ביום שאחרי הטייקונים - המוסדיים יהיו "בעל הבית" החדש בשוק ההון

יום שישי האחרון (31/8) היה בגדר יום היסטורי. הערת "עסק חי" שצוינה בדוח הרבעוני של חברת האחזקות אי.די.בי., תהפוך לאבן דרך בספר ההיסטוריה של כלכלת ישראל, שתתאר את השנים בהן בעלי ההון בחברות האחזקות הגדולות בישראל הפכו מנותני הטון בשוק ההון למבקשי חסדיו, לנוכח אי יכולתם לשלם את חובם.

קצרה היריעה מלנתח (שוב) כיצד שוק ההון הגיע למצב ביש זה. עם זאת נציין בקצרה, שבתי ההשקעות הגדולים הבינו בשנה האחרונה כי משימתם איננה רק ניהול השקעות בבורסה אלא גם ניהול מו"מים מתישים ומתוחכמים הדורשים יכולות מתחום עריכת הדין וניהול מאבקים תקשורתיים. הצלחתם תזניק אותם, כישלון –לא בא בחשבון.

מתוך ההנחה הראשונית שתהליך פירוק חברות האחזקה וה"טייקונים" איתנו כאן בכדי להישאר, אנו מבקשים להתקדם שלב בדיון ולחשוב על "היום שאחרי".

לנוכח התעקשותם, החשובה והצודקת, של המוסדיים על השבת חוב הטייקונים ואי יכולתם של האחרונים להשיב את החוב, מסתמן כי מי שבעתיד ינהל את חברות האחזקה הם המוסדיים בעצמם. הסדרי החוב הממשמשים ובאים באי.די.בי. ובסקייליקס מסמנים את המגמה. לא רחוק היום שבו מנהלי חברות כמו פרטנר, סלקום, שופרסל, כור יהיו בכלל מינוי של מנהלי קופות הגמל והפנסיה (המוסדיים). לא מן הנמנע שזה יהיה כבר בשנה הקלנדרית הבאה.

למוסדיים לא אמורים להיות מתחרים רבים על התפקיד החדש אליו הם מיועדים, וזה בשל סיוע לא צפוי מצד משרד האוצר. בימים אלו מתגבש החוק כנגד הריכוזיות ועידוד התחרות בישראל. החוק יביא למכירת שליטה בחברות רבות ולעת עתה גם בעלי הון גדולים בישראל ישקלו אם להשתלט על אותן חברות עקב המגבלות החדשות. זאת בעוד חברות הפנסיה והגמל ממשיכות לצבור כוח, כאשר מדי שנה עובר לניהולם הון נוסף של כ- 60 מיליארד שקלים.

ניהול תקין

אם אנו מבקשים ליצור ניהול תקין יותר, ביום שאחרי ההשתלטות על חברות האחזקה על ידי המוסדיים, כדאי להכין את הקרקע כבר בעת הזו מתוך הכרה.

הצעד הראשון הוא ביסוס השליטה של המוסדיים וזאת על ידי הזרוע הרגולאטורית. קרי, יש לבטל את ההגבלה שקיימת כיום כנגד קופות הגמל או קרנות הפנסיה על החזקת יותר מ – 5% מהערך המונפק של החברה ולהגדיל אותו ל-  10% לפחות. ביטול הגבלה זו יאפשר למנהלי הקופות, לאחר שיתמקמו בתפקידם החדש, להנהיג תהליכים משמעותיים בחברות הנשלטות על ידם.

הצעד השני שצריך להיעשות על ידי המוסדיים, הוא הקמת ועדות לבחירת דירקטורים מקרב קרנות הפנסיה והגמל בחברות הציבוריות. יש לקבוע קריטריונים כבר עתה, מי יהיה אמון ועל איזה תפקיד, יש לבדוק מהן היכולות הדרושות לכהן בתפקידים החדשים בכדי שלא ניצור דירקטוריונים אמנם חדשים אך אנמיים.

הצעד השלישי שיבטיח את הייצוג ההולם של הציבור בחברות, בעת שבה נלחמים בריכוזיות, היא הקמת איגוד לבתי השקעות הגדולים. בתי ההשקעות הגדולים הם אלו שיחזיקו אחוזים משמעותיים מהחברות שיתפרקו מחברות האם ומחברות האחזקה ובתוך כך לנוכח התפקיד החדש שימלאו במשק, עליהם להתאגד בכדי להגן על האינטרסים של עמיתייהם בדרך הכשרה והנכונה.

לסיכום, תהליך השינוי בבעלות על החברות הציבוריות, מבעלי הון בודדים (טייקונים) לבעלי הון ציבוריים (המוסדיים) היא, לדעתי, מבורכת. למעשה הדירקטורים שייתמנו על ידי המוסדיים יהיו בעלי אינטרס הרבה יותר קרוב לאינטרס הציבור מאשר בעלי ההון הבודדים, שכל מטרתם הייתה העשרת כיסם הפרטי. סכנות (כגון "שלטון המנהלים") לא חסרות גם במבנה זה ואולם כולי תקווה שנוכל להתמודד איתם בהצלחה לטובת הפנסיה של כל אחד מאיתנו.

אודי אלוני, יו"ר  לשכת יועצי השקעות  ומנכ"ל FUNDER

השתתף בהכנת המאמר אלמוג עזר, אנליסט אשראי