הקלות רגולטוריות על מנהלי קרנות נאמנות  >>> פחות בירוקרטיה, פחות דיווחים בעיתונים, יותר אפשרויות לשורט והגנה מטבעית באגד חוץ

נכון לסוף חודש יולי 2012 כלל ענף קרנות הנאמנות 1252 קרנות נאמנות, המנוהלות על- ידי 21 מנהלי קרנות, בהיקף נכסים של כ- 156 מיליארד שקלים.

בשנים האחרונות פעלה הרשות רבות לשיפור ההסדרה בענף קרנות הנאמנות. בין היתר הרחיבה הרשות את החובות החלות על מנהלי הקרנות בקשר עם ממשל תאגידי ואופן קבלת החלטות ההשקעה בקרן, במקביל, הושם דגש רב על הגדלת השקיפות בקרנות נאמנות, לטובת הציבור. בכוונת הרשות להמשיך ולפעול בין היתר במישורים הבאים: הפחתת עמלות ההפצה המשולמות על-ידי קרנות הנאמנות, במטרה להקטין את עמלות צמצום פערים בין מידע הנמסר בתשקיף, ;(ETF) הניהול הנגבות מהציבור; הסדרת פעילותן של קרנות הסל לזה הנמסר באמצעות דוחות מיידיים; ובחינה מחדש של דרישות והוראות ביחס להתנהלות השוטפת של מנהלי קרנות.

במהלך שנת 2011 יזם סגל הרשות סדרה של מפגשים עם כל מנהלי הקרנות בענף. במסגרת פגישות אלו
העמיקה ההיכרות עם פעילות קרנות הנאמנות, חוזק הדיאלוג בין הסגל המקצועי לענף, ונתקבל משוב
ממנהלי הקרנות בנושאים רגולטוריים שונים. מרבית ההקלות שיוצגו להלן הן פרי שיח שוטף שקיימה הרשות עם מנהלי קרנות הנאמנות ועם איגוד מנהלי הקרנות, והן באות בהמשך לשורה של הקלות שכבר ניתנו לאחרונה. לדוגמא: עמדת סגל בדבר הצטרפות קרן אשר על פי מדיניות ההשקעות שלה התחייבה שלא ליצור חשיפה למניות, להסדר חוב הכולל רכיב המרת חוב במניות; הנחיה מקדמית בדבר רכישת אג"ח ממשלתי ומק"מ עבור קרן בהנפקה; והנחיה מקדמית המאפשרת פעילות בנגזרים באגדי חוץ.

הקלות הנשקלות במסגרת בחינת הרגולציה

1. ביטול החובה לערוך דוחות כספיים של קרן בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים (IFRS) 

בהתאם לתיקון תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות כספיים של קרן), התש"ע- 2008 להלן: "תקנות דוחות כספיים"), דוחות כספיים של קרן יוגשו בהתאם לכללי חשבונאות בינלאומיים  (IFRS)
החל בחודש ינואר 2016.

חובה זו נקבעה כחלק ממגמה כללית לאמץ בישראל את כללי החשבונאות הבינלאומיים, ובמקביל לגיבוש
הצעת חוק שתאפשר הצעת קרנות זרות לציבור בישראל. יחד עם זאת, החובה החדשה צפויה להטיל נטל
משמעותי על מנהלי הקרנות בהיבטים של כוח אדם ותשתיות. בין היתר תידרש הקמתה של מערכת נוספת
אשר תאסוף נתונים בהתאם למתכונת הדיווח החדשה והעסקת רואי חשבון מומחים לתחום זה. בנוסף,
המעבר לשיטה החדשה יגרום להגדלת הפער בין מחיר הפדיון שיוצג בפועל למחזיק יחידה ואשר לפיו
נפדות היחידות ובין מחיר שיקבע על-פי שווי הוגן.

בניגוד לחשיבות הרבה שהייתה בהחלת כללי החשבונאות הבינלאומיים על תאגידים מדווחים, נראה כי
אין תועלת דומה בהחלתם על קרנות נאמנות. גם באירופה לא מיישמים בשלב זה את תקני ה- IFRS
על קרנות נאמנות, ואלה הקרנות שצפויות להיות מוצעות בארץ ככל שתתאפשר הפצתן בארץ של קרנות
זרות.

בסופו של יום, בראייה של הגנת ציבור המשקיעים – הן בצד המידע הניתן בדוחות הכספיים הן בצד הבקרות הכספיות - על קרנות הנאמנות.   נראה כי אין מקום להחיל את תקני ה IFRS לאור האמור, רשות ניירות ערך שוקלת להציע את ביטול התיקון האמור, כך שדוחות כספיים של קרן נאמנות לא יוגשו בהתאם לכללי החשבונאות הבינלאומיים, ואופן עריכתם הנוכחי לא ישתנה.

2. בחינת האירועים המדווחים על ידי מנהלי הקרנות ומחייבים גם פרסום בעיתונים

סגל הרשות בחן קיומם של פערים בין המידע המדווח בתשקיף הקרן לבין המידע המדווח בדוחות
מיידיים, ואת חובת הפרסום הקבועה, לגבי חלק מן האירועים, בעיתונות. במסגרת בחינה זו, סבור סגל
הרשות כי יש לשקול הקלות בחובות הפרסום בעיתון, מקום בו הדבר מתאפשר, באופן שלא יפגע בנגישותו
של הציבור למלוא המידע החשוב לו, ומאידך יקל על הנטל הכספי הכבד הנובע מפרסום דוחות רבים
בעיתונות. זאת, על רקע השינויים שחלו בדרכי הפצת המידע ובמידת הנגישות למידע מאז חקיקת חוק
השקעות משותפות בנאמנות.

לפיכך, לגבי מספר אירועים שהינם בעלי חשיבות גדולה יותר למשקיע, בין בשל מהותיות המידע ובין בהיותו מידע שימושי לשם איתור הקרן, מומלץ להחליף את חובת הפרסום בעיתון בחובה להורות למפיצים לשלוח את הדיווחים למחזיקי היחידות. דוגמאות לאלה: שינוי שם קרן, שינוי שם מנהל קרן, מינוי וסיום התקשרות עם מנהל תיקים חיצוני, העברת קרן לניהול בידי מנהל קרן אחר, שינוי בשכר מנהל הקרן או הנאמן. לגבי אירועים אחרים כדוגמת דרישה לתשלום עיצום כספי, מינוי מנכ"ל או סיום כהונתו, סיום כהונת המבקר הפנימי, חילוף נאמנים ועוד, נשקל ביטול של חובת הפרסום בעיתון והסתפקות בחובה לדווח באמצעות דוח פומבי, במערכת המגנ"א, על קרות אירועים כאמור. הצעה זו אינה מתייחסת לחובת פרסום כריכת התשקיף בעיתון אשר אינה מוסדרת בתקנות אלו, ואין הרשות מציעה לשנותה.

לאור האמור, רשות ניירות ערך שוקלת אם יש מקום לצמצם את רשימת האירועים המחייבים פרסום בעיתונים, ולקבוע חלופות לפרסום כאמור. ככל שיוחלט על ביצוע תיקון כאמור, יחייב הדבר שינוי בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות) התשנ"ה– 1994

3. הסבר בדבר פער בין תשואת הקרן ובין תשואת נכס הייחוס שלה

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), התש"ע- 2009 , מחייבות את
מנהל הקרן לתת הסבר על פער בין תשואת הקרן ובין תשואת נכס הייחוס שלה, מקום שהיחס בין השתיים עולה על שיעור של עשרים אחוזים מתשואת הקרן. כיום, לגבי קרנות שעיקר החזקותיהן במניות, . קבוע בתקנות רף נוסף לקיום החובה - לא קיימת חובת הסבר מקום שהפרש התשואות אינו מגיע כדי 5%
תקנה זו נקבעה תחת ההנחה שהסבר כאמור נדרש רק מקום בו הפער מהותי ומבטא דרך ניהול מסוימת,
בחירת השקעות או ניירות ערך מסוימים ולעיתים אף עלול לנבוע מדמי ניהול בשיעור גבוה יחסית.

בהקשר זה בחן סגל הרשות אם יש מקום לקבוע רף הפרש מינימאלי לדרישת ההסבר גם עבור קרנות
שאינן מנייתיות. לצד חשיבות המידע בדבר הפער בין תשואת הקרן ובין תשואת נכס הייחוס שלה, יש
חשש כי חובת גילוי בדבר פערים קלים פוגמת באפקטיביות ההוראה, שכן היא גוררת הסברים רבים
יחסית ומקשה על המשקיע להבחין בין עיקר וטפל. כמו-כן חובת גילוי מופרזת עלולה לשדר מסר לפיו
קיימת ציפייה שהקרן תעקוב אחר נכס הייחוס, מה שאינו בהכרח נכון.

הרשות שוקלת תיקון חקיקה שיקבע רף הפרש מינימלי לעניין חובת הסבר לפער בין תשואת הקרן לבין תשואת נכס הייחוס שלה גם לקרנות שאינן מנייתיות. רף זה ייקבע בהתחשב בסוג הקרן. לדוגמא, בקרנות כספיות, המאופיינות בתקופה זו בתשואות חיוביות נמוכות, גם הפרש המתבטא בפרומילים בודדים יכול לשקף פער מהותי למשקיע, ולכן צפוי שיקבע לגביהן רף נמוך יותר מאשר בקרנות אחרות, לגביהן יש משמעות פחותה לפערים והסבר בעניינם נדרש רק בהתקיים פער גדול יותר.

4. שינוי סף המהותיות לצורך דיון בדירקטוריון מנהל קרן בעסקאות מהותיות

סעיף 18(6) להשקעות משותפות בנאמנות מטיל על דירקטוריון מנהל קרן לדון בעסקאות מהותיות לקרן שבניהולו. סעיף 60 לחוק אוסר על מנהל קרן לבצע עסקה מהותית ללא שאושרה מראש בידי הדירקטוריון. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (דוחות), התשנ"ה 1994- , מטילות על מנהל קרן חובה לדווח על עסקאות מהותיות שביצע. בתקנות הנדונות נקבע מהי עסקה מהותית לעניין הוראות החוק האמורות. על פי התקנות, עסקה מהותית היא עסקה מחוץ לבורסה או עסקה מתואמת (עסקה בבורסה שתנאיה סוכמו מראש) אשר היקפה עולה על רף שנקבע. הטעם לדרישת אישור הדירקטוריון הוא בכך שעסקה הנעשית מחוץ לבורסה, או שתנאיה סוכמו מחוץ לבורסה, אינה נבחנת במבחן השוק המאפיין עסקאות הנעשות במסחר באופן רגיל, וכן אין שקיפות ביחס לתנאיה. לפיכך היא טעונה בחינה קפדנית יותר, וכן דיווח. תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד עניינים, עסקאות מהותיות ועסקאות מחוץ לבורסה), התשנ"ה- 1995 , קובעות רף מהותיות לגבי עסקאות הטעונות אישור ודיווח.

נכון למועד זה, עסקה מהותית הינה –1. עסקה שבה נרכשים ניירות ערך שהוציא תאגיד מסוים בעסקאות מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת
ביום אחד אם שווי ניירות הערך הנרכשים, בעת רכישתם, הוא 1% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
2. רכישת ניירות ערך בעסקאות מחוץ לבורסה או בעסקאות מתואמות ביום אחד אם שווי ניירות הערך
הנרכשים, בעת רכישתם, הוא 5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

הטענה שעלתה בהקשר זה היא כי לנוכח תדירות ביצוע עסקאות אלו, לעתים בהיקפים נמוכים מאוד,
נוצר צורך תכוף בכינוס של דירקטוריון מנהל הקרן, והדירקטוריון נדרש להקדיש חלק ניכר מזמנו
לאישור עסקאות כאמור, על העלויות הכרוכות בכך, או לחלופין מתקבלת החלטה שלא לבצען חרף
כדאיותן הכלכלית.

הרשות אכן סבורה, כי ככל שמדובר בעסקאות סטנדרטיות, אין טעם בכינוס הדירקטוריון שכן אין
ביכולתו להפעיל שיקול דעת של ממש לגבי כל עסקה ועסקה. זאת ועוד, ככל שעסקאות רבות יותר,
ובהיקפים קטנים יותר, מובאות לאישור הדירקטוריון, עלול הדבר לפגוע באפקטיביות המנגנון האמור
כאמצעי בקרה. כמו כן, קיימת בכל מקרה חובת דיווח מלאה לציבור על ביצוע עסקאות מתואמות
ועסקאות מחוץ לבורסה, גם אם אינן מהותיות, בדיעבד.

לאור האמור, שוקלת רשות ניירות ערך לבצע את תיקוני החקיקה הבאים:

א. שינוי הגדרת עסקה מהותית (המחויבת באישור דירקטוריון ובדיווח), כך שהשיעור הקבוע בה
יעמוד על 1.5% ויבוטל המבחן של שיעור כלל העסקאות שנעשו ביום אחד.

ב. שינוי ביחס לאופן בו מאושרות עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות מתואמות. המתווה הנשקל נועד
לאפשר מחד פיקוח נאות אודות ביצוע עסקאות אלו, ומאידך לצמצם בעלויות הפיקוח: במקום דיון
בכל עסקה אד הוק ואישורה, דירקטוריון מנהל הקרן יקבע הנחיות בכתב שמטרתן להבטיח בקרה
נאותה לעניין ביצוע עסקאות כאמור בנכסי הקרן. בהנחיות הדירקטוריון יצוינו הגורמים שיש
להביאם בחשבון בבחינת העסקה לרבות לעניין מחירה; ההנחיות יאושרו בידי הנאמן, לאחר
שווידא, בין היתר, כי: ( 1) יש בהן כדי להבטיח בקרה נאותה אחר עסקאות; ( 2) ניתן פירוט סביר
של גורמים שיש להביאם בחשבון בבחינת העסקה לרבות לעניין מחירה. כמו-כן, תתבצע בחינה
תקופתית על-ידי הדירקטוריון בנוגע לעמידה בהנחיותיו.

5. תנאים לביצוע שאילה והשאלה של ניירות ערך

תקנות 5 ו- 8 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (אופציות, חוזים עתידיים ומכירה בחסר), התשס"א-
2001 , עוסקות בשאילה לשם מכירה בחסר והשאלת ניירות ערך (בהתאמה) אשר מנהל קרן רשאי לבצע
עבור קרן שבניהולו.

1. תקנה 8 קובעת את התנאים בהתקיימם רשאי מנהל קרן להשאיל נייר ערך, ובמסגרתם נדרשת
בחינה לעניין סחירותו של נייר הערך. בחינת הסחירות רלבנטית בשל הצורך להבטיח שהנייר
המושאל יוחזר למנהל הקרן. בחינה זו נעשית בשני אופנים: א. האם הנייר נכלל במדד מרכזי (מדד
תל אביב 100 , מק"מ, או אג"ח מדינה); ב. לגבי ניירות ערך אשר אינם נכללים במדדים המרכזיים,
נדרשת בחינת סחירות פרטנית לגבי הנייר המושאל. בהקשר זה ביקשו מנהלי הקרנות להוסיף
מדדים נוספים, אשר ניירות ערך הכלולים בהם יהיו פטורים מבדיקת סחירות פרטנית, כתנאי לכך
שמנהל הקרן יהיה רשאי לבצע בהם השאלות. מדדים אלו הינם מדדים כגון תל בונד 60 , תל בונד
שקלי ותל בונד בנקים.

לאחר בחינת סחירותם של מדדים אלה, שוקלת רשות ניירות ערך לכלול את מדד תל בונד 20
ברשימת המדדים המרכזיים, ובהתאם, שוקלת הענקת פטור מבדיקת סחירות פרטנית לניירות ערך
הנכללים בו לעניין אפשרות השאלתם.

2. תקנה 5(ב) קובעת את התנאים בהתקיימם רשאי מנהל קרן למכור נייר ערך בחסר עבור קרן
שבניהולו. גם תנאים אלה מבוססים על מבחן סחירות, בדומה לאמור לעיל לגבי השאלת נכסים,
וזאת כדי להבטיח את יכולתו של מנהל הקרן לעמוד בהתחייבותו להחזיר את נייר הערך ששאל לשם
מכירתו בחסר. בקשתם של מנהלי הקרנות ביחס לתקנה 8 התייחסה גם לתקנה זו, ובחינת הרשות
חלה גם ביחס אליה.

בנוסף, בשל העובדה שמדובר בפעילות אשר יוצרת חשיפה לתאגיד שניירות הערך שלו נמכרו בחסר,
מציבים התנאים גם מגבלות כמותיות על פעילות זו. התקנה מגבילה את שווי נייר הערך או נייר ערך
חוץ שהוציא תאגיד שמנהל קרן יכול למכור בחסר בעד קרן, בשיעור של 0.5% מהשווי הרשום
למסחר ובכל מקרה שווי כל נייר ערך ונייר ערך חוץ שהוציא תאגיד מסוים שמנהל הקרן מכר בחסר
בעד הקרן, לא יעלה בכל עת על 3% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

הרשות סבורה כי מגבלות אלה אכן מכבידות יתר על המידה (לשם השוואה, השיעור המותר בהחזקה ישירה של מניות מהשווי הרשום למסחר שלהן הוא 5% ). לאור האמור שוקלת רשות ניירות ערך העלאת השיעור המותר במכירה בחסר ל- 1% מהשווי הרשום למסחר של נייר ערך מסוים ול- 5% מהשווי הרשום למסחר של כל ניירות הערך שהוציא תאגיד מסוים.

6. הרחבת ההגדרה של נכס ייחוס של קרן כך שתכלול גם התחייבות כגון חוזה עתידי

בתשקיף של קרן נדרש מנהל הקרן להצביע מראש על נכס הייחוס של הקרן, המוגדר בתקנות השקעות
משותפות בנאמנות (פרטי תשקיף של קרן, מבנהו וצורתו), תש"ע- 2009 , כ"מדד או נכס, שלהערכת מנהל
הקרן צפוי כי לשינויים בו או בערכו, בהתאמה, תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על תשואתה של הקרן".
נכס הייחוס משמש מעין בסיס השוואה ובתשקיף החוזר של השנה העוקבת נדרש מנהל הקרן להציג את
תשואתה של הקרן אל מול נכס הייחוס שנקבע בתשקיף השנה הקודמת. אם היחס שבין התשואה לשיעור
השינוי במחירי נכס הייחוס הינו יחס חריג בגודלו, נדרש מנהל הקרן לתת הסבר לכך.

הבקשה שעלתה בהקשר זה היא להוסיף להגדרה האמורה גם התייחסות להתחייבות, על מנת שנכס ייחוס
של קרן יוכל להיות נגזר כגון חוזה עתידי על מדד או על סחורה. כך למשל, הונחה על שולחנה של הרשות
בקשה לאשר תשקיף של קרן מחקה אשר ייעודה השגת תשואה זהה לשיעור השינוי בחוזה עתידי על מדד
הצורך להוסיף נכס ייחוס כאמור, נובע מכך שבפועל מבצע מנהל הקרן את העקיבה אחר המדד .S&P 500
באמצעות חוזים עתידיים ולא באמצעות רכישת הנכסים המרכיבים את המדד. קביעת מחירי החוזים
העתידיים מתבצעת במועד מאוחר יותר ממועד סגירת המסחר בניירות הערך בבורסה בחו"ל, כאשר בפער
זמן זה יכולים לחול שינויים בתשואה הצפויה של המדד שהמסחר בו כבר נפסק, אשר באה לידי ביטוי
במחיר החוזה. בחירת החוזה כנכס המעקב וכנכס הייחוס חלף נכס הבסיס שלו (בדוגמא זו המדד עצמו)
"חוסך" ממנהל קרן את הצורך לתת הסברים לפער שעלול להיווצר בין תשואת הקרן לתשואת המדד.
נוסיף ונציין כי בתחום תעודות הסל ניתן כיום להנפיק תעודות סל שנכס המעקב שלהן הוא התחייבות
כאמור.

על מנת להימנע מארביטראז' רגולאטורי בין תחום קרנות הנאמנות ותחום תעודות הסל, שוקלת הרשות
לתקן את התקנות כך שתאפשר לקבוע נגזר כנכס ייחוס.

7. שינוי הגדרות הנוגעות לחישוב שיעורי שכר ושיעורי הוספה ממוצעים של מנהל קרן בקרן מקורבת

סעיף 49 לחוק השקעות משותפות בנאמנות קובע מגבלה לפיה השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו
בידי גורמים מקורבים לקרן בניהול מנהל הקרן, לא יעלה על 25% . ככל שעלה שיעור זה, שיעור ההוספה
ושכר מנהל הקרן בקרן, לא יעלו על ממוצע שיעורי ההוספה ושיעורי שכר מנהל הקרן, בהתאמה, בכל
הקרנות שבניהול מנהל הקרן. הוראה זו באה למנוע מצב בו מוקמות קרנות, אשר שכר המנהל או שיעור
ההוספה בהן הינו גבוה מאוד, ומהווה חסם עבור כלל הציבור, כך שבפועל נוצרות קרנות בהן עיקר
המשקיעים הינם מקורבים.

במקרים מסוימים הוראה זו יוצרת עיוות. לדוגמא, מקום בו מנהל קרן שואף להקים קרן חדשה
בקטגוריה שדמי הניהול בה נמוכים יחסית (כספית, אג"ח מדינה או שקלית/אג"חית קצרה) וכן נמוכים
מממוצע דמי הניהול המאפיינים את הקטגוריות בהן כלולות קרנות המקורבים (מנייתיות או גמישות).
כתוצאה מכך, נדרש מנהל הקרן להפחית משמעותית את דמי הניהול בקרנות המקורבים, לרמה נמוכה
יותר מהשכר הממוצע המקובל אצל כלל המנהלים באותה קטגוריית סיווג קרנות. בשל הצפי לפגיעה
משמעותית בהכנסות מנהל הקרן, עשוי האחרון להעדיף שלא להקים קרנות בסיווגים בהם דמי הניהול
נמוכים, ויכולתו התחרותית בענף הקרנות נפגעת משמעותית.

הרשות שוקלת תיקון ההוראה כך שדמי ניהול ושיעור ההוספה בקרנות מקורבים אשר פרופיל החשיפה
שלהן למניות הוא 3 ומעלה (כלומר 50% חשיפה למניות ומעלה), ייבחנו אל מול הקרנות בניהול מנהל הקרן שפרופיל החשיפה שלהן גם הוא 3 ומעלה, ולא אל מול כלל הקרנות שבניהול מנהל הקרן. לגבי קרנות מקורבים אחרות לא יחול הסדר כאמור.

במקביל, נכללת במסגרת הצעת חוק השקעות משותפות (תיקון מס' 15 ), התש"ע- 2010 , הוראה שאינה מאפשרת מתן הנחות בהוספה על בסיס אישי, אלא לפי קריטריונים רוחביים בלבד, שיחולו על כלל הציבור ואשר יינתן להם גילוי מלא בתשקיף מנהל הקרן. הצעה זו תתרום אף היא למניעת היווצרות קרנות מקורבים.

8. נכסים המותרים להחזקה באגד חוץ

תקנה 2ג( 1) לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם
המירביים), התשנ"ה 1994- , קובעת כי מנהל קרן רשאי לקנות ולהחזיק באגד חוץ שבניהולו אך ורק
יחידות של קרן חוץ פתוחה, פיקדונות לזמן קצוב ומזומנים.

מנהלי הקרנות ביקשו הקלה אשר תאפשר לבצע באגד חוץ, בצד החזקה בקרנות חוץ היוצרות חשיפה
למט"ח, פעילות באופציות וחוזים עתידיים על מט"ח, אשר תגדר ותנטרל השפעת שינויים בשערי מט"ח
על תשואת הקרן. מטרת הבקשה לאפשר להציע לציבור חשיפה לקרנות חוץ מבלי להיות חשוף לשינויים
במטבעות בהם נקובות קרנות אלו.

כיום, לפי אותן תקנות, ניתן להחזיק בקרנות רגילות, שאינן אגד קרנות, שיעור מוגבל מאד של קרנות
נאמנות   15% למעט איטיאף (ETF).  לכן הדרך היחידה לספק חשיפה ממשית לקרנות חוץ היא באמצעות המכשיר של אגד קרנות חוץ, ומכאן הרצון לאפשר הצעת מוצר זה ללא חשיפה למט"ח.

הרשות סבורה שיש לאפשר למנהלי קרנות להציע לציבור חשיפה לקרנות חוץ ללא חשיפה למט"ח, ולכן שוקלת ליזום תיקון בתקנות אשר יאפשר גידור מט"ח באמצעות פעילות בנגזרים בקרנות מסוג אגד חוץ.

9. רכישת אגרות חוב בהנפקה

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהן המרביים), התשנ"ה-
1994 , קובעות מגבלה ביחס לנכסים שאינם נסחרים. על פי התקנות לא יעלה שיעור ההחזקה בנכסים
כאמור על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן. מגבלה כאמור כוללת בתוכה מגבלה על רכישת
ניירות ערך בהנפקה, שכן יש פער זמנים בין ההנפקה לבין תחילת המסחר בניירות הערך המונפקים.
בהקשר זה פנו מנהלי הקרנות בעבר לרשות וביקשו להחריג רכישת מק"מ ואג"ח מדינה מהמגבלה
האמורה.

בהתאם לתשובת הרשות לפניה מקדמית מיום 1.1.2012 ובכפוף למגבלות הקבועות בה, לא
יכללו מק"מ ואג"ח מדינה שנרכשו בהנפקה וטרם החל המסחר בהם במסגרת המגבלה האמורה, ונקבעו
לגביהם מגבלות חדשות לרכישה בהנפקה: מק"מ - עד 100% משווי נכסי הקרן ואג"ח מדינה - עד 25%
משווי נכסי הקרן.

בהמשך לפניה זו מבקש איגוד מנהלי הקרנות להרחיב את היריעה ולבצע החרגה גורפת של נכסים
הנרכשים בהנפקה (קרי, לכלול במסגרת ההקלה אף אג"ח קונצרניות) וזאת בשל העובדה כי גם ביחס
לאג"ח קונצרניות פרק הזמן החולף בין הנפקה לבין תחילת המסחר בהן עשוי להגיע לימים בודדים בלבד
(בדומה לאג"ח ממשלתי שאינו מק"מ).

הרשות שוקלת תיקון ההוראה כך שמנהלי הקרנות יוכלו להחזיק בקרן אג"ח קונצרניות שנרכשו
בהנפקה וטרם החלו להיסחר בשיעור שלא יעלה על 10% משווי נכסי הקרן, אך לא יותר מ- 2.5%
לתאגיד בודד.

10 . החזקת אג"ח שדירוגן ירד מתחת לדירוג השקעה בניגוד למדיניות ההשקעות של קרן

בהוראת הרשות בדבר "גילוי בשם הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה"
(להלן: "ההוראה"), הודיעה הרשות כי ביחס לקרן שמדיניות ההשקעה שלה כוללת התחייבות לשיעור
מרבי של החזקה באג"ח שאינו בדירוג השקעה, לא תיחשב ירידה בדירוג אג"ח המוחזקות בקרן לדירוג
הנמוך מדירוג השקעה, אשר בגינה חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות שלה, כהפרה של סעיף 61
לחוק השקעות משותפות בנאמנות. זאת בתנאי שמנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב
המחירים העשירי לאחר היום שבו החלה החריגה. מטרת ההוראה היא להבטיח מחד כי מדיניות
ההשקעה המוצהרת של הקרן משקפת את השקעותיה בפועל, ומאידך כי קרן לא תידרש למכור אגרות חוב
במחיר לא כלכלי מקום בו חל שינוי בדירוגן.

הרשות שוקלת הקלה נוספת מעבר לזו הקבועה בהוראה, כך שמנהלי הקרנות יוכלו להחזיק בקרן אגרות
חוב שדירוגן ירד לאחר שנרכשו על- ידי הקרן, לדירוג הנמוך מדירוג השקעה, אף בניגוד למדיניות
ההשקעות למשך תקופה ארוכה יותר, בכפוף למגבלות בעניין שיעור ההחזקה.

11 . השוואת המגבלות החלות על החזקת ניירות ערך בידי עובדים ונושאי משרה במנהל קרן למגבלות החלות בגורמים מפוקחים אחרים

על עובדים ונושאי משרה בגופים מפוקחים המנהלים כספי ציבור מוטלות הגבלות אישיות ביחס להשקעה
בניירות ערך לחשבונם העצמי. על כל מפוקח חלות בעניין זה מגבלות בהתאם לדין המסדיר את פעילותו.
ההסדרים בדינים השונים אינם זהים. מנהלי הקרנות מבקשים לצמצם את פער הרגולציה הקיים בין בעלי
רישיון לפי חוק הייעוץ לבין גורמים מפוקחים מכוח חוק השקעות משותפות בנאמנות, בנושא היתר
לדירקטור/ חבר ועדת השקעות/ עובד של מנהל הקרן, לרכוש מוצרי מדדים, למעט תעודת פיקדון.

הרשות יזמה זה מכבר הצעות לתיקון החוקים והתקנות הרלבנטיים, שמטרתם בין השאר השוואת
ההסדרים השונים. עד למועד השלמת המהלך האמור, הכולל תיקונים משמעותיים ורחבים בנושא
איסור הטרמה, שוקלת הרשות לאפשר הקלה כאמור באופן נפרד.

12 . מתכונת הדיווח על החזקת ניירות ערך בידי עובדים של מנהל קרן

על פי הוראות סעיף 21 (ג)( 2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, על עובד של מנהל קרן להודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך 7 ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות ערך שהוא או
בן/בת זוגו מחזיקים בהם. בנוסף, על עובד מנהל הקרן להודיע תוך 7 ימים על כל נייר שקנה או מכר שלא
בדרך של נאמנות עיוורת. מבדיקות שערך סגל הרשות עולה כי הנאמנים מתקשים לעשות שימוש במידע
הנמסר להם לצורך ביצוע בקרה על קיום המגבלות האישיות המוטלות על עובדי מנהלי הקרנות, ולפיכך
לא קיים ערך פיקוחי רב בחובת הודעה לנאמן אודות פעילות בניירות ערך של עובדים. התיקונים שהציעה
הרשות במסגרת מהלך מקיף של תיקוני חקיקה בתחום המגבלות האישיות המוטלות על גופים המנהלים
כספי ציבור (תיקוני איסור הטרמה) משקפים גישה לפיה יש מקום להעברת האחריות הפיקוחית לאכיפת
האיסורים על הגופים המנהלים עצמם. יובהר, כי תיקונים אלו אינם גורעים מחובות הפיקוח של הנאמן
בעניין זה, אולם מותירים לו לבחור את אופן הפיקוח הדרוש.

לאור האמור הרשות שוקלת לבטל את חובת הדיווח לנאמן בדבר החזקת ניירות ערך בידי עובדים. עם
זאת, יידרש מן העובדים לדווח למנהל הקרן אודות רכישות כאמור.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.