האם בית המשפט יבדוק בקרוב את השאלה "האם תשובה היה דירקטור צללים בדלק" ?

ביום שני בערב נערך באוניברסיטת תל אביב פאנל בנושא עסקות בעלי שליטה וניגוד עניינים בחברות ציבוריות במסגרת התוכנית לדירקטורים ונושאי משרה בלהב, בפקולטה לניהול. לפאנל קיבצו חלק נכבד ממובילי הדעה אשר השפיעו באופן ישיר ועקיף על דיני החברות במדינת ישראל. מנחה הפנל עו"ד יוסף גרוס החליט לאתגר את המשתתפים גם בסוגיות חדשותיות שעוררו מהומה. הוא שאל אותם כיצד יש להתייחס לדיבידנד שחילקה close קבוצת דלק נתוני המסחר המלצות אנליסטים הרשמה לנתונים בזמן אמת חדשות חברה הוסף לתיק אישי   
לגרף ניתוח טכני
 קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה. 

השאלה המשפטית הפשוטה מסתירה בתוכה ויכוח גדול - מה האחריות שיש לבעל השליטה בדירקטוריון כאשר הוא לא אחד מהדירקטורים. כלומר האם לתשובה יש עניין אישי בחלוקת הדיבידנד שעשוי להיות מנוגד לאינטרס הכולל של החברה ואיזה אינטרס אמור להכריע.

הראשון להשיב היה עו"ד פיני רובין, המשמש גם כעו"ד האישי של יצחק תשובה: "תשובה בכלל לא נשא תפקיד בחברה או ישב בדירקטוריון כאשר קיבלו החלטה לחלק את הדיבידנד". רובין זכר כי בשנת 2008 חילקה קבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה (תשובה לא היה חלק מהדירקטורים) כדיווידנד בעין (חלוקת נכס שלא במזומן) את מניות חברת דלק נדל"ן שכיום מתנדנדת בין הסדר לפירוק. כך למעשה הרחיקה קבוצת דלק את החובות של דלק נדל"ן (החברה חייבת כיום 2.15 מיליארד שקל לבעלי האג"ח) מהפעילות שלה. ההסדר המתגבש כיום צפוי לגלם תספורת של 60-94% למשקיעים.

עו"ד דידי לחמן מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לא נשארה חייבת: "הוא לא צריך להיות בדירקטוריון, כי ישנה שאלה, האם תשובה היה דירקטור צללים ואני מקווה שתהיה תביעה על כך בעתיד הקרוב".

גרוס שאל את הנוכחים: "האם זה נראה לכם תקין מקרים, שבהם בעלי השליטה באים לאסיפות, רואים איך הגופים המוסדיים מצביעים ולאחר האסיפה באים בטענות לבוסים שלהם המחזיקים בגוף המוסדי ואומרים תראה מה הקרנות שלך עושות?"

לחמן מסר השיבה כי "עוד מעט זה לא יקרה".

גרוס עוד סיפר לנוכחים על עוד מקרה שנתקל בו בעבר. "שני דח"צ היו צריכים להחליט בעסקת ענק של חברה ציבורית לבד כי כל שאר הדירקטורים היו נגועים בניגוד עניינים. זה נראה לך תקין? מאיפה האסיפה הכללית לה נתנו היום את זכות ההחלטה יכולה לדעת מה הפתרונות הנכונים לחברה כמה באמת הם מכירים אותה?"

לחמן הסבירה כי ישנם פתרונות מובנים בחוק וביניהם "אפשר למנות דירקטור חליף שישב באותה ישיבה וכי אין בישראל פסילת דירקטוריון בגלל מינוי על ידי בעל השליטה".

חלק מהפתרון של מניעת ניגודי הענינים נמצא בתיקון 16 לחוק החברות, שקובע כי מי שיש לו ענין אישי לא ישתתף בהצבעה ומי שיכריע יהיה המיעוט. השופטת מיכל ברק אגמון תקפה את התיקון ואמרה: "אנחנו הולכים לכיוון האח הגדול, שאסור לבעל השליטה לפני הישיבה לדבר עם הדירקטורים. כולם חיים בפחד ולמה הם צריכים לפחד אם הם חושבים שהעסקה באמת נפלאה ובמקרה היא גם מיטיבה עם בעל השליטה".

פורסם לראשונה באתר www.TheMarker.co.il

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.