ירון גורדון
29/07/2013
השבוע צפויה הכנסת לאשר את תקציב המדינה לשנים 2013-2014. חרושת השמועות בעיתונות בדבר הפחתת הוצאות הממשלה תוך כדי העלאת מיסים על מנת לצמצם את יעד הגרעון מרכזת עניין בשוק האג"ח הממשלתי. נראה כי הממשלה נחושה לבצע ריסון פיסקאלי עם הגדרת יעדים ברורים: צמצום יחס החוב הממשלתי לתוצר והורדת משקלן של הוצאות הריבית מסך ההוצאות הממשלתיות. בחינה מעמיקה של הדברים מציפה מספר אתגרים שקשורים במהלך הזה.
בניית תקציב המדינה כוללת בתוכה חוקים והנחות, כאשר ההוצאות נגזרות משנה קודמת בתוספת גידול של 1.7%. צד ההכנסות כולל בתוכו הנחות צמיחה וכפועל יוצא כולל גם עליה בגביית המיסים כתוצאה מצמיחת המשק. במידה וצד ההוצאות גבוה מצד ההכנסות נוצר גרעון, המדינה מגדירה בחוק את גובה הגרעון אליו תוכל להגיע בפרק הזמן של התקציב. הגרעון דומה במהותו למינוס בחשבון הבנק אשר ממומן ע"י הלוואה לטווח ארוך כלומר במידה והמדינה מוציאה יותר כסף מהכנסותיה ונכנסת לגרעון הגרעון לא ממשיך לתקציב הבא אלא "נכנס" לסל שנקרא חוב של מדינת ישראל אשר ממומן ע"י אג"ח ממשלתי. ההשלכות העכשוויות יגיעו בדמות הוצאות ריבית אשר משולמות מידי שנה ונלקחות בחשבון כחלק מצד ההוצאות בתקציב. ע"מ לראות מציאות ברורה יותר של תקציב המדינה יש לתת את הדעת בדבר שלושת הגורמים שהוזכרו מעלה: הוצאות, הכנסות וגירעון.
צד ההוצאות ע"פ הנחות הצעת התקציב המפורסמת, כולל בתוכו מספר רב של "עיזים". במילים אחרות, גזירות קשות במיוחד לביצוע שמוצעות מהתקציב לקראת אישורו. חלק גדול מסעיפים אלו קשורים יותר למשא ומתן ופחות למספרי התקציב בפועל.
צד ההכנסות: על פי הנחות הצעת התקציב, בשנת 2013 צפויה צמיחה של 2.9%. צמיחה זו צפויה לתרום להכנסות נוספות ממיסים של כ-8.6 מיליארד ₪. כמו כן הגדלת מס נטו תוסיף לצד ההכנסות עוד 8.7 מיליארד ₪. יש לציין שתחזית הצמיחה עקבית עם נתוני הצמיחה בפועל אשר פורסמו וכ-6 מיליארד ₪ אמורים להגבות בזכות העלאת מע"מ. מינואר ועד מאי 2013 נגבו מיסים בסך של כ-100 מיליארד ₪ מה שתואם את קצב גביית המיסים בתקציב (234 מיליארד ₪). הבעיה מתחילה בשנת 2014 שם מניח האוצר צמיחה של 2.8% (ללא השפעת סקטור הגז) מה שצפוי להוסיף כ-13.3 מיליארד ₪ להכנסות, וזאת בתוספת להגדלת מס נטו אשר צפויה לתרום כ-12.8 מיליארד ₪ נוספים.
ניתן לראות ע"פ הטבלה מעלה שבתחזית מעט יותר שמרנית הכנסות המדינה ממיסים בשנת 2014 נמוכות בכ- 14 מיליארד ₪.
צד הגרעון: יעד הגרעון ע"פ האוצר הינו 4.65% לשנת 2013 ו-3% לשנת 2014.
כלומר ע"ב הצעת התקציב ההנחה היא שב-2013 יהיה חוסר איזון בין צד ההכנסות להוצאות של 45.6 מיליארד ש"ח וב-2014 כ-30 מיליארד ש"ח. נניח ש-2013 תיסגר ברמות הגרעון הנוכחיות. אך 2014, בהנחת תחזית הכנסות שלילית יותר, עלולה להסתיים בגרעון דומה.(מעל 40 מיליארד ₪).
ע"פ תיאוריות הכלכלה המסורתיות ריסון פיסקאלי לא אמור לתמוך בצמיחה ובטח שלא בעליה בקצב גביית המיסים. אך יש שיגידו שזמנם של תיאוריות אלו עבר מזמן. במשק מדשדש בו מבצעת הממשלה מדיניות מרסנת יכול הבנק המרכזי לבצע פעילות מרחיבה, כלומר להוריד את הריבית המוניטארית במשק וכפועל יוצא לנפח מחיר של נכסים (אג"ח מניות נדלן וכו') ולהעלות את רמת העושר של הציבור.
ציבור עשיר יותר צורך יותר ומשלם יותר מיסים. כמובן שצמיחה שכזו אינה צמיחה ברת קיימא ובהיעדר איזון בין המדיניות המוניטארית לפיסקאלית עלולה לייצר אף התמתנות בפעילות הכלכלית. זאת מאחר וכאשר הממשלה מעלה מיסים כגון מע"מ ומס הכנסה היא מעלה את נטל המס כאחוז מהתוצר.
תופעה זו מחריפה ככל שצמיחת התוצר מושפעת מסעיף ההשקעות, כתוצאה מעלית מחירי נדל"ן ע"י משקיעים אשר אינם מהווים אינדיקציה לצריכה הפרטית.
משרד האוצר ובנק ישראל נוקטים בכל האמצעים הנכונים לשמירה על הכלכלה הישראלית, אולם מספר רב של נתונים במשק מראים על מגמה שלילית בפעילות הכלכלית. לכל זה יש להוסיף את התחזקותו של השקל מול הדולר והנזק שנגרם בשל כך ליצואנים. הריבית הנמוכה של בנק ישראל עלולה לייצר בהמשך בעיה חמורה בתחום הנדל"ן בישראל. ה"עושר" של הציבור כתוצאה מפעילות משולבת של האוצר ובנק ישראל רק תורמת להעמקת אי השוויון במשק ולחיזוק העשירונים העליונים, כאשר מנגד -הגדלת המס שוחקת את הצרכן ה"אמיתי" בדמות מעמד הביניים.
לסיכום, בהינתן מצב המשק המפורט מעלה, אנו מניחים שהמדיניות הפיסקאלית המרסנת בהצעת התקציב עלולה לפגוע גם ביכולתו של המשק לעמוד ביעד הגרעון של האוצר ל-2014. לכן, אנו סבורים שרבים הסיכויים להתממשותו של התרחיש בו המשק יחווה צמיחה מתונה יותר ב-2014. תרחיש זה מבטא את המשך התהליך של שחיקת כוח הקנייה של הצרכן בישראל, מה שיתמוך באינפלציית ליבה נמוכה, ומדיניות מוניטארית מרחיבה. אנו ממשיכים להניח שתהליך "ההיפרדות" בין ישראל לארה"ב יימשך. זאת אומרת, בעוד שהמגמה החיובית של המשק האמריקאי תשפיע לרעה של שוק האג"ח שם, הרי שוק האג"ח הישראלי ייתמך בשל המגמה השלילית.
נכתב ע"י ירון גורדון
ירון גורדון הנו מנהל השקעות בקבוצת אפסילון בית השקעות בע"מ. חברת אפסילון, הנמנית על קבוצת IDB אחזקות בע"מ, מבהירה כי היא עוסקת במישרין ו/או בעקיפין באמצעות חברות בנות ו/או חברות קשורות, במתן שירותי ניהול השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, חיתום ובנקאות השקעות, ועל כן עשוי להיות לאפסילון ו/או לחברות בנות שלה ו/או לחברות קשורות שלה, ו/או לבעלי עניין במי מהחברות דלעיל ולקוחותיהם, מעת לעת, לפני פרסום סקירה זו, בזמן פרסומה או לאחר פרסומה, עניין אישי בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המפורטים בסקירה, אם וככל שהם מפורטים בה, לרבות כך שהם עשויים להחזיק, לקנות ו/או למכור אותם. שיווק השקעות ו/או סקירה זו אינם מהווים בשום צורה שהיא תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. סקירה זו הנה למטרת מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או ייעוץ לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים המתוארים בה. כמובן שהסקירה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של ני"ע ו/או הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים המיידים הרלוונטיים ורכישת הנכסים היא רק בהסתמך על התשקיף בתוקף במועד הרכישה והדיווחים המיידיים. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לכלל הציבור אשר אפסילון מניחה שהוא מהימן, וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע כלשהו, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. הדעות המפורטות בסקירה עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. סקירה זו הנה על דעת הכותב בלבד ומשקפת את הבנתו נכון ליום כתיבתה. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא. אין בתשואות של נכסים פיננסיים (לרבות קרנות נאמנות) בעבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד. אפסילון בית השקעות בע"מ, חברות בשליטתה, בעלי מניותיה ועובדיהן לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם משימוש בסקירה זו, אם ייגרמו, וכן אינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה זו. אפסילון אינה מתחייבת כי פעולה בהתאם לאמור בסקירה תניב רווח או תשואה מסוימת בידי המשתמש.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
