אמיר איל >> "שוק ההון מורכב כיום ברובו מאנשים צעירים יחסית, דור שלא ידע את יוסף, לא יודע מה ואיך הוא עשה, והכי גרוע שגם לא יודע שהוא לא יודע את זה"

ליד 1: "החוכמה במקצוע היא לא להתיימר לחזות מה יהיה מחר. החוכמה היא בניהול מושכל של סיכונים וסיכויים. אני כבר 30 שנה בזה. אני לא יודע מה יהיה מחר. אני כן יודע לנהל סיכונים, כך שבכל מצב עולם הלקוחות שלי יהיו במקום טוב, ולאורך זמן בצמרת. הכי חשוב לדעת להימנע מליפול בנקודת פיתול או קיצון כלשהי. המפתח בהשגת תשואה הולמת לאורך זמן נמצא ביכולת לראות את התמונה הגדולה, להיות עקבי ולא טרנדי ולחפש תמיד את מה שלא יודעים"

ליד 2: "שוק ההון מורכב כיום ברובו מאנשים צעירים יחסית, דור שלא ידע את יוסף, לא יודע מה ואיך הוא עשה, והכי גרוע שגם לא יודע שהוא לא יודע את זה"

ליד 3:"יש כאן שוק עם הרבה כסף. בנקים זרים פותחים כאן נציגויות. הם מזהים כאן כמויות כסף, מתעשרים חדשים של הייטק. יש היום 2 מיליארד שקל לחודש שזורם לקרנות הפנסיה. קרנות זרות לא יכולות להתעלם מזה"

אמיר איל שייך לזן (הולך ונכחד) של אנשי שוק ההון, שסוחבים על גבם כבר כמה וכמה עשרות שנות ניסיון. אלה שעוד כנערים קנו מניות, ועקבו בדרך לא דרך על מחירי המניות. במקור הוא מנתניה בכלל, ולמד אלקטרוניקה באורט, המשיך כעתודאי וכקצין ביחידת עילית במודיעין. אבל אין הרבה קשר בין מה שעשה שם למה שעשה אחר כך.

מה שמראה על האהבה שלו לשוק ההון הוא תחביב איסוף תעודות מניה ישנות. על קירות המשרדים שלו מוצגים לראווה מאות ניירות ערך ישנים, רובם ממוסגרים במסגרות לבנות אחידות וחלקם עדיין לא. אמיר עצמו מעיד שזה תחביב שדורש התעסקות, אבל הוא נהנה ממנו מאוד.

לציבור הרחב אמיר מוכר מ"לילה כלכלי" בערוץ 10. את הרומן הטלוויזיוני שלו החל עם ערוץ 10 בתוכנית ה"כרישים", שהייתה קרקע להקמת חברה להשקעות ריאליות ויזמות עסקית.

את אינפיניטי הקים ב-1997, והיום זו קבוצת השקעות המדורגת כאחת מחברות ניהול ההשקעות הגדולות בארץ הכל מצמיחה אורגאנית, ללא מיזוגים ורכישות. בקבוצה מספר חברות, בהן חברת ניהול תיקי השקעות המנהלת כ-6 מיליארד שקל, חברת ניהול קופות גמל המנהלת כ-1.1 מיליארד שקל, קרן פנסיה המנהלת עבור עובדי חברת החשמל כ-24 מיליארד שקל, חברת שירותי תפעול ורגולציה עבור קופות גמל אחרות, סוכנות ביטוח המספקת שירותי ביטוח פרט ללקוחות הקבוצה ופמילי אופיס. לדברי איל המטרה היא להעניק ללקוח שירות פיננסי כולל, תוך הקפדה על שקיפות והימנעות מפעילות שעשויה ליצור ניגוד עניינים מול הלקוח.

"הכוונה בניגוד עניינים היא בעיקר לעיסוק של בתי השקעות האמונים על הקצאת נכסי לקוחותיהם, גם בפעילויות כגון חיתום והנפקות, מסחר וברוקראז', ניהול מוצרי השקעה (קרנות נאמנות ותעודות סל), ופעילות נוסטרו. בכל סוגי הפעילויות הללו, עלול  להיות ניגוד עניינים בין בית ההשקעות ללקוח אשר את כספו מנהלים. למשל מנהל תיקים עלול לקנות ללקוח שלו הנפקות קשורות שבית ההשקעות שלו מוביל, לאו דווקא בגלל הכדאיות הכלכלית, או לקנות לתוך התיק של הלקוח קרנות נאמנות של הבית בגלל דמי הניהול הגבוהים יותר הטמונים בהם.

כל ההיבטים האלה לא קיימים באינפיניטי. לאינפיניטי אין חברת חיתום, היא איננה משמשת כברוקר, אין לה מוצרים משל עצמה והנוסטרו שלה אינו מנוהל אקטיבית אלא מושקע לפדיון או לטווח ארוך על אף היקפו המשמעותי והמאזן נקי מחוב. זו פלטפורמה פתוחה ושקופה של asset allocation לטובת הלקוח שמשלם דמי ניהול, והמשמעות היא שהתשואה המושגת ללקוחות הינה תשואה "ללא ניגוד עניינים" אשר לאורך זמן תהיה עדיפה ובוודאי הוגנת יותר".

"לתשואה נקייה מניגודי עניינים, יש  ערך מוסף ללקוח לאורך זמן. אפילו אם לא נהיה יותר חכמים או להיפך מהמתחרים שלנו, הרי שהאקסטרה תשואה הזו תבוא לידי ביטוי לטובתנו בתיקי הלקוחות לאורך זמן".

"כשמנהל ההשקעות שלך מחזיק קרנות של עצמו בתוך תיק ההשקעות של הלקוח שלו, גם דמי הניהול האמיתיים שמשלם הלקוח, גבוהים יותר ממה שנאמר לו וגם דינמיות הניהול מופרעת מכיוון שאותו מנהל לא מזיז את הקרנות של הבית בכלל למרות שאולי יש קרנות אחרות טובות יותר. זה סטאטי בתיק, זה איבר מנוון בתיק שאמור להיות דינמי, ובוודאי לא לטובתו הבלעדית של הלקוח. למה בעצם להסכים לכך ?"

מה זה אומר על השוק
"זה אומר שעם כל הרגולציה, לא נעשה שינוי מבני אמיתי בשוק ההון והלקוחות נפגעים מהותית לאורך זמן, וזה אומר שיש אנשים שלא מבינים באמת איך להתנהג מקצועית מול לקוחות, איך מתנהלים במשברים ואיך להשתדל להימנע מהם, איך מוצרים פיננסיים משתנים ללא הרף ומדוע צניעות מקצועית היא סגולה לחיים ארוכים בשוק הזה."

אבל כולם כבר מכירים, למשל, מה זה תספורת באגרות חוב וכמה זה משמעותי
"אחוז ה-default באגרות חוב ב"דירוג השקעה" בארץ וגם בעולם הוא נמוך. אמנם כשיורדים מ"דירוג השקעה" לדירוגים נמוכים יותר אזי אחוז ה-default עולה משמעותית, אבל רוב הגופים המשמעותיים ממילא לא מושקעים שם. לכן עם כל הצער על המחיקות והתספורות,  ההשפעה הכספית בראייה כוללת של נכסי הציבור, זניחה. כולל אגרות החוב של אידיבי, שלדעתי יעשו עליהן הרבה כסף, גם במחיר הנוכחי."

אתם מחזיקים באידיבי
"החזקה זניחה, אבל לא בגלל איזה חוש נבואי, אלא בעיקר בגלל שיטת הניהול של אינפיניטי, שעליה נרשמו פטנטים הקשורים להחלטות אי-רציונאליות של משקיעים. השיטה יוצרת חיץ, היא מרכזת השקעות שמרניות בנפרד, והשקעות אלה מוגדרות כהון בסיסי שמכאן מכתיב דירוג גבוה בלבד של אג"ח ופיזור משמעותי של אגרות חוב. זו הסיבה העיקרית שלא היינו למשל באגרות חוב של חברות נדל"ן למיניהן, פשוט כי זה לא נכלל באג'נדה שלנו. לא כי צפינו את פשיטת רגל של מישהו. זה פשוט לא היה על הפרק על פי שיטת הניהול ללכת עם שוטי השוק. אם כבר, אז מיעוט זניח היה בתיקים שהוגדרו מלכתחילה בקטגוריה של סיכון/סיכוי יתר, וגם שם זה בשברירי אחוז, כך שהתספורות לא ממש השפיעו על הביצועים שנהנו מפריחת שוק האג"ח הכללי.

לפני כשנה וחצי רכש אמיר איל את חברת קרנות הנאמנות של יובנק, חברת הקרנות האחרונה שנותרה על המדף, לאחר רפורמת בכר והקים בית השקעות נוסף בשם אילים הפועל במקביל לאינפיניטי.

קרנות אילים לא פוגעות בהיעדר ניגוד העניינים של אינפיניטי?
"אילים הוא בית השקעות עצמאי הפועל במקביל לאינפיניטי. מכאן שאין קרנות אילים בתיקי אינפיניטי. זה בית השקעות אחר, והם מתחרים לגמרי אחד בשני. הרעיון היה להיות בעלים של קבוצת ניהול נוספת בעלת פילוסופיה הפוכה מאינפיניטי ואשר פונה, בין היתר, לאוכלוסיות מטרה אחרות.

למה הגיעה המחשבה לקנות את אילים
"כל השנים הייתה לנו דילמה לגבי בעלות על מוצרים פיננסיים כמו קרנות או תעודות סל. אני מניח שיכולנו להרוויח הרבה יותר אם הייתי הולך בדרך של כולם ומציע קשת מוצרים רחבה יותר. אבל זה לא התאים לפילוסופיית החיים המקצועית שלי. יובנק קרנות נאמנות הייתה הזדמנות. החברה הבנקאית האחרונה שעמדה על המדף אחרי רפורמת בכר. הדרך לשלב את הכניסה לעולם הקרנות מבלי לפגוע באג'נדה הייתה להקים בית השקעות נוסף ומקביל שלא יבנה שוב מאפס אלא בהתבסס על חברה פעילה ומבטיחה עם מסורת של 30 שנה בבנק ועם עובדים מעולים."

יכולת לקנות קרנות ולא לשים בתיקים
"זה לא עובד ככה. המודל העסקי המסורתי הגנרי של בתי ההשקעות, מכניס אותם בתיקים שלו עוד מקדמא דנא. ככה הם בנו את עצמם. לא אפשרי עבורם אחרת. פונקצית ההכנסות שלהם מכתיבה ומחייבת שימוש בקרנות בתוך התיקים. אז בוודאי בעידן הנוכחי שבו העלויות עלו דרמטית בגלל רגולציה, ודמי הניהול נשחקים. אז להוציא קרנות מהתיקים זה לגמרי לא אפשרי עבורם. להבדיל ממי שבנה את העסק מלמטה והקפיד על מבנה ההוצאות והרווחיות. מעבר לכך, הנראות והשקיפות במיוחד בתחום הכספי הן מגדלור שחייבים ללכת לאורו ואסור אפילו שתהיה אפשרות קלה לסטות ממנו."

אז במה שונה הרכישה של אילים
"את אילים רכשתי כהשקעה של איש עסקים בשוק ההון. אינפיניטי היא בעיני ה-new  school, אילים פועלת כמו ה-old school. בית השקעות עם חברת קרנות ועם ניהול תיקים שיכילו רק  קרנות. קוראים לזה Portfolio of funds. מצד אחד הצעת הערך של החברה מתבססת על עקרון לעשות פשוט ליועצים, ולספק להם כלי עבודה מדויקים לשימוש בתיקי ההשקעות של הלקוחות עבורם הם פועלים, ומצד שני לספק שירות ניהול תיקים מבוסס קרנות עבור לקוחות ריטייל. עבור לקוחות קטנים אפשר לתת בצורה כזו פתרון ניהולי מעולה. הלקוח ישלם דמי שירות נמוכים, ויקבל תפריט מלא של הקרנות שלנו, עם העלויות הפנימיות שלהן. שקיפות מלאה של הקרנות שלנו. פורטפוליו של קרנות. ניהול התיקים של אילים אמור להיות ללקוח הפרטי, כי ללקוחות קטנים אפשר לתת בצורה כזו פתרון מעולה.

אתה חושב שזה יצליח
"אני עושה דברים שאני מאמין בהם אמונה שלמה. אף פעם אי אפשר לדעת בביטחון מלא אם משהו עסקי יצליח. אני כן יודע שבמהלך הקריירה המקצועית שלי, צברתי ידע והבנה של צרכי אנשים לאחר אלפי פגישות אחד על אחד, ואני יודע את העסק הזה עד רמת הביט מהשטח. האם הפעילות החדשה תצליח ? אני מאמין ומקווה שכן מכיוון שאני חושב שיש צורך אמיתי בניהול מקצועי גם עבור אוכלוסיה שיש לה סכומים נמוכים יותר. חסר היום מענה אמיתי לצרכים של ציבור גדול. למערך הייעוץ הבנקאי המספק את עיקר שירותי הייעוץ הפיננסי בישראל, קשה לטפל בהשקעות של ה-mass market. יש לכך מספר סיבות: חוסר כוח אדם, מגבלות רגולציה, מגבלה טכנית של אי יכולת לעשות פעולה מבלי לצלצל ללקוח וקבלת אישורו. יועץ בבנקאות האישית, אמור לעמוד מול מאות ואולי יותר לקוחות ריטייל. ואני כרגע עוד לא מתייחס ללקוחות הבנקאות הפרטית, העשירים יותר,שגם עבורם אפשר לאקטב את הפסיבה באופן משמעותי ולתת יותר שירותי ניהול השקעות.  אף אחד היום לא מסוגל לנהל לקוחות כך.  הוסף לזה שחברות ניהול תיקים לא ששות לנהל תיקים קטנים בגלל התקורות הגבוהות והנה נוצר ואקום.

אילים נבנית מלכתחילה כפלטפורמה הערוכה לטפל בלקוחות הללו. ואם נספק להם פתרון שקוף וברור, עם ערך מוסף, כולם מרוויחים. למשל, באילים לקוח ריטייל לא ישלם עמלות קניה/מכירה בתיק, כי הוא יורכב מקרנות. היתרון האמיתי הוא עבור לקוח כזה, הוא השגת פיזור השקעות תוך הימנעות מתשלום עמלות מינימום אשר שוחקות את תשואתו במיוחד בתיק בגודל יחסית קטן.   יהיו שיתופי פעולה נוספים של אילים. זה קורה. וזה יתחרה גם מול אינפיניטי."

איך מתבטא ניהול ההשקעות שלכם בגמל?
"הקופות שלנו הוקמו לאחר ועדת בכר בשנת 2005 על בסיס שיטת אינפיניטי לניהול השקעות שפותחה כבר בשנת 1998. אנחנו מנהלים מסלולי השתלמות וגמל טהורים עוקבי מדדים ובונים לכל עמית שילוב מסלולי התואם אישית את צרכיו ומטרותיו. הלוגיקה העומדת בבסיס השיטה היא גם התאמה אישית של הרכב ההשקעות וגם אופטימיזציה של הרכב כל מסלול טהור. ידוע ומוכח סטטיסטית שרוב מנהלי ההשקעות לא יכו את המדדים המובילים לאורך זמן, ומכיוון שכך אם אאפשר לך להשקיע במדד עצמו הרי שתכה את תשואתם של רוב האחרים לאורך זמן. כך, אנו יכולים לתפור לכל עמית את התמהיל המתאים לו וליצוק סכום כספי רצוי מתוך הקופה שלו לכל מסלול, כמו בתיק השקעות, רק בקרן השתלמות. בשיטת אינפיניטי מבצעים הקצאה כספית מופרדת של נכסים בסיכון, שם אפשר לקחת סיכונים גדולים יותר לצד הקצאה מגודרת של נכסים מוגנים, כאשר ניתן לשנות את המינונים מדי תקופה. זה בעצם IRA, לפני שהיה בכלל IRA בארץ."

IRA יתרומם בארץ?
ה-IRA כפי שהכניסו אותו לישראל, לדעתי לא יצליח, לא עבור החברות המנהלות ולא ככלי יעיל לעמיתים. בעצם IRA שקול לניהול תיקים. מכיוון שמרבית מנהלי תיקים לא מכים את האינדקסים, וזה עוד בכסף לטווחים יחסית קצרים, אז בגמל אתה רוצה להכות את האינדקסים ? נהפוך הוא, שם זה לטווח ארוך. במקום לשחק משחקים של טווח קצר שב על האינדקסים לטווח ארוך, צור תמהיל אישי מתאים והרי זו בדיוק השיטה שלנו.

הגמישות בכלי הניהול הייחודיים שיצרנו עבור העמיתים שלנו, מאפשרת ניהול הוליסטי של נכסי הלקוח, למשל ניהול תיק השקעות לצד קרן השתלמות, והשגת יתרונות מיסוי מעניינים כגון הקטנת מרכיב המניות בתיק כנגד הגדלתם בקרן ההשתלמות שם קיים פטור ממס על הרווחים.

זו בעצם תפיסת הניהול ההוליסטי שלנו שנותנת ללקוח תמונה מלאה ושליטה על נכסיו, כאשר אנו מוסיפים לכך גם פתרונות ביטוח באמצעות סוכנות הביטוח בקבוצה וגם אפשרות למימון והלוואות מנכסי הגמל בתנאים אטרקטיביים למשל בפריים מינוס חצי. בנוסף, אנו מציעים ניהול השקעות לכספים המופקדים בבנקים זרים ומנוהלים על ידינו.  העיטוף הזה של הלקוח בכל השירותים וההיבטים הפיננסיים, מספק לו את מה שאנו מכנים "ביטחום" - ביטחון פיננסי, וחום אנושי.

איך אתה מתמודד עם רגולציה?
"רגולציה היא משהו שברגע שאתה עובר רף מסוים של יכולת וידע אין לך בעיה.
היכולת והידע שלנו אפשרו לנו להקים חברה שנותנת כיום שירותי תפעול ורגולציה לקופות גמל קטנות באאוטסורסינג."

אז אין לך טענות לרגולציה? כמה שיותר יותר טוב מבחינתך לא? כי זה מפיל ידיים חלשות, מי שלא מתמודד עם רגולציה בסוף נופל, נסגר, נמכר
"יש לי טענות לא מעטות, אבל בגדול הרגולציה היא דבר הכרחי, נכון וטוב. הבעיה היא בעודף רגולציה או רגולציה שלא מבינה את התעשייה והעוסקים בה. זה עושה נזק, זה לא טוב, וזה יוצר קונסולידציה במקום שבו צריך פלורליזם דעות. לקונסולידציה הכפויה הזו יש עוד היבט והוא יצירת מבנה מאזני עתיר חוב של בתי השקעות גדולים שהתמזגו וסוחבים במאזנים שלהם. זה משהו שלא נותנים עליו את הדעת. גופים ממונפים כאלה, צריכים להחזיר הרבה מאד ריבית וקרן וזה משפיע על ההתנהלות השוטפת שלהם ומכאן שעלול להשפיע על לקוחותיהם.

בסך הכל הרגולציה עשתה סדר בשוק, אך גם דברים שהם לא הגיוניים, והם נובעים מחוסר הבנה של החומר. מי שמחוקק חוקים צריך להיות מומחה ובקיא בפרקטיקה של התחום ומלמטה, מהשטח. למשל בנושא איסור הלבנת הון עבור מנהלי תיקים, הרי הכסף של הלקוח לא אצלנו. אנחנו לא בנק והכספים לא מועברים דרכנו. אנחנו לא יכולים להלבין הון. אז מדוע חובה מושתת עלינו לזהות כל לקוח באמצעות שני אמצעי זיהוי, תעודת זהות ורישיון או דרכון, בעוד שבבנקים ששם הכספים מועברים, נדרש רק אמצעי זיהוי יחיד? זה פשוט מיותר ויוצר עלינו בשוק ההון נטל לא הכרחי, כאשר הלקוח מגיב בחוסר סבלנות ולעיתים חסרה לו תעודה המונעת מאיתנו להתחיל לעבוד איתו. יש המון דרישות מיותרות כאלה."

וכל הרגולציה הזו לא מנעה את מה שקרה עם עמי סגל באלפא פלטינום
"נכון, לא מנעה וזה מטריד מאוד. לצערי היא כן מקשה על ההתנהלות השוטפת עד כדי כך שצריך להזכיר למנהלי ההשקעות שהיועץ המשפטי, הוא יועץ משפטי, ומי שצריך לקבל החלטות אופרטיביות הם מנהלי החברות ומנהלי ההשקעות ולא היועץ המשפטי.  יחד עם זאת, אני חייב לומר שיצא לי לראות ולהבין שהיום יש יותר פתיחות והבנה ברשות לניירות ערך. אנחנו מרגישים שיש אפשרות לדבר וללבן סוגיות, יש תקשורת פתוחה וזה מאוד מעודד".

יש גם מפת דרכים לדה-רגולציה
"אני מברך על מפת הדרכים שפורסמה על ידי רשות ניירות ערך אבל לצערי אני סבור שזה מעט מדי ואיטי מדי. צריך לעשות יותר, מהר וביחד עם החברות ואנשי השוק."

אז יש מקום לקמפיין נגד האוזר? רוצים לדחוף אותו לשנות עכשיו
"אני דוחה בשאט נפש את ה"קמפיין" הזה והוא לדעתי מתחת לכל ביקורת. ליו"ר הרשות תפקיד ממלכתי עבור מדינת ישראל ויש לכבד זאת. אסור לרדת לרמה האישית. זה לא לעניין בכלל. בסופו של דבר כולם בני אדם. באותה נשימה צריך לומר שגם פעילי שוק ההון הם בני אדם. הרשות לניירות ערך צריכה לזכור שהענף שעליו היא מפקחת מושתת על בני אדם, שהם לא גנבים בהגדרה, ולא רמאים בהגדרה, נהפוך הוא. אני רוצה להיעזר ברשות. אני נותן שירות ציבורי. אני מנהל "דמים" (=כסף) של אנשים, אני רוצה לפנות אליה בעצה, בעזרה.  אני חושב שרואים שינוי באווירה בתקשורת מול אנשי הרשות. אפשר לדבר, אפשר להתייעץ. זה משהו שצריך לעשות כל הזמן. תפקיד הרשות לפקח על שוק הוגן, אבל צריך שיהיה שוק. תנו לשחקנים לפעול."

מה מנכ"ל הבורסה הנכנס צריך לעשות כדי לרומם את שוק ההון הישראלי?
לדעתי מנכ"ל הבורסה צריך להתמקד בעיקר בשיווק. שידע לשווק את השוק הזה, וידאג שהשוק יהיה מגוון ומעניין, עם הרבה קונים ומוכרים, עם הרבה סחורה, שיהיה שוק פעיל.  צריך להביא חברות לבורסה, הן מקומיות והן זרות שיסחרו ברשימה מיוחדת של חברות זרות. לאפשר לחברות לגייס כסף בעלויות נמוכות יותר ועם פחות מגבלות, להקים רשימה של חברות קטנות, עם סיכון סיכוי גבוה יותר, עם עושי שוק ועוד.

פעם היה כבוד להיות בעלים של חברה ציבורית. זה היה משהו לשאוף אליו. היום זה הפוך. להחזיר עטרה ליושנה יהיה המבחן של מנכ"ל הבורסה החדש ויו"ר הרשות.

נכון, אבל בעלי שליטה הרוויחו ביושר את המוניטין שלהם, עסקאות בעלי עניין, משכורות למנהלים, ניגודי עניינים, תספורות, עושק מיעוט. הציבור רואה רק את השקרנים והגנבים, או את המתעשרים, את מי שבאמצע לא רואים
ברור שלא כולם רמאים וגנבים. יש חברות נפלאות בבורסה בתל אביב. כלכלת ישראל חזקה מאוד למרות המון קשיים וחוליים והיא מבוססת על יכולות יוצאות דופן של כוח אדם מקצועי ויצירתי. גם מערכת החוקים כיום מקשה מאוד על ביצוע עבירות שנעשו פעם בקלות עם כספי החברות הציבוריות. צריך לזכור שאנשי עסקים תמיד ירצו למכסם את רווחיהם ורובם עושים זאת ביושר. תפקידנו כמנהלי השקעות של כספי ציבור לבחור ללכת עם אנשי העסקים והמנהלים שדואגים למכסם את הרווחים של אלה שמשקיעים בהם. אני מאמין שאפשר להצליח ואפשר להראות לאנשים את ערכה של אמינות.

מנהלי השקעות הם אלה שצריכים להיות כלב השמירה של כספי הציבור. לצערי, הלחץ הציבורי ותרבות ההשקעה קיצרת הטווח של המשקיעים דווקא דוחף את מנהלי ההשקעות להתנהג בניגוד גמור לכך. הצורך בהצגת תשואות לטווח קצר על מנת לעמוד בתחרות כנגד הניוד הקל, דוחף את שומרי הסף דווקא לכוון לקיחת סיכונים.

לצערי המדיה והמדינה דווקא מסייעים לכך. לדוגמא, אתר ה"גמלנט" של משרד האוצר. הכותרת של גמלנט היא "מערכת להשוואת קופות גמל". זה גובל ממש בהטעיה ציבורית. ההגדרה הנכונה היא "מערכת להצגת נתונים של קופות גמל". ההבדל תהומי. זו שגיאה מוחלטת להשוות בין רבות מהקופות, מכיוון שרמת הסיכון שלהן שונה לחלוטין אחת מרעותה למרות שנמצאות באותה קטגוריה.  כך, אי אפשר להשוות בין מכשירים שונים, כי אין רמת התייחסות מספיקה לסיכון ושארפ זה בוודאי לא מספיק. העיקר שלפי הכותרת, זה אתר להשוואת ביצועים, ולהדיוטות זה מספיק. זה מחנך מנהל השקעות לקחת סיכונים, כדי להביא תשואה טובה יותר. איך מביאים תשואה טובה יותר? לוקחים סיכון.

אולי לבורסה הישראלית אין זכות קיום. גם ככה הציבור לא בשוק, הכל זה מוסדיים, אולי לא צריך שתהיה כאן בורסה עצמאית. אולי הבורסה צריכה להתאחד עם בורסות אחרות?
למשק הישראלי מאפיינים של משק מפותח ומתפתח כאחד, ואין הרבה כאלה בעולם. יש כאן מאפיינים של שוק מתפתח, כמו  ילודה גבוהה, אחוזי צמיחה גבוהים, חדשנות ויצירתיות יוצאת דופן; מאידך, יש מאפיינים של שוק מפותח – שוק מט"ח פתוח, יבוא ויצוא כמעט ללא מגבלות ועוד. אין הרבה משקים עם מאפיינים כאלה.

הבורסה הישראלית יכולה להכיל חברות מקומיות וזרות. לדעתי צריכה להיות אבחנה במדדים העיקריים בין חברות ישראליות לזרות מכיוון שמדד תל אביב אמור לשקף את החברות בישראל.  אני חושב שזו טעות לכלול במדד תל אביב 25 חברה כמו אופקו מכיוון שמי שרוצה להיחשף לישראל ויבוא לבורסה כאן, לא מעניין אותו להשקיע בחברות זרות בהן הוא יכול להשקיע ישירות בבורסות חו"ל. באותו אופן צריך למשוך לבורסה חברות זרות שיוכלו לגייס כסף בישראל ויסחרו ברשימה נפרדת של חברות זרות.  לחברות כאלה כדאי לשווק את פוטנציאל הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור הישראלי העומדת על כ-3.5 טריליון ש"ח. יש המון כסף זמין, והשוק גדל כל שנה בקצב מטורף.

מנכ"ל הבורסה צריך לשווק את שוק ההון הישראלי הן מהיבט המאקרו האטרקטיבי והן בהיבט סכומי ההשקעה הפוטנציאליים הגדולים של הציבור.

לדעתי יו"ר הרשות מבין את החשיבות העליונה של קיום שוק הון תוסס וגדול, ורואה את הבורסה כאלטרנטיבה לבנקים בהיבט חלופות מימון ואשראי. השילוב של יו"ר רשות שיפעל בכוון זה בשילוב מנכ"ל בעל אוריינטציה עסקית וידע רב שרואה איתו עין בעין את הדברים, אזי יש סיכוי לעשות מהלך של ממש, ואני בהחלט אופטימי לגבי צמיחתו של שוק ההון המקומי והבורסה".

עד כמה התנהלות של בעלי חברות בעבר משפיעה עליכם בקבלת החלטות השקעה באינפיניטי?
"משפיעה המון. את חלק מאותם בעלי שליטה אנחנו מכירים מקרוב לטוב או לרע. זה תלוי גם איך אותו בעל חברה התנהג כלפי המשקיעים. מי שלא התנהג באופן ראוי, לא השקענו ולא נשקיע אצלו. יש כמה כאלה שהוכיחו שצדקנו."

מה דעתך על כניסת קרנות זרות לארץ? למה שקרנות זרות יגיעו בכלל לארץ?
"יש כאן שוק עם הרבה כסף. בנקים זרים פותחים כאן נציגויות. הם מזהים כאן כמויות כסף, מתעשרים חדשים של הייטק. זרימת חיובית נטו של  2 מיליארד שקל לחודש לקרנות הפנסיה ועוד.
גם הקרנות הזרות לא יכולות להתעלם מזה. אם פעם כמות הכסף הייתה יותר קטנה, והנכונות לצאת לחו"ל מבחינת השקעות הייתה קטנה, היום זה בדיוק להיפך. כמות הכסף גדלה, והנכונות ללכת לחו"ל היא הרבה יותר גדולה, אפילו מוגזמת לטעמי.

שוק הקרנות נאמנות בישראל גדל במשך השנה וחצי האחרונות מהיקף של כ- 160 מיליארד ש"ח, ל-220 מיליארד ש"ח, ואנו מאמינים שזו רק התחלה ויש עדיין פוטנציאל לצמיחה מהותית."

ועדין למה ש-PIMCO יטריח עצמו לכאן?
"גם השדות הזרים כבר לא מוריקים כפעם. גם בחו"ל דמי הניהול יורדים וכולם מחפשים להגדיל את נפחי הניהול שלהם. הם יגיעו לכאן, כמעט בלי תקורות, זה כמעט כסף חינם מבחינתם."

מבחינתכם זו הזדמנות? איום?
"בשוק שלנו קרנות זרות לא קיימות למעט גישה באמצעות אגדים. כך שהם יצטרכו לייצר שוק. אם זה יהיה הזדמנות או איום, שאלה לא ברורה לגמרי כרגע, גם בהיבט הרגולטורי, אבל הן יגיעו לכאן."

מה דעתך על הרווחים הכלואים?
"מישהו כאן נרדם בשמירה בעניין הטבות המס. אפשר וצריך לתת הטבות מס, אבל לא כל-כך הרבה. צריך לתת הטבות מס, בטח למפעלים שאתה רוצה אותם. עשו כאן טעות אבל לדעתי הפנימו הלקח לעתיד."

מה דעתך על בועת הנדל"ן בארץ?
"מחירי הנדל"ן בישראל הם באופן חד-משמעי לא ריאליים. הדעה הנחרצת שלי אינה מבוססת על נבואה כמובן, אלא על העובדה הפשוטה שלציבור הישראלי אין כוח קנייה שיכול לתמוך לאורך זמן במחירים של היום. זוג עם שני ילדים, שמרוויח יחד 15-16 אלף ש"ח נטו, שזה סכום יפה מאוד, לא חוסך שקל. אין לו יתרה מיותרת מהכנסתו הפנויה. נהפוך הוא, בשנים האחרונות עליית מחירי השכירות והחזרי המשכנתא נגסו במשקי הבית כך שאנשים חיים על הקצה. למשל, מי ששילם שכירות או משכנתא בגובה של 3500 ש"ח וכעת נאלץ לשלם 5,000 ₪ לחודש, לא נהנה מעלייה מקבילה בשכרו הריאלי ומכאן שמצבו הורע משמעותית. אין לו מאיפה להביא את הכסף הזה. זה הורג אותו. זה הרבה יותר מכל הנחה של שקל בקוטג'.

אם בעבר משכנתא ממוצעת הייתה כחצי מליון שקל ל-8-10 שנים, הרי שכיום מדובר על משכנתא של מיליון שקל ל-15 שנה. זה אסון שאנשים משיתים על עצמם. כי כשהריבית תתחיל לטפס, והיא תתחיל לטפס מתישהו, אנשים יצטרכו להביא במקום 6000 ₪ לחודש החזר, 9000 ש"ח. מאיפה הם יביאו את זה? זה יהיה יותר גרוע מהסאב-פריים בארה"ב, כי בארה"ב לא הביאו הון עצמי, בארץ אנשים שילמו הרבה מהונם העצמי. אגב, זה אחד הגורמים שגורמים לכך שבארץ אין אינפלציה ולא תהיה בעתיד הנראה לעיין, כי לאנשים פשוט אין מספיק כסף כדי לדחוף את המחירים.

אני מאמין ומקווה שבקרוב משרד האוצר יציג תוכנית משמעותית לטפל בבניית עשרות אלפי יחידות דיור נוספות כל שנה. הבעיה היא בעיקר ניהול ההיצע ומתן פתרונות מימון תוך שילוב הגופים המוסדיים העתירים בכסף והמשוועים להשקעות עם תשואה הולמת. לדעתי שר האוצר מודע לכך וברור לו שהצלחתו קריטית. חייבים לומר שהבנקים והמדינה לא ממש מעוניינים בצניחת מחירים והסיבה ברורה, אבל ירידה מתונה של 5% עד 10% בטווח זמן סביר, היא כורח לאומי ואני מקווה ומאמין שזה יקרה בשנה הקרובה למען הציבור בארץ.


מאת: אודי אלוני ומשה מימון




הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.