האם למדנו את הלקח שטמון בחברת חבס?

האם החברות למדו את הלקח של חברת חבס?האם אנחנו?

בשבוע שעבר הודיעה חברת חבס כי לא תוכל להשיב את החוב אותו היא אמורה לפרוע בחודשי מאי- יוני השנה בסך של 100 מיליון שקלים למחזיקי האג"ח שלה. לכן היא מבקשת להגיע להסדרי חוב שונים ואפשרות לדחיית התשלום. אמנם לחברת חבס אין חוב בנקאי, אך למשקיעים הפרטיים והמוסדיים היא חייבת כ- 415 מיליון שקלים, בשלוש סדרות חוב קיימות. בהתאם לכך, סדרות האג"ח ד' ויב' של החברה הגיעו לתשואה של עשרות ומאות אחוזים שמצביעה על חדלות פרעון של החברה.

על פי אתר פאנדר, 99 קרנות נאמנות שונות מחזיקות באג"ח ד' של חבס ו – 82 קרנות נאמנות מחזיקות באג"ח חבס יב. על פי הנתונים המחשבים את אחוזי האחזקה של כל קרן, נכון לתחילת השנה הנוכחית (31.12.12), המחזיקים הגדולים של סדרות האג"ח (בצורה אגרגטיבית) הם בתי ההשקעות פסגות ואיביאי.

בפסגות מחזיקים באג"ח ד, כמעט 40 מיליון שקלים ובאג"ח יב' 22 מיליון שקלים נוספים. בבית ההשקעות איביאי, כנראה בשל אסטרטגיית השקעה כוללת של בית ההשקעות להתמקד באג"ח עם מח"מ ארוך יותר של החברה (ד'- עם מח"מ של 2), מחזיקים באג"ח ד' בלבד. סך האחזקה מגיע לכדי 30.1 מיליון שקלים.

אז מה רצינו להגיד בעצם?

בעבר הרצל חבס התריע על אופיים של מנהלי חברות אחזקות בשוק ש"בוחרים", להגיע להסדרי חוב אל מול הנושים שלהם בשוק ההון. כמו כן, הטעים והזכיר כי הוא בנוי מזן אחר והיה והוא היה נמצא בנעליהם, היה בוחר "להכניס את היד לכיס" ונמנע מהסדר חוב. כלומר היה מוכן לוותר על הונו האישי ושליטתו בחברה על פני הסדרי חוב. שנתיים אחרי, המציאות מעט שונה ממה שבחר חבס לתאר אז.
לא שיש צורך באישוש נוסף, אך מקרה חבס הוא סימן לכך שזה חטא פיננסי להתייחס אל מנהלי חברות האחזקה כחלק מהניתוח הכולל של יכולת השבת חוב של חברות. אם דבר אחד לימד אותנו קיץ 2011 הוא שעל מנהלי השקעות להיצמד בעיקר לדוחות הכספיים ולתזרימי המזומנים של החברות:

בשנים האחרונות חלק מהחברות שהנפיקו אג"ח, בעיקר חברות נדל"ן ואחזקות, נקלעו לבעיות פיננסיות לנוכח המודל העסקי השביר שלהן. המודל, מושתת על היכולת של החברה למחזר חוב, בעוד שהתזרים השוטף של החברה מספק את צרכי המימון השוטפים ואת שורת הרווח .הבעיה מתחילה כאשר השוק מתחיל להביע ספק לגבי יכולת החברה למחזר את חובה. אי האמון מתבטא בתשואות גבוהות (מעל 10%) של האג"ח הקונצרני השייך לחברה ומקשה משמעותית על יכולת השבת החוב העתידית של אותה החברה. הקשיים שהשוק חוזה לחברה, לרוב מסתמכים על מצוקה במצב תזרימי המזומנים של החברה או מצוקה שנובעת משערוך כלפי מטה של נכסיה. קשיים אלו יכולים להוביל להפרות של ההתניות הפיננסיות הצמודות להתחייבויות, מול הנושים שלה; בנקים, מחזיקי אג"ח ומוסדות פיננסים נוספים.

אז למה, תוקף אותי פתאום אותו פחד?

אין בפסקה הזו כחוכמה שבדיעבד. ישנן עדיין עוד עשרות חברות שפועלות באותו המתווה עסקי גם היום. המודל השברירי המוזכר כנראה שיזמן לנו הסדרי חוב נוספים בהמשך הדרך. בחינה של חברות שעדיין לא הוזכר ששמם באלו המבקשות הסדר, יביא לראייה כי חלק מהתהליכים הפיננסיים העולמיים שהתרחשו בחצי העשור האחרון, לא הופנמו באופן מוחלט. יישמר הקורא מהשקעה בחברות, שלמרות אי הודאות במשק, ממשיכות להתמנף ללא לתת את הדעת. ניתן היום למצוא חברות נדל"ן ישראליות שמציגות בדוחות הפיננסיים יחס חוב למאזן של קרוב ל- 90%.

כמו בחברת חבס, יכול להיות שהמנהל של אותן חברות הוא דור שלישי ואולי רביעי בניהול החברה. המורשת המכובדת לא תעזור לו כאשר יצטרך לשערך מחדש נכסים מעבר לים ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו למשקיעים. ראו הוזהרתם.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.