העליון קבע: מס הכנסה אינו יכול להוציא שומה לאחר המועד הקבוע

ורד פרי מכה שנית – בן זוגה, יגאל דור-און מנצח שוב את מס הכנסה: איחור בהוצאת השומה - מבטל אותה, גם אם הנישום ידע שעומדים להוציא לו שומה, וגם אם מדובר, לכאורה, באיחור סביר

העליון, בהחלט עקרונית: מס הכנסה אינו יכול להוציא שומה לאחר המועד הקבוע, גם אם החלטת פקיד השומה ניתנה במועד, אך טרם נשלחה לנישום

רשות המיסים טוענת כי ההחלטה נוגעת למספר תיקים גדולים במשק, שיסבו נזק בהיקף של כ-500 מליון ₪ לקופת המדינה 

בית המשפט העליון קובע בהחלטה עקרונית כי פקיד השומה לא יוכל לפעול בעניינו של נישום, מעבר ללוחות הזמנים הקבועים בפקודת מס הכנסה. השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל וצבי זילברטל, קובעים, בהחלטה שהתקבלה אתמול בבקשות רשות עירעור שהוגשו על ידי יגאל דור-און ואחרים, כי רשות העירעור התקבלה, וכי החלטות בית המשפט המחוזי בעניין שבגינו הוגשו העירעורים – בטלות. בשל ההחלטה העקרונית של בית המשפט, משמעות האיחורים הטכניים של רשות המיסים בהוצאת שומות תסב נזק של כחצי מיליארד ₪ לקופת המדינה, על פי הערכת רשות המיסים עצמה, כפי שבא לידי ביטוי בדברים שנאמרו בבית המשפט העליון, בדיון שהתקיים ב-19.12.2012. 

לפרשה יש פן נוסף. העירעור, שאליו צורפו שני תיקים נוספים, הוגש על ידי דור-און, בן זוגה של ורד פרי המוכרת מניצחונה אל מול רשות המסים בהכרה בהוצאותיה בגין ההשגחה על ילדיה, בעת שהיא עובדת, כהוצאה מותרת בניכוי, לצורך חישוב מס ההכנסה. 

הפעם ורד פרי ויגאל דור-און, באמצעות עורכי הדין קובי ואורי גולדמן, ממשרד גולדמן ושות', הגישו את הערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שלא לקבל את טענתם בענין התיישנות השומה שהוציא פקיד שומה ליגאל דור-און. 

החלטת שופט בית המשפט המחוזי, מגן אלטוביה, בעניין יגאל דור-און ניתנה בניגוד להלכה חדשה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, במסגרת הערעור שהוגש על ידי רשות המסים כנגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לבטל את השומה שהוצאה באיחור, גם אם האיחור הוא של כמה ימים בלבד (להלן: "הלכת משה סמי").  

לפני כשנה קבע בית המשפט העליון הלכה חדשה ששינתה את הפרשנות הגמישה כלפי פקיד השומה ביחס למועדים להוצאת השומה והתיישנותה בהתאם. עד להלכה זו נהג שנים רבות פקיד השומה לפי הלכה "הישנה" אשר קבעה, כי מרוץ הזמנים נעצר משעה שקבע פקיד השומה את הצו שבכתב, כלומר, הדגש היה על המועד בו הופעל והושלם שיקול הדעת של פקיד השומה. 

לאור ההלכה החדשה מועד ההתיישנות כלפי פקיד השומה הוא קשיח, ועל מנת לקטוע את ההתיישנות צריך פקיד השומה גם להוציא את השומה ונימוקיה, וגם להעביר על כך הודעה לנישום.

למעשה הלכה חדשה קבעה בצורה ברורה ושאינה ניתנת לפרשנות את תחולתה החל מיום 23.5.2004, היום בו התקבל פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בענין משה סמי, כלומר, מיום זה היה על פקיד השומה להקפיד בהוצאת השומה בזמן הקבוע בחוק. על כן, כמעט באופן אוטומטי היו צריכים בתי המשפט לקבל את הערעורים התלויים ועומדים בבתי המשפט בטענת התיישנות, וכתוצאה מכך ביטול השומות.    

בענינו של יגאל דור-און השומה הוצאה באיחור של 12 יום (לשם ההשוואה בענין משה סמי האיחור היה 14 יום). בית המשפט המחוזי קבע, וזאת בניגוד להכלת בית המשפט העליון, כי יש להקל עם פקיד השומה וליתן זמן סביר לאיחורו בהוצאת השומה. 

יודגש, כי אחת הטענות של רשות המסים במסגרת הדיון בעניינו של משה סמי וגם בעניינו של יגאל דור-און הייתה טענת הנזק שייגרם לרשות המסים בעקבות קבלת את אותם הערעורים התלויים ועומדים בבתי משפט שונים, שנאמד על פי הערכת שווי של הרשות בכ- 500 מליון ₪.

בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון ביום 19.12.2012 בענינו של יגאל דור-און התברר, כי פקיד השומה לא יכול ולא מוכן להשלים עם העובדה שנגמרה תקופת הגמישות ועליו לקבל את עקרון סופיות הדיון, וודאות וכו'. באותו דיון הוצג לבית המשפט העליון מצב הפוך בו ייקבע, כי יש איחור סביר להגשת ערעור/השגה לבית המשפט. 

בבית המשפט העליון רוכזו 3 בקשות רשות עירעור על החלטות של השופט אלטוביה. בלב 3 הבקשות עמדה שאלה אחת משותפת – האם, במצבים מסויימים, נעצר מירוץ הזמנים או שעון ההתיישנות, למתן החלטה על ידי פקיד השומה, גם אם ההחלטה טרם הועברה בפועל לידיעת הנישום. 

בית המשפט העליון קובע, כי אינו מאמץ את העמדה של המחוזי, וכי ההתפלפלות לגבי מועד ההודעה או כל מועד אחר מעבר ללוחות הזמנים הקבועים בפקודה אינה מקובלת עליו, וכי אין להחיל כללים מיוחדים על התקופה שבין ההחלטה בעניין סמי, לגבי פרק הזמן בין החלטת המחוזי במאי 2004 לבין החלטת העליון באפריל 2007.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx