קרנית פלוג נגידת בנק ישראל
אדם כהן
23/09/2013
כמו שצפינו, הריבית יורדת ב 0.25% >> כפי שצפינו אמש (בסטטוס שהעלנו אתמול ב 16:00) הודיע כעת בנק ישראל כי הריבית לחודש אוקטובר תעמוד על 1% במקום 1.25% כיום.
להערכת כלכלני פאנדר הדולר אינו צפוי לעלות דרמטית בעקבות כך כי אם דווקא להיפך. הדולר צפוי בימים הקרובים לרדת מתחת לרמת 3.50 .
להערכת כלכלני פאנדר הדולר צפוי בשנה הקרובה להיסחר ברמות של 3.30 עד 3.60 עם סטיות מגבולות אלו לימים בודדים.
ההערכה היא כי שער שיווי המשקל של הדולר ירד בעקבות מציאת הגז בישראל לרמה של כ 3.60 לאחר שעמד על כ 4.50 בשנים שלפני מציאת הגז (תמר ולוויתן).
הנטיה של הדולר להסחר ברמות שמתחת לשיווי המשקל ה"טבעי" הינה בגלל מסחר ספקולטיבי עקב הריבית הגבוה יחסית לריבית על הדולר.
בנק ישראל מצליח מידי פעם להרים את שער הדולר אבל אלו צעדים זמניים שנועדו "למשוך זמן" על מנת שהיצואנים ילמדו איך לעבוד בשער החדש.
עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, בהתייחסות ראשונה להחלטת הריבית:
"לאחר ארבעה חודשים בהם הותיר בנק ישראל את הריבית ללא שינוי, ועל אף הצפי בשווקים שהריבית תיוותר על כנה עד מחצית 2014 לפחות, הודיע היום בנק ישראל על הפחתת הריבית ב-0.25 נקודת אחוז.
להערכתנו הפחתת הריבית מוצדקת. עיקר הסיבות להחלטה הן:
1. הייסוף המתמשך בשער השקל מול הדולר בחודשיים האחרונים, בפרט מאז הרגיעה היחסית בנושא הגיאופוליטי.
2. מדד אוגוסט שהיה נמוך מהצפי, לצד הציפיות לאינפלציה המתונות לשנה הקרובה.
3. מדדי הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים המעידים על התרחבות מתונה בפעילות הכלכלית במשק עם האטה יחסית ברבעון שלישי השנה.
4. הודעת הפד על המשך ההרחבות הכמותיות.
בנוסף, בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה שלו, התוצר המקומי הגולמי צפוי לצמוח ב-3.6 אחוזים בשנת 2013 וב-3.4 אחוזים ב- 2014. בתחזית הקודמת הערכה לצמיחת התוצר בשנים אלה הייתה 3.8 ו-3.2 אחוזים, בהתאמה. אנחנו עדיין קצת יותר פסימיים הן לגבי השנה הנוכחית והן לגבי השנה הבאה.
להערכתנו, הסבירות להפחתה נוספת של הריבית בטווח הנראה לעין נמוכה מאוד. סביר כי בחודשים הקרובים בנק ישראל (כמו יתר הבנקים המרכזיים במרבית המדינות המפותחות), ימתין להחלטתו הבאה של הפד (בדצמבר) בנושא צמצום ההרחבות הכמותיות, ויבחן את השלכות הצמצום על ביצועי הכלכלות והמטבעות המרכזיים".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות: "בנק ישראל החליט לשוב ולהוביל על פני להיות מובל, כאשר בחר להפחית את הריבית ברבע אחוז ולצמצם בכך את כדאיות ההימור על שער החליפין. דרך הקטנת פערי הריביות בין ישראל לשוקי חו"ל, מתכוונת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לצמצם את היצע המט"ח ואף לעודד ביקוש מחודש לדולר. על רקע החלטת נגיד בנק ישראל וכצפוי, הדולר שב ומתחזק למול השקל ועולה מעל לרמת 3.53 שקלים לדולר. פעולתו של בנק ישראל לא יכולה להיות פעולה בודדת שתביא לשינוי המגמה של ייסוף השקל והפגיעה המתמשכת ברווחיות הייצוא ובעתיד התעשייה הישראלית. נדרש מהלך רחב יותר שיבטיח את רווחיות הייצוא וימנע הצפה של השוק המקומי בייבוא מתחרה".
"הפחתת הריבית תתמוך בעידוד הפעילות הכלכלית במשק ועל רקע הצעדים בהם נקט בנק ישראל בשנה האחרונה, הפחתת הריבית לא צפויה לגרום לשינוי משמעותי בביקוש להשקעה בנדל"ן", הסביר פריימן.
להודעת בנק ישראל המלאה >>>
הועדה המוניטרית החליטה להוריד את הריבית לאוקטובר 2013 ב-0.25% לרמה של 1% 23/09/2013
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.2%, נמוך מתחזיות החזאים: אלה עמדו בממוצע על 0.4%. לעליית המדד תרמו עלייה עונתית בסעיף הדיור והתייקרות של מוצרי האנרגיה. אלו התקזזו על ידי ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה ועל ידי ירידה במחירי הפירות והירקות. לאחר שהמדד הגבוה של אוגוסט 2012 יצא מהחישוב, נרשמה ירידה חדה בקצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, והוא עומד על 1.3%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים נותרו בסיכום החודש ברמה דומה לזו של החודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הבאים עומד על 1.9%, הציפיות הנגזרות ל-12 החודשים הבאים מהריביות הפנימיות של הבנקים נמצאות ברמה של 1.5%, והציפיות משוק ההון – ברמה של 1.4%. הציפיות פורוורד לטווחים של שנתיים ומעלה (ממוצעים חודשיים) שמרו על יציבות, והן נעות בין 2.3% ל-2.6% תוך ירידה קלה בטווחים הבינוניים (4-7 שנים). על פי ממוצע תחזיות החזאים, מדד ספטמבר צפוי לעלות ב-0.2%. ריבית התלבור לעוד שנה, שהגיעה במהלך החודש לרמה של כ-1.5%, ירדה לרמה של כ-1.2% בסוף החודש.
הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים לתמוך בהערכות שהפעילות הכלכלית, בניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, ממשיכה להתרחב בקצב שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, וזאת תוך גידול בביקוש המקומי, אשר מקזז את הירידה ביצוא. אולם אינדיקטורים ראשוניים לרביע השלישי מצביעים על התמתנות בקצב הגידול של הצריכה הפרטית: יבוא מוצרי הצריכה גדל ביולי-אוגוסט ב-1.8% לעומת הרביע השני, לאחר עלייה של 3.9% ברביע השני; ותקבולי המע"מ המקומי ברוטו (בניכוי שינויי חקיקה) היו באוגוסט גבוהים ב-1% לעומת אוגוסט אשתקד, בשעה שבינואר-יולי הם היו – בממוצע – גבוהים ב-10% לעומת החודשים המקבילים אשתקד. ביצוא הסחורות נמשכת הנסיגה על רקע הקיפאון בסחר העולמי, ובולטת בו התייצבותו של יצוא התרופות ברמה נמוכה. העודף שנרשם בחשבון השוטף ברביע השני, בסך 1.8 מיליארד דולר, קיבל תמיכה מגידול ביצוא של שירותי חברות ההזנק עקב עסקאות בעלות אופי חד פעמי וכן מירידה ביבוא הדלקים. לפי האומדן השני לחשבונאות הלאומית ברביע השני, קצב צמיחת התוצר התמתן ל-4.9%, לעומת 5.1% באומדן הראשון. המדד המשולב למצב המשק, הכולל את השפעת הפקת הגז, עלה באוגוסט ב-0.2%, והוא מצביע בחודשים האחרונים על קצב צמיחה מתון אך יציב. הגידול ביבוא מוצרי ההשקעה מתמתן, על רקע מיצוי תהליכי ההשקעה במפעל אינטל ובענף הגז. סקרי ההערכות השונים מלמדים גם הם על יציבות בקצב הצמיחה: במדד האקלים – המבוסס על סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס – חל שיפור החודש, אך הוא ממשיך להצביע על צמיחה בקצב מתון. מדדי אמון הצרכנים של גלובס, בנק הפועלים והלמ"ס ממשיכים ללמד על אמון צרכנים נמוך יחסית, תוך תיקון חיובי חלקי בחודשיים האחרונים. מדד מנהלי הרכש נותר באוגוסט ללא שינוי.
שוק העבודה: על פי סקר כוח האדם החודשי ליולי, שיעור האבטלה מנוכה העונתיות ירד מ-6.7% ל-6.3%. הנתונים החודשיים המקוריים מראים שמתחילת השנה, בכל אחד מהחודשים האחרונים שיעור האבטלה היה נמוך יחסית לרמתו בחודש המקביל אשתקד. שיעור המשרות הפנויות ירד בחודשיים האחרונים, ובאוגוסט הוא עומד על 2.7% (לעומת 2.9% ביוני), אך הוא אינו שונה משמעותית מהממוצע מתחילת השנה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באפריל-יוני – לעומת ינואר-מארס – ב-1.8% ו-0.9%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות, ויחד עם רמת האבטלה הנמוכה הם תומכים בהנחה ששוק העבודה קרוב למצב של תעסוקה מלאה. תקבולי מס בריאות בביטוח הלאומי, המהווים אינדיקציה לסך תשלומי השכר במשק, היו ביולי ובאוגוסט גבוהים נומינלית ב-5.4% יחסית ליולי ואוגוסט אשתקד, בשעה שבחודשיים הקודמים נמדד גידול של 5.1%.
נתוני תקציב הממשלה: בחודשים ינואר-אוגוסט, כתוצאה מהוצאות נמוכות יחסית לתוואי התקציב שאישרה הכנסת ב-30 ליולי, הגירעון המצטבר של הממשלה היה נמוך ב-7.5 מיליארדי ש"ח (כ-0.75 אחוז תוצר) מהתוואי העונתי העקבי עם תקרת הגירעון ל-2013. אם יתמידו המגמות הנוכחיות, צפוי הגירעון לעמוד על כ-4 אחוזי תוצר בשנת 2013. תקבולי המיסים, שהיו נמוכים מהתוואי העונתי בחודשים הראשונים של השנה, הדביקו את התוואי בחודשים האחרונים, אם כי השיפור נבלם באוגוסט. בהנחה של ביצוע מלא של ההוצאות בתקציב ושמירה על שיעורי המס הקבועים בחוק, הגירעון החזוי ב-2014 הוא 3.0 אחוזי תוצר –בהתאם ליעד הגירעון.
הערכת חטיבת המחקר: החודש עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו-כלכלית. הודעת התחזית מתפרסמת במקביל להודעה זו. לפי התחזית המעודכנת, שיעור האינפלציה בשנת 2014 יעמוד על 1.9% – סמוך למרכז יעד האינפלציה; ריבית בנק ישראל, שעומדת על 1.25% במועד גיבוש התחזית, צפויה לרדת ברביע האחרון של 2013 ל-1%, ובהמשך לעלות ולעמוד על 1.25% בתום 2014; צמיחת התוצר ב-2013 צפויה לעמוד על 3.6% (3.8% בתחזית הקודמת), ובניכוי התרומה של הפקת הגז מקידוח "תמר", צפויה צמיחה של 2.6% (2.8% בתחזית הקודמת). ב-2014 צפויה צמיחה של 3.4% (3.2% בתחזית הקודמת), ובניכוי השפעת הגז צפויה צמיחה של 2.7% (2.5% בתחזית הקודמת). הירידה בקצב הצמיחה ב-2014, יחסית ל-2013, מבטאת בעיקר את התרומה הנמוכה יותר לצמיחה של הפקת הגז, כמו גם ירידה בקצב הגידול של הצריכה הציבורית עקב חזרה לתוואי העקבי עם כלל ההוצאות - ושל הצריכה הפרטית, עקב העלאות המיסים ב-2014. שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב–25/8/13, ועד ל- 20/9/13, השקל התחזק מול הדולר ב-2.3%, ומול האירו ושער החליפין הנומינלי האפקטיבי בכ-1%. מתחילת השנה התחזק השקל ב-6.7% ביחס לשער האפקטיבי.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-25/8/13, ועד ל- 20/9/13, עלה מדד ת"א 25 ב-3.8%, בדומה למגמה בעולם. באג"ח הממשלתיות נרשמה בתחילת התקופה הנסקרת עליית תשואות על רקע המתיחות הגיאו-פוליטית, אך בסיכום התקופה, על רקע ירידת המתיחות והחלטת ה-FED לגבי המשך תכנית ההרחבה הכמותית, נרשמה ירידת תשואות. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד מעט, לרמה של 110 נ.ב בלבד. תשואות המק"ם ירדו מעט לאורך העקום, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת לרמה של 1.15% בלבד. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה בתחילת התקופה הנסקרת מרמה של 130 נ.ב. לרמה של 147 נ.ב על רקע הציפייה לתקיפה אמריקנית בסוריה, אך לאחר הרגיעה היא ירדה עד לרמה של 117 נ.ב בלבד. מדד התל-בונד 60 רשם עלייה של כ-0.5%, ובמקביל לכך המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני נותרו ברמות נמוכות.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-12.8% והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-5.4%.
שוק האשראי: יתרת החוב של המגזר העסקי ירדה ביולי ב-0.2%, לרמה של 779 מיליארד ש"ח, בעיקר כתוצאה מפירעון חוב נטו באג"ח סחירות, ואילו באשראי הבנקאי נרשם גידול של כ-0.5%. המגזר הפרטי הלא פיננסי הנפיק באוגוסט אג"ח בהיקף של 2.5 מיליארדי ש"ח, בדומה לממוצע מתחילת השנה. יתרת החוב של משקי הבית עלתה ביולי ב-1.1%, לרמה של 401 מיליארד ש"ח, תוך גידול של 1.2% ביתרת החוב לדיור, עד לרמה של 283 מיליארד ש"ח. בחודש אוגוסט ניתנו משכנתאות חדשות בהיקף של 4.8 מיליארדי ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 4.4 מיליארדי ש"ח מתחילת השנה. הריבית על משכנתאות חדשות נותרה החודש יציבה בכל המסלולים. הנחיות המפקח על הבנקים – המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות – נכנסו לתוקף והן צפויות לבוא לידי ביטוי במאפייני האשראי לדיור בחודשים הקרובים.
שוק הדיור: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) עלה בחודש אוגוסט ב-0.7%, (עלייה עונתית), בהמשך לעלייה של 1% בחודש יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה סעיף זה ב-2.7%, לעומת 3.1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. במחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, נרשמה ביוני-יולי עלייה של 0.6%, וב-12 החודשים שהסתיימו ביולי הם עלו ב-9.3%, בדומה לקצב השינוי שנרשם ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. התחלות הבנייה בארבעת הרביעים שהסתיימו ביוני עומדות על רמה מצטברת של כ-43 אלף לעומת כ-40 אלף בארבעת הרביעים שהסתיימו במארס. מספר העסקאות בשוק הדיור ממשיך לגדול, תוך ירידה מתמשכת בחלקם של המשקיעים בכלל העסקאות.
המשק העולמי: התמונה העולמית מצביעה על האטה אפשרית בקצב השיפור במשקים המפותחים, תוך המשך התמתנות הצמיחה במשקים המתעוררים. ארגון ה-OECD הוריד במעט את תחזיות הצמיחה לארה"ב ולסין ל-2013, וארגון הסחר העולמי הפחית את תחזיות הצמיחה של הסחר הגלובלי – מ-3.3% ל-2.5% ב-2013 ומ-5% ל-4.5% ב-2014 – על רקע התאוששות איטית מהצפוי במשק האירופי. חברי ועדת השוק הפתוח של ה-FED הפחיתו, בפעם השלישית השנה, את תחזיות הצמיחה לארה"ב ל-2013 ול-2014 (מטווח של 2.3%-2.6% לטווח של 2.0%-2.3% ומ-3.0%-3.5% ל-2.9%-3.1%, בהתאמה), ונתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב היו חלשים ברובם, בפרט בתחום התעסוקה. על רקע התפתחויות אלו, ועל רקע העלייה שהתרחשה בתשואות האג"ח וריבית המשכנתאות מאז אותת ה-FED על האפשרות לתחילת צמצום הדרגתי של רכישות האג"ח (tapering), החליט ה-FED לדחות את תחילת התהליך עד שיצטברו עדויות נוספות להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית. בעקבות ההחלטה נרשמה עלייה בשוקי המניות וירידה בתשואות האג"ח. גם באירופה נתוני המקרו היו החודש שליליים ברובם; שיעור האבטלה נותר ברמה גבוהה של 12.1%, והמכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי ירדו בשיעור של 1.3% ו-1.5%, בהתאמה. עם זאת, המדדים צופי העתיד, כגון מדד מנהלי הרכש, היו אופטימיים יחסית. בהודעתו החודשית חזר נשיא ה-ECB והדגיש שהריבית בגוש האירו תישאר נמוכה לפרק זמן ארוך מאוד. בבריטניה הפתיעו מרבית הנתונים לטובה, אך גם שם הביע נגיד הבנק המרכזי מחויבות לרמת ריבית נמוכה לאורך זמן, וביפן מצביעים מרבית הנתונים על כך שההתאוששות הכלכלית נבלמה. בסין נראה כי ההאטה הכלכלית נבלמה, אך במרבית המשקים המתעוררים הנתונים מצביעים על האטה, בעיקר בהודו ובברזיל. משקים אלו סבלו במהלך החודש מתנודתיות בשוקי ההון והמט"ח על רקע אי הוודאות לגבי תחילת תהליך ה-tapering. האינפלציה במשקים העיקריים ממשיכה להיות נמוכה. מחירי הנפט והסחורות ירדו מעט החודש, בין השאר על רקע ירידת המתח הגיאו-פוליטי במזרח התיכון.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להפחית את הריבית לחודש אוקטובר לרמה של 1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים והציפיות לשנה הקרובה נמצאות מתחת למרכז יעד האינפלציה.
האינדיקטורים שנוספו החודש ממשיכים לתמוך בהערכה שבניכוי השפעת תחילת הפקת הגז הטבעי, הפעילות הכלכלית ממשיכה להתרחב בקצב המתון שאפיין אותה בשנתיים האחרונות, ונמשכת היציבות בשוק העבודה. בתוך כך, נמשכת הירידה בייצוא על רקע הקיפאון בסחר העולמי, וחלה התמתנות בקצב צמיחת הצריכה הפרטית. הגידול בהוצאות הממשלה צפוי להתמתן ב-2014, ובתחילת השנה ייכנסו לתוקפן העלאות מיסים נוספות.
התמונה העולמית מצביעה על האטה אפשרית בקצב ההתאוששות במשקים המפותחים, תוך המשך התמתנות הצמיחה במשקים המתעוררים: החודש הופחתו תחזיות ארגון הסחר העולמי לצמיחת הסחר, תחזיות ה-FED לצמיחה בארה"ב, ותחזיות ה-OECD לצמיחה בארה"ב ובסין. הסביבה האינפלציונית העולמית ממשיכה להיות נמוכה.
ה-FED הודיע שימשיך בתכנית ההרחבה הכמותית בהיקף הנוכחי, עד שיצטברו עדויות נוספות להתבססות השיפור בפעילות הכלכלית. לנוכח דחיית תהליך צמצום ההרחבה הכמותית (tapering), נמשכת אי הוודאות לגבי העיתוי המדויק של תחילת התהליך, עוצמתו והשלכותיו. הבנקים המרכזיים של אירופה, בריטניה ויפן צפויים להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה מאוד לאורך זמן.
עם ירידת המתח הגיאופוליטי ועל רקע המדיניות המרחיבה בעולם, התחדש הייסוף בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, והוא יוסף ב-1.0% מאז הדיון המונטרי האחרון, וב-6.7% מתחילת השנה.
נמשכת העלייה במחירי הדירות ונטילת משכנתאות בהיקפים גבוהים. אולם, הנחיות המפקח על הבנקים, המגבילות את שיעור ההחזר מן ההכנסה, את חלק ההלוואה שניתן בריבית משתנה ואת התקופה הסופית לפירעון ההלוואה במשכנתאות, צפויות להפחית את הסיכון לציבור נוטלי המשכנתאות ולמערכת הבנקאית.
בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוקטובר 2013 יפורסמו ב-7/10/2013.
החלטת הריבית לחודש נובמבר 2013 תתפרסם ביום שני ה-28/10/2013, בשעה 17:30
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
לקבלת הצעה משתלמת לקרן השתלמות >>> https://www.yourcall.co.il/Investments/Register.aspx?CxId=3&ref=gemelLInk
להרשמה לעיתון האלקטרוני ולניוזלטר >>> https://www.funder.co.il/newsletter.aspx
להרשמה לתיק אישי >>> https://www.funder.co.il/login.aspx
להרשמה לפייסבוק >>> https://www.Facebook.com/Funder.co.il
לתוכנה לניתוח טכני >>> https://www.fxg.co.il/funder
קבל הצעה מושלמת לניהול תיק השקעות >>> https://www.yourcall.co.il/Investments/Register.aspx?CxId=5
