המשבר נגמר?

מתחילת הירידות בשווקים, בינואר 2011, השיל מדד ת"א 100 כבר 20.7% מערכו. מאז חלפה לה שנה וחצי, החששות לגבי אי יכולתן של חלק ממדינות אירופה להשתלט על תקציביהן ולהבטיח את החוב המשיכו לעלות, אך מצד שני התחזק אמון המשקיעים בנחישותן להישאר באיחוד ואף לעשות לשם כך צעדים כואבים. ועדיין, עם הזמן התברר שצעדים כואבים "רגילים" לא מספיקים ונדרשים צעדים ממש כואבים. המשקיעים אומנם מאמינים אחרי כל מה שהן עברו שהמדינות יהיו מוכנות לצעדים קשים נוספים, אבל לא בטוחים שבזמן הנדרש.

בדיוק שכבר היה נדמה שהנה סוף סוף מתקדמים בנושא יוון, האיחוד האירופאי שוב מאותת שהוא מוכן לפתוח את התנאים לחבילת החילוץ איתה. דיי, זה לעולם לא יגמר? הרב חיים סבתו אמר ש"יש ימים שנראים כמו שנים ויש שנים שנראים כמו ימים". יש משברים שנראים קצרים ויש משברים שנראים אינסופיים, קשה לי כבר להיזכר איך נראתה יוון לפני המשבר. האופטימיות מיוון אומנם תמכת בשוקי המניות באירופה הבוקר אך במקביל מושכה באופן טבעי גם את תשואות האג"ח הממשלתיות לעלייה. מסכנה ספרד שתשואת האג"ח שלה ל-10 שנים מתקרבת לנקודת האל חזור- 7% (ראו הרחבה), ויצרה לחץ נגדי לירידות בשווקים.

"בדיוק כשהתחלתי להתרגל לשיחות על תרחישים לבחירות ביוון אלה חלפו". 

עושים סדר בתוצאות הבחירות ביוון:

יוון, המדינה שלימדה את העולם מהי דמוקרטיה עושה את זה שוב. כדי להקים קואליציה ביוון יש להשיג 150 מושבים. למפלגת "הדמוקרטיה החדשה", שתומכת בהסכם החילוץ, יש 129 מושבים (לאחר שקיבלה בונוס של 50 בגלל היותה הגדולה ביותר). לשתי המפלגות האחרות, המתנגדות במידה מסויימת לתוכנית החילוץ, יש 71 ו-33 קולות בהתאמה (סיריזה ופאסוק).

הבעיה:

בסבב הבחירות הקודם סירבה סיריזה לשבת בקואליציה עם הדמוקרטיה החדשה ויותר מזה, מנהיג המפלגה הבטיח "לקרוע לחלוטין" את הסכם החילוץ היווני. המפלגה השנייה, פאסוק, אומנם מוכנה להצטרף לקואליציה בראשות הדמוקרטיה החדשה, אך לא בלי מפלגת סיריזה. מה שעלול להביא את הבחירות ביוון למבוי סתום.

למה פאסוק כל כך רוצה את סיריזה?

סיריזה דואגת לעצמה ורוצה לצבור פופולריות ע"י הישארות באופוזיציה ולהיות במקום ממנו תוכל להאשים את הקואליציה בבעיות הצפויות בחילוץ מבלי לקחת אחריות, מה שיאפשר להם לשפר את מעמדם לקראת הבחירות הבאות, שמקווים שיהיו הרבה יותר מוקדמות ממועדן הטבעי. פאסוק מפחדת שאם תצטרף לקואליציה בלי סיריזה בבחירות הבאות היא תהיה בעמדה נחותה לעומתה.
 
יהיה מספיק זמן לאינטגרציה באירופה או שכבר מאוחר מידי?

כל הבנקים באיחוד האירופי חשודים מבחינת הציבור, שעלול למשוך את כספו, ולכן חייבים להבטיח את כל החוב הריבוני, כדי למנוע פאניקה שתגשים את עצמה. לשם כך יש צורך במספיק ערבויות. כדי שמדינות חזקות יהיו מוכנות לספק את הערבויות הן דורשות ביטחון שהמדינות החלשות יחיו בעתיד ממה שיש להן ולא ינצלו את הערבויות כדי להמשיך ללוות ולחיות ברמה מעבר ליכולתן.

כדי להבטיח זאת, ידרשו המדינות החלשות לוותר על חלק מריבונותן. בשביל ויתור כזה תדרש אינטגרציה מלאה בגוש האירו, לא משהו שאפשר לעשות בשלבים. אלא שגם אם מחר בבוקר יסכימו כל מדינות האיחוד על אינטגרציה מלאה ייקח עד ליישומה מספר שנים. אלא שלאירופה אין כיום את הפריבילגיה למשוךף זמן, היא הרי במשבר. גם אם בעקבות תוצאות הבחירות ביוון גדלה הסבירות לאינטגרציה בגוש האירו, השאלה היא כבר לא כן או לא אינטגרציה, אלא האם נותר לשם כך מספיק זמן?
 
הצלה של מדינה אחת גוררת התקפות ספוקלטיביות על הבאה בתור

אירופה מתקשה להשיג פתרון כולל וכל חילוצון של סקטור או מדינה גורר אחריו התקפות ספקולטיביות על עם חלש אחר. כל עוד כולם מפחדים מ"רגע ליהמן" השיטה היא עדיין כיבוי שריפות. כלומר, כל פתרון שאינו פתרון כולל גורר כל תקלה להפוך לסיכון מערכתי.
הנה למשל אירוע שמזמין ספקולנטים:
 
תשואות האג"ח של ספרד מתקרבות לנקודת האל חזור או לנקודת החזור?

לאור האופטימיות בגוש האירו בעקבות הבחירות ביוון החלו המשקיעים לגלם מתווה ריבית גבוה יותר ליורו, מה שמשך את תשואות האג"ח הספרדיות ל-10 שנים, לראשונה מאז השקת גוש האירו ב-1999, אל מעל 7%. רמת תשואה של מעל 7% הינה רמה שקשה מאד לשרת לאורך זמן כאשר קצב הצמיחה אנמי. לכן, במקרים דומים, לאחר שתשואות אג"ח של מדינות אחרות בגוש האירו חצו את ה-7%, אצל יוון, פורטוגל ואירלנד. נכנסו הבנק המרכזי לפעולה כשהחל לרכוש אגרות חוב והאיחוד כשהחל לבנות חבילות חילוץ.

נזכיר כי לפני כמעט שנה, באוג' 2011, הגיעו תשואות האג"ח הספרדיות ל-6.41% ואז הודיע הבנק המרכזי על רכישות אג"ח שהפילו את התשואות ל-4.9% בתוך שבועיים. האם זה מה שהולך לקרות גם הפעם?

מה איכפת לכם?

למה כל כך איכפת לכם אם יוון, פורטוגל ואפילו ספרד יחזירו את החובות שלהן? הלוותם למישהי מהן? לא? אז מה אתם מפחדים, מזה שהן חייבות לבנקים ואלה יתמוטטו? למה, יש לכם שם בעלות על איזה בנק ולא ידענו? לא? אז מה אתם מפחדים, מזה שאם בנק יפול ולא יהיה אשראי?

למה, בניתם על לקחת הלוואה מבנק אירופאי בזמן הקרוב? אא, במקרו אתם מודאגים? מה, מזה שאם בנק שם יפול אז כל הבנקים יפלו ולא יהיה אשראי באירופה? אבל נפלו כבר בנקים וזה לא קרה... כן אבל לא משהו ממש מערכתי, נכון?... אתם חושבים שזה יכול להתפתח למשהו מערכתי? למה, אתם לא סומכים על האיחוד שימנע קריסה מערכתית? הסיוע הישיר לבנקים בספרד לא שיכנע אתכם? גם לא ההלאמה של הבנקים באירלנד? ולגבי קרן החילוץ האירופאית, אתם לא חושבים שהיא מספיק גדולה כדי למנוע משבר בנקאי מערכתי? ומה עם הבנק המרכזי באירופה, אתם לא חושבים שהוא יכול למנוע משבר נזילות? מה עם תוכנית LTRO? אא, לא הספיקה לכם? אתם משקיעים קשים.

חוץ מהבנקים אתם מודאגים גם מזה שכל הכלכלה שם תאט? זה בגלל ה-24% אבטלה בספרד, נכון? ואם הייתי אומר לכם שגם קודם 24% מהעובדים בספרד סתם ישבו על משרות ללא תועלת ורק לקחו כספי ציבור?

בתקופה הקרובה אנו צפויים לראות משא ומתן אכזרי של איומים הדדים, אלא שלא להרבה מהאיומיים הללו יש באמת שיניים...