עידו אסייג
16/12/2013
תקציר עיקרי הדברים מהמושבים וההרצאות שהתקיימו היום במסגרת כנס תאגידים השנתי של רשות ניירות ערך.
בין היתר, עו"ד ליאור צוברי, אחראי תחום תשקיפים הציג ממצאים בולטים מניתוח הנתונים שפרסמו חברות במסגרת שאלון הממשל התאגידי לשנת 2012. הממצאים מבוססים על נתונים שנאספו מ- 465 חברות שענו על השאלון.
מהנתונים עולה כי ב-99 חברות נמצאו דירקטורים מכהנים אשר בפעול הינם כפופים למנכ"ל התאגיד. עוד עולה מהנתונים כי ב-92 חברות ציבוריות לפחות דירקטור אחד נעדר ממחצית ישיבות הדירקטוריון באותה שנה. ב-24 חברות נעדרו שני דירקטורים או יותר ממחצית הישיבות. צוברי ציין כי מקרה חריג היה בחברה מסוימת בה אביו של בעל השליטה לא נכח כלל בישיבות הדירקטוריון. באסיפה השנתית שלאחר פרסום השאלון המשך כהונתו כבר לא הובאה להצבעה.
נתונים נוספים שסיפק צוברי מתוך השאלון הצביעו על כך שב-320 חברות בעל השליטה או קרובו מועסקים בחברה. כמו כן ב-122 חברות יש לבעל השליטה עסקים נוספים בתחום פעילותו של התאגיד.
פיתוח שוק ההון מזווית תאגידית
מימון מו"פ, עסקים קטנים ופרויקטים לבנייה
עו"ד שריה אורגד – ראש מערך רגולציה וייעוץ משפטי במחלקת תאגידים
עו"ד אורגד אמר כי רשות ניירות ערך מקדמת הקמת צוות בינ-משרדי שיבחן יצירת קרן נסחרת אשר מטרתה ליצור מימון זול ויעיל לעסקים קטנים ובינוניים. הצוות יבחן, בין היתר, את יצירת הקרן על בסיס שילוב של שני מודלים המקובלים בארצות הברית לעניין זה (Business Development Company - המפוקח על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית ומשמש ככלי לגיוס כספים מן הציבור לשם מימון עסקים קטנים; Small Business Investment Company - המפוקח על ידי הסוכנות לעסקים קטנים בארצות הברית ומהווה כלי למתן תמריצי מדינה לשם מימון עסקים קטנים.)
עוד התייחס בדבריו למימון פרויקטים למגורים ואמר כי הרשות בוחנת דרכים להפיכת הבורסה לאלטרנטיבה יעילה ונוחה למערכת הבנקאית למימון פרויקטים למגורים (כולל פרוייקטי תמ"א 38 בהיקפים גדולים יחסית). בנוסף, הרשות בוחנת מתן אפשרות להנפיק אגרות חוב נון-ריקורס ולהקל על דרישות הגילוי והממשל התאגידי של חברות שינפיקו אגרות חוב פרויקטליות.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8194.pdf
מימון מוניציפאלי ומימון תשתיות (PPP)
עו"ד מאיר לוין – סגן מנהל מחלקת תאגידים
עו"ד לוין אמר בפתח דבריו כי רשות ניירות ערך שמה לה למטרה לקדם את האפשרות של הנפקת איגרות חוב מוניציפליות על ידי השלטון המקומי בישראל בבורסה בתל-אביב.
לדבריו, כיום, העמדת מקורות האשראי לשלטון המקומי נעשית כמעט באופן בלעדי על ידי המערכת הבנקאית. הנפקת האג"ח מוניציפלי, תגביר את רמת התחרותיות במתן האשראי לרשויות, ותעניק לרשויות יכולת התמקחות טובה יותר בגיוס אשראים ארוכי טווח. הגופים המוסדיים ירוויחו לקוחות אשראי חדשים, בעלי פרופיל סיכון נמוך, ותיאבון לאשראי ארוך טווח שמתאים למבנה הנכסים שלהם. הציבור כולו ירוויח אפיק השקעה חדש שיגדיל את מגוון הבחירה בתיק ההשקעות שלו. בסופו של דבר, התושבים בערים וביישובים ירוויחו רשויות שמנוהלות ביתר עצמאות, ביתר אחריות, ביתר יעילות וביתר שקיפות.
עוד הוסיף כי הרשות פועלת לקידום המהלך בשיתוף פעולה ובתיאום עם הגופים הממשלתיים הרלוונטיים, ובהם משרדי הפנים, האוצר והמשפטים.
בהמשך התייחס לוין למימון תשתיות וציין כי רשות ניירות ערך מבקשת לרתום את שוק ההון כדי להצמיח אפיק מימון חוץ בנקאי למימון של הפרוייקטים התשתיתיים הלאומיים של ישראל, שמוקמים בשיתוף עם המגזר הפרטי. במסגרת זאת, היא פועלת ליצירת התשתית המתאימה להקמה של קרנות נסחרות ייעודיות להשקעה בתשתיות. הקרנות הללו, ייצרו מקור מימון נוסף לפרויקטים, וייפתחו בפני ציבור המשקיעים אפיק חדש בבורסה בתל-אביב להשקעה בהון ובחוב של פרויקטים אלה. בשל סחירות הקרן, תיפתחנה אפשרויות חדשות גם למשקיעים זרים להשקיע בשוק פרויקטי התשתית בישראל.
המטרה שהיא שקרן כזו תהפוך לשחקן מפתח במימון הפרויקטים, ותוביל להוזלת עלויות המימון וההון של הפרויקטים, וכפועל יוצא גם להוזלת עלות הקמת הפרויקטים עבור המדינה.
גם מיזם זה, על ההיבטים המיסויים שבו ותמריצים ממשלתיים נוספים שאולי נדרשים, נבחן מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, על מנת להציג מתווה ישים, עם היתכנות כלכלית גבוהה להצלחה.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8195.pdf
מוצרים פיננסיים (ניירות ערך מסחריים, סטרקצ'רים, איגוח, Strips) רו"ח רון עמיחי – כלכלן ראשי, מחלקת תאגידים
רו"ח עמיחי אמר כי כחלק מהמהלך של פיתוח שוק ההון בוחן סגל הרשות את הדרכים בהן יהיה נכון להוסיף מספר מכשירים פיננסיים לשוק.
לדבריו, הכוונה הנה בין היתר לניירות ערך מסחריים, מכשירים מובנים, איגוח ו-STRIPS.
ניירות ערך מסחריים - אג"ח לז"ק (עד שנה) אשר מהווה למעשה חלק משוק הכסף ורכיב במימון הון חוזר של תאגידים.
מכשירים מובנים - מכשירים אשר תנאיהם זהים להזקה בשני מכשירים פיננסיים או יותר אשר אחד מהם הוא בדר"כ נגזר.
איגוח - הנפקת אג"ח אשר מקורות הפירעון היחידים שלו הם חוזי אשראי (כגון, משכנתאות, הלוואות לסטודנטים, ליסינג רכב וכד').
STRIP - פיצול אג"ח של ממשלת ישראל לסדרת אג"ח המשלמת רק את רכיב התלושים (coupons) ולסדרת אג"ח המשלמת רק את רכיב הקרן.
עמיחי הוסיף כי השיקולים המנחים את סגל הרשות במהלך הבחינה הנם מציאת האיזון בין הוספת המגוון המיוחל למשקיעים ולתאגידים לבין שמירת עניינו של המשקיע בעיקר הקמעונאי (retail) מחד הגדלת גיוון המוצרים הנסחרים והפתוחים למשקיע במקביל לפתיחת מקורות מימון לתאגידים לרבות מכשירים תומכי ניהול סיכונים; מאידך בחינה של הכלים הרגולטוריים המתאימים לכל מכשיר לרבות הכלי המסורתי - כלי הגילוי, אך גם כלים נוספים כגון דרישות הוניות ושיתוף היזמים בסיכונים ובסיכויים של המכשירים (skin in the game).
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8196.pdf
חשבונאות ודיווח כספי
מידע כספי סולו, מימון ונזילות
רו"ח ועו"ד עדי טל – ראש היחידה המקצועית החשבונאית וסגנית החשבונאי הראשי במחלקת תאגידים
רו"ח ועו"ד טל הציגה במסגרת המושב את המתווה החדש של הרשות לעניין גילוי אודות מצב פיננסי ונזילותי של תאגידים. במסגרת זו ציינה טל כי בכוונת הרשות לגבש מודל המורכב משלושה רכיבים השלובים זה בזה: גילוי אודות מידע כספי נפרד, פרק מימון ונזילות מעודכן ודוח הנהלה חדש הכולל ניתוח איכותי אודות המצב הפיננסי וגיבוש מודל גילוי ייעודי לחברות החזקה. טל ציינה כי בשלב זה מצוי סגל הרשות בתהליך של בחינת ההערות שקיבל לעניין ההצעה שפורסמה בספטמבר אודות מידע כספי נפרד, והוא צפוי לפרסם בתקופה הקרובה מתווה מעודכן למידע הכספי הנפרד שיידרש מתאגידים מדווחים ולפרק המימון והנזילות ודוח ההנהלה.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8198.pdf
שיפור הדיווח: דו"ח הנהלה
רו"ח אילן ציוני – אחראי ענף הנדל"ן וראש תחום "עסק חי", מחלקת תאגידים
לעניין דו"ח ההנהלה החדש ציין רו"ח ציוני כי המעבר לדוח הנהלה הינו מעבר לדוח עסקי שיוצג מנקודת מבט ההנהלה ברוח מודלים מקובלים בעולם מדובר בדוח שיכלול אך ורק את הסקירה עסקית של ביצועי התאגיד ולצידו התמקדות בהיבטים העסקיים והאסטרטגיים של החברה ופחות דיונים משפטיים פורמאליים בנוגע לקיום הוראות הרגולציה.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8199.pdf
שיפור נגישות המידע: דיווח מקדים לדוחות הכספיים וקיצור הדוחות
רו"ח שלומי וינר – עוזר בכיר לחשבונאי הראשי, מחלקת תאגידים
רו"ח וינר, התייחס לקידום האפשרות לפרסם דיווח מקדים של נתונים כספיים לפני פרסום הדוחות הכספיים המלאים. דיווח מקדים, שכולל דרישות סף מינימליות המוגדרות על ידי הרשות, ציין וינר, משפר את זמינות המידע למשקיעים, עשוי לשכלל את המסחר בניירות הערך, מקדם את הקשר הבלתי אמצעי בין החברות לבין המשקיעים ומאפשר לחברות ישראליות בעלות פרופיל בינלאומי לפעול בדומה למקובל בשוקי הון אחרים בעולם. כמו כן, הדגיש רו"ח וינר כי סגל הרשות מצפה מתאגידים להמשיך ולהשקיע תשומות בשיפור הגילוי המובא למשקיעים בדוחות הכספיים המלאים, לרבות שיפור המובנות, ניפוי מידע שאינו מהותי וצמצום כפילויות.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8200.pdf
היבטי אכיפה בחשבונאות וביקורת
רו"ח יפעת פלקון שניידר – סגנית ראש היחידה המקצועית החשבונאית, מחלקת תאגידים
רו"ח פלקון שניידר, התייחסה למספר היבטים באכיפה בחשבונאות וביקורת:
1. איבוד שליטה - בחינת קיומה של שליטה צריכה להיעשות בהתאם לכל העובדות והנסיבות הרלוונטיות. איבוד שליטה מהווה אירוע כלכלי משמעותי המשנה את מערכת היחסים עם חברה הבת. על כן, כאשר חברה מממשת חלק מהחזקותיה, עליה להרים נטל ולהראות שיש בדילול בהחזקה כדי להביא לשינוי משמעותי במערכת היחסים עם המוחזקת.
2. סוגיות רבות עולות באשר למשולש הנכסים מלאי-רכוש קבוע-נדלן להשקעה - בהקשר זה הציגה פלקון שניידר שתי דוגמאות להחלטות שהתקבלו:
• סיווג בתי דיור מוגן כנדל"ן להשקעה - השאלה שנבחנה היא מתי שירותים נוספים מהווים מרכיב משמעותי מההסדר ועל כן הנכס לא יכול להיות מסווג שנדלן להשקעה. בחנו מודל עסקי והיקפים כספיים.
• סיווג קרקע כנדל"ן להשקעה חלף מלאי - קרקע תסווג בהתאם לתוכניות החברה באשר לשימוש בה - כאשר קרקע מיועדת לפיתוח לפרויקט בניה למגורים, היא תסווג כמלאי גם בהיעדר וודאות לביצועו בטווח הקצר.
3. היבטי אכיפה מול רואי חשבון מבקרים - כחלק מהעבודה השוטפת של סגל המחלקה מתבצעות פניות אל רואי החשבון על מנת לבדוק את עבודות הביקורת והסקירה המבוצעות על ידם, זאת לאור חשיבותם כשומרי סף בשוק ההון ובהעדר גוף פיקוח אפקטיבי. כאן נעוצה גם חשיבות הקמת ה- PCAOB הישראלי. יפעת הדגישה כי על רואי החשבון להבטיח שהביקורת המבוצעת על ידם נעשית בהתאם לתקני הביקורת ושצוותי הביקורת אוספים את ראיות הביקורת הדרושות לשם ביסוס מסקנתם.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8201.pdf
גילוי, דיווח וממשל תאגידי
סדרת ההקלות הראשונה
עו"ד אמיר וסרמן, היועץ המשפטי, רשות ניירות ערך
עו"ד וסרמן ציין כי הרשות ביצעה תהליך ארוך ויסודי של בחינת הרגולציה במטרה לזהות הקלות שלא יפגעו בציבור המשקיעים. בשלב הנוכחי, סדרת ההקלות הראשונה נמצאת לקראת אישור הכנסת. הקידום המהיר של תכנית ההקלות מצביע על כך שתעדפנו אותה ברמה הגבוהה ביותר בין הפרויקטים הרבים של הרשות.
וסרמן הציג ניתנו דוגמאות להקלות הצפויות:
1. הפחתת סכומי העיצומים הכספיים (בניגוד לנטייה של רגולטורים בשנים האחרונות להגדיל את סכומי העיצומים הכספיים).
2. הארכת תקופת תשקיפי המדף ושינוי מתכונת עריכת הדוחות הכספיים בתשקיפי IPO. הקלות אלו צפויות לעודד גיוסים בשוק ההון ולהגדיל את התמריץ להיות חברות בורסאיות.
3. הקלות לחברות קטנות - בין היתר ביטול ה- iSOX (החובה לפרסם דיווח על הבקרה הפנימית של הדוחות הכספיים). הוסבר המנגנון לקביעה מי תיחשב חברה קטנה. כ- %70 מהחברות בבורסה יוגדרו כחברות קטנות.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8202.pdf
הקלות נוספות בדיווח השוטף
עו"ד אמיר הלמר – ראש מערך תאגידים ודיווח, מחלקת תאגידים
עו"ד הלמר התייחס להקלות נוספות שהרשות בוחנת בקשר עם הדיווח השוטף של החברות. בכלל זה ציין הלמר כי בכוונת הרשות להקל בנוגע למועד הגשת הדיווח המיידי ולהאריך את משך הזמן העומד לרשות החברות לצורך דיווח מיידי במספר שעות מקום שהמידע התגלה להן בשעות הערב של יום המסחר הקודם. הקלה זו תאפשר לחברות להיערך טוב יותר לדווח באופן איכותי על אירועים שכאלה. עוד הוא הוסיף כי הרשות בוחנת מתן הקלה בקשר עם חובת הדיווח המיידי על עניינים מהותיים כך שחברה ציבורית תוכל לעכב דיווח על שלב המשא ומתן לחתימה על עסקה מהותית ללא כל תנאי וזאת כל עוד לא פורסם לגביו מידע ברבים.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8207.pdf
סוגיות בממשל תאגידי
ד"ר עו"ד איל גבע – אחראי ממשל תאגידי, מחלקת תאגידים
ד"ר גבע הציג את האתגרים העומדים בפני הרשות ביחס לפיתוח עקרונות הממשל התאגידי בחברות הציבוריות. גבע הסביר כי יש לחשוב כיצד ניתן להתאים את כללי הממשל התאגידי למציאות הרב גונית של החברות בבורסה בישראל ולייצר גמישות ברגולציה אשר תותאם לאופי החברה, גודלה, לשאלה אם יש בה או אין בעל שליטה. גבע התייחס גם לתיקון 20 בחוק החברות ולטיפול הרשות בדוחות זימון אסיפות לאישור מדיניות תגמול וזאת נוכח תאריך היעד הקרב (ינואר) לאישור מדיניות תגמול בחברות הציבוריות. בפועל, ציין ד"ר גבע כי תיקון 20 צריך שיבחן לאורך זמן וכי התקווה היא כי החברות ישכילו לאמץ מודלים אשר קושרים את תמריצי נושאי המשרה בחברה לתוצאות העסקיות שלה בטווח הרחוק.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8205.pdf
דו"ח ממשל תאגידי
עו"ד ליאור צוברי – אחראי תחום תשקיפים, מחלקת תאגידים
במסגרת המושב הציג עו"ד צוברי ממצאים בולטים מניתוח הנתונים שפרסמו חברות במסגרת שאלון הממשל התאגידי לשנת 2012. הממצאים מבוססים על נתונים שנאספו מ- 465 חברות שענו על השאלון.
מהנתונים עולה כי ב-99 חברות נמצאו דירקטורים מכהנים אשר בפעול הינם כפופים למנכ"ל התאגיד. עוד עולה מהנתונים כי ב-92 חברות ציבוריות לפחות דירקטור אחד נעדר ממחצית ישיבות הדירקטוריון באותה שנה. ב-24 חברות נעדרו שני דירקטורים או יותר ממחצית הישיבות. צוברי ציין כי מקרה חריג היה בחברה מסוימת בה אביו של בעל השליטה לא נכח כלל בישיבות הדירקטוריון. באסיפה השנתית שלאחר פרסום השאלון המשך כהונתו כבר לא הובאה להצבעה.
נתונים נוספים שסיפק צוברי מתוך השאלון הצביעו על כך שב-320 חברות בעל השליטה או קרובו מועסקים בחברה. כמו כן ב-122 חברות יש לבעל השליטה עסקים נוספים בתחום פעילותו של התאגיד.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8208.pdf
סוגיות בעסקאות בעלי שליטה
עו"ד ורד סולומון – אחראית פניות מקדמיות ואחראית תחום עסקאות בעלי שליטה, מחלקת תאגידים.
להלן קישורית למצגת: https://www.isa.gov.il/Download/IsaFile_8206.pdf
עו"ד אמיר וסרמן, יועמ"ש רשות ניירות ערך
סדרת ההקלות הראשונה
בשנה שעברה הצגנו בכנס את תכנית ההקלות. הסברנו את הסיבות לביצוע בחינה ביקורתית של הרגולציה במטרה להקל:
1. בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף הרגולציה בשוק ההון, בדומה אגב לרגולציה ברחבי העולם.
2. לצד חשיבות הרגולציה, צריך להכיר בכך שהיא חייבת להיות גם מידתית. יש כמה סכנות ברגולציה עודפת: עלויות כספיות; תשומות זמן משמעותיות; הסטת הפוקוס מיישום הדרישות החשובות ועיסוק בטפל; ובמקרי קיצון – יציאת גורמים מהשוק או הימנעות מכניסה אליו וירידה ברמת התחרות ובאטרקטיביות של השוק. רגולציה עודפת עלולה גם לפגוע ישירות במשקיעים, למשל אם היא מקשה עליהם לעשות שימוש בדיווחים.
לפני פרסום התכנית ביצענו תהליך ארוך ויסודי של בחינת הרגולציה במטרה לזהות הקלות אפשריות שלא יפגעו בציבור המשקיעים. עשינו זאת באמצעות בדיקה עצמית של דרישות הדין, לעתים תוך בחינה ותיקוף של סעיף אחר סעיף בהוראות הקיימות, וגם באמצעות עשרות מפגשים עם גורמים שונים בשוק, ובהם נציגי משקיעים, אנליסטים, חברות, רואי חשבון ועורכי הדין המלווים אותן.
התוצר היה תכנית מפורטת של הקלות שפורסמה להערות הציבור בחודש ספטמבר שעבר. לאחר קבלת הערות הציבור למתווה כולו, התחלנו ביישום וכעת סדרת ההקלות הראשונה נמצאת לקראת אישור הכנסת. על מנת ליישם את רוב ההקלות נדרשים תיקוני חקיקה, וכפי שאתם ודאי יודעים, הליכי החקיקה יכולים להימשך לעתים שנים ארוכות. הקידום המהיר של תכנית ההקלות מצביע על כך שתעדפנו אותה ברמה הגבוהה ביותר בין הפרויקטים הרבים של הרשות.
כאשר אני מדבר על סדרת ההקלות הראשונה הכוונה היא לכ- 30 הקלות בתחומי הפעילות השונים של הרשות. השאיפה היא שכולן יאושרו בזמן הקרוב בכנסת, כדי שיהיו רלבנטיות כבר ביחס לדוחות הכספיים השנתיים.
מטרת תכנית ההקלות היתה לזהות מצד אחד הקלות משמעותיות לגורמים המפוקחים, ומצד שני להבטיח שלא תיפגע ההגנה לציבור המשקיעים. המטרה הזו יכולה להישמע כמו אוקסימורון, אבל אנסה להסביר באמצעות שלוש דוגמאות מסדרת ההקלות הראשונה כיצד היא אפשרית:
1.עיצומים כספיים
הליך העיצומים הכספיים מיועד להפרות פשוטות להוכחה, שנעשו ללא כוונה פלילית. מדובר בהליך פשוט וקצר, שכולל הודעה למפר על הכוונה להטיל עיצום כספי, זכות שימוע בכתב, החלטה על הטלת העיצום וזכות ערעור לבית המשפט. ההליך משמש לטיפול בהפרות כמו איחורים בהגשת דוחות כספיים, אי מינוי דירקטורים חיצוניים במשך תקופה ממושכת, וכו'. ההנחה היא שלבעלי המניות אין תמריץ ויכולת לאכוף הפרות כאלו ולכן יש חשיבות באכיפה מצד הרשות.
סכומי העיצומים שהרשות רשאית להטיל נקבעים על פי מדרגות הקבועות בחוק, אשר נגזרות מההון העצמי של התאגיד המפר.
הרשות רשאית להפחית את סכומי העיצום הקבועים בחוק, אבל רק בנסיבות ובשיעורים שקבועים בתקנות. סכומי העיצומים כיום גבוהים יחסית, ולעתים אינם מותאמים לאופי ההפרות. שיקול הדעת להפחית את העיצומים מוגבל ביותר, והחוק מורה על הגדלת סכום העיצום ככל שההפרה נמשכה זמן רב יותר, ללא תקרה.
ההקלות בעיצומים הכספיים חשובות בראייתי כיוון שהן משקפות נכונות של הרגולטור להגביל ביוזמתו את כוחו, בניגוד אולי ליצר הבסיסי של כל רגולטור להעצים את כוחו. אנחנו רואים בשנים האחרונות גידול בסכומי העיצומים שהמדינה רשאית להטיל. לדוגמא, עיצומים של עד 24 מיליון שקלים ברשות ההגבלים העסקיים או עיצומים בהיקפים של מיליוני שקלים במשרד התקשורת. במובן מסוים הלכנו כאן נגד הזרם כיוון שהרגשנו שההליך כעת יכול להיות בעייתי.
ההצעות העיקריות בתיקון:
- שינוי מנגנון חישוב הסכומים כך שבמקום סכומי עיצום על פי מדרגות קבועות יהיה מנגנון רציף שיביא בחשבון באופן נכון יותר את גודל התאגיד המפר.
- הרחבת שיקולי ההפחתה הקבועים בתקנות ושיעורי ההפחתה בהם ניתן לנקוט.
- קביעת תקרה לעיצום שיוטל בגין הפרה נמשכת.
התוצאה המצטברת תהיה הפחתת גובה העיצומים ויותר מידתיות באכיפה. יש כאן למעשה שינוי תפישה, כיוון שבשנת 2011 הוגדלו סכומי העיצומים הכספיים במסגרת חוק האכיפה המנהלית: הרעיון בזמנו היה שתאגיד גדול לא "יקח ברצינות" עיצום קטן. לדעתי זו היתה תפישה לא נכונה – הרי גם כשמדובר בתאגיד גדול, העיצום ממילא לא נועד להשפיע על מצבו העסקי. אפשר לראות שסנקציית העיצומים הכספיים משפיעה גם בסכומים נמוכים יותר. ראשית, מעבר לכסף ישנה גם הפגיעה במוניטין של התאגיד. ושנית, בתאגיד עצמו ישנם אנשים שיכלו למנוע את ההפרה והם נושאים באחריות לגביה למרות שהעיצום אינו מוטל עליהם אישית. לדוגמא, מזכיר החברה שהיה יכול לשים לב שכהונתו של דירקטור חיצוני פקעה לפני שנה. או מנהל הכספים, שהיה יכול לדאוג לכך שהדוחות הכספיים לא יוגשו באיחור של יומיים. נושאי משרה כאלו מבינים כי בקלות ניתן היה למנוע את ההפרה, ולהימנע מהסנקציה הכספית. לכן בהפרות מסוג זה לא נדרשים קנסות של מיליונים כדי להעניש וליצור הרתעה.
2. הקלות בתשקיפים
ההקלה המשמעותית ביותר לגבי תשקיפים היא הארכת תקופת תשקיף המדף משנתיים לשלוש שנים. כיום חלק ניכר מהגיוסים נעשה באמצעות תשקיפי מדף, ולכן זו הקלה משמעותית מאוד בהיבטים של עלויות ותשומות זמן. היא צפויה להקל על תאגידים הנסחרים בבורסה לגייס כספים מהציבור ולהגדיל את התמריץ להיות חברה בורסאית. בארה"ב, אגב, ההקלה הזו חלה רק על תאגידים גדולים במיוחד, ואילו אצלנו היא תחול על כלל התאגידים. ההקלה משקפת ציפייה שלנו שהתאגידים הנסחרים, שמורגלים בדרישות הדיווח, ישאו באחריות לוודא כי כל הגילוי הנדרש ניתן על ידם לפני הנפקה.
חברה שתבקש להאריך את תקופת תשקיף המדף לשלוש שנים תידרש להגיש הצהרה לרשות על היעדר הפרות דיווח, בדומה להצהרה המוגשת כיום לפני קבלת ההיתר לתשקיף. בהתקיים התנאי הזה ההיתר יוארך אוטומטית בשנה נוספת. הכוונה היא להחיל את ההקלה גם על תשקיפי מדף קיימים, כלומר כאלו שפורסמו עוד לפני שהתיקון יכנס לתוקף.
הקלה נוספת שתהיה רלבנטית דוקא לתאגידים שמבקשים לבצע IPO, נוגעת לאופן עריכת הדוחות הכספיים בתשקיף. כיום, חברה שמבצעת הנפקה ראשונה לציבור נדרשת לכלול בתשקיף דוחות כספיים רבעוניים כשהם ערוכים במתכונת של דוחות שנתיים ולא במתכונת של דוחות רבעוניים. מתכונת הגילוי בדוחות השנתיים ארוכה יותר באופן משמעותי, כיוון שהיא כוללת ביאורים מפורטים לדוחות. הדרישה זו משיתה נטל גדול על תאגידים שמבקשים להנפיק ניירות ערך לראשונה, גורמת להטיה של חברות להנפיק בתחילת השנה, וכרוכה בעלויות במקרה בו ההנפקה מתעכבת ועוברת רבעון. ההצעה היא לבטל את הדרישה לדוחות כספיים רבעוניים ערוכים במתכונת שנתית במסגרת IPO.
יש הקלות נוספות הנוגעות לתשקיפים שלא אדון בהן כאן, כגון היכולת להפנות מתשקיף לדוח כספי שוטף ללא חתימה מחדש על הדוח הכספי. גם הן יקלו על גיוסים בבורסה.
3.הקלות לחברות קטנות
הנושא של הקלות לחברות קטנות מעורר הרבה שאלות במישור המהותי ובמישור הטכני: האם יש הצדקה להבחין בין חברות גדולות וקטנות? מה הקריטריונים להבחין ביניהן? באילו היבטים, אם בכלל, יש מקום להקל עם חברות קטנות? והאם צריך לתייג את החברות הקטנות (למשל, בדרך של רשימת מסחר נפרדת)?
לא אדון כעת בשאלות המהותיות, אלא בתיקונים המוצעים עצמם. גם ההקלות בהקשר הזה מתוכננות כבר לדוחות השנתיים הקרובים:
מיהו תאגיד קטן?
יש הרבה פרמטרים אפשריים להבחין בין תאגידים קטנים ורגילים. רצוי לבחור בפרמטרים שמעניקים אינדיקציה טובה לגבי מורכבות הפעילות והיכולות הכספיות של החברה; שהינם ברורים ופשוטים; שמטפלים בכל סוגי התאגידים; ושאינם תנודתיים מדי.
אלו הפרמטרים שבחרנו לתאגיד קטן:
עבור תאגיד שהנפיק מניות או יחידות השתתפות – שווי מניות בבורסה נמוך מ- 300 מיליון שקלים, והתאגיד לא נמנה על מדדי ת"א-100 או יתר-50. כלומר, החברות במדדים העיקריים ייחשבו בהגדרה חברות גדולות.
עבור תאגיד שהנפיק אגרות חוב – המבחן הוא ערך נקוב של האג"ח במחזור שהנו נמוך מ- 200 מיליון.
כמובן שבתאגיד שהנפיק גם מניות וגם אגרות חוב, שני התנאים צריכים להתקיים.
עבור תאגיד אחר (למשל, תאגיד לקראת הנפקה ראשונה או תאגיד שאינו נסחר) – הפרמטרים האלו אינם רלבנטיים, ולכן נבחר מבחן של הון עצמי (בניכוי חלק המיעוט) שהנו נמוך מ- 300 מיליון.
המועד הקובע לחישוב יהיה ה- 1 בינואר בכל שנת דיווח, וחישוב שווי השוק ייעשה על בסיס ממוצע של 60 הימים האחרונים.
כדי למנוע מעברים תכופים בסיווג אחרי הסיווג הראשוני, תאגיד רגיל יהפוך לתאגיד קטן רק אם בשני מועדים קובעים רצופים היה שווי מניותיו נמוך מ- 300 מיליון שקלים או שבמועד הקובע המאוחר ירד השווי מתחת ל- 250 מיליון. בדומה, תאגיד קטן יהפוך לתאגיד רגיל רק אם בשני מועדים קובעים רצופים היה שווי מניותיו גדול מ- 300 מיליון, או שבמועד הקובע המאוחר עלה השווי על 350 מיליון. כלומר, בחברות שהנפיקו מניות לא מספיקה חצייה של הסף במועד אחד בלבד כדי לשנות סיווג, אלא אם כן השווי היה שונה משמעותית מהסף שנקבע. בחברות אג"ח, לעומת זאת, נתבסס על ערך נקוב במועד האחרון בלבד.
כאשר תאגיד קטן יעבור לקטגוריה של תאגיד רגיל, תקופת ההיערכות שלו תהיה עד הדוחות השנתיים הבאים (כלומר, למעלה משנה). מנגד, מעבר של תאגיד גדול לקטגוריה של תאגיד קטן יוכל להיות מיידי.
חישוב על פי הפרמטרים האלו מביא לכך שקרוב ל- 70% מהחברות בבורסה יוגדרו כחברות קטנות. שווי השוק שלהן, לעומת זאת, יהיה פחות מ- 10% משווי השוק הכולל של החברות הנסחרות.
גילוי ותיוג של תאגידים קטנים:
החברות הקטנות לא יסחרו ברשימה נפרדת, אולם אם יחליטו לאמץ הקלות ידרשו למסור על כך גילוי. החשש היה כי רשימה נפרדת תהיה כרוכה בסרבול טכני ותרתיע מהשקעה בחברות הקטנות, ולא נמצא מקום לרשימה כזו כאשר מדובר בהקלות נקודתיות ומדודות. מכל מקום הבחירה בהקלות היא וולונטרית: תאגיד קטן יהיה רשאי להחליט שהוא מיישם את ההוראות המחמירות יותר, כולן או חלקן, ולמסור גילוי בהתאם.
ההקלות לתאגידים קטנים:
א. iSOX - ביטול החובה לפרסם דוח על הבקרה הפנימית ודוח רואה החשבון המבקר על הבקרה הפנימית, כך שחברות קטנות יחויבו לצרף רק הצהרת מנהלים מצומצמת על היעדר תרמיות.
ב. צירוף הערכות שווי – העלאת סף המהותיות לגבי צירוף הערכות שווי ל- 20%;
ג. דוח גלאי – פטור מיישום התוספת השניה לתקנות בדבר חשיפה לסיכוני שוק ודרכי ניהולם, בתנאי שלחברה הקטנה אין פעילות פיננסית מהותית. אגב, אנחנו בוחנים כיום אפשרות להרחיב את הפטור גם לחברות נוספות.
ד. צירוף דוחות של חברות כלולות מהותיות – העלאת סף הצירוף בדוחות רבעוניים ל- 40% (סף הצירוף בדוח התקופתי ישאר 20%).
עד כאן דוגמאות מסדרת ההקלות הראשונה. את סדרת ההקלות השניה אנחנו מתכוונים לקדם ולהביא לאישור הכנסת בשנת 2014, אבל זה כבר הנושא של ההרצאה הבאה.
תודה רבה.
להרצאה הבאה אני מזמין את עו"ד אמיר הלמר, ראש מערך תאגידים ודיווח במחלקת תאגידים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
