גירושין חד מיניים >> האם הביולוגית רצתה להגר לצפון אמריקה, אך בת זוגה הוציאה לילדיהן צו עיכוב יציאה מהארץ

בנות הזוג החד מיניות התחתנו והביאו לעולם שני ילדים מתורם זרע אנונימי. לאחר שיחסיהן עלו על שרטון, החליטו השתיים להתגרש, והילדים הועברו למשמורתה של האם הביולוגית.

מצבה הכלכלי של האם הביולוגית, עולה חדשה מצפ' אמריקה, התדרדר, לאחר שהמזונות ששולמו לה על ידי בת זוגה לשעבר התמעטו, ולאחר שמגבלות השפה וקשיים בהשתלבות מקצועית בלמו את הקריירה שלה.
בצר לה החליטה האם הביולוגית לשוב למולדתה צפ' אמריקה וליטול עימה את הילדים, אך לכך התנגדה נחרצות בת זוגה לשעבר, ואף הוציאה לילדים צו עיכוב יציאה מהארץ.

עו"ד נאוה פרס, אשר ייצגה את האם הביולוגית, הצליחה לרקום הסכם פשרה, לפיו האם המאמצת תסיר את התנגדותה להגירת גרושתה והילדים לצפ' אמריקה, ובמקביל, תדאג משפחתה של האם הביולוגית להגירתה של האם המאמצת, להעסקתה ולהשתלבותה בצפ' אמריקה, כך שתוכל להמשיך להתראות עם ילדיה ולשמש להם אם פעילה.

ההסכם בין השתיים נחתם לפני כשנה, ולאחרונה היגרו השתיים עם ילדיהן לצפ' אמריקה.
"בתי המשפט כבר הכירו בעבר בכך שיש לתת להורה המשמורן זכות לקבוע את מהלך חייו, להמשיך בחייו ולפתוח בדרך חדשה, וזאת לצד זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם הילד", אומרת עו"ד פרס, שרקמה את ההסדר הייחודי.  

לדברי עו"ד נאוה פרס, המייצגת את האם הביולוגית, בנות הזוג הכירו בארץ במהלך שנות ה-90, כאשר האם הביולוגית עלתה לישראל מצפון אמריקה, כשנתיים קודם לכן. ההתאהבות בין השתיים הייתה מיידית, ובמהרה הן עברו להתגורר יחד ולנהל משק בית משותף.

לאחר כשנתיים של חיים משותפים, החליטו השתיים על צעד נוסף למיסוד הקשר ביניהן, וערכו טקס נישואים פומבי. כשנתיים נוספות לאחר מכן, הן רכשו דירה יחדיו, והחלו לבדוק אפשרויות של הבאת ילד משותף לעולם.
לאחר התלבטויות רבות, החלה האם הביולוגית בטיפולי פוריות מתרומת זרע של תורם אנונימי, עד אשר התברר כי הרתה, ובבטנה גדלים תאומים.

לדברי עו"ד פרס, לאחר הלידה, הוסיפו השתיים לחיות כבנות הזוג כשלוש וחצי שנים נוספות, במהלכן היחסים ביניהן התדרדרו, הפערים ביניהן העמיקו, ונוצר ביניהן מתח רב ואווירה טעונה. כל אלה הובילו בסופו של דבר לפרידה, אשר עוררה את השאלה מה יעלה בגורל הילדים, וכיצד יישמר הקשר בינם לבין האם הלא ביולוגית.

קשיי שפה וקושי במציאת עבודה
לדברי עו"ד נאוה פרס, המשמשת בין השאר כמגשרת מוסמכת, הפרידה היתה הליך קשה וכואב עבור האם הביולוגית, אותה היא מייצגת. "זו אישה שעלתה לישראל ממניעים של ציונות ואהבת הארץ, ועם תקוות גדולות להתערות בחברה הישראלית", מסבירה עו"ד פרס. "במקום זאת, בנוסף לקשיי השפה, להבדלי המנטליות ולקושי למצוא עבודה בתחום עיסוקה, היא זכתה במהלך השנים ליחס שתלטני ונוקשה מצד בת זוגה, ולהעדר קבלה ותמיכה מצד בני משפחתה של בת הזוג".

לדברי עו"ד פרס, כל אלה הובילו לבדידות ולקושי גדול בחייה. יחד עם זאת, מההליכים המשפטיים עולה, כי האישה המשיכה לעשות ככל האפשר על מנת לסייע בשמירת הקשר בין בת זוגה לשעבר לבין הילדים.
"בין היתר חתמה האם הביולוגית עם בת הזוג לשעבר על הסכם הסדרי ראיה שוויוניים, ואפשרה לה לקבל מעמד של אפוטרופסית ושל אם מאמצת עבור הילדים", מפרטת עו"ד פרס.

"האם המאמצת נהגה לסכסך בין הילדים לבין אמם הביולוגית"
לדברי עו"ד פרס, האם המאמצת גילתה יותר ויותר סימנים של העדר מסוגלות הורית. "נראה היה כי כל עניינה בילדים לא התמקד דווקא בטובתם האישית, אלא יותר באפשרות שלה לשלוט דרכם באם הביולוגית", אומרת עו"ד פרס.

כך למשל, לדבריה, בת הזוג לשעבר עמדה על כך שהילדים ישהו אצלה מחצית מהשבוע, גם כאשר לא שהתה עימם בעצמה - אלא השאירה אותם תחת השגחתן של חברותיה המזדמנות.

לדברי עו"ד פרס, בת הזוג לשעבר אפשרה לילדים לישון במיטתה, אותה חלקה עם בת זוג חדשה, ולא הקפידה על חובות חינוכיות כלשהן, כגון הבאתם בזמן ללימודים. לדבריה, האם המאמצת נהגה לערב את הילדים בפרטי הסכסוך עם אמם הביולוגית, להסית אותם נגד הסב והסבתא, הוריה של האם הביולוגית - אותם הכירו הילדים, ואהבו עד מאד מביקוריהם הקודמים בארץ. עו"ד פרס מציינת, כי האם המאמצת נקטה בהתנהגויות פסולות נוספות, שמטרתן הייתה גם היא - לסכסך בין הילדים לבין אמם הביולוגית.

המזונות הופסקו - נטל גידול הילדים נותר
לדברי עו"ד פרס, האם המאמצת השתתפה בהוצאות גידול הילדים באופן חלקי בלבד, עד אשר הפסיקה בכך לחלוטין: בתחילה, מספרת עו"ד פרס, שילמה האם המאמצת מזונות אשר הופחתו בהסכמה לסכום של 3,500 שקלים בחודש.

אלא שלדברי עו"ד פרס, גם תשלום זה הופסק כשנתיים לאחר הפרידה. לדבריה, האם המאמצת עזבה את עבודתה והציגה עצמה כמובטלת וחסרת כל, ומאז נטל גידול הילדים כולו נותר על האם הביולוגית בלבד.

ההגירה נתקלה בווטו
לדברי עו"ד נאוה פרס, על רקע מצוקתה החברתית והכלכלית, החליטה האם הביולוגית לשקם את חייה, ולחזור אל  מחוזות ילדותה בצפון אמריקה, שם חיכתה לה משפחה תומכת ואמידה.
לדבריה, מדובר היה בהחלטה בעלת חשיבות מכרעת עבור הילדים, החשים בסבל של אמם ועשויים רק להרוויח משיפור במצבה הנפשי והכלכלי. "אלא ששאיפות אלה נתקלו בשלב זה בהתנגדות קשה מצד בת הזוג לשעבר, אשר נהנתה ממעמד של אפוטרופסית ואם מאמצת עבור הילדים", אומרת עו"ד פרס.

"חתירה להישגים כלכליים במסווה של טובת הילד"
בנות הזוג החלו לנהל ביניהן משא ומתן בנוגע להגירת האם הביולוגית והילדים. לדברי עו"ד פרס, במהלך המשא ומתן, חתרה האם המאמצת בעיקר להישגים כלכליים, והעלתה את דרגת דרישותיה ואת לחציה עוד ועוד - ככל שהאם הביולוגית נענתה להם. לדבריה, כחלק ממסגרת הלחצים הללו, הגישה האם המאמצת תביעה למשמורת משותפת על הילדים, וכן בקשה לצו איסור יציאה מהארץ של האם הביולוגית ושל הילדים.

בתגובה לכך, הגישה עו"ד פרס בשם האם הביולוגית, תביעה למשמורת ולהגירה, במסגרתה פרסה באופן מפורט ומסודר את כל האמצעים שבכוונתה של האם הביולוגית לספק לילדים, מבחינת מגורים, חברה, חינוך וכלכלה באזור המגורים העתידי בצפ' אמריקה.

בתום הליך ממושך ומורכב: הושגה פשרה שאושרה בבית המשפט
לדברי עו"ד פרס, בתי המשפט כבר הכירו בעבר בכך, שיש לתת להורה המשמורן זכות לקבוע את מהלך חייו, להמשיך בחייו ולפתוח בדרך חדשה, וזאת לצד זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם הילד. "במקרה האמור, משהסתיים הקשר הזוגי של האם הביולוגית עם בת זוגה, הסתיימה למעשה הזיקה של האם הביולוגית לישראל, וקמה לה הזכות לשוב למסלול חייה הקודם" אומרת עו"ד פרס. לדבריה, משמעות התנגדות האם המאמצת לחזרתה של בת זוגה לשעבר למקום הולדתה, הופכת אותה למעשה לאסירה בישראל, וגוזרת עליה ועל הילדים מצוקה כבדה מנשוא.

לדברי עו"ד פרס, תוך כדי נקיטת ההליכים החריפים על ידי השתיים, הבינה בסופו של דבר גם האם המאמצת, כי לא תוכל לשלול לאורך זמן את הגירתה של גרושתה עם הילדים. בנסיבות אלה, חתמה האם המאמצת בסופו של דבר על הסדר המאפשר את ההגירה.

מנגד, עמד לנגד עיני שני הצדדים הרצון שלא לקטוע את הקשר בין האם המאמצת לבין הילדים, ועל כן, הושג לבסוף הסדר לפיו תהגר האם המאמצת לצפון אמריקה, ותמשיך להתראות עם ילדיה, בהסדרי ראיה דומים לאלה שהתקיימו בארץ.

לדברי עו"ד פרס, הוסכם כי משפחתה של האם הביולוגית תסייע בהתאקלמותה הכלכלית של האם המאמצת בחו"ל, ותדאג להעסקתה במשכורת קבועה וטובה. פשרה ייחודית זו, אשר התקבלה, כאמור, לאחר הליכים ממושכים ומורכבים, אושרה בסופו של דבר על ידי בית המשפט, וקיבלה תוקף של פסק דין.

עו"ד נאוה פרס https://www.pereslaw.co.il   מומחית בדיני משפחה, גירושין, הגירה, אימוץ צוואות וירושות.







הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.