האם סניף בנק הפועלים כיסה חוב באמצעות ערבות שלא ניתנה כדין? בשל התנגדות הערבה - ויתר הבנק על 70% מהחוב

"בנק הפועלים החתים אישה כערבה להלוואה להקמת עסק, שכל תכליתה הייתה לכסות חוב בחשבון מוגבל", כך טען עו"ד אביב הראל בדיון שהתנהל לא מזמן בביהמ"ש לשלום בחיפה.
במסמכים שאותם חשף הבנק לבקשת עו"ד הראל, עולה כי החשבון שאותו פתחה הלווה, ולשלמו קיבלה את הערבות - היה חשבון שני באותו סניף בנק, שבו כבר החזיקה הלווה חשבון עסקי מוגבל.
החשבון הוגבל מאחר שעשרה צ'קים ממנו ניתנו ללא כיסוי וחזרו. לדברי עו"ד הראל, מיד לאחר שהוחתמה הערבה על ההלוואה ללווה, הסכים הבנק להעביר את מלוא סכום ההלוואה אל חשבון הבנק המוגבל, לכיסוי החוב.

"החוק מחייב בנק ליידע ערבים, אם העירבון שעליו הם חותמים משמש לכיסוי חוב", אומר עו"ד הראל. לדבריו, פקידי הסניף לא טרחו, לכאורה, ליידע את הערבה על מטרת הערבות האמיתית, אלא מסרו לה, כביכול, שההלוואה ניתנת לחברתה לשם רכישת עסק. "על כן, לא חוקי לגבות ממנה את כספי הערבות", טוען עו"ד הראל.

בדיון שנערך לאחרונה, קיבלו נציגי הבנק והערבה פשרה אותה הציע בית המשפט, לפיה אין להטיל על הערבה את מלוא החוב, 120 אלף שקל – אלא רק כשליש ממנו (כ-37 אלף ₪ בלבד).
חוק הערבות נועד להגן על הערבים. בין היתר, החוק מחייב את הבנק לגלות לערבים פרטי מידע מסוימים טרם החתימה על הערבות ובמהלכה.
לדברי עו"ד אביב הראל, גם חוק החוזים וחוקי הבנקאות מעגנים ומחזקים את זכויות החותמים על ערבויות. כאשר הבנק מפר את החובות הללו, מסביר עו"ד אביב הראל, ניתן לבטל את הערבות או להקטין את הנזקים.

במקרים שהגיעו לבית המשפט, נחשף כי סניפי בנק מסוימים נטו להסתיר מידע מהחותמים על ערבות, על מנת להחיש, לכאורה, את תהליך חתימתם על הערבות, תוך לכידתם, למעשה, בהתחייבויות שספק אם היו מסכימים להיכנס אליהן מלכתחילה.
בפעמים אלה קבעו בתי המשפט, שאותם סניפי בנק ידעו כי החייב, זה שעבורו חתם הערב על הערבות, לא יוכל לשלם את חובו, ושכספי הערבות ישמשו במקרה זה כבטוחה של הבנק.
מקרה דומה הגיע לאחרונה לטיפולו של עו"ד אביב הראל. הערבה לא שיערה לעצמה כי הערבות עליה חתמה, ושמטרתה הייתה לסייע לחברתה ברכישת עסק, תסתיים עד מהירה בתביעת הבנק נגדה על סך 120 אלף ₪ - בסדר דין מקוצר.
הערבה פנתה אל עו"ד אביב הראל העוסק רבות בהתמודדות של לקוחות מול בנקים, וזה מיהר להגיש בקשה למתן רשות להתגונן לביהמ"ש השלום בחיפה, במסגרתה ביקש מהבנק לגלות מסמכים רבים הקשורים לחשבונות המעורבים.

האם ההלוואה ניתנה לכיסוי חוב בחשבון מוגבל?

מהמסמכים שהציג הבנק עלה כי הערבה אכן הוחתמה על הלוואה לרכישת עסק, אך למסמך החתימה צורף נספח, המסביר כי מטרת ההלוואה היא, למעשה, כיסוי חוב. "מסמך זה כלל לא צורף להליך המהיר שבו נקט הבנק, אלא רק כשהתבקש לספק את מסמכי ההלוואה המקוריים", אומר עו"ד הראל. "ההלוואה שאליה ערבה מרשתי הייתה הלוואה לרכישת עסק, והיא כלל לא ידעה כי מטרתה לכסות חוב".

לפיכך, ביקש עו"ד הראל מהבנק לקבל לידיו את המסמכים המציגים את התנועות האחרונות שנעשו בחשבונה של הלווה. לטענת עו"ד הראל, מהמסמכים שנמסרו עולה כי כל ההלוואה שלקחה חברתה של מרשתו, ולשמה היא הוחתמה על הערבות - הוזרמה והוצאה במהירות מהחשבון, והועברה לחשבון אחר באותו סניף בנק.

עוד נתגלה, לדבריו, שהחשבון שאליו הועברה ההלוואה הוא חשבון מוגבל, בשל עשר המחאות ללא כיסוי שניתנו לספקים, חשבון הנמצא בבעלות משותפת של נוטלת ההלוואה, ושל השותף העסקי שלה.  כמו כן השיג עו"ד אביב הראל אישור מבנק ישראל כי החשבון האמור הוגבל.
"נוטלת ההלוואה הוגדרה כ'לקוח מוגבל חמור', בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי. חשבונה הוגבל לתקופה בת שנתיים", טוען עו"ד הראל. לדבריו, הבנק פעל בחוסר תום לב לכאורה, זאת מפני שביקש מהלווה, שהייתה ידועה לו כבעלת חוב וכבעלת חשבון מוגבל, לפתוח חשבון נוסף ולהחתים בו ערבים.

"מיותר לציין שהבנק כלל לא עדכן את הערבה על היותה של הלווה מוגבלת בחשבונותיה", אומר עו"ד הראל. לדבריו, הבנק ידע במידה רבה של סבירות, שאת החוב בחשבון המוגבל, יוכל בפועל לגבות אך ורק מהערבה. לדבריו, מדובר לא רק בהפרת חובת הגילוי של הבנק כלפי הערבה, אלא בפעולה לא חוקית לכאורה: פתיחת חשבון בנק ללקוח מוגבל בתקופת ההגבלה, על כל המשתמע מכך.
האם גרסת הבנק סותרת את נתוני בנק ישראל על הגבלת החשבון?

לנוכח טענותיו של עו"ד הראל על הפרת חובת הגילוי כלפי הערבה ואי עמידה בחוק בשל פתיחת חשבון נוסף ללקוח שחשבונו הראשון מוגבל, טענו נציגי הבנק כי "'מעיון במסמכים עולה כי במועד שבו הוחתמה התובעת על ערבות להלוואה עסקית עבור חברתה, הלווה עדיין לא הייתה מוגבלת בחשבון הבנק". בנוסף, טען הבנק כי החשבון הוגבל רק בגלל שהשותף העסקי של הלווה בחשבון היה מוגבל באותה עת.

לדברי עו"ד הראל, תשובת הבנק עוררה תמיהה, שכן היא סתרה, לכאורה, את הנתונים אותם סיפק בנק ישראל על החשבון, לפיהם קיבל בנק ישראל הודעה מאותו סניף בנק עצמו, על הגבלת חשבונה של הלווה.

"באילו מסמכים בדיוק עיין הבנק ומה נכתב בהם?", תוהה עו"ד הראל ואומר: "סניף בנק הפועלים לא רק שהפר את חובתו בעניין היקף הגילוי לערבה שחתומה על ההלוואה, אלא אף הכשילו אותה ביודעין, ודאגו במעשיהם לשיפור מאזן האשראי של הבנק".

הבנק חייב לספק לערבים את כל המידע על מהות הערבות עליה הם חותמים, ומוטלת עליו חובת גילוי מוגברת, וללא תנאי, על פרטים מהותיים כלפי הערב באשר לחובות הלווה. "יתרה מכך", אומר עו"ד הראל, "חובה זו אינה יכולה להצטמצם לשאלות שעליהן מבקש הערב תשובות, אלא חובתו של הבנק להציג תמונה מלאה וברורה של מצב הלקוח".

לדבריו, במקרה של מרשתו, נראה היה כי לבנק היה אינטרס, לכאורה, להציל חוב אבוד בחשבונה המוגבל של הלווה, ולאור זאת, ביקש עו"ד הראל מביהמ"ש שיאסור על הבנק לממש את הערבות.
בסופו של דבר המליץ בית המשפט לבנק לוותר על 75% מהחוב כך שהערבה שילמה כ 37,000 ₪ בלבד. נציגי הבנק והלווה הסכימו לפשרה אותה הציע ביהמ"ש, בלא צורך בהכרעה שיפוטית.
לדברי עו"ד אביב הראל, לולא המאבק העיקש של הערבה, וללא חשיפת המסמכים ע"י הבנק - הייתה הערבה מחויבת לשלם את הסכום כולו.

עו"ד אביב הראל https://www.avivharel.co.il/ עוסק רבות במאבקי גירושין, ירושה, דיני משפחה וליטיגציה אזרחית. כמו כן עו"ד הראל הוא בעל ניסיון רב בדין הפלילי, ובשילוב בין הדין האישי והחוק הפלילי בישראל.






הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.