חוזי השחורות שוב צריכים לגנוז את תחזיותיהם ?

קרוב לוודאי שהאיש הכי מוטרד כיום במשק הוא שר האוצר.  על שולחנו מונחת משימה מסובכת מעין כמוה, שאת הפתרון לה הוא צריך למצוא עד סוף השנה : מהיכן מביאים את הכסף לכיסוי הגרעון ?

הפתרונות הקונבנציונליים ידועים ומוכרים.  הראשון הוא העלאת מיסים.  לאחר שבחודשים האחרונים עלו המיסים על החברות, רווחי הון, דיבידנדים ועוד, אפשר לבחון את העלאת המיסים העקיפים כמו: מס על הדלק (בתנאי שמחיר הדלק לא יעלה ואז יצטרכו להוריד אותו), הסיגריות (לא נותנים אפילו להתעצבן בנחת) והאלכוהול (גם לשכוח מהצרות יעלה יותר).  במקביל, ניתן להעלות את המע"מ.  לא, זה באמת לא רעיון טוב.  העלאת המע"מ יכולה להקדים את מימוש תוכניותיהם של חלק מהעיתונים הכלכליים להתכנסות בכיכר (יש הטוענים שהפעם ההפגנות יהיו פחות נחמדות).  אם כך, נשארה האופציה השנייה והיא, קיצוץ תקציבי. לאור מאזן הכוחות הפוליטי כנראה שגם כאן יכולת הפעולה של האוצר מוגבלת למדי.           

                                                                                                          
שר האוצר מבין את זה וגם הנגיד מבין את זה.  בנאום שנשא השבוע ציין הנגיד. בין הגורמים החשובים בהצלחת המשק הישראלי ציין הנגיד את חלקו של משרד האוצר. "...למרות הביקורת שנשמעת כלפי האוצר, הנחישות וההצלחה שהפגין בשמירה על המשמעת התקציבית היוו גורם חשוב בשמירת היציבות של המשק".  במילים אחרות, עד עכשיו הייתם (משרד האוצר) בסדר. רצוי שתמשיכו להיות כאלו, כי אם לא, אני אפעל.

מאחר והאפשרויות של האוצר להתמודדות עם הגרעון הן כנראה מוגבלות למדי, לא נתפלא לגלות שככל שנתקרב לאוגוסט, המועד שבו מוגשת הצעת התקציב הראשונה, יחלו להתגבר גם הקולות הקוראים להקדמת הבחירות.  גם זו דרך להתמודד עם הגרעון.  למרות האמור לעיל, אנו עדיין מתקשים לראות סיטואציה שבה דווקא ממשלה בראשותו של נתניהו, אדריכל התוכנית הכלכלית של 2003, תהיה זו שתפר את המשמעת התקציבית שעליה הקפידו לשמור באדיקות רבה כל הממשלות הקודמות.  אלא שעד שגם השוק ישתכנע בנחישותה של הממשלה להתמודד עם האתגרים הפיסקליים, הנושא ימשיך להעיב על שוק האג"ח, מה שיגרום לעלייה ברמת התנודתיות.

בנק ישראל ימשיך לעמוד בינתיים מן הצד וישגיח שאף פוליטיקאי, בכיר ככל שיהיה, יבצע פעולות שעלולות להביא את המשק לסיטואציות לא סימפטיות.  אבל באותו זמן, הנתונים הטובים שמספק המשק המקומי בעת האחרונה כמו גם האתגרים המתחדשים בשוק הנדל"ן ייאלצו את בנק ישראל לבחון את המדיניות המוניטרית שלו. 

בנק ישראל כבר החל לתת את דעתו על ההתפתחויות האחרונות בשוק הנדל"ן כפי שזה משתקף בפרוטוקול של דיוני הריבית, בו הוא ציין כי יפעיל צעדים על מנת למתן את העלייה במחירי הדירות במידה ותחל שוב. 

החדשות הרעות בהקשר הזה הן שבאמתחתו של בנק ישראל אין אפילו כלי נשק אפקטיבי אחד שיכול למנוע את עליית המחירים. 

השימוש בהגבלת מתן המשכנתאות כבר נוסה לפני כשנה ונכשל כישלון חרוץ מאחר וכצפוי הוא פגע בעיקר בשכבות האוכלוסייה שנזקקות למשכנתאות ולא בציבור המשקיעים בנדל"ן שהיוו גורם משמעותי בעליית המחירים.  במקביל, גם יזמי הנדל"ן כבר זוכים לכתף קרה מצד הבנקים, כך שאנו מתקשים לראות את הנשק היצירתי שבנק ישראל יכול להפעיל על מנת להתמודד עם עליה במחירי הדירות.

 בעצם, בנק ישראל יכול גם להעלות ריבית, אלא שמחקר שהוא ערך לפני כמה חודשים הראה שהריבית הנמוכה היוותה גורם שולי בגל עליות המחירים האחרון.  וכידוע, עם מחקר אקדמי לא מתווכחים.  בנק ישראל לא יכול להתמודד עם הבעיות המבניות של שוק הנדל"ן שמרביתן גורמות לעליות המחירים.  בתוקף היותו היועץ הכלכלי של הממשלה, הוא  צריך לדחוף אותה לבצע את הרפורמות הנדרשות על מנת לתקן את הכשלים המבניים בשוק הנדל"ן בישראל.  מגבלות מוניטריות לא יעזרו. 

אבל יש גם חדשות טובות, או ליתר דיוק, צרות טובות.  סקר מגמות העסקים שפורסם השבוע הראה הטבה במאזן הפעילות העיסקית.  למעט ענף המלונאות, כל שאר המגזרים : התעשייה, הבינוי, המגזר הקמעונאי וענף השירותים צופים שיפור בפעילותם בשלושת החודשים הקרובים.  הצפי הוא לשיפור הן בשוק המקומי והן לשווקי היצוא.  חוזי השחורות שוב צריכים לגנוז את תחזיותיהם.  שיעור הצמיחה של המשק אולי לא יגיע ב 2012 לרמות של השנתיים האחרונות, אבל נראה שיש סיכוי טוב שהוא יעלה על תחזית הצמיחה העדכנית של בנק ישראל שעומדת על 3.1%. אוף, שוב צריך לעדכן את התחזיות. 

לנוכח כל הגורמים לעיל, מהגרעון, עבור בהתעוררות שוק הדיור, וכלה בשיעורי צמיחה משופרים, הריבית הנוכחית נראית יותר ויותר כלא מתאימה.  בהנחה שאירופה רק תשהק מידי פעם ולא תקרוס, אנו סבורים שתחזיות השוק לגבי הריבית (2.8%), יתממשו מוקדם מהצפוי. 

כפי שציינו, אנו סבורים שמפלס העצבנות בשוק האג"ח יעלה בזמן הקרוב.  אנו לא רואים סיבה לקחת סיכונים בשוק הממשלתי כל עוד יש ספק רב לגבי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית.  השוק הממשלתי טומן כיום הרבה יותר סיכונים מאשר סיכויים. שימרו על מח"מ קצר. קצר מאוד בשקלי, וקצר עד בינוני בצמוד.