עידו אייסג
29/09/2013
מבט לשווקים – 24/9 – סקירת מחלקת המחקר של FXCM ישראל
הזינוק של הדולר-שקל אתמול נבע הן מהתחזקות הדולר בעולם והן בעקבות החלטתו של בנק ישראל להוריד את הריבית. יש עדיין להמתין ולראות האם מדובר במהלך עולה קצר טווח או שהולך ומתבסס מפנה רחב יותר. הורדת הריבית לבדה, וגם התערבויות במסחר, לא ישנו את המגמה היורדת של הדולר-שקל, אשר מושפעת בעיקר מהגורמים הגלובליים המכבידים על ערך הדולר בעולם.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל זינק מעלה עם פתיחת שבוע המסחר ונגע אתמול בשיאו ברמת 3.54. הזינוק של הצמד נבע הן מהתחזקות הדולר בעולם והן בעקבות החלטתו של בנק ישראל להוריד את הריבית, בניגוד למרבית ההערכות המוקדמות. הבנק אמנם ציין את התיסוף בערך השקל כאחד הגורמים מאחורי ההחלטה להוריד את הריבית, אבל נראה כי השיקול המרכזי של הבנק נבע מההרעה בתחזית הצמיחה של המשק הישראלי, הן על רקע האטה בהתאוששות הגלובלית והן על רקע הצעדים הכלכליים של הממשלה שאמנם תורמים ליציבות הפיסקאלית אך מקשים על הצרכן הפרטי והמגזר העסקי. כמו כן, אין ספק שגם החלטתו המפתיעה של הבנק הפדרלי בשבוע שעבר שלא להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית נתנה גושפנקא נוספת למהלך.
בעולם, הדולר התחזק בעקבות התגברות שנאת הסיכון בשווקים. נראה כי החלטתו בשבוע שעבר של הבנק הפדרלי, שלא להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית, דווקא הגבירה את רמת החשש, הבלבול ואי הוודאות בשווקים. בשווקים מבינים כי החלטת הבנק מעידה על המצב הכלכלי הירוד ובגבהים הנוכחיים של מדדי המניות קשה למצוא סיבות להמשך הראלי. גם ההתכתשות בין הממשל של אובמה לבין הרפובליקנים על התקציב ותקרת החוב, במה שהפך להיות כבר ריטואל מייגע בקדנציה של אובמה, מעכיר את הסנטימנט ומגביר את הביקוש לדולר.
לגבי הדולר-שקל, יש עדיין להמתין ולראות האם מדובר במהלך עולה קצר טווח או שהולך ומתבסס מפנה רחב יותר. הורדת הריבית לבדה, וגם התערבויות במסחר, לא ישנו את המגמה היורדת של הדולר-שקל, אשר מושפעת בעיקר מהגורמים הגלובליים המכבידים על ערך הדולר בעולם. עלייה מעל 3.54 תסלול את הדרך ל-3.56. מנגד, ירידה מתחת ל-3.5 שוב תאיץ את הירידה לרמות השפל".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
הזינוק של הדולר-שקל אתמול נבע הן מהתחזקות הדולר בעולם והן בעקבות החלטתו של בנק ישראל להוריד את הריבית. יש עדיין להמתין ולראות האם מדובר במהלך עולה קצר טווח או שהולך ומתבסס מפנה רחב יותר. הורדת הריבית לבדה, וגם התערבויות במסחר, לא ישנו את המגמה היורדת של הדולר-שקל, אשר מושפעת בעיקר מהגורמים הגלובליים המכבידים על ערך הדולר בעולם.
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל זינק מעלה עם פתיחת שבוע המסחר ונגע אתמול בשיאו ברמת 3.54. הזינוק של הצמד נבע הן מהתחזקות הדולר בעולם והן בעקבות החלטתו של בנק ישראל להוריד את הריבית, בניגוד למרבית ההערכות המוקדמות. הבנק אמנם ציין את התיסוף בערך השקל כאחד הגורמים מאחורי ההחלטה להוריד את הריבית, אבל נראה כי השיקול המרכזי של הבנק נבע מההרעה בתחזית הצמיחה של המשק הישראלי, הן על רקע האטה בהתאוששות הגלובלית והן על רקע הצעדים הכלכליים של הממשלה שאמנם תורמים ליציבות הפיסקאלית אך מקשים על הצרכן הפרטי והמגזר העסקי. כמו כן, אין ספק שגם החלטתו המפתיעה של הבנק הפדרלי בשבוע שעבר שלא להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית נתנה גושפנקא נוספת למהלך.
בעולם, הדולר התחזק בעקבות התגברות שנאת הסיכון בשווקים. נראה כי החלטתו בשבוע שעבר של הבנק הפדרלי, שלא להתחיל בצמצום ההרחבה הכמותית, דווקא הגבירה את רמת החשש, הבלבול ואי הוודאות בשווקים. בשווקים מבינים כי החלטת הבנק מעידה על המצב הכלכלי הירוד ובגבהים הנוכחיים של מדדי המניות קשה למצוא סיבות להמשך הראלי. גם ההתכתשות בין הממשל של אובמה לבין הרפובליקנים על התקציב ותקרת החוב, במה שהפך להיות כבר ריטואל מייגע בקדנציה של אובמה, מעכיר את הסנטימנט ומגביר את הביקוש לדולר.
לגבי הדולר-שקל, יש עדיין להמתין ולראות האם מדובר במהלך עולה קצר טווח או שהולך ומתבסס מפנה רחב יותר. הורדת הריבית לבדה, וגם התערבויות במסחר, לא ישנו את המגמה היורדת של הדולר-שקל, אשר מושפעת בעיקר מהגורמים הגלובליים המכבידים על ערך הדולר בעולם. עלייה מעל 3.54 תסלול את הדרך ל-3.56. מנגד, ירידה מתחת ל-3.5 שוב תאיץ את הירידה לרמות השפל".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
