אמיר כהנוביץ "נפילה בצוק הפיסקלי יכולה גם לתמוך בשוק המניות"

אמא שלי תמיד אמרה שמוטב להיות מאושר ממעושר. אוסקר ווילד היה מסכים אתה, הוא טען שממאושרים צריך לקחת יותר מיסים: "רווקים צריכים לשלם יותר מס, למה שיהיו כ"כ מאושרים?" 
בזמן שהגרעון האמריקאי ממשיך להשתולל וזינק בחודש אוקטובר ב-22%, ממשיכים האמריקאים להתווכח בנוגע למיסים לעשירים. זה מצחיק עד עצוב, זה כמו לקפוץ ממטוס ולהתווכח על צבע המצנח. באירופה, ליוון הולך טוב עם הדייט שלה, היא קיבלה ממנו חבילת חילוץ משודרגת של 44 מיליארד אירו ובורסות אתונה מטפסות. אבל שאר המדינות מקנאות, התושבים שלהן יוצאים לרחובות והבורסות שלהן יורדות.

פתגם ספרדי –  "הכד הסדוק שלך נראה בעיני טוב מהכד השלם שלי"

נפילה בצוק הפיסקלי יכולה גם לתמוך בשוק המניות

בנפילה בצוק הפיסקלי ארה"ב תיכנס באופן טכני ומידי למיתון, למה טכני, כי מדובר במיתון מנוהל. הפחתת הוצאות מבוקרת ולא פיצוץ של בועה או חוב ממשלתי שאי אפשר לשרת. כלומר, מטרת המיתון המנוהל הזה (אם יקרה) הוא להפחית מסכנה למשבר חובות, לשפר את יכולתו של הממשל האמריקאי לעמוד לצד הכלכלה במשבר הבא, להבטיח כי עלויות האשראי של ארה"ב יישארו נמוכות גם בעשורים הבאים ולהעלות את אמון המשקיעים ביכולתה של ארה"ב לקצץ בגרעון אם היא מחליטה. כלומר, המטרה של ניהול הבעיה היא להרוג את המשבר עוד שהוא קטן. האם דבר כזה צריך להדאיג את המשקיעים? אולי קצת, מחשש שהאש המבוקרת תתפשט., כמו שקרה ב-1937. אבל עם העודף פחדנות ועודף זהירות שיש היום בקרב קובעי המדיניות לגבי צוק הכספיים קיים בכלל ספק אם האש תצליח להידלק בכלל.

לידה, מיסים ומוות, לאף אחד מהם אין "זמן טוב"

המניות יכולות לעלות אם:  דירוג האשראי של ארה"ב יחזור לעלות
תהיה שוב כרית ביטחון פיסקלית למיתון המחזורים השליליים הבאים
תשלומי המיסים העתידיים יהיו נמוכים יותר
הממשל האמריקאי יהיה יעיל יותר

מיסים זה לא עניינם של העשירים
"ניסיון של מדינה למסות את עצמה כדי להביא לשגשוג דומה לאדם העומד בתוך דלי ומנסה להרים את עצמו" – וינסטון צ'רצ'יל

העלאת שיעורי המס לעשירים בארה"ב, היא המחלוקת הכי שטותית בין הנשיא ברק אובאמה לרפובליקאים בקונגרס, שכן העלאת המיסים ל-2% העשירים (ולא ל-1%) לא תעשה כמעט הבדל בגרעון של 2013. לפי חישובים של בלומברג תוספת ההכנסה ממיסים כאלה תעמוד על 58 מיליארד דולר, ב-2013, לעומת גרעון צפוי של 1.04 טריליון דולר. אבל העניין הוא פחות על הכסף, אלא על עקרונות. עבור הרפובליקאים העשירים הם לא הנושא בכלל, אלא החופש והתמריצים. מצד אחד מיסוי נתפס בעיניהם כאלימות ולכן צריך לשמש רק כמוצא אחרון למספר שימושים מצומצם ביותר.

כמו כן, הם מאמינים כי מחירים הם תמריצים. כלומר, שמתן קצבאות וסבסוד מגדיל את שיעורי העוני ואם זה נעשה דרך מנגנון ממשלתי הוא מסרבל את המערכת, גורר שחיתות, גורר עיוותים בהקצאות ההון, העלמות מיסים, מוריד מהכדאיות לעבוד, מוריד מהמוכנות לשלם מס בגבולות ארה"ב,  מוריד מהתמריצים ליצור מקומות עבודה חדשים ובקיצור, הפתרון מבחינתם לחוב המתרחב הוא קיצוץ מידי של הוצאות הממשל. הוויכוח איננו חשבונאי אלא אידיאולוגי. הדוגמאות ההיסטוריות מראות שהדרך הכי טובה להוציא מסה של אנשים ממעגל העוני היא באמצעות מעבר לשוק חופשי.

ובצד השני של הגלובוס ושל האידיולוגיה, סין ממשיכה להיקרע בין קפיטליזם לסוציאליזם ומבלבלת גם את המשקיעים:

המשקיעים רצים לסין – מאוחר מדי להצטרף אליהם?

סין פרסמה כי העודף המסחרי שלה התרחב בחודש שעבר לאחר שהגידול ביצוא הואץ. וזהו רק עוד סימן שהכלכלה השנייה בגודלה בעולם עוברת לטרנד של התרחבות מהירה יותר. לפי ממוצע הערכות החזאים הצמיחה בסין תטפס מרמה של 7.7% השנה לרמה של 8.1% ב-2013. שילוב של אינדיקטורים משתפרים, ממשלה חדשה ושוק מניות פצוע וחבול שנסחר במכפיל נמוך של 10.3 מתחילים למשוך את המשקיעים הנועזים, אלה שמחפשים מציאות בתוך ההריסות. הביקוש למניות סיניות אומנם עדיין נמוך היסטורית אך לאחר תקופה ארוכה של התקררות חזר לטפס בשלושת החודשים האחרונים.

אך סין היא לא תמיד המקום הנכון להיות בו, היא עדיין סובלת ממחלת החברות בבעלות ממשלתית:

לא רק בישראל – החברות הממשלתיות בסין מעכבות את הכלכלה

חברות ממשלתיות נוטות להיות הפסדיות, או במילים אחרות, את ההפסדים של תע"ש, חברת חשמל, רכבת ישראל, מקורות, הנמלים ועוד מישהו צריך לשלם והמישהון הזה הוא אתם! ולא רק בחשבונות ישירים אלא גם בחשבון עקיף: במיסים, בהטבות פוליטיות (שוות כסף) ובשלל תחלואים שמאפיינים מונופולים (בניהם, שירות גרוע וחוסר יעילות). מבחינה זו ישראל מזכירה מאד את סין: בסין מצב החברות הממשלתיות גרוע, 25% מהן הפסדיות והפריון שלהן בפיגור לעומת חברות המגזר הפרטי. משום ש-20 מהחברות הגדולות במדד המניות של שנחאי הן חברות בבעלות ממשלתית המדד לא מצליח לטפס. בעשור האחרון עלה מדד המניות הסיני של שנחאי רק ב-36% לעומת עליות של 177% עד 623% בשלוש מדינות ה-BRIC האחרות (ברזיל, רוסיה והודו). 

הייתכן מיתון בזמן שמחירי הנדל"ן עולים?

לקולן רוח'ה בעל חברה ליעוץ פיננסי, נמאס מהטענה הלא מגובה שכל עוד מחירי הנדל"ן עולים מיתון לא אפשרי ויצא לבדוק האם כך הדבר. להפתעתו גילה תופעה הפוכה, ב-40 שנה האחרונות מיתון התרחש תמיד בצמוד לעליה במחירי הבתים (למעט המיתון של 2008). לטענתו, "הכלכלה האמריקאית הרבה יותר גדולה משוק הנדל"ן כדי שהוא לבדו יכתיב אותה. אומנם הוא סיפק במשך שנים יציבות, אך הוא בהחלט לא חזות הכל.

יוון תדרדר מתחת לאסטוניה וסלובקיה בתוך שנתיים

הנציבות האירופיות מערי כה כי בתוך שנתיים תהפוך יוון למדינה הענייה ביותר בגוש האירו ותשאיר מאחור גם את המדינות הקומוניסטיות לשעבר, אסטוניה וסלובקיה. רק ב-2015, לאחר חמש שנים של מיתון, צפויה כלכלת יוון להתחיל לצמוח שוב.

אם הפד יכריז על הותרת הריבית אפסית עד 2016 יתכן שתשואות האג"ח הארוכות דווקא יעלו
ג'נט ילן, סגנית יו"ר הפד, משכה הרבה תשומת לב כשקראה לשמור על הריבית בארה"ב ברמה אפסית עד שנת 2016, גם במחיר של אינפלציה גבוהה מעט מהיעד של 2%. הפד עצמו נזכיר הודיע כי כוונתו לשמור על הריבית אפסית עד אמצע 2015 והשוק מצדו צופה ריבית אפסית עד אוקטובר 2015. את ההצהרות הללו של ילן כדאי לקחת עם הרבה מלח.

ילן, על אף מעמדה הבכיר מאד, לא מייצגת את דעת הרוב בין קובעי המדיניות המוניטארית, ואף להיפך, היא דעת מיעוט קטן. ובכל זאת, במידה ויודיע הפד על הותרת הריבית אפסית עד אמצע 2016 תוך התפשרות על אינפלציה גבוהה מ-2% צפויים המשקיעים אומנם לראות ריבית נמוכה יותר אך גם אינפלציה גבוהה יותר, מה שעשוי דווקא למשוך את תשואות האג"ח כלפי מעלה. כלומר, יש להבדיל מאד בין כוונה להותיר את הריבית אפסית עם או בלי עמידה ביעד האינפלציה. בכל מקרה, השוק לא קונה אף פעם בעיניים עצומות את ההצהרות של קובעי המדיניות והוא בוחן בעצמו מה מצב הכלכלה ומה הריבית הריאלית הסבירה שתשרור בעתיד. עדות לכך היא הפערים בין ההצהרות של הפד בנוגע למשך הותרת הריבית אפסית לבין הריבית המגולמת בשוק. 

אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי, אגף נכסים ומחקר, כלל-פיננסים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx