MORE >>> הודו - האם הטיגריס מתעורר?

מאת: עומר ונדרוב, מור בית השקעות בע"מ

"רק מעטים חוצים את הנהר לגדה השנייה. כל האחרים רק מתרוצצים הלוך וחזור לאורך הגדה.'' (פתגם הודי)

כלכלנים המנסים לצפות את התרחישים לעתיד לבוא מציינים מזה מספר שנים את הפוטנציאל הכלכלי הטמון במדינות ה"BRIC".  הודו נמנית על מדינות אלו, אולם יש להבחין בתוך מדינות ה"BRIC" בפרט ובשווקים המתעוררים בכלל במצבה של כל מדינה ומדינה בשלבי ההתפתחות הכלכלית.במאמר נפרד, שהקדשנו לברזיל ציינו את ההתפתחויות שראוי לתת עליהן את הדעת.  קל וחומר בעת שמנהלי ההשקעות שואפים לגוון את השקעותיהם ולמזער סיכונים ככל הניתן.  יש לעניות דעתנו דמיון בין המתרחש בברזיל לנעשה בהודו.  במאמר קודם  בסדרה, "ברזיל זה לא רק סמבה"הצגנו  את ברזיל כדוגמא לכלכלה שנמצאת קרוב מאוד, באופן יחסי, לכלכלות המערביות. הדמיון בא לידי ביטוי בשלבי התפתחות כלכלית, עליית מעמד הביניים, ירידה ארוכת טווח באינפלציה , רפורמות מבניות ועוד.אומנם, הודו עדיין רחוקה מברזיל אבל היא בהחלט שואפת לצמצם את הפער. 

לצד המתיחות השוררת בין הודו לפקיסטן המעיבה מעת לעת על הנעשה בתת היבשת הזו, רוחשת בהודו פעילות כלכלית ענפה.  יעדים שאפתניים במיוחד של החדרת מערכות אנרגיה סולרית הושגו במלואם, וניכר במחוזות רבים פיתוח מואץ בתחומים רבים אחרים ובכללם תשתיות, יהלומים ושירותים פיננסים.
לעת הזו קצב האינפלציה מסרב לרדת לרמות היעד והודו סובלת מהאטה בצמיחה, ומגירעון בחשבון השוטף שהעיב על המטבע.  לכן,  ראש ממשלת הודו שינה את מדיניותו באמצע ספטמבר 2012 במטרה לעודד את ההשקעות. הצעדים כללו פתיחת ענפי הקמעונאות והתעופה למשקיעים זרים, הסרת המגבלות לתנועות ההון והסרה חלקית של סובסידיות לדלק.

במאמר זה ננסה לבחון האם הטיגריס ההודי עשוי להתעורר שכן במדינת ענק זו גלום פוטנציאל כלכלי ניכר.
הודו - כרטיס ביקור

מבחינה דמוגרפית ,הודו היא המדינה השניה בגודלה בעולם, אחרי סין. אוכלוסייתה מונה למעלה ממיליארד ומאתיים מיליון נפש. כלכלתה מדורגת במקום ה-3 בעולם (אחרי ארה"ב וסין) עם תמ"ג מוערך של כ-4.5 טריליון דולר. מבחינת שטחה ממוקמת תת היבשת ההודית , במקום השביעי (אחרי אוסטרליה ולפני ארגנטינה) .הודו הכריזה על עצמאותה ב-1947 , לאחר עשרות שנים של כיבוש בריטי שאותותיו ניכרים בה עד היום, בעיקר מבחינת מוסדות שלטון . המפלגה השלטת בהודו מאז עצמאותה הינה " מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי", ובהתאם לחוקתה הודו הינה "רפובליקה סוציאליסטית , חילונית ודמוקרטית".הפרלמנט ההודי מורכב מבית עליון ובית תחתון. ראש הממשלה, שהינו הכוח הביצועי הלאומי ממונה ע"י הנשיא.  בהודו יש 28 מדינות ו- 7 טריטוריות מאוחדות. בכל מדינה השלטון נבחר בבחירות מקומיות , אך כפוף לשלטון המרכזי.

מאז הכרזת עצמאותה ועד תחילת שנות ה-90 (נפילת הגוש המזרחי)  נקט הממשל ההודי גישה סוציאליסטית הכוללת שליטה ריכוזית ממשלתית ובקרה על היוזמה החופשית בין היתר בשל תלות רבה בבריה"מ. התפרקות ברית המועצות והגוש המזרחי בתחילת שנות ה-90 האיצה תהליך של מעבר לכלכלה חופשית בהודו שכלל הפחתת הבקרה הממשלתית על השקעות חוץ, הפרטה של חברות ממשלתיות, עידוד כניסה של משקיעים זרים ועוד.

למרות שמבחינת נתוני התמ"ג, הודו נמצאת במקום ה-3 בעולם, הרי שההכנסה השנתית לנפש היא רק כ-3000 דולר לאדם (בארה"ב לשם השוואה כ-40000 דולר לאדם). כוח העבודה ההודי מונה כחצי מיליארד איש, וכ-30% מההודים נמצאים מתחת לקו העוני.   לפיכך,  בטווח הארוך, קיים בהודו פוטנציאל ניכר לעלייה ברמת החיים של האזרח הממוצע.

ענפי הכלכלה העיקריים בהודו הינם:

חקלאות – כשני שליש משטחה של הודו ראוי לעיבוד ולכן באופן מסורתי מחצית מהאוכלוסייה ההודית עוסקת בחקלאות מנגד ענף זה תורם כ-15% בלבד לתמ"ג  הכולל. הודו מספקת לעצמה את כל צרכיה בתחום זה ואף מייצאת מוצרים חקלאיים כגון תה, תבלינים ואורז בסמטי.

תעשייה- מעסיקה כ-14% מכוח העבודה ותורמת כ-28% לתמ"ג . תחומי התעשייה העיקריים : טקסטיל, רכב, מכונות וכימיקלים.

שירותים – בענף זה מועסקת כשליש מהאוכלוסייה , ותרומתו לתמ"ג היא הגבוהה ביותר (כ-60%).בתחום זה – הודו מהווה מוקד פעילות מרכזי של חברות רבות בעולם בתחום תכנות מחשבים , מוקדי שירות באנגלית וכד'. לחברות טכנולוגיה בינלאומיות רבות , ובכללן גם ישראליות,הקימו מרכזי פיתוח וייצור בהודו.
ניתן לראות בהודו מאפיינים של שוק מתעורר. אלה באים לידי ביטוי  בין השאר במעבר הדרגתי , אם כי איטי למדי , מכלכלה הנשענת על ענף החקלאות בעיקר לכלכלת שירותים מפותחת. תהליך זה מלווה בעיור מואץ על כל ההשלכות הנובעות מכך ביחס למעמד הנמוך ובעיקר תהליך של ניעות (מוביליות) חברתית גוברת והתרחבות מעמד הביניים.

דירוג האשראי המדינתי של הודו הוא BBB.הריבית בהודו היא 8% , קרוב לרמתה הגבוהה ביותר בעשור האחרון (כ-8.5).  אחת הבעיות העיקריות העומדות בפני הודו היא שיעור אינפלציה גבוה יחסית, כ- 7.5%. אחת הסיבות לכך היא  התלות האדירה של הודו ביבוא מוצרי אנרגיה מחו"ל לכלכלתה (בעיקר ממדינות המפרץ , כולל אירן) ועליית מחירי הסחורות בעולם. דיכוי האינפלציה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של קברניטי המשק ושל הממשלה בהודו. לכן  הציבה הממשלה יעד אינפלציה של 7.5% עד סוף השנה והיא מנסה לנהוג בשקיפות מרבית בכל הנוגע ליעדי האינפלציה ארוכי הטווח והיעדים להשגתם , בהתנהלותה מול השווקים הפיננסים.

הבנק המרכזי ההודי מעדיף לרסן את האינפלציה בטווח הקצר, גם במחיר של פגיעה בצמיחה , ורק לאחר מכן לחזור למדיניות מוניטרית מרחיבה במטרה להאיץ את הצמיחה. בנוסף פועל הבנק המרכזי להגדלת הנזילות במשק ע"י הקטנת יחס הרזרבה של הבנקים ההודים (מ-4.5% ל-4.25% ).

שיעור האבטלה הוא כ-3.8% .שיעור הצמיחה בהודו , נכון לסוף 2012 עמד על כ-5.5% בקצב שנתי- למרות שזהו שיעור נמוך באופן בולט ביחס לשנים קודמות (הממוצע השנתי בשנים 2006-2011 עמד על צמיחה של בין 7%-9%) הרי שהוא עדיין מהגבוהים בעולם. המגזרים שהובילו את הצמיחה בשנה החולפת היו סקטור הבנייה והשירותים הפיננסיים.

שני אתגרים נוספים העומדים לפני הממשלה ההודית הינם מציאת פתרון בר קיימא לבעיית העוני במדינה (למרות שיפור שחל לעומת 2005 – כ-30% מאזרחי הודו עדיין מצויים מתחת לקו העוני היום לעומת כ-37% ב-2005 ) ושיפור משמעותי בתשתיות. למרות השקעה אדירה בתשתיות בשנים האחרונות, הודו רחוקה, לדוגמא מסין, בתהליכי פיתוח והאצת התשתיות המקומיות במדינה.  לצורך כך, יהיה על הממשל בהודו ליצור סביבה עסקית תומכת יותר בהשקעות זרות , ללא בירוקרטיה מכבידה ומיותרת וללא שחיתות.
בעיה נוספת שנוצרה בהודו בשנים האחרונות הינה חוב חיצוני הולך וגדל – בשל גירעון תקציבי של כ-5% מהתוצר , עלה החוב החיצוני בהודו בשנתיים האחרונות ל-365 מיליארד דולר (פי שניים מאשר ב-2006). אמנם יחס החוב-תוצר של הודו עומד נכון להיום על כ-22% , אולם הוא נמצא בקו עלייה ועשוי להגיע לכ-30% בקצב הנוכחי ב-2017/8 , רמה שלהערכת קרן המטבע העולמי עשויה להעלות באופן משמעותי את ההסתברות למשבר פיננסי , וזאת בהתחשב בתקדימים היסטוריים של מדינות בדירוג דומה, עם בעיות דומות.

מדד המניות העיקרי בהודו הוא מדד ה-"sensex" הכולל את 30 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בהודו. אין מדובר רק בחברות הודיות מקומיות אלא גם בחברות רב רב לאומיות כגון :יצרנית הרכבים TATA MOTORS , תאגיד  התעשייה מהגדולים בעולם RELIANCE INDUSTRIES , יצרנית התוכנה הגלובלית INFOSYS   ועוד רבות וטובות. מכפיל הרווח של המדד הינו 16 ל-2012 , ו- 15 ל-2013 . מכפיל ההון  של המדד הינו 2.7 .

בדומה להשקעה במניות הברזילאיות, המשקיע הישראלי יכול להיחשף למניות ההודיות במספר דרכים:
- השקעה בתעודות סל ישראליות- המתבוססות על מדד CNX Nifty מדד המורכב מ 50 המניות הגדולות המייצגות את ענפי התעשייה המרכזיים כגון קסם הודו, תכלית הודו(להרחבה ולבחינת נתונים מדוייקים, תשואות  ודמי ניהול ראו באתר  FUNDER מדור תעודות סל ובאתרים רלוונטיים אחרים ).
- השקעה ב-ETFהנסחרות בארה"ב כגון INDA העוקבת אחרי מדד msciindia index"", השקעה בקרנות סל המשקיעות בסקטורים מסוימים בהודו - כמו INXX העוקבת אחרי מדד "India Infrastructure Index", ומשקיעה בחברות מסקטור התשתיות בהודו.
- השקעה בקרנות נאמנות- בישראל קרן הנאמנות היחידה המשקיעה בהודו היא של חברת מגדל קרנות נאמנות.  ישנו כמובן מגוון קטן יחסית של קרנות המשקיעות במספר מדינות  ובכללן הודו, קרנות "BRIC"וכד' - פרטים נוספים שמתארים את אסטרטגיית ההשקעות, תשואות ודמי ניהול ניתן לראות באתר FUNDER ובאתרים רלוונטיים אחרים.

סיכום

הטיגריס (הבנגלי) הוא אחד מסמליה המסורתיים של הודו והוא בעל חיים הנתון בסכנה.  לכן אימצו השלטונות בהודו תוכנית מקיפה להגנתו ולשמירה על עתידו.  כמו הטיגריס גם כלכלת הודו שהיא כלכלה מתפתחת בעלת פוטנציאל גבוה בטווח הארוך זקוקה לעידוד והגנה.  עתידה תלוי, בין השאר,בהשקעת  משאבים רבים בשיפור התשתיות ובמיגור העוני.  זה תהליך ארוך , אך הוא יכול ליצור בטווח הארוך בצמיחה בת קיימא  שתשפיע ותושפע מעליית מעמד ביניים חזק.  בהודו פוטנציאל רב לגידול בצריכה הפרטית בשל התהליכים החברתיים של מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת שירותים וייצור והמעבר מהכפר אל העיר.
גורמים אלו יתמכו בגידול מהותי  בתוצר לנפש.  הורדת האינפלציה וכפועל יוצא, הורדת הריביות , ובמקביל תהליך התאוששות בכלכלה העולמית יתמכו בצמיחה מהירה בהודו על כל המשתמע מכך.
להערכתנו, השקעה בהודו, בדומה להשקעה בברזיל הנה השקעה סבירה לטווח ארוך, ובהחלט יכולה להתאים למי שמחפש לגוון את תיק ההשקעות ולנטרל אותו במעט מהמתרחש באזורנו.

עומר ונדרוב, מנהל השקעות
מור בית השקעות בע"מ

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.