האזרחים הוותיקים בישראל חיים יותר אך פערי ההכנסה נמשכים גם בפנסיה

נפש סטנדרטית היא יחידת חישוב המתחשבת בגודל משק הבית וביתרונות לגודל בצריכה. המדד אינו מתקבל בהכרח מחלוקת ההכנסה במספר האנשים בפועל. כל הסכומים כאן הם ממוצעים, ולכן אינם מלמדים לבדם מה מצבו של משק הבית הטיפוסי או כמה מהאזרחים הוותיקים חיים בעוני.

יותר ממחצית הכנסת היחידים מגיעה מקצבאות ותמיכות

אצל יחידים בני 65 ומעלה, קצבאות ותמיכות אחראיות ל-54.3% מההכנסה הכספית ברוטו. פנסיות וקופות גמל, לרבות מחו״ל, מהוות 23.9%, ועבודה מספקת 12.4%. אצל זוגות מבוגרים מקורות ההכנסה מפוזרים יותר: 31.3% מקצבאות ותמיכות, 29.2% מפנסיות וקופות גמל ו-26.8% מעבודה. בכלל משקי הבית, לשם השוואה, עבודה מספקת 76.6% מההכנסה.

המשמעות הכלכלית היא שליחידים מבוגרים, בממוצע, בסיס הכנסה הנשען יותר על תשלומי העברה ופחות על עבודה ועל פנסיה. חשוב להבחין בין פנסיות וקופות גמל לבין הקטגוריה הנפרדת של קצבאות ותמיכות, שרובה מגיעה מהביטוח הלאומי. כמו כן, הרכב הכנסות של משק בית אינו מעיד בהכרח על הרכב הנכסים והחסכונות שברשותו.

ההוצאה הכספית אינה זהה להוצאה לתצרוכת

ההכנסה החודשית נטו של יחיד מבוגר היא 9,334 שקל, מול הוצאה כספית של 7,304 שקל. אצל זוג מבוגר מדובר בהכנסה נטו של 19,901 שקל ובהוצאה כספית של 12,407 שקל. ההפרש החשבונאי בין הממוצעים הוא 2,030 שקל ליחיד ו-7,494 שקל לזוג. אין בכך אומדן של סכום החיסכון הנזיל הזמין לכל משק בית, אך הנתונים מדגימים את הפער ביכולת הממוצעת לספוג הוצאות נוספות.

במקביל, ההוצאה הכוללת לתצרוכת מגיעה ל-10,359 שקל אצל יחידים ול-16,962 שקל אצל זוגות מבוגרים. היא כוללת גם אומדן של שירותי הדיור שצורכים בעלי דירות, המבוסס על שכר דירה חלופי. לכן, העובדה שההוצאה לתצרוכת של יחיד גבוהה מהכנסתו הכספית אינה מוכיחה שהוא מוציא מדי חודש יותר כסף מהסכום שנכנס לחשבונו.

דיור הוא סעיף הצריכה הגדול ביותר: 37.8% מההוצאה לתצרוכת של יחידים מבוגרים, 29.8% אצל זוגות מבוגרים ו-25.0% בכלל משקי הבית. לבריאות מוקדש כ-10% מתקציב התצרוכת של משקי בית של אזרחים ותיקים, לעומת 6.5% בכלל משקי הבית. מנגד, משקל החינוך, התרבות והבידור נמוך בכמחצית מזה שבכלל האוכלוסייה.

בעלות על דירה לצד פערים בנגישות

לפי מרשם דירות ומבנים ליולי 2025, ב-885 אלף דירות רשום מחזיק בן 65 ומעלה. 80.0% מהדירות הללו הן בבעלות הדיירים, 18.3% בשכירות ו-1.7% בדיור מוגן פרטי. זהו נתון על דירות שבהן רשום מחזיק מבוגר, ולא שיעור בעלי הדירות מתוך כלל בני 65 ומעלה.

סקר הוצאות משק הבית של 2024 ממחיש את ההבדלים בתוך קבוצת המבוגרים: 86.2% ממשקי הבית של זוגות בני 65 ומעלה מתגוררים בדירה בבעלות, לעומת 64.1% ממשקי הבית של יחידים בגילים אלה. יש להיזהר מחיבור שני המקורות לסדרה אחת, משום שהם נשענים על הגדרות ושנות מדידה שונות. במישור הכלכלי, דירה עשויה להקטין את הצורך בתשלום שכר דירה, אך אינה מבטיחה הכנסה שוטפת המספיקה לכל צורכי המחיה.

הפערים מופיעים גם בנגישות לטכנולוגיה ולתחבורה. מחשב נמצא בבעלות 46.1% ממשקי הבית של יחידים מבוגרים, מול 69.5% ממשקי הבית של זוגות מבוגרים. שיעור המנויים לאינטרנט הוא 66.9% ו-80.5%, בהתאמה, ושיעור הבעלות על לפחות מכונית אחת הוא 31.2% אצל יחידים, לעומת 75.0% אצל זוגות. אלה נתוני בעלות ומינוי, ואין להסיק מהם ישירות על כישורי שימוש דיגיטליים.

יותר מחמישית מבני 65 ומעלה מועסקים

שיעור התעסוקה בקרב בני 65 ומעלה עמד ב-2025 על 21.6%: 28.8% מהגברים ו-15.7% מהנשים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הכולל גם בלתי מועסקים המחפשים עבודה, היה מעט גבוה יותר - 21.8%. ההבחנה חשובה במיוחד בהצגת נתון העבודה המרכזי: לא כל משתתף בכוח העבודה הוא מועסק.

בקבוצת הגיל 65 עד 69 שיעור ההשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-43.3%, ואילו בגיל 70 ומעלה הוא ירד ל-13.2%. מתוך המועסקים בני 65 ומעלה, 53.2% עבדו בדרך כלל במשרה מלאה, שהוגדרה כ-35 שעות בשבוע או יותר. בקרב הגברים המועסקים שיעור העבודה במשרה מלאה היה 65.5%, ובקרב הנשים 34.8%.

להשכלה קשר חזק עם הישארות בשוק העבודה: שיעור ההשתתפות היה 28.3% אצל בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, לעומת 3.3% אצל בעלי עד ארבע שנות לימוד. בקרב יהודים בני 65 ומעלה השיעור היה 23.2%, מול 9.7% בקרב ערבים. הדוח אינו קובע כמה מהמבוגרים עובדים מבחירה וכמה בשל צורך כלכלי, ולכן אין לייחס את כלל התעסוקה בגילים אלה למניע יחיד.

נשים חיות יותר אך לא בהכרח יותר שנים בבריאות טובה

תוחלת החיים בגיל 65 עמדה ב-2025 על 20.2 שנים נוספות לגברים ועל 23.0 שנים נוספות לנשים. לעומת זאת, מספר שנות החיים הבריאים הצפויות מגיל זה היה 11.7 לגברים ו-11.0 לנשים. מדד החיים הבריאים מתייחס לשנים ללא בעיה בריאותית המפריעה לתפקוד, ואינו שקול למספר השנים ללא מחלה או למדד של צורך בטיפול סיעודי.

לפי הלמ״ס, לאחר קיפאון כמעט מלא בתוחלת החיים בגיל 65 בשנות הקורונה, נרשמה עלייה ב-2023, ירידה קטנה ב-2024 ועלייה מחודשת ב-2025. הצירוף של חיים ארוכים יותר ושל שנות חיים עם מגבלות תפקודיות ממחיש את הצורך להביא בחשבון גם הוצאות בריאות ותמיכה בתקופת הפרישה. מהנתונים אי אפשר לחשב את העלות העתידית לאדם מסוים.

כמעט 300 אלף חיים לבד

כ-292 אלף בני 65 ומעלה התגוררו לבדם במשק בית ב-2025, כ-24% לפי נתוני משקי הבית בדוח, לעומת כ-7% בקרב בני 18 עד 64. אצל נשים מבוגרות השיעור הגיע לכ-32%, לעומת כ-14% אצל גברים. כ-80% מהגברים המבוגרים גרו עם בת זוג, מול כ-51% מהנשים שגרו עם בן זוג. מגורים לבד אינם בהכרח בדידות, אך הם מצמצמים את האפשרות לחלוק הוצאות ולקבל סיוע מבן זוג בתוך הבית.

כ-201.2 אלף בני 65 ומעלה היו רשומים ב-2025 במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ולכ-181.6 אלף מהם הייתה נזקקות מוגדרת. בקרב בעלי הנזקקות, 34.9% הוגדרו עם קושי בטיפול אישי ובמיומנויות יום-יומיות, ו-34.4% עם קשיים בצריכת שירותים ובמיצוי זכויות. ניתן לרשום יותר מסוג נזקקות אחד, ולכן אין להתייחס לסוגים כאל חלוקה בלעדית.

במרשם אנשים עם מוגבלות נכללו כ-583.7 אלף בני 65 ומעלה, שהם 42.2% מכלל האנשים שבמרשם. זה אינו שיעור המוגבלות מתוך כלל האזרחים הוותיקים. המרשם מבוסס על הכרה של מוסדות המדינה במוגבלות, בשונה מדיווח עצמי על מצב הבריאות.

בת ים מובילה בשיעור המבוגרים וירושלים במספרם בערים הגדולות

בקרב הערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים, בת ים מובילה בשיעור בני 65 ומעלה: 26.3% בסוף 2025, כמעט כפול מהשיעור הארצי. אחריה חיפה עם 21.1%, חולון עם 20.8%, ראשון לציון עם 20.6%, נתניה עם 20.3% והרצלייה עם 20.1%. מנגד, בירושלים השיעור הוא 10.0%, אך מספר המבוגרים בה מגיע ל-101.5 אלף - הגבוה בטבלת הערים הגדולות. בתל אביב-יפו נמנו 76.6 אלף, שהם 16.4% מתושביה.

ההבדל בין שיעור למספר מוחלט חשוב לתכנון שירותים: עיר עם אוכלוסייה צעירה יחסית יכולה להידרש לספק שירותים למספר גדול מאוד של מבוגרים. לפי התחזית המובאת בפרסום, מספר בני 65 ומעלה בישראל צפוי להגיע לכ-2.123 מיליון ב-2045 ולכ-3.043 מיליון ב-2065. מדובר בתחזית אוכלוסייה, ולא בתוצאה מובטחת או באומדן של ביקוש למוצר פיננסי מסוים.

סיכון גבוה להולכי רגל לצד המשך לימודים ופעילות

בשנת 2025 נהרגו בתאונות דרכים 101 בני 65 ומעלה, שהם 22.0% מכלל ההרוגים. מתוכם 57 היו הולכי רגל - 45.2% מכלל הולכי הרגל שנהרגו. להשוואה זו משתמשת הלמ״ס בחלקם באוכלוסייה הממוצעת כולל זרים, 12.9%, ולכן הוא שונה מהנתון הדמוגרפי של 13.3% בסוף השנה. במקביל, בסקר הביטחון האישי שיעור המבוגרים שנפגעו לפחות מאחת מעבירות הפרט שנבדקו היה 10.4%, נמוך מ-16.0% בקרב בני 20 עד 64. עבירה מקוונת הייתה הנפוצה ביותר, עם שיעור היפגעות של 6.2% אצל המבוגרים.

התמונה כוללת גם המשך רכישת השכלה: בשנת הלימודים 2024/25 קיבלו 391 בני 65 ומעלה תואר או תעודה אקדמית, לעומת 334 בשנה הקודמת. 228 קיבלו תואר שני ו-45 תואר שלישי. ב-2025 למדו עוד 1,613 בני 65 ומעלה בקורסי הכשרה מקצועית בפיקוח משרד העבודה, רובם בענף התחבורה.

הנתונים מציגים אוכלוסייה גדולה ומגוונת, שבה זוגות מבוגרים יכולים ליהנות מהכנסה מתוקננת גבוהה מהממוצע, בעוד יחידים נשענים יותר על קצבאות ותמיכות. עבור מערכת הפנסיה והשירותים למבוגרים, ההבחנה בין הקבוצות חיונית: מגדר, מצב משפחתי, השכלה ובריאות קשורים לרמות שונות של הכנסה, תעסוקה ויכולת לקבל שירותים גם שנים רבות לאחר גיל 65.

מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חודש האזרח הוותיק 2026 - מבחר נתונים על אזרחי ישראל הוותיקים בני 65 ומעלה, הודעה 344/2026 מ-1.11.2026. נתוני הכנסה, פנסיה, הוצאה ובעלות על מוצרים: 2024; רוב נתוני האוכלוסייה, העבודה, הבריאות והרווחה: 2025; תארים אקדמיים: 2024/25. בפרסום, בני 65 ומעלה כוללים תושבים הרשומים במרשם האוכלוסין ומתגוררים בישראל, ללא תלות במעמד האזרחי. שיעורי שינוי שחושבו לצורך הכתבה צוינו ככאלה.