הצעות חקיקה בנושא הקלות ופיתוח שוק ההון -

הקלות ופיתוח שוק ההון בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף הרגולציה על שוק ההון.
גידול זה בא לידי ביטוי בהסדרה של תחומים חדשים כמו גם בהרחבת הפיקוח על תחומים קיימים. ניתן להצביע על מספר גורמים שהובילו למגמה זו :

 ראשית, התפתחותו של שוק ההון תוך גידול וגיוון של הגורמים הפועלים ומוצרי ההשקעה. לדוגמא, תחום המכשירים הפיננסיים אשר צמח בישראל בשנות האלפיים, ובראשו ענף תעודות הסל במסגרתו מנוהלים כיום נכסים בהיקף של כ - 70 מיליארד שקלים חדשים. או לדוגמא, הנפקת אגרות חוב לציבור בהיקפים משמעותיים היא תופעה חדשה יחסית, שהתרחבה מאוד בשנים 2005 – 2007 , ונבעה בין היתר מהפניית כספי חיסכון פנסיוני להשקעות בסקטור הפרטי.

שנית ,תופעות בשוק ההון אשר חייבו מענה רגולטורי . למשל,נושא שכר הבכירים בחברות ציבוריות טופל בהיבטים של הרחבת חובות האי שור מכוח דיני החברות וחובות הגילוי מכוח דיני ניירות ערך.

שלישית , משברים בשוק ההון מובילים בדרך כלל לתגובה רגולטורית משמעותית במטרה לתקן כשלים ולהשיב את אמון הציבור בשוק ההון . משברים כאמור התרחשו בשוק ההוןבישראל בשנים 2002 – 2003 ובשנת 2008 ואילך . לדוגמא , בעקבות המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008 , על השלכותיו המקומיות , אנו עדים לתופעה של אי עמידה בתנאי אגרות חוב שהונפקו לציבור והסדרים בחברות המנפיקות . לאור האמור נעשו התאמות משמעותיות בפיקוח , לרבות קביעתן של הוראות גילוי ייעודיות שנועדו להגן על המחזיקים  באגרות החוב , קביעת הוראות ממשל  תאגידי בחברות שהנפיקוחברות אגרות חוב , חיזוק מעמדם  ל שומרי סף רלבנטיים , ועוד .

הגידול בהיקף הרגולציה בשוק ההון אינו תופעה ייחודית לישראל , ולמעשה הוא משקף מגמה כלל עולמית . זאת ועוד , לעתים קרובות הרגולציה בישראל צועדת    בעקבות הרגולציה  במדינות המערב האחרות , במטרה להציב סטנדרטים של התנהגות ופיקוח שאינם נופלים מהמקובל בשווקים מפותחים . סטנדרטים כאמור הנם הכרחיים כדי להתמודד עם  אתגרים חדשים ,  ליצור קרקע  נוחה להשקעות זרות בישראל , ולסייע לחברות ישראליות  לקיים פעילות בינלאומית .

בד בבד  יש להכיר בכך שהרגולציה על שוק ההון חייבת להיות מידתית ומאוזנת . רגולציה שלא ניחנה      ות אלו עלולה להסב עלויות כספיות ניכרות, שלא לצורך, לגורמים המפוקחים; לחייב השקעת תשומות זמן מופרזות, לעתים קרובות בדרגי ההנהלה הבכירים; ולגרור יישום טכני של הוראות הדין,  וך התע למות מהמהות שהן נועדו לשקף. במקרי קיצון, רגולציה לא מידתית אף עלולה לגרום לירידה בהיקף הפעילות בשוק ההון, בין היתר משום שגורמים הפועלים בשוק, או שוקלים כניסה אליו,  לולים להדיר רגליהם ממנו.

במסגרת התכנית האסטרטגית הרב - שנתית שפרסמה רשות ניירות ערך בחודש ס פטמבר 2012 ("מפת הדרכים של רשות ניירות ערך") נכללו שלושה יסודות עיקריים:  גולציה, דה - רגולציה (הקלות לגורמים המפוקחים תוך שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים) ופיתוח שוק. מפת הדרכים כללה גם מ תווה של הקלות מוצעות להערות הציבור, ובו עשרות הצעות  לכלל הגורמים המפוקחים, ובכלל זה ביטול כפילויות מסוימות בדרישות הגילוי, סטנדרטיזציה של סוגי הדיווחים וביטול דרישות שהכבידו יתר על המידה על הגופים המפוקחים מבלי שהביאו תועלת של ממש  למשקיעים. הצעות אלו הוצגו לאחר שרשות ניירות ערך ביצעה בחינה של חלק ניכר מהרגולציה החלה ב תחום ניירות הערך , על מנת לבדוק היכן וכיצד ניתן לבצע הקלות, תוך מתן הגנה מספקת על ענייניו  של  ציבור המשקיעים.

במקביל פעלה הרשות גם במישור פיתוח שוק ההון, למשל בהקמת ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח, אשר המלצותיה צפויות להתפרסם בקרוב. לעתים קרובות מדובר בנושאים קשורים, שכן פיתוח שוק ההון כרוך לעתים בהסרת חסמים באופן המקל על גורמים מפוקחים (לדוגמא, הסרת חסם המאפשר הנפקת מוצר חדש שמגבלות הדין לא  תירו הנפקתו עד כה).

מרבית ההקלות שהציגה הרשות מחייבות תיקוני חקיקה - בין חקיקה ראשית ובין תקנות. כיוון שמדובר במספר רב מאוד של הקלות, בנושאים שאינם קשורים בהכרח זה לזה, הכוונה היא לרכז את  תיקוני  החקיקה במספר פעימות, הן לצורך קבלת הערות הציבור הן לצורך קידום ההליכים בכנסת. מקצת הנושאים הוצגו בחודשים האחרונים, אך ללא נוסחי חקיקה קונקרטיים א ו בנוסחים שטרם הביאו בחשבון   רות ציבור מסוימות . בחודשים הקרובים יובאו למליאה דברי חקיקה נוספים לפני פרסומםלהערות הציבור. ישנן גם הקלות רבות נוספות הנמצאות עדיין בשלבי בחינה והכנה וטרם בשלה העת להעבירן תהליכי חקיקה.