בנק ישראל יעלה את הריבית ?

הכי מרגיז זה לשלם יותר על דלק.  מרגיז אפילו יותר מלהוציא יותר כסף על "פסק זמן".  כי אם ניתן להימנע מאכילת שוקולד (מומחים טוענים שזה לא בריא), הרי הימנעות מצריכת דלק היא כמעט בלתי אפשרית מאחר והיא כרוכה בויתור משמעותי על הנוחות האישית.  לכן הדרישה להפחית את המס על הדלק היא לגיטימית, בעיקר על רקע העובדה שהמס מהווה למעלה ממחצית מעלותו הכוללת.  הדרישה היא אכן מאוד לגיטימית, אלא שכרגע היא מאוד לא מעשית. ההפחתה המזערית (הפופוליסטית?) של המס על הדלק רחוקה מלהעיד על המגמה במדיניות המיסוי של הממשלה בשנים הקרובות.

 משמעותה של הפחתת המס על הדלק היא משיכת השמיכה התקציבית המתקצרת, כך שלא תצליח לכסות את כל מה שצריך לכסות.  הדרישות התקציביות של משרד הביטחון והטיית התקציבים לצרכים חברתיים בשל ועדת טרכטנברג הביאו את הממשלה למצב בו אין ביכולתה לוותר על חלק ממקורות ההכנסה שלה, אפילו ויש צדק רב בדרישה.  הוסיפו לזה שחלק מארגוני העובדים מפרשים את הקצאת המקורות לטובת צרכים חברתיים כחולשה, והחלו להציב דרישות משלהם, והנה לכם מתכון לכאבי ראש לא פשוטים לאוצר. 

בקיצור, כל עוד תחזיות הצמיחה נותרות בעינן, אין לצפות לכך שאת ה"חור" בתקציב ימלאו ההכנסות הגדלות ממיסים.  וכשזה המצב, אין סיכוי שהציבור יזכה לשלם פחות עבור הדלק, הארנונה, המים או כל דבר בסיסי אחר. 

לא זו בלבד שאין לצפות לסבסוד ממשלתי למוצרים הללו, אלא שיתכן ובמסגרת הכנת תקציב 2013, נתבשר בחודשים הקרובים על העלאות מיסים.  אם כך אכן יקרה, צפו לאחת ממתקפות הפופוליזם הגדולות בהיסטוריה.  כולם ירצו לקחת חלק בחגיגה.  איזה פוליטיקאי / חבר הסתדרות וכד' יוותרו על ציטוט בסגנון :" זה לא הזמן להעלות מיסים לציבור, יש להגדיל את תקציב המדינה".  רק לא זה!!! הדרך הכי גרועה להקטין אוברדראפט היא על ידי הגדלת...האוברדראפט.  מאז שנתניהו בשבתו כשר האוצר הנהיג מדיניות פיסקלית אחראית ששמרה על מסגרת התקציב גם בעיתות חירום (התנתקות, מלחמת לבנון השנייה) קרה משהו מאוד טוב למשק.  לצד העובדה שדירוגה הבינלאומי של ישראל עלה וסייע בהפחתת עלויות המימון, חל שיפור משמעותי ביכולת הקצאת המשאבים של המדינה.
 
בזכות הקטנת היקף החוב המקומי ביחס לתוצר, הקצאת התקציבים לצורך תשלומי ריבית ירדה בחדות.  כפי שניתן לראות בגרף, מאז 2005 שיעור ההוצאה לריבית כאחוז מסך התקציב עמד על 3.2%.  במילים זה נשמע קצת יותר מפחיד.  ההוצאה על ריבית תעמוד בשנת 2012 על 37 מיליארד ₪.  הרבה מאוד כסף.  אם לא שומרים על המסגרת יכול להיות הרבה יותר גרוע.  

נמחיש.  ההוצאה על ריבית בשנת 2003 עמדה על 33 מיליארד ₪. כמובן שבאותה עת נאלצה הממשלה לגייס בריביות גבוהות בהרבה מאלו הנוכחיות.  אלא שהתוצר בשנת 2003 עמד על 542 מיליארד ₪, בעוד שכיום הוא עומד על כ 800 מיליארד ₪.  ב"חשבון איכרים" נמצא שאלמלא הייתה הממשלה משנה את מדיניותה הפיסקלית, הוצאות הריבית כיום היו עומדות על כ 50 מיליארד שקלים.  ואז באמת לא היה מה לתת למורים, לרופאים, לאחיות, ואפילו לא הייתה עולה האופציה של סבסוד מחיר הדלק.

נא לשנן : שמירה על מסגרת התקציב היא הדבר הכי חשוב !!! אל תתנו להם תקציב !!!   אין ספק שממשלת ישראל ניצבת בפני מבחן חשוב מאוד בבואה לאשר את תקציב 2013/4.  הדרישות התקציביות שלהן התחייבה הממשלה יצטרכו להיענות על ידי קיצוץ במשרדים אחרים ו/או על ידי העלאת מיסים.  אין דרך אחרת  מי שמצפה להגדלת הסובסידיה הממשלתית על מוצרי הבסיס, כדאי לו להנמיך מאוד את ציפיותיו.  הפעם, לממשלה באמת אין כסף.  לצורך מימון הגרעון הממשלה תיאלץ להגדיל את היקף ההנפקות. אנו סבורים שלא תהיה לכך השפעה על שוק האג"ח.  השוק "אינטליגנטי" מספיק בשביל להעריך עמידה במסגרת תקציב, בדיוק באותה מידה שהוא יעניש אם חלילה יקרה ההיפך.       
                                     
הסיכון לשוק האג"ח אינו טמון כרגע במבנה התקציב, כי אם במקום אחר, עליו הצבענו בשבועות האחרונים.  ציפיות האינפלציה המשיכו להצפין גם השבוע, תוך שהטווחים הקצרים נושקים לרמה של 3%. יתכן שמדובר בתגובת יתר של השוק ויתכן שלא.  אלא שלא ניתן להתעלם מכך שהנתונים שהתפרסמו השבוע הצביעו על כך שהמשק הישראלי אולי האט את קצב הצמיחה שלו ביחס ל 2011, אבל הוא עדיין מנפק נתונים מרשימים למדי.  במהלך שלושת החודשים שבין נובמבר לינואר עלו הרכישות בכרטיסי אשראי בשיעור שנתי של 8.6% (אין קשר ליום האם), המכירות ברשתות השיווק רשמו עלייה של 7.6% ויבוא מוצרי ההשקעה קפץ  ב 17.9% בחישוב שנתי.  למעשה, למעט יצוא הסחורות שירד בשיעור קל לצד ירידה של 3.9% במספר לינות התיירים, כל הפרמטרים הצביעו על כך שגם בחודשים האחרונים לא ויתרנו על חווית הקנייה.

 האם הנתונים הללו מצדיקים עלייה חדה כל כך בציפיות האינפלציה ? אולי.  מה שבטוח זה שהנתונים ממחישים עד כמה הפחתת הריבית האחרונה התעלמה מהמתרחש בארץ.  במידה ונמשיך ליהנות מזרם נתונים חיובי שכזה, לא נתפלא אם בנק ישראל יעלה את הריבית מוקדם ממה שחשב (וגם ממה שאנחנו הערכנו).  החשש הוא שעד שבנק ישראל יגיב לעלייה בציפיות האינפלציה, אלו האחרונות כבר ימשיכו מעלה, ואז כבר יהיה הרבה יותר קשה להוריד אותן.

כך או אחרת, גם לאחר עליית התשואות והשיפועים אנחנו לא מוצאים סיבות מספיק טובות לצאת מהבונקר החמים בו אנו נמצאים כעת ולהאריך מח"מ באפיקים הממשלתיים. מתנצלים על האמירה שהופכת להיות משעממת, אבל המח"מ של התיק הצמוד שלנו יישאר באזור ארבע שנים, והשקלי כשנתיים, כפי שמיושם בקרנות כגון 'אפסילון (A*0) תיק סולידי פרימיום'.  משעמם.  לפעמים משעמם זה טוב.

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות