הנדסת נתונים
הנדסת נתונים אינה מקצוע חדש באוניברסיטת ת"א. הנדסת נתונים הינה תורה שלמה שהחלה בסין ויש שאומרים שסממניה הגיעו גם לאירופה וארה"ב. מדובר בארגון מחדש של נתונים מאקרו כלכליים כך שיתאימו לסדר היום הכלכלי הן למשקיעים, הן לממשל וגם לציבור עצמו על מנת להשרות רגיעה בסביבה עצבנית.
כאשר הנדסת הנתונים החלה בסין היו שאמרו שמדובר באירוע חריג ופסול ואמינות הנתונים של הגופים הממשלתיים נתונה בספק רב. אבל לאחר המשבר החלו שמועות בדבר אמינותה של ארה"ב עצמה בשידור נתונים אודות פרמטרים חשובים כמו כוח העבודה, מדידת התוצר הריאלי והאינפלציה בכלל. השאלה אינה האם משדרים נתונים שקריים, אלא איך מודדים את הנתונים הקיימים.
האופן שבו נמדדים נתונים מאקרו כלכליים משפיע על פרמטרים נוספים ובעצם יוצר מערכת של כלים שלובים. לדוגמא אינפלציה. אנו יודעים שבנקים מרכזיים אמונים על שמירת יעדי המחירים על ידי הגדרת טווח לגובה האינפלציה. אך מה קורה במידה בה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת נתונים שאינם משקפים את סל הקניה/ההוצאה הממוצע של המשק? התשובה לכך פשוטה. נניח מדדים חיוביים גבוהים (אך תחת הנחת מדידה שונה מהמציאות), הבנק המרכזי יעלה במצב כזה את הריבית וירסן את הפעילות במשק. לכן גוף כמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חייב להיות מאוד רלוונטי אחרת הוא עלול לגרור תגובה מוניטארית (ומיותרת) של הבנק המרכזי.
לאחרונה אנו עדים בכלי התקשורת לכך שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל שינתה את צורת המדידה של התוצר בישראל בהתאם לתקנים בינלאומיים. השיטה החדשה מוסיפה לתוצר רכיב של הכנסות כתוצאה מנכס לא מוחשי לתוצר, ורכיב של הכנסות הבנקים מתיווך פיננסי. כפי שהוסבר מעלה, תוצר הינו משתנה מאקרו כלכלי מהותי, ולשינוי מהותי שכזה יש השלכות שחלקן סמויות וחלקן גלויות. ההשלכות הגלויות הינן הורדת יחס חוב - תוצר ושיפור בנתונים שנגזרים מהתוצר.
אך מה בנוגע להשלכות אשר לא נראות לעין בהקשר של תקציב המדינה ?
ישנם שני כללים מעוגנים בחוק אשר נלקחים בחשבון בעת בניית התקציב. הראשון הינו כלל ההוצאה התקציבית והשני הינו תקרת הגרעון.
בהתייחס לתקרת הגרעון, זו מחושבת כאחוז יחסי מתוך התוצר. כלומר הגדלת התוצר לא תשנה את תקרת הגרעון כ-אחוז מהתוצר אך תגדיל בפועל את הערך הכספי של הגרעון. אם נצא מנקודת הנחה בה תקרת ההוצאה מגבילה את ההוצאה התקציבית, יכול שר האוצר להחליט שלא להעלות מיסים או להוריד מיסים ועדיין לעמוד ביעד הגרעון שנקבע מלכתחילה.
הבעיה נעוצה בכך שמדובר בהרחבה פיסקאלית שכנראה תיטיב עימנו בתור אזרחים, אך מנגד עולה השאלה : האם הגידול בתוצר יתרום להכנסות ממיסים? כנראה שלא.
מה קורה בפועל ?
1. אנו מגדילים בפועל כספית את מצבת ההתחייבויות שלנו, כאשר המקורות למימונן אינם גדלים. קצת בעייתי כאשר באוצר מתבשמים מירידת הגירעון ועל פי התקשורת הוא אף שוקל הפחתה של מיסים.
2. אפילו ויחס החוב לתוצר קטן ויעד הגרעון נשמר, הממשלה חייבת לשמור על ריסון פיסקאלי. מדיניות פיסקלית מרחיבה שמתבססת על התאמה תיאורטית של הנתונים, תוליד בעיית גירעון בעתיד הקרוב.
לכל הצגה של נתון מאקרו כלכלי יש משמעות אשר נכנסת למערכת הכלכלית ומניעה תהליכים נוספים. לכן לפני שמבצעים שינויים יש לחשוב על ההשלכות. ההשלכות החיוביות יופיעו בדמות פרמטרים כלכליים בהם המשק הישראלי יראה שיפור באופן חד מידי שעשויים להקטין את פרמיית הסיכון הכלכלית של ישראל. הדבר יכול להפנות זרקור של משקיעים זרים לעבר הכלכלה הישראלית בשל איתנותה הפיסקלית. במישור הפחות חיובי, בהתקיים המצב הנוכחי ולאור הנחות התקציב שאנו מכירים, לא צריכה להיות השפעה מהותית בגובה הגרעון, מאחר ולמעשה מדובר בשינוי של כ-2 מיליארד ₪ שיתווספו לתקציב 2014. עם זאת, יש לשים לב כיוון שנסללה הדרך למדיניות פיסקאלית מרחיבה. ההוצאות התקציביות אמנם בתת ביצוע כעת, אך לרוב מדובר בנושא עונתי אשר מסתדר בדצמבר (ראו גרף מצורף). ברור שהתרת הריסון הפיסקאלי הקיים של הממשלה ללא אינדיקציות ברורות של שיפור בצמיחה ברת קיימה של המשק, לא תיטיב עם המשק הישראלי.
אנו סבורים שהתאמת נתוני התוצר אינה משנה מעשית את נתוני המשק. עם זאת, ההתאמה יכולה להשפיע לחיוב על שוק האג"ח במידה ופרמיית הסיכון הכלכלית של ישראל תקטן ואולי הדירוג של ישראל יועלה בעתיד. עם זאת, כל פעולה פיסקלית מרחיבה בשלב הנוכחי עלולה להשפיע לרעה על השוק המקומי.
בשלב זה אנו מותירים את המח"מ של התיק השקלי ברמה של בין ארבע לחמש שנים.
נכתב ע"י ירון גורדון
ירון גורדון הנו מנהל השקעות בקבוצת אפסילון בית השקעות בע"מ. חברת אפסילון, הנמנית על קבוצת IDB אחזקות בע"מ, מבהירה כי היא עוסקת במישרין ו/או בעקיפין באמצעות חברות בנות ו/או חברות קשורות, במתן שירותי ניהול השקעות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, חיתום ובנקאות השקעות, ועל כן עשוי להיות לאפסילון ו/או לחברות בנות שלה ו/או לחברות קשורות שלה, ו/או לבעלי עניין במי מהחברות דלעיל ולקוחותיהם, מעת לעת, לפני פרסום סקירה זו, בזמן פרסומה או לאחר פרסומה, עניין אישי בניירות הערך ו/או בנכסים הפיננסיים המפורטים בסקירה, אם וככל שהם מפורטים בה, לרבות כך שהם עשויים להחזיק, לקנות ו/או למכור אותם. שיווק השקעות ו/או סקירה זו אינם מהווים בשום צורה שהיא תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. סקירה זו הנה למטרת מסירת מידע בלבד, ובשום אופן אין לראות בה חוות דעת, הצעה, המלצה או ייעוץ לרכישה ו/או החזקה ו/או מכירה של ניירות הערך ו/או הנכסים הפיננסים המתוארים בה. כמובן שהסקירה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של ני"ע ו/או הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים המיידים הרלוונטיים ורכישת הנכסים היא רק בהסתמך על התשקיף בתוקף במועד הרכישה והדיווחים המיידיים. הסקירה מתבססת על מידע אשר פורסם לכלל הציבור אשר אפסילון מניחה שהוא מהימן, וזאת מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המופיע בסקירה זו אינו מתיימר להכיל את כל המידע הדרוש למשקיע כלשהו, וכן אינו מתיימר להוות ניתוח מלא של כל העובדות והפרטים המופיעים בו. הדעות המפורטות בסקירה עשויות להשתנות ללא כל מתן הודעה נוספת. סקירה זו הנה על דעת הכותב בלבד ומשקפת את הבנתו נכון ליום כתיבתה. אין לראות באמור לעיל התחייבות להשגת תשואה כלשהיא. אין בתשואות של נכסים פיננסיים (לרבות קרנות נאמנות) בעבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד. אפסילון בית השקעות בע"מ, חברות בשליטתה, בעלי מניותיה ועובדיהן לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שייגרם משימוש בסקירה זו, אם ייגרמו, וכן אינם יכולים לערוב או להיות אחראים למהימנות המידע המפורט בסקירה זו. אפסילון אינה מתחייבת כי פעולה בהתאם לאמור בסקירה תניב רווח או תשואה מסוימת בידי המשתמש.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
להרשמה לניוזלטר של פאנדר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx





