"מדינת ישראל חוקקה חוק מפלה הפוגע פגיעה אנושה בזכותם לשוויון של עובדי השמירה והניקיון במגזר הפרטי" - כך טוענת ההסתדרות הלאומית בעתירה לבג"ץ שהוגשה הבוקר בעניין השוואת תנאיהם של עובדי הקבלן בחברות הציבוריות והממשלתיות לחברות פרטיות.
בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין אהרון אברמוביץ, אלון פומרנץ וניר מנחם ממשרד ליפא מאיר ושות', מברכת ההסתדרות הלאומית על החוק המסדיר העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, אך מבהירה כי לצד מעלותיו הרבות, טומן בחובו החוק פגיעה אנושה בזכותם לשוויון של עובדי השמירה והניקיון במשק המוצבים אצל מעסיקים במגזר הפרטי. זאת, שעה שהחוק חל אך ורק על עובדי קבלן הנותנים שירותים למגזר הציבורי. "במקום להקטין את הפערים הקיימים בין המגזר הציבורי לבין המגזר הפרטי, עתיד החוק להביא לתוצאה הפוכה בדמות העמקת הפערים והנצחת אפליה בלתי מוצדקת" נטען בעתירה.
בעתירה נטען עוד כי "ככלל, אין זה סוד כי הנפגעים העיקריים מתהליכי השוק ומיקור החוץ המתעצם במשק בתחומי הניקיון והשמירה הינם עובדי הקבלן אשר זכויותיהם התעסוקתיות נרמסות בנקל. מכיוון שהמשתמשים בפועל מבקשים לחסוך בעלויות ולצמצם הוצאות ומכיוון שמטבעם של דברים הקבלנים יכולים להטיל את החיסכון לפתחם של העובדים, התוצאה הינה כי חדשות לבקרים נמצאים העובדים כמי שזכויותיהם נרמסות ונפגעות משל אין דין ואין דיין.
מקורם של עובדים אלו באוכלוסייה מוחלשת, הנאבקת על מנת להתקיים. כך למשל, כרבע מכלל המועסקים בענף הניקיון הינם פנסיונרים אשר מבקשים להמשיך ולהתקיים בכבוד למרות גילם המתקדם. בנוסף, מחקרים שנעשו מעלים כי אחוז לא מבוטל מאותם עובדים בתחומים הנ"ל הינם עולים חדשים, שאין צורך להכביר על קשיי הקליטה בהם הם נתונים עד ימים אלו".
בעתירה נטען גם כי "תחומי השמירה והניקיון במשק כוללים עובדים רבים המועסקים בשיטת מיקור חוץ באמצעות קבלני שירותים. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספרם של העובדים המועסקים באמצעות קבלני משנה בענפי השמירה, האבטחה והניקיון הגיע בשנת 2012 לכ-77,500 איש. יצוין עם זאת, כי מקורות לא רשמיים מצביעים על כך שמספרם של עובדי הקבלן באותם תחומים הינו גבוה עשרות מונים, ועל פי הערכת איגוד לשכת המסחר ישנם כ-250,000 עובדי קבלן בישראל (!)".
בחודש יולי 2013, נחקק חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בענפי השמירה והנקיון בו עוגנה זכותם של העובדים להשוות את תנאי השכר המיטיבים והמשופרים אשר נקבעו בהסכם על קבלני שירות בענפי השמירה והניקיון המוצבים בגוף ציבורי בלבד.
"כך נוצרה אפליה לפיה זוכים עובדי הקבלן בגופים הציבוריים לשלל הטבות אשר נמנעות מתוקף חוק מעובדי הקבלן בגופים פרטיים. כך למשל שכר עבודה מינימאלי של עובד קבלן בתחומי השמירה והניקיון במגזר הציבורי נקבע בסך של 4,646.25 ₪ (זאת, לעומת שכר של 4,407.50 ₪ לו זכאים עובדים שאינם מוצבים בשירות הציבורי) וכן כי הפרשות לקופת גמל של עובד קבלן במגזר הציבורי בתחומים הנ"ל יעמדו על 7% לתגמולים (חלק המעסיק) ו-8.33% לפיצויים (זאת, לעומת ההסכם הקיבוצי בו נקבע חלק המעסיק כעומד על 6%).
דוגמא מובהקת לאבסורד הטמון בהוראות החוק – הוא במקרה בו עובדים שונים המועסקים אצל אותו קבלן אשר חלקם מבצעים עבודתם אצל צרכנים במגזר הציבורי וחלקם אצל צרכנים במגזר הפרטי שמבחינה מהותית אין ביניהם כל הבדל והבחנה – יזכו לשכר שונה. וזאת, מן הסיבה האווילית שהאחד עובד במגזר הציבורי והשני עובד במגזר הפרטי", נטען בעתירה.
עוד נטען כי, "לא מן הנמנע, וההסתדרות הלאומית סמוכה ובטוחה שלא ירחק היום שתרחיש זה יתרחש במציאות, כי כתוצאה מהאפליה הנוצרת מכניסתו לתוקף של החוק, ייווצר מצב בו יימצא כוח הרסני בידי המעסיקים (הקבלנים) אשר יוכלו להתעמר בעובדים. כך, למשל, קבלן המעוניין להלך אימים על עובד פלוני אלמוני, ינתב אותו לעבודה במגזר הפרטי וכך יפגע משמעותית בתנאי ההעסקה השוטפים שלו".
ההסתדרות הלאומית דורשת בעתירתה כי החוק – שבבסיסו הינו נכון ותכליתו מוצדקת – יוחל על כל עובדי קבלני השירות בתחומי השמירה והניקיון במשק, בכללותם.
לדברי יואב שמחי, יו"ר ההסתדרות הלאומית, "החוק החדש יוצר מציאות בה עובדי הקבלן נדרשים לחזר על הפתחים בכדי להשוות את תנאיהם לאלו של עובדי הקבלן שהתברכו בעבודה עבור גופים ציבוריים. ההסתדרות הלאומית, כגוף אשר חרט על דגלו להילחם על זכויותיהם של העובדים במדינת ישראל לא יכול היה לעמוד מנגד, בזמן שאפליה בוטה זו, בחסות החוק, מתחוללת מדי יום ופוגעת אנושות בעשרות אלפי עובדי הקבלן בחברות השמירה והניקיון. אני סמוך ובטוח כי בית המשפט לא יאפשר לאפליה חמורה זו להימשך ויורה על השוואת תנאיהם של עובדי הקבלן בגופים הפרטיים לציבוריים. על זכויות עובדי הקבלן להיות ברורות, אחידות וללא יצירת אי בהירויות הגורמות אפליה פסולה"!!!
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





