פרופ` ירון זליכה "אני מאוד בעד הקמת לשכה ליועצי השקעות"

לפני חודש הקמנו לשכה ליועצי השקעות, יועצים פנסיוניים, מנהלי תיקים ומשווקים. הצטרפו קרוב ל-1,000 איש.
אנחנו מאמינים שההישג הזה מגיע בעיקר מתוך צורך עצום. אפילו מצוקה ממש של בעלי רשיון. לפני 17 שנה התחילו לתת רשיונות. יצרו קהל מאוד גדול של נותני שירות של ייעוץ  השקעות, ועכשיו חוק האכיפה המנהלית, מייצר פחד ממשי לעבוד בתחום הזה

"באופן כללי אני יכול לומר שכל צורך מדרבן ליצירתיות, כך שהקרדיט ללא ספק מגיע לקמפיין ולעיתון, למרות הצורך הממשי שקיים. לצערנו בישראל יש הרבה מאוד צרכים שעדיין לא מצאו ביטויים ביצירתיות הולמת, ואני שמח שפה כן הרמתם את הכפפה. אני מאוד מעודד את ההקמה של הלשכה.

"אני חושב שבאופן כללי בישראל יש הטיה גדולה מאוד של המשק, מעבודה להון, באופן שהיא מייצרת חסמים על כניסתם של עסקים חדשים באופן כללי, ופריחתם של בעלי מקצוע חופשיים, כמו המקצוע שלכם, באופן ספציפי. כתוצאה מכך נוצרים חסמי כניסה שמרתיעים יועצי השקעות קטנים, עמצאים, פרטיים או שמתארגנים במסגרות של חברת ייעוץ קטנות. חלק מהחסמים הללו הם גם באחריות הרגולטור שצריך לשים לב שהרגולציה שהוא מכתיב לשוק לא מייצרת חסמים מוגזמים. עודף רגולציה גורם לכך שרק הגדולים נשארים ושכרנו יוצא בהפסדנו.

"בלי קשר לכל זה, אני בעד חוק האכיפה המנהלית".

הבעיה בחוק האכיפה המנהלית היא שהוא אוסר ביטוח על בעל מקצוע, על היועץ. אני דיברתי עם הרגולטור לאחרונה ונאמר לי שהרגולטור לא מתנגד לביטוח

"האמת שאת הסוגייה הזאת של הביטוח אני לא מבין, אני שומע אותה פעם ראשונה, אני לא התעמקתי בזה. אני יכול להגיד לך שמקצוע ראיית החשבון הוא לא פחות חשוב ממקצוע יועצי ההשקעות, ובמקצוע ראיית החשבון  אסור להתאגד כחברה בע''מ, כדי שהאחריות תהיה עלייך ולא תסתתר מאחורי אישיות משפטית בערבון מוגבל. יחד עם זאת מותר ואפילו מומלץ לקחת ביטוח. אז אני לא מבין מה ההגיון של סעיף כזה".

גם אנחנו לא מבינים לגמרי את ההגיון שלו

"אז הנה כבר יש לך מטלה ראשונה ללשכה החדשה. אני חושב שהתאגדות של בעלי מקצועות
חופשיים, יש לה כמעט תמיד תרומה חיובית לשכלול השוק.

ביטוח נועד לגשר בין הסיכון שכל כלל הענף לבין הסיכון של היחיד. הסיכון של היחיד הוא לעולם גדול יותר מהסיכון המבוזר. ברגע שהחוק אוסר ביטוח, הוא יוצר יתרון לגודל מובנה לעסקים גדולים שבהם יש הרבה מאוד יועצים, לכן הסיכון שלהם מבוזר.

לכן לדעתי אתם צריכים להתמודד עם הסוגייה הבאמת תמוהה והמוזרה הזאת גם דרך חוק יסוד חופש העיסוק וההפליה שהיא יוצרת בין עסקים גדולים לקטנים, וכן ברמה הכלכלית מדינית. מדיניות הממשלה היא לעודד עסקים קטנים ובינוניים, והסעיף הזה בחוק, על פניו, יוצר סתירה בין מדיניות הממשלה המוכרזת לבין מדיניות הרגולטור בפועל. זה לא צריך להפתיע אותנו כיוון שהרבה פעמים  אנחנו נתקלים ברגולטורים שרוממות, התחרותיות, השוויון והיעילות בפיהם, אבל בפועל נפלאות אי השוויון ואי היעילות בידיהם".

"בהקשר הזה אני חושב שהתארגנויות וולונטריות דומות, כמו לשכת רואי חשבון, לשכת המבקרים הפנימיים וגופים אחרים הביאו לתרומה מקצועית חשובה מאוד ואני חושב שהרגולטור צריך לברך על ההקמה שלכם, ולמצוא בכם בר שיח הולם לדיון מקצועי, מעמיק על  התמריצים, התועלות, החסמים, היתרונות והחסרונות שיש ברגולציה הקיימת".

שאלה שהיא קצת נוגעת לשוק ההון בכללותו, יש כרגע איזה סט חוקים מאוד מאוד גדול שמשיתים על שוק ההון, שפשוט גורמים לשוק להצטמק. בצורה קיצונית. נתחיל מזה שהעלו את המס על רווחי הון, ולא בצורה דיפרנציאלית. כבר בדו''ח הכנסות המדינה  לפברואר יש ירידה של קרוב ל-60% בהכנסות המדינה מניירות ערך. למה לעשות כזה דבר?

"לדעתי מדובר בנזק לדורות. רואים שהמדיניות הכלכלית היא מאוד תזזיתית, לא זו בלבד שחדשות לבקרים נוחתים על הציבור מיסים חדשים, אלא שעוד מיסים שהופחתו כבר עולים. המשמעות היא שבעתיד כאשר המדינה תרצה לעודד פעילות כלכלית מסוימת באמצעות הפחתות מס, הציבור לא יאמין שההורדה תהיה פרמננטית. גם ככה הציבור לא מאמין שהעלאות מיסים הן זמניות, הוא יודע שכשהממשלה אומרת אני מעלה רק לשנה, זה לנצח.

אני למשל לא הייתי מוריד את מס החברות, אבל כבר הורדתם אז אל תגעו בו, בטח לא בשעה שבה הבורסה על קרעי תרנגולת. הרי המחירים כבר גילמו את הפחתת המס, לכן כעת חלק מהמחירים בעצם מתנדף כתוצאה מהביטול הזה. שנית, בשעה שבה יש חוק עידוד השקעות הון שמבטל את מרבית המס, כולל הדיבידנד על חלק גדול מהחברות הגדולות, העלאת מס החברות יוצרת אי שיוויון בין חברות קטנות לחברות גדולות. זו איוולת, שגובלת בשרלטנות".

זה בנוסף לעוד כללים והוראות שנוספו בשוק, בתעודות הסל, בקרנות, דמי הניהול

"אני מסכים. אי אפשר שכל חודש יצאו רגולציות חדשות וכללים חדשים. ההשפעה של אי הודאות על ההתפתחות העסקית ועל ההתפתחות הצרכנית היא מכרעת. הדוקטורט שלי עוסק באי-ודאות. חלק גדול מהמחקרים שעשינו בקריית אונו בשנים האחרונות הם מחקרים על ההשפעה של אי ודאות על הפרמטרים המרכזיים של צמיחה ופריון.

אנחנו מגלים שהנזקים מאי-ודאות, שהיא בעיקרה אי-ודאות שיוצרת הממשלה, הם איומים ונוראיים. כתוצאה מכך אנחנו נמצאים במדינה שגם ככה יש לנו זרמים של אי-ודאות שלא תלויים בנו, אם אנחנו מוסיפים גם את
התזזיתיות הזאת והיד הלא בוטחת בהגה, אנחנו מגיעים למשק שמתחיל להיכנס למיתון".

מה לדעתך הממשלה צריכה לעשות כדי לעודד את שוק ההון?

"הדבר המרכזי שיכול לעודד את שוק ההון זה מדיניות כלכלית שתומכת בצמיחה. זה לא הנושא של הראיון שלנו אבל אני יכול להגיד לך שהמדיניות הכלכלית הנוכחית לא תומכת בצמיחה, היא תומכת בהאטה".

למה?

"מעלים מיסים על ימין ועל שמאל, חונקים את המשק. מנהלים מדיניות תזזיתית שחונקת את המשק. מעלים את ההוצאות של הממשלה, כך שיש חריגה בהוצאות והציבור מתחיל לצפות לעליות מיסים נוספות, גם זה לא לעניין. הממשלה כמעט ולא עושה שינויים מבניים, וכתוצאה מכך המשק הולך ונחנק תחת מונופולים ואוליגופולים שיוצרים עליות מחירים ושוחקים את כוח הקנייה שלנו. המדיניות הכלכלית בכל רמ"ח אבריה לא תומכת בצמיחה, ולכן שוק ההון נראה כמו שהוא נראה. עכשיו תוסיף לזה גם שוועדות ממשלתיות שמונו המליצו המלצות רכות מדי".

ועדת הריכוזיות?

"במיוחד ועדת הריכוזיות. הועדה החליטה להנציח את המצב של 3 קומות בפירמידה. כאשר אני, לעניות דעתי, הייתי מחייב את כל הפירמידות להתפרק בתוך שנה עד שנה וחצי. קרי, כל חברות האחזקה יהיו חייבות לבצע הצעות רכש ולמחוק מניותיהם מהמסחר, ולהנפיק רק חברות אמתיות, עם פעילות אמתית ולא פירמידות. חוסר היכולת ללכת עד הסוף מתוך מחשבה של פשרה היא מחשבה מוטעית, מכיוון שהפרמידות מהוות חלונות לניצול מצד ההון, את בעלי המניות והמיעוט. זה שסגרת חלון אחד והשארת שניים לא יצמצם את הניצול. פשוט  הכל יתרכז בשני החלונות שהשארת פתוחים. אתה צריך לסגור את כל החלונות אחד אחרי השני".

אתה בעצם הולך הפוך. אתה אומר תוציאו את חברות האחזקה מהבורסה וזה לא מה שמתכוונים לעשות. הם רוצים להוציא את החברות מהפעילות הריאלית מהבורסה אבל להשאיר את חברות האחזקה

"נכון. ראשית, אני רוצה לצמצם את בעיית הסוכן ולחזק את המיעוט בחברות, אבל בנוסף ליצור time to market יותר מהיר בין כספי החיסכון למקורות ההשקעה אמתיים. אני רוצה שהציבור יחזיק ישירות בחברות האחזקה".

אבל עכשיו מה שהם רוצים זה להוציא את החברות האמתיות

"ברור שזה מה שהם ירצו, כמו שאמרתי יש שלושה חלונות לניצול ואתה סוגר אחד אז כל הניצול יתרכז דרך השניים. צריך לסגור את כולם".

אתה הופעת בועדה הזאת?

"לא. לא זימנו אותי אבל את דעותיי השמעתי. נשאלתי ע''י חלק מהחברים והממנים של אותם חברים".

לא מזמן עמדת בוועדת שוק הרכב בארץ

"נכון. שים לב שבמסגרת הועדה זיהינו 50 הגבלים עיסקיים, בפרפראזה על המינוח הקודם, למעלה מ-50 חלונות לניצול. אם היינו בוחרים לסגור רק שלושים, נראה לך שזה היה משנה משהו?"

מה הייתה ההמלצה המרכזית?

"אין המלצה מרכזית, יש 50. זה כמו שתגיד לי אני שחררתי לשכונה אזרחית תמימה 50 חיות טרף, עכשיו  אם נוציא מהשכונה התמימה 30 אריות, נשאיר רק 20, פשרה הוגנת. אז מה? זה יפתור את המצוקה של חיים בלתי אפשריים באותה שכונה? אתה צריך לצוד את כל האריות, אחד אחד. כל עוד תשאיר חיות טרף של הגבל עסקי בתוף שכונה אזרחית תמימה וחסרת
ישע, מה שיקרה זה שהאריות יטרפו את הכבשים".

אתה מאמין שיישמו את ההמלצות שלך?

"אני מאמין שכן. המטרה המרכזית בעיניי הייתה לשים את ההמלצות בפני הציבור.
תפקידך כאזרח הוא לא בהכרח להבין את כל ה-50. אלא להבין שיש 50, והמטרה המרכזית שאני ראיתי בעיניי היא לשים את ההמלצות בפני הציבור ולחשוף אחת ולתמיד האם הממשלה רצינית ותטפל, ותוכיח בעצם את כוונותיה הטובות או שהיא פעם נוספת תשתף פעולה עם ההון.

"אם הממשלה לא תיישם את ההמלצות ככתבם וכלשונם, אז המסקנה צריכה להיות אחת – שהממשלה משתפת פעולה עם המונופולים בתחום הרכב. זה ערך מאוד גדול לציבור, כי עד עכשיו הוא לא ידע על זה. עד עכשיו הוא חשב שזה גזירת גורל. היום הוא יודע שבעצם זה בידי הממשלה.
אני מצפה ומניח שלממשלה יש סיבות טובות לתת לציבור כמה שפחות סיבות לאי נוחות מפעילותה בתחום זה, לקראת הקיץ הקרוב".

מה דעתך על ההגבלה של דמי הניהול בקופות גמל?

"אני מאמין שהגבלות מחיר לא יביאו הרבה תועלת. אתה תגביל במחיר אז יורידו את האיכות. הבעיה היא חוסר תחרותיות".

יש תחרותיות, דווקא בגמל

"לא מספקת. אני הייתי מחזיר את הבנקים, כמובן בהגבלות של נתחי שוק לפעילות. אז היינו רואים תחרות יותר טובה, התייעלות, הגדלת איכות".

אבל הם היו משווקים רק את עצמם

"כרגולטור לשעבר הייתי מגביר את התחרות ככל יכולתי, והדבר המתבקש הראשון זה להחזיר את הבנקים  לתחרות, ולהיגמל מהמחשבה הדמיונית שיועצי ההשקעות של הבנקים יבחרו לי את הטוב ביותר אחרי שהם ישבו בלילה והעבירו נתונים במערכות הדירוג שלהם, זה קשקוש.

"אני מעדיף מצב שבו יש יותר שחקנים שמתחרים. חלקם גדולים, חלקם קטנים, חלקם בינוניים. אני מאמין שהתוצאה לצרכן גם במחירי הניהול וגם באיכות הייעוץ תהיה יותר טובה מאשר המצב היום שבו יש יחסית מעט תחרות".

המבנה שהיה קודם היה טוב?

"זה שמבנה שהיה קודם לא היה טוב, זה לא אומר שהמבנה הזה לא יותר גרוע. נכון להיום יש מצב שבו יש לנו 5-6 גדולים שיכולים להצטרף לשוק ולהגדיל מאוד את
התחרותיות, בעלויות נמוכות".

יכול להיות שהבנקים בכלל לא ירצו את זה. היום לבנקים יש אפשרות לעשות את הברוקראז' לבתי ההשקעות ולקרנות הנאמנות, יש להם את עמלת ההפצה. נוצר מצב שבו הם מקבלים את ההכנסה בלי כל האחריות. אתה רואה מה קורה בשיווק הפנסיוני, הם לא נכנסים לשם.

"אז על אחת כמה וכמה. אם הבנקים לא ייקחו את זה, אז לא אכפת לך לתת להם לחזור. אם לא יכנסו, אז בטח לא קרה כלום, ואם כן יכנסו רק נרוויח מזה שעוד כמה נכנסו לשוק."