אינפלציה – היא עדיין לא כאן אבל היא בדרך

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בחודש האחרון שהאינפלציה הכוללת לשנת 2011, הייתה 2.2% בלבד. סכום שעומד בטווח המוצהר של בנק ישראל (עד 3% בשנה). בתוך כך, נודע כי מדד המחירים לחודש דצמבר נותר ללא שינוי. בשורה חיובית נוספת לקהל החוסכים שהחליט לחסוך את הונו בשקלים. למרות החדשות הטובות, מאוד קשה להתעלם מהעלייה ביוקר המחייה שהתרחשה בישראל בשנים האחרונות, בעוד העלייה במשכורות השתרכה מאחור (ע"פ פרסומים שונים ב-3 השנים האחרונות נשחק השכר הממוצע במשק ב- 4.9% ). השיא החברתי של תהליך זה בא לידי ביטוי בעיקר במחאה החברתית של הקיץ האחרון.

כאשר מנסים להתחקות אחרי אותו תהליך עליית מחירים בישראל ולגלות את הגורמים לו, הדעות חלוקות. חלק מהחוקרים טוענים שחוסר התחרות המבני בכלכלת ישראל גורם לקרטלזיציה של חלק מהענפים וכך גורמים לייקור שלהם. חוקרים אחרים טוענים שהעלייה במחירי התשומות והגו"י אשר מושפעת מתהליכים גלובאליים ואינפלציה עולמית, הם הגורם העיקרי לכך. יש הטוענים כי התהליך הוא למעשה שילוב של שניהם.

כרגע מוקדם מדי לדעת האם יש בכוחה של המחאה והועדות שהוקמו בעקבותיה במישרין ובעקיפין (ועדת טרכטנברג וועדת זליכה לעידוד התחרות בענף הרכב), אכן לשנות את מבנה הכלכלה הישראלית ולגרום להוזלת מחירים. נקווה שכן. יהיה מצער לדעת שלאחר תהליך ארוך של הפרטה מה שנותר מכלכלת ישראל הוא אסופה של קרטלים חצי אפויים על חשבונם של האזרחים. עם זאת, בכל הנוגע להתייקרות התשומות ולאינפלציה העולמית, הסימנים כרגע כלל אינם מעודדים. לכן, עדיף להתכונן אליהם בהתאם כבר בתקופה הקרובה.

לאורכו של המשבר הפיננסי שהכה בשווקי ההון בשנת 2008, הנשק העיקרי שהיה בידי נגידי הבנקים המרכזיים הוא הדפסת כסף. בארה"ב ובימים אלו באירופה, ההקלות המוניטאריות הוזרמו לשווקים בכדי להטיב עם הלימות ההון הבנקים ולהקל על מחנק האשראי שנוצר כאשר בשוק ההון מסרבים להלוות, פרט לנכסים הבטוחים ביותר.

על פניו התוצר הישיר של הרחבת בסיס הכסף (קרי הדפסה), הוא תהליך של אינפלציה. עם זאת, הרחבת הכסף בארה"ב שנעשתה בשנים האחרונות עדיין לא הבשילה לכדי אינפלציה מהותית.

הסיבה לכך היא ש"הכסף החדש", לא מצא עצמו עדיין אל תוך הכלכלה גופא. הכסף החדש עד כה לא שימש בכדי לרכוש טלוויזיות או דלק, אלא בעיקר הופקד בכספות האלקטרוניות של הבנק המרכזי, בכדי לתמוך במאזן התשלומים של הבנקים. כך קורה היום גם באירופה עם הבנק המרכזי האירופי ומערכת הבנקאות. במילים אחרות, חוסר העניין בנזילות הפיננסית וצריכת אשראי ע"י המוסד העיסקי והצרכני, הוא זה שריסן עד כה את האינפלציה ורמת המחירים – אם הכסף לא עובר מיד ליד (קרי מתגלגל), הוא לא יכול לנפח מחירים.

בבדיקת דוחות הפד, ניתן להיווכח שברבעון האחרון לשנת 2011, מהירות מעבר הכסף מיד ליד היה נמוך משמעותית לממוצע ההיסטורי. לכן, כמות הרחבת בסיס הכסף, בטווח הקצר אינה רלוונטית להשפעות אינפלציוניות. כרגע הסיבות הן שונות בין אירופה לארה"ב. בארה"ב הלקוח העיקרי לאשראי, ענף הבנייה על כל נגזריו, עדיין לא התאושש סופית ולכן אינו ממהר לצרוך אשראי כפי שעשה בשנות הצמיחה.

באירופה החששות כרגע נוגעות ליכולות של מדינות בתוך גוש האירו לגלגל את החוב שלהן קדימה. אך לא לעולם חוסן. כאשר הביקוש לדיור יעלה בארה"ב וענף הבנייה יתאושש, הגיוני להניח שחלק מהותי מהכסף החדש יוזרם חזרה לשוק ע"י הבנקים.  דוגמה לאמור הוא מצבה של כלכלת ארה"ב במהלך שנות ה 70. בשנים אלו, האינפלציה גאתה במדינה כאשר הרחבת בסיס הכסף לוותה בשימוש באותו הכסף והעברתו מיד ליד.

ע"פ כלכלני אינפלציה בארה"ב, משום שראינו בשנים האחרונות קצב גלגול של כסף באופן נמוך היסטורי מהממוצע ועתה היא באחת מהערכים הנמוכים ביותר שלה, כנראה ששינוי בכיוון אמור להתרחש בקרוב. לכשזה יתרחש, נחוש באינפלציה בארה"ב – כמותה לא ראינו מזה 30 שנים.

כמובן שלהתפתחויות מן הסוג הנ"ל, יהיו השפעות מכריעות על המשקיעים וכדאי לשים לב לסימנים המקדימים. אלה ודאי ייקבעו מי יוכל ליהנות מהאינפלציה העתידית ומי יסבול ממנה.

מה לעשות?

נתחיל בכך, שעל המשקיעים להתמקד בעיקר בהשקעה של הונם בנכסים מוחשיים ולא בכסף נייר. המלצה זו אינה טוענת שעליך להעביר את כל הונך לאונקיות זהב או להתחיל לאחסן במחסן חביות נפט. ההמלצה במהותה היא עידוד של בדיקה מחודשת  ליכולת נשיאת הסיכון והשקעה של הלקוח בנכסים מוחשיים והגדלה מבוקרת של הכמות שהיה מורגל עד כה. פתרון אחר הוא הזרמה מבוקרת של הון לקרנות נאמנות המייחדות את פעולתן לאג"ח צמוד מדד בינוניות. דרך שלישית היא לחפש אחרי מניות חברות שהוכיחו יכולת התאמה מירבית למצבי אינפלציה שהתקיימו בעבר בכלכלה.

נקודה לסיום: בשנים האחרונות התרגלנו לניצני אינפלציה שהגיעו בעיקר כתוצאה מעלייה במחירי הסחורות - בעקבות ירידה של ערך הדולר. תרחיש האינפלציה שתקרום עור וגידים בעקבות שיקום כלכלת ארה"ב והשבת האמון בצמיחה העתידית יכול להביא לידי אינפלציה, אך כזו שמלווה דווקא בדולר חזק בעקבות אותה צמיחה כלכלית. במקרה שכזה, סביר להניח שכלכלות רבות מסביב לארה"ב ירחיבו את בסיס הכסף שלהן בכדי להקל על "מפגעי אשראי" מקומיים. פעולות בנק ישראל והרחבת בסיס הכסף המקומי יכול להיות תרחיש הגיוני לכך.