עידן אזולאי מעריך כי ללא רפורמה משמעותית במשק התפרצות מחאה חברתית נוספת הינה רק שאלה של זמן

הבחירות החשובות ביותר בתולדות מדינת ישראל

שלא במפתיע, ראש הממשלה הודיע על הקדמת הבחירות כתוצאה מכך שאין ביכולתו לאשר את תקציב 2013.  מבלי לחטוא בפרשנות פוליטית, סביר להניח שנתניהו יעמיד את הנושא הביטחוני בראש האג'נדה של מערכת הבחירות. 

אלא שאם ירצה בכך או לא, הנושא כלכלי – חברתי יהווה את מרכז הדיון בחודשים הקרובים.  כידוע, כל הדיונים התקציביים יושעו עד שיוודע הרכב הקואליציה הבאה (כנראה סביב מרץ הבא), ומתחילת השנה הבאה ועד לאישור התקציב הבא יופעל המנגנון של הקצאת 1/12 מתקציב 2012 לכל חודש.  מי שחשש מפני העלייה בגרעון יוכל להירגע במעט, מאחר וההוצאות שעליהן התחייבה הממשלה בהקשר של יישום ועדת טרכטנברג, הסכמי שכר וכו' יעוכבו.  בכך הוסר באופן זמני בלבד הסיכון המרכזי למשק שיכול היה לבוא לידי ביטוי בהורדת הדירוג ו/או עלייה בריבית.  כל אלו, אם הייתה כוונה לשנותם, הרי שלפחות עד הצגת התקציב הבא, יוותרו במקומם.  בנוסף לכך, צמיחת המשק תואט גם כתוצאה מעיכוב פרויקטים של פיתוח ותשתיות וגם בשל הקפאת רפורמות מתוכננות. חיכינו שישים שנה, נחכה עוד כמה חודשים.      

 
הגורמים הללו נושאים בשורות טובות לשוק האג"ח (נדגיש שוב, הכול זמני).  שוק האג"ח ישמור על יציבות בחודשים הקרובים, ולאור העובדה ששיפועי העקומים עדיין תלולים יחסית, אנו שומרים על מח"מ של כארבע שנים בחלק השקלי וכחמש עד שש שנים בתיק הצמוד.     

אלא שבהמשך לפסקה הראשונה, מי שינסה להעמיד כל נושא אחר מלבד הנושא החברתי – כלכלי לראש סדר היום של מערכת הבחירות הקרבה, עלול למצוא עצמו כלא רלוונטי.  המחאה החברתית, שבנקודה הנוכחית נתפשת ככישלון (תפישה שגויה לטעמנו) בשל חוסר הצלחתה לגרום לשינויים מהותיים במשק המקומי, עלולה/עשויה (כל אחד יבחר את המונח שמתאים לו) לפרוץ ולהשפיע במידה שתעלה באופן ניכר מזה שהיה בקיץ שעבר.

מסקר ההכנסות לשנת 2011 שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי ההכנסה החודשית ברוטו למשק בית ירדה ב 2011 בשיעור ריאלי של 1.7% לעומת 2010.  חמור מכך, ההוצאה החודשית עלתה על ההכנסה החודשית, כך שמשק בית ממוצע סיים את 2011 עם גרעון חודשי של 1622 ₪.  לא הגיוני לחלוטין. 

למה לא הגיוני ?

מפני שבשנת 2011 המשק הישראלי צמח בשיעור מכובד של 4.6%.  אם המשק צמח כל כך יפה, כיצד יתכן שההכנסה ברוטו ונטו של משק בית ממוצע ירדה ? האם הטענה על כך שצמיחת המשק מתנקזת למספר קטן מאוד של כיסים היא נכונה ?  התשובה נמצאת בגרף משווה את מדד ג'יני במספר מדינות.

מדד ג'יני מודד את מידת האי שוויון בהכנסות, כאשר רמה של 1 מתארת מצב של אי שוויון מוחלט ואפס מתאר מצב של שוויון מלא.  הטבלה לא משקרת.  ישראל נמנית על המדינות בהן קיים מצב של אי שוויון גבוה בין שכבות האוכלוסייה.  תופעה בה המשק שלנו מתאפיין כבר שנים רבות, תוך החמרה בשמונה השנים האחרונות. 

עכשיו עולה השאלה : כמה זמן לדעתכם עוד יעבור עד שהישראלי הממוצע יחליט ש"די, נמאס" ? האם אי יישום של המלצות ועדת טרכטנברג כתוצאה מהבחירות יהווה את הטריגר לגל המחאה הבאה ? או שיהיו אלה ההפגנות באירופה שישמשו השראה למפגין הישראלי?  תהיה הסיבה אשר תהיה, דומה כי אנו קרבים לנקודה שבה הממשלה תידרש לבצע שינויים אמיתיים במשק.  שאם לא כן, הממשלה הבאה מסתכנת בהתערערות המצב החברתי על כל השלכותיה החמורות.

הישראלי הממוצע יקבל בהבנה העלאה נוספת במע"מ בתנאי שבמקביל ייושמו למשל המלצות טרכטנברג בנוגע לחינוך לגיל הרך.  קיצוצים בתקציב הבא הם מתבקשים וגם להם לא תהיה התנגדות אם יתלוו אליהם רפורמות רציניות ועמוקות, ובראשן בשוק הנדל"ן המקומי.  הממשלה הבאה תזכה לחסדי השוק רק אם תשכיל להבין שהיעד של הממשלה הבאה צריך להיות שינוי אמיתי ולא שמירת היציבות (בעיקר של הממשלה).  זהו הסיכון האמיתי של המשק הישראלי.  שיעור הריבית יהיה יציב בקרוב, כמו גם שיעור האינפלציה ועל כן הם אינם מהווים גורמי סיכון כרגע.  הסיכון המרכזי של המשק הישראלי נעוץ בחוסר היכולת (או הרצון) של ממשלות ישראל לבצע את שנדרש כדי שדוח ההכנסה של 2013 יהיה שונה לגמרי מדוח ההכנסה של 2011.  שאם לא כן...

כפי שנכתב לעיל, עד הבחירות אנו מניחים שהשווקים בישראל ינועו בטווח צר, תוך סנטימנט חיובי לשוקי האג"ח, הן הממשלתי והן הקונצרני.  התמונה תשתנה לאחר הבחירות או לפחות ברגע שיסתמן הרכב הממשלה הבאה, כמו גם סדר היום שלה.  במידה ותקציב 2013 (שיוצג ככל הנראה בסביבות מרץ הבא)  יטפל בגרעון תוך נקיטת צעדים שוויוניים שלא יכבידו את הנטל על הציבור הישראלי, תהיה בכך בשורה חיובית לשווקים.  כל דרך אחרת עלולה להפוך את הבחירות הקרבות לבחירות הזכורות ביותר שנערכו כאן אי פעם.  נקווה שהשכל הישר יגרום לכך שאלו תהיינה הבחירות החשובות ביותר שייערכו במדינה.

האם הראלי ימשיך?

במהלך החודשים האחרונים חזרנו מספר פעמים על המלצתנו לרכישת מניות הבנקים. אלו, משמשות אותנו כאינדיקטור לרמת המחירים בשוק המקומי. במשך תקופה ארוכה נסחרו הבנקים במחירים יחסיים נמוכים מאד שבאו לידי ביטוי במכפילי הון שמאפיינים תקופות משבר חמורות מאד. ההיסטוריה מלמדת שבכל פעם שמניות הבנקים מתומחרות ברמות אלו הן מהוות הזדמנות כניסה. לכן פעלנו בהתאם והגדלנו את משקלן של מניות הבנקים בתיק המניות שלנו במידה ניכרת.

הראלי של השבועות האחרונים במניות אלו סיפק לסבלניים שמבין ציבור המשקיעים תמורה הולמת להשקעתם. אלא שעתה, המחירים הנוכחים של מניות הבנקים מגלמים לדעתנו את התשואות הצפויות על ההון בעתיד הקרוב. לא יקרות אבל גם לא זולות.

אם נשליך מכך על התמחור הכללי של שוק המניות המקומי, נמצא כי גם זה האחרון נסחר בתמחור הוגן. לפיכך, אנו סבורים שיש לברור באופן סלקטיבי את ההשקעות בשוק המניות המקומי.  לכן, לאחר שהסטנו את תיק ההשקעות שלנו באופן מובהק לטובת שוק המניות המקומי, אנו חוזרים להשקיע באופן שווה בין השוק המקומי לשוק בחו"ל.

עידן אזולאי - מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx

להרשמה לתיק אישי >>> https://www.funder.co.il/login.aspx