סיכום חודש פברואר בקרנות פנסיה, קופות גמל וקרנות השתלמות >> כשמתחיל להתחמם במזרח התיכון … עדיף לקפוץ לחו"ל

כמידי חודש אנו מציגים את התשואה החודשית בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל וקרנות ההשלמות. נבחן את הקופות המובילות בתשואה החודשית, את בתי ההשקעות והקופות שהובילו בגיוסים והפדיונות וסיכום קרנות פנסיה.

בשנה וחצי האחרונה אנו עדים לתהפוכות חודש בחודשו ולעליה בסטיית התקן בקופות הגמל בקרנות ההשתלמות בגין וביחס השינוי במגמות לאותו חודש. אם בחודש שעבר הובילו הקופות עם החשיפה הגבוה למניות בארץ, החודש הקופות שפיזרו בחו"ל השיגו תשואה גבוהה מהממוצע, כגון אלטשולר שחם.

המגמה הכללית הייתה מעורבת הן במדדים המניתיים והן במדדים האג"ח, בארץ ובחו"ל. בחודש פברואר נרשמה ירידה ממוצעת של 5% במניות בארץ כאשר מדד ת"א 25 ירד בכ-3.5%, מדד ת"א 75 ירד בכ-0.5%, מדד מניות הגז והנפט ירדו בכ-9%, חברות הביטוח ירדו בכ-11% ורק מדד הבלוטק 50 עלה בכ-3% בהמשך לעליות מתחילת השנה.

בשווקים בחו"ל המגמה הייתה חיובית, הנאסד"ק עלה בכ-2.5%, הדאקס הגרמני עלה בכ-5% והניקי היפני דהר בכ-8% בהמשך למגמה שהחלה לאחר הצונאמי.

גם באגרות החוב המגמה הייתה מעורבת. באג"ח הצמוד הממשלתי והלא ממשלתי נרשמה עליה של 0.5%, באג"ח הממשלתי הלא צמוד מסוג שחר נרשמה ירידה של 0.4%. המק"מ רשם עליה נוספת של 0.2% והדולר התחזק ב-0.9% לעומת השקל.

בסופו של חודש פברואר, הקופות במסלול הכללי עלו בכ-0.2%, במסלול האג"ח הכללי נרשמה ירידה קלה של 0.1%, במסלול הממשלתי נרשמה עליה קלה של 0.1% ובמניות ירידות של 2.5%. נציין לטובה את מסלול מניות חו"ל שעלה בכ-4% בממוצע.

קופות הגמל וקרנות ההשתלמות עד 50% מניות שהשיגו תשואה עדיפה מהשוק היו הקופות עם החשיפה הגבוהה לחו"ל כגון הקופות של אלטשולר שחם. יש לציין כי החל מינואר שנה שעברה, הקופות עם החשיפה הגבוהה לחו"ל או חשיפה גבוהה למט"ח נהנות מתשואות עדיפות, רוצה לאמר – כשחם במזרח התיכון, אולי עדיף לקפוץ לחו"ל.

הקופות המובילות החודש הן אי בי אי השתלמות מניות חו"ל ותמיר פישמן גמל מניות חו"ל שעלו 6.26% ו-6.17% בהתאמה. הקופות המפסידות החודש הן מנורה מבטחים השתלמות מניות (בארץ) ותמיר פישמן גמל מניות ישראל שירדו -4.57% ו 4.29% בהתאמה.

אנליסט ב' חזרה בקול תרועה להוביל את הטבלאות מהסוף והזכירו לחוסכים את "הנשכחות" משנת 2008.

תשואה חודשית חיובית ושלילית של קופות גמל עד 50% מניות

תשואה חודשית חיובית ושלילית של קרנות השתלמות עד 50% מניות

צבירה חודשית נטו חיובית ושלילית בקרנות השתלמות

צבירה חודשית נטו חיובית ושלילית בקופות גמל

גיוסים ופדיונות

לאחר תיקון מספר 3 בשנת 2008, שעיקרו דחיית משיכת קופות הגמל לגיל פרישה ומשיכתו כקצבה, חל שינוי מהותי בתפיסת החיסכון של הציבור על ידי צמצום להפקדות עבור קופות גמל וחיפוש אחר אפשרויות השקעה אחרות.

מזה כשנה שאני מציין בכתבות שסטיות התקן עולות בצורה ניכרת ויש שונות גדולה במגמות, חודש המסלול כללי, חודש המסלול המט"חי/חו"ל, חודש המסלול השקלי וחודש במסלול המנייתי. בחודשים האחרונים ניתן לראות שישנה מגמה חד-כיוונית שלילית ולכן את סטיית התקן הגבוהה ניתן כרגע לבחון לפי סך הנכסים הצבורים שעלו בין 2009-10, קיבלו ישורת ושינו כיוון בשנת 2011 בגין התשואות והפדיונות.

החודש, בדומה לחודשיים הקודמים, הקופות בעלות המרכיב הגבוה של החשיפה לחו"ל ואגרות חוב צמודות המדד נהנו מתשואות חיוביות והמניות בארץ בירידות בולטות. יחד עם זאת יש לזכור שידו של החוסך קלה על העט החתימה וכל שינוי קיצוני בסביבה מעלה את מדד חוסר הסבלנות ומגדיל את יחס הפדיונות.

החודש התחזקה המגמה שהשתרשה החל מתיקון מספר 3 וזה פדיונות בסך הנכסים. אם קהל החוסכים פודה כספים בגין שינויים במדינות השכנות או ופודה בגין אי סיפוק צרכים לטווח הקצר והבינוני, זה מגדיר אותנו כחסרי סבלנות לכספים פנסיונים.

צבירה חיובית או שלילית לאורך זמן משפיעה על איכות ניהול ההשקעות

נניח למנהל השקעות לאורך זמן יש פדיונות מהקרן, ההשפעה היא כפולה. מצד אחד רמת הסיכון של הקרן גדלה, בגין ירידת יחס המזומנים לצורך פדיון, תשלום או העברה, ומצד שני מנהל הקרן יצטרך למכור נכסים טובים ורלוונטיים למצב השוק מכיוון שהמחיר שיתקבל יהיה קרוב למחירו בשוק וכך התשואה של הקרן תפגע פחות.

נניח למנהל השקעות יש צבירה נטו חיובית למשך תקופה ארוכה, יכול מנהל ההשקעות לקנות בכסף חדש נכסים איכותיים ורלוונטיים בשוק,וכך התשואה הפוטנציאלית תגדל באופן יחסי לשאר השוק.כמו כן, נניח מנהל ההשקעות רכש בעבר נכסים מסוכנים או פחות רלוונטיים בהווה, המשקל היחסי של אותם נכסים יקטן עם הזמן בזכות כסף חדש שנכנס לקופה.

בפברואר סך הנכסים הצבורים בכל הקופות עומד על 299.6 אלפי שקלים ומפוזר על פני 706 קופות.
סך הנכסים הצבורים בקופות הגמל עומד על כ-162.6 מיליארד שקלים ומפוזר על פני 327 קופות שונות כאשר נפדו מתוכם כ-328 מליון שקלים. בקרנות ההשתלמות סך הנכסים עומד על 115.2 מיליארד שקלים ומפוזר על פני 255 קופות שונות כאשר גויסו כ-192.9 מליון שקלים.

צבירה חודשית נטו לפי תאגיד שולט

אלטשולר שחם וילין לפידות מובילים בצבירה חיובית מזה כשנה. ילין לפידות בגין התשואות הגבוהות עד 2011, ולאטשולר שחם החל מ-2011 ועד היום. ואם נחבר בין סוכני ביטוח, יועצים בבנק לקופות עם תשואות גבוהות נקבל תזרים חודשי.

מצד שני, פסגות אופק וכלל מובילות בפדיונות מזה שנים. ישנה הרגשה בשוק שבעקבות מיזוג קופות הגמל לפי בקשת האוצר, לציבור נמאס מהשינויים ובחרו לבצע מהלך של פדיון. על כן, בתי ההשקעות הגדולים עם הקופות המנהלות את הקופות הוותיקות ספגו פדיונות כבדים במיוחד החל מינואר 2012.

לפני כשנה צינתי בכתבות שחל שינוי במגמת הגיוסים של דש. אם עד 2009 הובילו את הגיוסים מבחינת הכמות והעקביות, הרי שכיום הגיוסים עברו לפדיונות משמעותיים. את השינוי במגמה ניתן להסביר בגין שינוי בהעדפת סוכנים וקבלת החלטות של יועצים בבנק.

פנסיה מקיפה חדשה

קרנות הפנסיה החדשות הוקמו בשנת 1995 כתוצאה מהמשבר האקטוארי בקרנות הפנסיה הוותיקות ובניסיון לתקן את הנעשה ולפתוח דף חדש בהתנהלות הפנסיונית הן מבחינת החוסכים והן מבחינת חברות הביטוח והפנסיה.

בעקבות תיקון 3 ב-2008, חל שינוי מהותי בשוק הפנסיוני כאשר קופות הגמל השכירות והעצמאיות שינו את אופיים ומאותו רגע קרנם של קרנות הפנסיה החדשות עלתה. אם הורגלנו לצבור נכסים בקופות הגמל בצורה הונית וניתנה לחוסכים ההפשרות להמיר את הצבירה לקצבה, לאחר התיקון הכספים המופקדים מיועדים לפנסיית זקנה אלא אם כן תינתן האפשרות לבצע היוון. לאחר מבחן פנסיית מינימום. לאחר התיקון רוב קופות הגמל העצמאיות הפסיקו לצמוח בגין ההפקדות החודשיות והקופות השכירות החלו לאט ובתלות מוחלט בסוכני הביטוח להסיט את ההפקדות לקרנות הפנסיה, ומכיוון שצבירה ממתינה לגיל פרישה וצבועה בצבע קצבתי אז שיהיה גם מרכיבי ביטוח שאירים ונכות לאמור פנסיה מקיפה.

קרנות הפנסיה החדשות נהנות מגיוון השקעתי, בשונה מקופות הגמל, בכך שעד 30% מהנכסים יהיו אגרות חוב ממשלתיות מבטיחות תשואה של 4.86% צמוד מדד, כאשר שאר הנכסים מושקעים בשוק החופשי. כמו כן חישוב דמי הניהול המקסימאליים בחוק מחולקים – 6% מההפרשות החודשיות ו-0.5% מהצבירה. קרנות הפנסיה מציעות מסלולי ביטוח שונים שמשלבים יחסים זהים או שונים בין ביטוח הזקנה, שאירים ונכות, אפשרות לוותר על ביטוח השארים לצורך הגדלת הרכיבים האחרים ואפשרות לקצר את תוכנית הביטוח לגיל 60 לצורך הגדלת רכיב החיסכון.

חישוב התשואה בקרנות הפנסיה החדשות מורכב משני אלמנטים. הראשון הינו התשואה של מנהל הקרן בגין ההשקעות הסחירות והלא סחירות. המרכיב השני הוא התשואה הדמוגרפית שנובעת מיתרת הכספים שמופרשים כל חודש לטובת תביעות מצד העמיתים וחוזרת לקרן בצורה של תשואה.

כיום ניתן למצוא בקרנות הפנסיה החדשות אפשרויות שונות להשקעה לפי העדפת הלקוח או לפי צרכיו ולחלקם יש מסלולים הפועלים לפי המודל הצ'יליאני לאמור ככל שגילו של החוסך עולה, כך מרכיב המניות והמח"מ של אגרות החוב יורד.