"חברות שעושות תספורות לא יהיו בתמהיל ההשקעות שלנו"

לפני שנתיים, ארז צדוק, מי שהיה מנהל ההשקעות הגלובליות באקסלנס נשואה ובהמשך הקים את בית ההשקעות גרינבול שנמכר לסיגמא, החליט להקים בית השקעות מסוג אחר. אחרי שנים בשוק ההון הקים את קרנות גידור אביב. החברה מנהלת 2 קרנות: האחת קרן להשקעות גלובליות והשניה קרן ערכית המשקיעה בחברות הוגנות בלבד.
אם עד היום היה מקובל שמשקיעים מסתכלים אך ורק על שורת הרווח של החברה ועל התשואות בבואם להשקיע, צדוק החליט להכניס את ההוגנות כתנאי סף להשקעה. "אין ספק שחברה צריכה להיות בראש ובראשונה טובה להשקעה ולהשיא תשואות טובות למשקיעים, אנחנו החלטנו לא להתעלם גם מהתשואה הערכית שהיא מביאה לעובדיה ולסביבה שלה, כי בסופו של דבר, זה בא לידי ביטוי בתשואה. חברות שעושות תספורות לא יהיו בתמהיל ההשקעות שלנו".

איך הגעת בכלל לרעיון של קרן שמשקיעה בחברות הוגנות בלבד?
הרעיון להקים את הקרן הוא תולדה של חוסר ההוגנות שקיים בחלקים מסוימים בשוק ההון, ולעיתים מדובר בחוסר הוגנות שצועק לשמיים, ואני מאמין שהרעיון עלה באופן תיאורטי אצל פעילים לא מעטים בשוק. אני שמח שקידמתי אותו מתיאוריה למעשה ומקווה שרבים יבואו בעקבותיי.

אז מה זה חברות הוגנות?
חברות הוגנות אלו חברות שמתקיימים בהן מספר תנאים. בין התנאים ניתן למנות חברות שמתייחסות באופן הוגן לעובדים שלהן, ללקוחות, לספקים ולסביבה. חברות שמציעות תנאי העסקה הוגנים ושמפעילות קוד אתי ראוי המאפשר לעובדים להתבטא ולהביע עמדה על כל נושא ללא חשיפה אישית וסיכון. חברות ששומרות על הסביבה, מקיימות ממשל תאגידי תקין, שיש בהן הנהלה ראויה ומתאימה, שמשלמות שכר מנהלים מותאם לפעילות החברה ולביצועיה ולבסוף, אם החברה תורמת לסביבה ומקיימת באמצעות עובדיה פעילויות התנדבותיות הקשורות לאחריות חברתית, מה טוב.

איך מזהים חברות הוגנות? כיצד מחליטים איזה חברה הוגנת ואיזה לא?
זה תהליך לא קצר. הוא מתחיל בבדיקות חיצוניות שאנו עורכים, בבדיקת הדיווחים לבורסה, בדיקת אתרים משפטיים ואחרים, ממשיך בקריאת הדוחות הכספיים בהם ישנם נתונים שעשויים לסייע לנו, בין אם זה אירועים חריגים שמפורטים בדוחות, שכר מנהלים ועוד, קריאת דוח ממשל תאגידי של רשות ניירות ערך אם מולא, ולבסוף פגישה עם הנהלת החברה ומענה על שאלון הוגנות שחיברנו ושאמור להוות את ההשלמה לכל התהליך. שאלון ההוגנות כולל שאלות בנושאי הקוד האתי, תנאי העובדים, לקוחות וספקים, תרומה לקהילה ועוד.

תרומה לקהילה זה קריטריון קצת בעייתי, לא? הרבה חברות שכנראה אינן הוגנות תורמות לקהילה כדי לנקות את המצפון.
נכון, ולכן תרומה לקהילה בדרך כלל מצוינת בתור הקריטריון האחרון. אנחנו נעדיף חברה שמתנהלת בהוגנות ואינה תורמת, על פני חברה שפועלת בחוסר הוגנות ותורמת כדי לנקות את המצפון או מטעמי יחסי ציבור. אגב, כמעט כל תרומה היא טובה ולא משנה מה המניע של התורם, אבל השיקולים שלנו הם קודם כל פעילות הוגנת. גם בנושא תרומות יש לנו העדפות. למשל, תרומה שמערבת פעילות של עובדים עדיפה על תרומה כספית בלבד, קשר מתמשך עם עמותה או ארגון עדיפים על פני עזרה לא קבועה ועוד.
נשמע מורכב. למה שחברות ירצו לפגוש אותך ולהשקיע זמן בתהליך? שלא לדבר על מילוי שאלון?
אני חושב שכל חברה רוצה את ההכרה הכרוכה בכך שקרן אביב ערכית השקיעה בה. זה אומר שהחברה מתנהלת בהוגנות והיום הנושא מאוד חשוב ותופס כותרות. בפועל לא קיבלנו תשובה שלילית מאף חברה. להיפך, חברות ששמעו על הקרן פנו אלינו על מנת שנבחן את ההשקעה בהן.
אם אני משקיע בחברות הוגנות, אני מצמצם את האפשרויות שלי במידה משמעותית, לא? זה מן הסתם לא כדאי.
התנאי הראשון שלנו להשקעה הוא שהחברה אטרקטיבית להשקעה. בסוף באנו לעשות כסף עבור המשקיעים. אח"כ אנחנו בודקים את קריטריון הערכיות. חברות שאינן הוגנות כלפי העובדים, הלקוחות, הספקים או הסביבה העסקית, לא יתנהגו בהוגנות גם כלפי המשקיעים בהן ובסופו של דבר, המשקיעים יפסידו. צמצום הרשימה אינו מביא לצמצום פוטנציאל התשואה אלא להיפך, להקטנת הסיכון ולהגדלת פוטנציאל התשואה. אגב, יש מגוון רחב ומכובד של חברות שפועלות בהוגנות וראויות להשקעה.

התזה הזו מסתמכת על עובדות?
דויטשה בנק בדק בשנת 2012 למעלה ממאה מחקרים בתחום והראה שרוב מוחלט של המחקרים מראים שחברות שפועלות בהוגנות מציגות דוחות כספיים טובים יותר וביצועי שוק טובים יותר. התזה הזו בהחלט מגובה במחקרים אקדמיים.
אז דיברנו הרבה על הוגנות אבל מה עם הפן הכלכלי של החברות? איפה הוא בא לידי ביטוי בקרן?
תהליך איתור החברות להשקעה כולל שלושה שלבים. בשלב הראשון בודקים את החברה בדיקה כלכלית בראייה ארוכת טווח ומחליטים האם החברה ראויה להשקעה. לאחר מכן בודקים אם המניה נסחרת במחיר סביר ורק בשלב השלישי בודקים את נושא ההוגנות. השלבים מסודרים לפי סדר הבדיקה בפועל, אבל כל אחד משלושת השלבים הוא הכרחי ומספיק שאחד מהם לא יתקיים כדי שההשקעה לא תתבצע. ברמת המקרו אנחנו מקפידים על פיזור סקטוריאלי בקרן ועל חלוקה בין חברות ערך גדולות, ותיקות, סולידיות, מחלקות דיבידנד ומובילות שוק שמספקות לקרן את היציבות, לבין חברות צמיחה קטנות יותר, פורצות שוק בדרך כלל ובעלות הנהלה איכותית, שמספקות לקרן את פוטנציאל הצמיחה הגבוה. השילוב ביניהן, יחד עם ניתוח פונדמנטלי מקיף, ראיה ארוכת טווח והוגנות, הוא זה שמספק לקרן את פוטנציאל התשואה הגבוה יחסית לסיכון.

קורה לפעמים שאתה מגיע למסקנה שמניה מסוימת מאוד אטרקטיבית אבל יש בעיה עם ההוגנות אז אתה מחליק פינות?
ממש לא. בתפיסה שלנו, אם יש בעיה עם ההוגנות, אז המניה לא אטרקטיבית, ולכן גם השאלה לא ממש רלוונטית. מעבר לכך, יש לקרן ועדת השקעות שכוללת מספר אנשים בעלי ניסיון של עשרות שנים בשוק ההון, כולל אנשים מהתחום המוסדי, הבנקאי והפרטי. יו"ר הועדה הוא איתן לוי שהיה משנה למנכ"ל הפניקס ואחראי על כל מערך ההשקעות של החברה. בנוסף לאנשי ההשקעות, חבר בוועדה ד"ר יובל קרניאל מהמרכז הבינתחומי, שהוא חוקר, מרצה וכותב בתחומים הקשורים לממשל תאגידי תקין והוגנות בעסקים. היה לנו חשוב לשים בוועדה גם אדם בעל שיעור קומה שאינו קשור לשוק ההון אלא אחד שמייצג את הצד הערכי בלבד. רק שילוב של כל המרכיבים הללו יחד ייתן את התוצאה הנכונה שהיא פוטנציאל תשואה גבוה בסיכון נמוך יחסית.

 מאת: משה מימון



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.