נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

 ראיון בלעדי  נימרוד פינקו, מנכ"ל אזימוט >> "כשאתה מחזיק 6 קרנות באותה קטגוריה, דוגמת קרנות ה- 90/10, כולם יודעים שהמטרה היא שיווקית."

 

 
נימרוד פינקו, מנכל אזימוט נימרוד פינקו, מנכל אזימוט
 

אדם כהן
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
18/09/2013

לפני כמעט 3 שנים, בתחילת שנת 2011, ערכנו באתר פאנדר ראיון עם מנהלי בית ההשקעות של אזימוט שוקי הון. אז באופוריה של שנת 2011, חזו נמרוד פינקו (מנכ"ל), שלמה אזמו (יו"ר) ואורנן סולומון (מנהל השקעות) עתיד ורוד לחברתם בפרט ולשוק ההון בכלל.

השנים שעברו על שוק ההון מאז, משבר האג"ח של הטייקונים המקומיים והפער שנפער בין שוק המניות האמריקאי לישראלי, לא היו פשוטות. ההשפעה על שוק הקרנות כשבתקופה הזו בעיקר צימח קרנות כספיות עצומות, לא איחרה לבוא וגם בית ההשקעות אזימוט דשדש מאחור בכל הנוגע לכמויות ההון מנוהל.

בכל זאת נראה כי באחרונה מתחילה להירשם תזוזה חיובית בשוק. קרנות ה- 90/10 (קרנות סולידיות עם 10% חשיפה למניות ) מגייסות הון רב וגם התשואות של שוק הקרנות החלו לצמוח. באזימוט, עם שלוש הקרנות שבניהולם – קרן אג"ח, קרן גמישה וקרן 90/10, בעלות תשואה גבוהה מתחילת השנה, עדיין ממתינים לפתיחתו של ברז הגיוסים. הם מאמינים כי עם הצמיחה בשוק הקרנות והדירוג הגבוה של הקרנות שבניהולם בבנקים, זמנם סוף סוף הגיע.

נפגשנו לראיון עם נמרוד פינקו בכדי להבין מדוע ומה אפשר לעשות בכדי לחזק את בתי ההשקעות הקטנים, שכל כך חשובים לשוק ההון.

אחת הבעיות של קרנות קטנות הוא שהן חייבות לבלוט ולהפוך ל"כוכבות" בתשואה, בכדי למשוך אליהן הון. אותה כוכבות, באה על חשבון סיכון גבוה מצד המשקיעים. הקרנות שלכם, שכרגע נמצאות במיקום גבוה בקטגוריות שלהן, בא על חשבון הגדלת נסיכון? כמה הקרנות מסוכנות?

נמרוד: אני לא חושב שהגדלנו סיכון. התשואות של הקרנות שלנו נובעות מהבשלה של מספר השקעות שביצענו בעבר והיום הן פורחות. יש לנו חברות שאנחנו מחזיקים על פני שנים מתוך האמונה בהן. אנחנו לא מאמינים בהגדלה או הקטנה של החזקה במניות או אג"ח. אנחנו לא רואים עצמנו כמשקיעים אלא כשותפים לעסק בו אנחנו משקיעים ולכן ההשקעה היא ארוכת טווח.

למרות ההישגים השנתיים, חלק מהקרנות רחוקות מהשיא שלהן. לדוגמה, אזימוט השקעות הגיעה לשיא שלה 129.36 נקודות אי שם באמצע 2011. מתי נראה את שוק המניות שובר שיאים מחדש?

נמרוד: אין מה לעשות, שוק ההון ניחן בטרנדיות. יש תקופות שהמשקיעים בעלי תאוות בצע גבוהה ויש תקופות בהם הם מפוחדים. לעת עתה, אני מאמין שנראה המשך מצב שבו החברות המוצלחות ימשיכו להצטיין, בעוד החברות הפחות טובות ידשדשו.

בעבר הצהרתם שקודם כל אתם בודקים את בעל החברה ויכולות הניהול שלו. איפה זה עומד מבחינת התמהיל של לקיחת החלטת השקעה מול הנתונים הפיננסיים של החברה?

נמרוד: 60% הניהול, 40% הנתונים הפיננסיים. זה היתרון היחסי שלנו כחברה, ההכרה האישית עם בעל החברה ויכולת הניהול שלו. בגלל זה אנחנו עומדים תמהים אל מול היציאה של הון מקומי אל עבר שוקי ההון בחו"ל וההשקעה המסיבית בצורה זו של המשקיעים המוסדיים. אני מאמין שרוב המוסדיים לא נפגשו עם מנכ"ל אפל או מנכ"ל מיקרוסופט. לשם הפיזור, ניתן להשקיע בחו"ל על ידי תעודות סל כלליות, אבל השקעה במניות ספציפיות אמריקאיות או זרות אחרות, נראית לנו מאולצת ולא נכונה.

נמרוד פינקו: "הגבלה של מספר קרנות בקטגוריה תגרום להורדה בדמי הניהול"

למה צריך 6 קרנות גמישות?

אחת מהטענות העיקריות של בעלי בתי ההשקעות הקטנים, הם שיטות השיווק של בתי ההשקעות הגדולים. אחת מהן היא שיבוץ של כמה קרנות בכל קטגוריה בשוק ההון. הטענה היא ידועה ומוכרת, אך נמרוד פינקו מצא לכך פתרון. הוא קורא לרגולטור להגביל את מספר הקרנות של אותו בית השקעות בכל קטגוריה.

נמרוד: "כשאתה מחזיק 6 קרנות באותה קטגוריה, דוגמת קרנות ה- 90/10, כולם יודעים שהמטרה היא שיווקית. בכדי שתהיה לך קרן לכל עונה. כאשר יש גאות בשוק ההון, תציג בתור בית השקעות גדול את הקרן החשופה יותר להשקעות עם סיכון. כאשר יש שפל, אפשר תמיד להציג את הקרן הסולידית יותר.
הרגולטור שלנו הוא רגולטור טוב, הוא לקח הרבה החלטות חיוביות ואני מאמין שהוא עוד ייקח החלטות חיוביות נוספות. חלק מהשינויים שעליו להכניס, הוא הגבלת מספר הקרנות של בית השקעות בקטגוריה בודדת וצמצום הקטגוריות עצמן. כדאי לשוק הקרנות לקחת דוגמה מהתהליך שחל בשוק הגמל ולאמץ חלק ממנו.

רבות דובר בשנה האחרונה על הירידה במחזורי המסחר בבורסה. לטענת נמרוד פינקו זה מביא ליתרון נוסף של בתי ההשקעות הקטנים עם קרנות הנאמנות הקטנות.

נמרוד: רוב הקרנות הגדולות היום, הפכו למנהלות חוב כמו הבנקים ולא כמו מנהלי השקעות. הקרנות הגדולות מנהלות היום בין 1 ל- 3 מיליארד שקלים. אם הקרן מנהלת 3 מיליארד שקלים והיא רוצה להיפטר מאחזקת אג"ח בסך של 2%, זה אומר שהיא צריכה להיפטר מהשקעה בגובה של 60 מיליון שקלים. האג"ח הסחיר הממוצע היום, הוא בעל סחירות שמגיעה ל- 2 מיליון שקלים ביום. כלומר על הקרן לעבוד 30 ימי מסחר בכדי לסיים את אחזקתה באותו אג"ח. לכן הקרנות הגדולות, גם אם היו רוצות לנהל השקעות באופן יעיל וגמיש, לא היו מצליחות בשוק שלנו.

ניקח לדוגמה קרן 90/10 כל שהיא. בעבר כשהצטיינה, מנהל הקרן זכה לתשבוחות. אחרי שהקרן צמחה בהון המנוהל, היא החלה להציג תשואת חסר ואותו מנהל שהיה מוערך, ספג ביקורות. זה לא שיכולות הניהול של המנהל השתנתה, זה חוסר הגמישות שפוגע בו והוא לא מצליח לנהל את הקרן בצורה יעילה.

יש לבעיה הזו השלכות נוספות?

נמרוד: הבעיה הזו מביאה את המוסדיים "לברוח" לחו"ל. שם מחזורי המסחר מאפשרים לקרנות הגדולות להיות גמישות יותר. אבל אנחנו משלמים על כך שאנו מאבדים מיליארדים רבים שהיו צריכים לשרת את השוק המקומי ולא לעזוב.

הדבר הנוסף שהרגולטור אמור לטפל בו הוא בעיית יועצי ההשקעות בבנקים שבשנים האחרונות איבדו מחירותם ומרגישים שאינם יכולים להביא את מלוא פוטנציאל ההבנה שלהם בשוק לידי ביטוי למען הלקוחות.

הגבלה של קרנות לקטגוריה וצמצום הקטגוריות עצמן, יקלו על היועץ ויפזר טוב יותר את ההון המנוהל על ידי הקרנות. ההגבלה תגרום גם להורדה בדמי הניהול בשל התחרות הגבוהה שתיווצר. בנוסף, חלק מהכסף שיתחיל לזרום לקרנות הקטנות כחלק מההגבלה, תאפשר למנהלים שלהן להוריד דמי ניהול. הרי עלות הניהול בקרן היא קבועה, הצמיחה בהון המנוהל, תאפשר לקרן להפוך ליותר רווחית לבעליה ולאפשר להם להוריד דמי ניהול.

מה לגבי חברות מסורתיות שנמצאות במיני משבר. מה דעתכם על כיל?

נמרוד: כיל מתחילה להיות מעניינת. בשוק ההון הכתבות והכותרות הרבה פעמיים גוברות על הכלכלה. סביר להניח שהכותרות ימשיכו לקבוע את הטון בזמן הקרוב. בתקופות הללו, המשקיעים לא רציונליים. אבל מבחינה כלכלית, כיל בהחלט הופכת להיות מעניינת. התהליך שכיל עוברת כיום, דומה לתהליך שעברה בזק אשתקד. הסתכלנו אז על בזק, ברמה הכלכלית והבנו שרווחיה לא אמורות לרדת מתחת ל- 1.8 מיליארד שקלים וכך היא אמורה להיות מתומחרת. מבחינה כלכלית צדקנו, אבל לא הערכנו את הפגיעות הכללית של גופי התקשורת בארץ ולא חזינו את גובה הלהבות שהכותרות לכך תגרום. בזק נכוותה כל כך עד שהגיע למכפיל רווח של 4. אבל כמו שאתה יכול להבין ממחירה כיום, כמעט תמיד בסוף המחיר מתיישר עם האנליזה הכלכלית.

מאת:אדם כהן


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. 

x