לכן הבנקים רוצים שגם להם תהיה זכות לפעול במקומות העבודה. אבל הממונה על שוק ההון לא מסכים. שריג מסכים אמנם לתת חופש בחירה לעובד בין מנהל ההסדרים, סוכן ביטוח חיצוני או יועץ בבנק, אך הוא לא רוצה שהבנקים יגיעו למקומות העבודה וישיגו הסכמים עם בעלי העסק. הוא חושש מהתניית שירות בשירות, כי יכול להיווצר מצב שבו הבנק יתנה מתן אשראי לעסק במינויו של אותו בנק ליועץ הפנסיוני של מקום העבודה. אבל אם לא יתנו לבנקים לפעול במקומות העבודה, הם אומרים שלא תהיה להם ברירה אלא לנטוש את תחום הייעוץ הפנסיוני כולו, כי במצב הנוכחי הם פשוט מפסידים עליו כסף.

הבנקים אומרים שהייעוץ שלהם הוא אובייקטיבי (בניגוד לייעוץ אצל סוכני הביטוח) כי אצלם כל יצרני קופות הגמל, ביטוח המנהלים וקרנות הפנסיה נמצאים על המדף, והם גובים מכולם אותה עמלה של 0.25%. אבל האמת היא שעם חלק מהגופים יש להם גם הסכם תפעול של 0.1%, ואז כבר אי אפשר לקרוא לזה ייעוץ אוביקטיבי.

אפסילון קטן אחד

בשבוע שעבר כתבתי כאן על העמלות המופרזות שגובים הבנקים בנושא קרנות הנאמנות וההשתלמות. בשיחות נוספות שקיימתי השבוע התברר לי שהעמלות המופרזות הן תוצאה של התערבות פוליטית בוטה אצל ראש הממשלה.

המעשה החל ב-2004, כשיוסי בכר, מנכ"ל האוצר ויו"ר הוועדה, ואייל בן שלוש, הממונה על שוק ההון, נפגשו עם הבעלים של בתי ההשקעות, שהיו מאוד מודאגים מעמלות ההפצה שיאלצו לשלם לבנקים והטיחו בפניהם "תסמכו עלינו, העמלה תהיה אפסילון הכי קטן שאפשר". והם, התמימים, סמכו של בכר ובן שלוש.

אמנם בכר רצה שהלקוחות ישלמו באופן ישיר לבנק על קבלת הייעוץ דרך עמלת קנייה ומכירה על קרן ההשתלמות, בדיוק כמו שהוא משלם על קניית מניה כלשהי, אך הבנקים לא נולדו אתמול. הם הבינו שאפשר להשיג הרבה יותר, ולכן הפעילו את כל התותחים הכבדים. הם אף שלחו בנקאי בכיר אחד לראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ובביתו בחוות השקמים הוסכם שתוקם ועדה לבחינת הנושא, שתהיה מורכבת משניים: אילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובכר. על השניים הופעל לחץ כבד, עד שנשברו והסכימו לתת לבנקים עמלת הפצה שנתית מופרזת ביותר - 0.25%-0.8% על קרנות נאמנות והשתלמות מדי שנה בשנה.

נציגי בתי ההשקעות נשארו המומים. הם מנסים להסיר את רוע הגזרה מאז ועד היום, כי מדובר במאות מיליונים לשנה. הבעיה של בתי ההשקעות היא שעקב התחרות בענף והלחץ הציבורי, דמי הניהול בקרנות יורדים והולכים, ורבים מהלקוחות גם עוברים לקרנות המתמחות באגרות חוב, ששם עמלה ההפצה שגובה הבנק מגיע לכ-50% מסך העמלה שמקבל בית ההשקעות. וזה מופרז ביותר - לידיעת שמואל אאוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך.

בבנקים אומרים שיש יתרון לגבייה השנתית מהיצרן (בית ההשקעות) מול הגבייה החד פעמית מהלקוח. אם כך, שאאוזר ייתן ללקוח את זכות הבחירה: או תשלום חד פעמי או שנתי. התוצאה ברורה.

פורסם לראשונה ב- TheMarker

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.