כך ציין יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, אמנון כהן. המדינה מעניקה 700 מיליון ₪ אשראי לחברות-ענק, ורק כ-100 מיליון ₪ לעסקים קטנים ובינוניים, המעסיקים 66% מהעובדים במשק.
בוועדה לביקורת המדינה שדנה הבוקר (שלישי) בדו"ח המבקר על הריכוזיות במשק, תקף יו"ר הוועדה את ההיקף הרחב של האשראי הניתן לחברות-ענק, מול האשראי המצומק לרוב העסקים בישראל. "המדינה נדיבה לטייקונים וקשוחה לאזרחים. מדובר באחד הדו"חות החשובים למשק הישראלי וממצאיו מלמדים שהאזרח מוחזק כשבוי ואין דינו - כדין תאגידי ענק בכל הקשור לתספורות אחרות. על הרגולטורים לשמור על כספי הציבור". כהן הדגיש כי המדינה מעניקה אשראי ב-700 מיליון ₪ לחברות-ענק, המעסיקות כ-2% מהמועסקים, ורק כ-100 מיליון ₪ לעסקים קטנים ובינוניים, המעסיקים 66% מהעובדים במשק.
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, ציין שנושא הריכוזיות ידוע לכל, אך "השלכותיו ידועות למעטים". שפירא קרא לבכירי בנק ישראל, משרד האוצר והרשות לניירות ערך, שלא להזניח את משקי הבית והצרכנים, ולדאוג לחסכונותיהם לטווח ארוך. המשנה למנכ"ל המבקר, צבי ורטיקובסקי, הוסיף כי הסדרי החוב בשנים האחרונות נעשו בהיקפים גדולים מאוד, והפיקוח על ריכוזיות האשראי התגלה כלא-יעיל. עוד ציין כי "יש לשים לב לכשלים של לווים מערכתיים (שלווים הן מהבנקים והן משוק ההון), שכן הם עלולים לדרדר את המשק לכשל כולל".
דודו זקן, המפקח על הבנקים, ציין כי נושא הריכוזיות באשראי חשוב גם לבנק ישראל והבטיח כי במשרדו שוקדים על צעדים למניעת כשלים שונים במערכת הבנקאית בישראל, וקרא להקים וועדה ליציבות פיננסית, שתתאם בין הגופים השונים במשק.
דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, אמרה כי בשנים האחרונות יש ירידה ברמת הריכוזיות במשק הישראלי, בין היתר בגלל הפיקוח, ו"חובה לזכור שבכל מדינה ובכל פעילות עסקית לא כל החובות מגיעות לפירעון. לדבריה הצטרף שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך, שציין ש"תספורות יש בכל העולם, אך תפקידנו לדאוג שהסיכון של הציבור יהיה עסקי, ותו לא".
ח"כ באסל גאטס (בל"ד) אמר בתגובה "שלא ניתן להגיע להסדרי חוב כשמדובר בכספי-הציבור, וכשהרגולציה במדינה לא מתפקדת כראוי. השיקולים של אגף שוק ההון נראים לפעמים כנגועים באינטרסים, והחלטותיהם לא נעשות על בסיס שיקול-דעת מקצועי".
ח"כ אראל מרגלית (העבודה) הוסיף כי "האשראי במשק הישראלי לא מתחלק באופן הוגן בין העסקים הגדולים והקטנים, ויש לטפל במצב ע"י מדיניות ממשלתית ובנקאית. יש להזרים אוויר לעסקים הקטנים בישראל - שם מועסקים כ-66% מאזרחי המדינה".
אתר הכנסת: www.knesset.gov.il
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





