באחד מימי השבוע שעבר הזדמן לי להיות במשרד האוצר במסגרת עבודה סמינריונית שאני מכין עם עוד 2 קולגות למקצוע .
במהלך השיחה המאוד עניינית ונעימה היא גלשה לעבר הטיוטה השלישית של האוצר שמטפלת בין השאר במערכות היחסית הכלכליות בין היועצים וסוכני הביטוח לבין הגופים המנהלים את כספי הפנסיה שלנו .
אני מבקש להתעכב על נושא החזרי הביטולים באפיק הפנסיוני למי שלא יודע התקנה החדשה מחייבת החזר של עמלת השיווק במקרה של ביטול ב-5 השנים הראשונות . ולא איני מסתכל על זה דרך המשקפיים הפרטיות שלי ושל סוכני ביטוח וותיקים ובעלי עסקים מסודרים . יש כאן השלכות עתידיות רוחביות לענף הפנסיוני כולו.
הקונוטציה הראשונה שקפצה לי לראש כששמעתי על זה היא המשפט האלמותי מתוך אחד. ממערכוני הגשש החיוור ״ העתיד מאחורינו ״ נאמר שם וזה בדיוק מה שקורה כאן . רק לפני כמה שנים מסקנות וועדת בכר קידשו את ערך הניידות והעברת האחריות מהמעסיקים ,וועדי העובדים אל העובד כפרט. כפי שיוברר בהמשך הכתבה האוצר מסנדל את עצמו על ידי חסימת הניידות בפועל של חלק גדול מהתוכניות הפנסיוניות.
למי מקוראי הכתבה שאינו עוסק בתחום הביטוח הפנסיוני הסבר קצר ,עמלת השיווק או ההיקף היא עמלה חד פעמית שסוכן הביטוח מקבל בגין מאמצי השיווק שלו , היא נועדה לממן את הוצאותיו המיידיות זה הוא סכום שמשולם באופן חד פעמי. .בנוסף ישנה עמלת טיפול חודשית שהיא חלק מהתשלום שהמבוטח מעביר לחברת הביטוח. עמלת השיווק גבוהה בעשרות אחוזים מעמלת הטיפול הראשונית ועל כן היא קריטית לתזרים המזומנים של הסוכן.
ליידע כללי הכנסתו של סוכן הביטוח בחלק מהמקרים ובוודאי בדור הביניים מתחלקת ל-50% עמלת שיווק ו-50% עמלה שוטפת . באופן מעשי כשמחצית מההכנסה של בעל עסק חשופה להחזר בגין משהו שאינו קשור בפעילותו של הסוכן עצמו אלא בעזיבת עבודה של המבוטח וכדומה המצב נאמר בעייתי בהמעטה.
אני רוצה להאמין שהאוצר שקל בכובד ראש ומשיקולי המשכיות השירות של הלקוח החליט שאם מכל סיבה בעולם חופשי שהמבוטח אדון לגורלו ולהחלטותיו יבחר לעזוב את הסוכן מישהו צריך לשלם על ההחלטה הזאת רק שאני לא מבין למה זה הסוכן.
ישנן משמעויות גלויות וישנן גם המשמעויות נסתרות שהאוצר כנראה לא ראה או אולי לא רצה לראות .
שואלים למה ? אנסה להסביר . האוצר שבאופן מובנה אמור ראש ובראשונה לדאוג לטובת ציבור הלקוחות ואחר כך או במקביל ליציבות של הגופים המנהלים לא הקדיש מחשבה עמוקה מספיק לחלק הראשון. אין לי ספק שלחלק השני כאן דאג בהחלט גם אם לא במתכוון . כאן בהחלט האוצר שמר על החזקים קרי חברות הביטוח באופן חד על חשבון המבוטחים וסוכני הביטוח.
אם סוכן ביטוח יאלץ לחיות בעידן אי ודאות חמור שאינו מסוגל לתמחר את הוצאותיו והכנסותיו הוא יוריד את רמת השירות כאסטרטגיה עסקית לגמרי צודקת . קחו לדוגמא את נושא הטיפול באוכלוסיה החלשה ביותר המבוטחת בפנסיית חובה . ההכנסה הממוצעת מעמלות שוטפות בתיק שלי ממבוטח בפנסיית חובה מאחר שמדובר בסכומים קטנים היא כמעט אפסית . אם ישנו איום של החזר עמלת השיווק אפסיק וכמותי אני מניח אחרים לטפל באוכלוסייה הזאת. האם כוונת האוצר לפגוע בחלשים , לא בטוח אבל זה בודאי יקרה .
כמו כל בעל עסק בכל תחום זכותי לתמחר עם מי כן ועם מי לא כדאי לי לעבוד. עוד נחזור לעניין התמחור.
רוצים דוגמא נוספת ? כבר מגיעה ..
אם נניח ארצה לשפר את מצבו של לקוח שלי על מנת להשאיר אותו אצלי למשך זמן ממושך יותר בעזרת נניח תוכנית פנסיונית טובה יותר וזה קורה מידי פעם אהיה נאלץ להשאיר אותו במצב פחות טוב על מנת לא לשלם את הקנס . אם הוא נמצא בחברה שהתוצאות שלה או מכל סיבה אחרת מצדיקים ניוד לא אעשה זאת. למה אני צריך לשלם את הקנס.
כשהתקנה הזאת נכתבה אין לי ספק שבחינת עתיד הענף ממבט על והסתכלות עתידית לא נלקח בחשבון. למה הכוונה ?
מנתונים שקראתי לפני זמן מה התברר לי שאני בממוצע הגיל של סוכני הביטוח במדינת ישראל גיל 55 . אני מניח שהסוכנים הללו כמוני יעבדו עוד כמה שנים ספורות ואז כמו בכל מקצוע אחר במקרה הטוב בסביבות אמצע גיל ה 60 יפרשו . אני מניח שגם באוצר מבינים שישנה חשיבות להכניס את הדור הבא שיטפל בצרכים הביטוחיים והפנסיוניים של האוכלוסיה . אני בהחלט בעד רמת המבחנים הנדרשים שעולה לאין ערוך על מה שנדרש ממני בזמנו למרות שאני שומע את התלונות של הדור הצעיר ( כן גם לי יש כזה במשרד ויותר מאחד) .
הדור הצעיר הזה שנכנס כיום לעסקי הביטוח ורוצה להתפרנס ממנו בכבוד לא יהיה מסוגל לעשות זאת. לוקח וזה נבדק בין 5-7 שנות עבודה עד שסוכן כזה ואני מתכוון למוצלחים שבניהם להגיע להכנסה סבירה ומפרנסת של בסביבות השכר הממוצע במשק ( כ-8500 ש"ח ) ברוטו אחרי הוצאות העסק. הדרך היחידה לדלג מעל התקופה הזאת היא השימוש בעמלות השיווק . גם כיום בנוסחת ההחזרים הנוכחית ישנו סיכון אולם הוא סביר. בנוסחת ההחזרים החדשה שתיקבע בחוק זאת התאבדות כלכלית. לביתי ולבעלה שמועסקים אצלי במשרד כבר כמה שנים והם בדרכם לקבל רישיון ממשרד האוצר ולצאת לעצמאות אמליץ לא לקחת את הסיכון הזה.
ידידי אנשי האוצר אלו בעלי המקצוע שיצטרכו לטפל גם בפנסיות האישיות שלכם ,בתביעות הביטוח שלכם ובטיפול בפרישה שלכם כשאני כבר לא אהיה כאן. לצערי גם הם לא יהיו כאן .
יש כאן משהו עקום בכל ההתערבות הזאת במערכת יחסים עסקיים בין סוכן הביטוח וחברות הביטוח מעבר לעובדה שלא מוכר לי עוד סקטור שהכנסותיו סובלות מהתערבות רגולטורית על בסיס קבוע כפי שזה עם סוכני הביטוח ישנה כאן בהחלט עליית מדרגה . על פי נסיוני רב השנים חברות הביטוח יודעות להגן על עצמן יפה מאוד מפני הפסדי ביטולים . למה ראה לעצמו האוצר צורך להיות יותר צדיק מהאפיפיור ?
בביקור שכאמור ערכתי באוצר הבנתי אולי את שורש הבעיה העיקרית או לפחות אחד מהם .
כאזרח מול שלטונות החוק שאוכפים עליך את החוקים אתה זכאי על שלא יוכח ההיפך
כסוכן ביטוח חשבתי עוד לפני הפגישה שאנחנו חשודים מראש בפעילויות שלנו שנעשות אך ורק על מנת להיטיב עם מצבנו ולא לטובת המבוטח.
מה שהבנתי שם וכמובן בלי שנאמרו המילים מפורשות שמראש כבר הורשענו וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לטעון לקולת העונש.
אם נסתכל מעט לעתיד ומה לעשות כנראה שמעבר לים במדינות שהאבולוציה של יחסי מבוטח - נותן שירות מתקדמים יותר נקבע באופן מלא או חלקי תלוי באיזה מדינה שהמבוטח ישלם במישרין או בעקיפין את שכרו של נותן השירות שלו. גם כאן אצלנו המבוטח משלם רק שזה מגולם בתוך הפרמיה הביטוחית שהוא מעביר לחברת הביטוח והיא משלמת לסוכן .
מבלי להיכנס לסוגיות כמו נאמנות נותן השירות ועוד כמה סוגיות כבדות משקל שלטעמי אמורות להיות על סדר שולחנו של האוצר ובהקדם המצב באותן המדינות שבהן כ-80% ומעלה מהאוכלוסיה אינו מסוגל לשלם את שכר המתכננים הפיננסיים מדאיג מאוד את הממשלות.
התיקון החדש מקפיץ אותנו כמה מדרגות בבת אחת רק שכמו בהתעמלות קרקע זה פליקלק לאחור הקפיצה היא אחורה ולא קדימה. גם כאן ומשיקולי כדאיות מסחרית נגיע למצב שהאוכלוסיות החלשות שמצבן הפנסיוני גם כך רעוע לא יקבלו כל הכוונה. האם זאת כוונת האוצר ??
רון קשת - מנכ"ל קשת פיננסים
אתר FUNDER >>> למקצוענים בשוק ההון!
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.




