תשקיעו כמה רגעים למחשבה. זה מעניק תשואה טובה.
Invest a few moments in thinking. It will pay good interest
לאחרונה, קראתי מחקר של חברת המחקר הבינלאומית "RUSSELL" ששאל את השאלה – מה עושים מתכננים פיננסים ברחבי העולם? למה הם מצליחים ואיך הם מביאים ערך ללקוחות שלהם?
תוצאות המחקר לא מפתיעים, 73% מהמתכננים הפיננסים בעולם מיישמים את מתודת העבודה שלהם סביב הנושא של תכנון הפרישה.
ללקוחות ברחבי העולם חיים יותר ארוכים בהרבה מאשר קודמיהם והם אחראים באופן בלעדי לגורל שלהם ושואלים יותר ויותר איך אני יכול לחיות את החיים שלי בכבוד? הם כבר לא שואלים את השאלה "כמה פנסיה תהיה לי? אלא שואלים איך אני מייצר לעצמי תזרים מזומנים שיספיק לי לחיות את החיים שמגיעים לי ולמשפחתי ואוכל לקיים את עצמי בשנות הזהב ברמת חיים שאני רגיל אליה ולהגשים את מטרות החיים שלי?
תכנון פרישה ראוי
תכנון פרישה ראוי חייב לקחת בחשבון כמה דברים שהם לגמרי ברורים:
- ההכנסות של המשפחה או תזרים ההכנסות שאיתם המשפחה מקיימת את עצמה חייבים להיות מותאמים לאינפלציה. אם לא לוקחים בחשבון אינפלציה, ההכנסות של המשפחה עלולים להישחק בעשרות אחוזים כל עשור.
- ההכנסות של המשפחה או תזרים ההכנסות שאיתם המשפחה מקיימת את עצמה חייבים להחזיק מעמד יותר מאשר המשפחה שהם מקיימים.
- מקור ההון שמקיים את המשפחה צריך להיות נגיש, נזיל וגמיש.
- ההכנסות של המשפחה או תזרים ההכנסות שאיתם המשפחה מקיימת את עצמה חייבים להיות מתוכננים באופן אופטימאלי במטרה לצמצם עד כמה שניתן חובת מיסוי.
- מקור ההון שמקיים את המשפחה חייב להיות מוגן.
- חלק מההון ניתן להעביר לדור הבא.
שאלת תזרים המזומנים
כל איש מקצוע בעולם הפנסיוני – פיננסי ורוב אזרחי המדינה מכירים היטב את האלטרנטיבות שבאמצעותן ניתן לקיים משפחה לאחר פרישה להלן:
קצבה של חברת ביטוח – ניתן להמיר חסכונות נזילים לזרם הכנסות באמצעות הבטחה של חברת ביטוח. זו בהחלט אלטרנטיבה שחייבים לקחת בחשבון אך חייבים להיות ערים לעובדות להלן:
כאשר ממירים הון לקצבה של חברת ביטוח הפעולה היא סופית ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה – ההמרה לקצבה בחברת ביטוח משמעותה החלפת הון בזרם הכנסות שמובטח כנגד מאזנה של חברת הביטוח, מהרגע שהאזרח מקבל החלטה להמיר את הכנסות לקצבה הוא מפסיק להיות בעלים של למשל מיליון ש"ח ומתחיל להיות בעלים של זרם הכנסות מובטח לכל החיים.
כאשר ממירים הון לקצבה של חברת ביטוח מחליפים סיכון של אריכות ימים בסיכון פיננסי – כפי שאמרתי קודם זרם ההכנסות מובטח ע"י המאזן של חברת הביטוח, מאזן זה כפוף לביקורת של הרגולטור אך היו דברים מעולם.
איך מחשבים את גובה הקצבה של חברת ביטוח ביחס להון המושקע? – יש שני פקטורים משמעותיים לחברת הביטוח כאשר מחשבים את גובה הקצבה שניתן להבטיח ללקוחות, טווח הזמן שצריך לשלם את הקצבה בממוצע ללקוח (אריכות הימים) והריבית במשק. אנו חיים במציאות שבה הריבית במשק הישראלי ובעולם היא נמוכה באופן משמעותי (קרוב ל – 0) ולכן לא תמיד אלטרנטיבה זו תביא ללקוח את הערך שהם מצפים לו.
המרת ההון לקצבה מקרן פנסיה עם ערבות הדדית – במקרה זה אנו מעבירים את הכסף לקרן בבעלות החברים שמפקידים בה את כספם. הקרן משלמת לחבריה פנסיה בהתאם לנוסחאות אקטוארים ומחוייבת על פי חוק להמצא באיזון אקטוארי – יש גם במקרה זה חובה לשים לב לעובדות להלן:
- שאלת ההצטרפות לקרן – במקרה שקרן מחוייבת לשלם לחבריה באופן שווה קיימת שאלה איך מכניסים חברים באופן שווה. פועל בניין מול עובד צווארון כחול, זכר מול נקבה, חולה מול בריא. למנהלי הקרן יש ניגוד עניינים בנושא זה, הם מרוויחים מכמות הכסף בקופה ולכן הם רוצים לצרף כמה שיותר בכל תנאי.
- שאלת האיזון האקטוארי – מכיוון שהקרן חייבת באיזון אקטוארי הצבירה שלנו בקרן וכן הקצבה שנקבל כפופים לסיכוני השקעה בשוק ההון בעיקר. למרות אג"ח המדינה המובטח שהקרן מקבלת על 30% מההפקדות לקופה עדיין 70% כפופים לסיכוני שוק.
- כאשר ממירים הון לקצבה של קרן פנסיה, הפעולה היא סופית ולא ניתן להחזיר את הגלגל אחורה – ההמרה לקצבה בקרן פנסיה משמעותה גם החלפת הון בזרם הכנסות שמובטח כנגד מאזנה של הקרן, מהרגע שהאזרח מקבל החלטה להמיר את הכנסות לקצבה הוא מפסיק להיות בעלים של למשל מיליון ש"ח ומתחיל להיות בעלים של זרם הכנסות מובטח לכל החיים.
השאלה שנשאלת היא האם יש אלטרנטיבות נוספות? בוודאי שיש – הרגולטור במדינת ישראל מעודד או אפילו מכריח אותנו לצבור נכסים באמצעות ניהול קולקטיבי שרובו בשוק ההון. זוהי סכנה אמיתית לאזרחי מדינת ישראל ולדעתי צריך לפעול באופן מוחלט כמו שקיים בכל המדינות המתוקנות בעולם ולאפשר גם לצבור נכסים בניהול אישי בגמישות יתר. להלן מספר אלטרנטיבות שכדאי לבחון אותם כאשר בונים תזרים מזומנים למשפחה.
אלטרנטיבת האנונה בניהול אישי – במקום לתת את הכסף לקרן פנסיה האנונה מאפשרת לנו להשקיע את הכסף בעצמנו ולמשוך מההון זרם הכנסות. היתרונות לשיטה זו הם:
יתרון: אם מצליחים להשיג תשואה של 5% + הצמדה אפשר לקיים את המשפחה בהכנסה דומה לקצבה של חברת הביטוח או קרן הפנסיה ובסוף כל הכסף ישאר ליורשים.
חיסרון: אם הכסף נגמר לפני שהאדם מת.
אלטרנטיבת הנדל"ן המניב – יהודים במהלך הדורות ראו בנדל"ן מניב מקור להבטיח הכנסות בעתיד ועוד להשאיר רכוש להוריש לדורות הבאים.
יתרון: קיים פוטנציאל גם לצמיחה בערך הנכס בנוסף לזרם ההכנסות המובטח.
חיסרון: ניהול ותפעול. ירידת ערך הנכס.
אלטרנטיבת רכישת מגוון נכסי נדל"ן – שיטה זו מבוססת על רכישה של מגוון נכסים.
יתרון: לנכסים פוטנציאל של צמיחה ולמכור אותם בהתאם לתוכנית עבודה במטרה לאפשר את רמת החיים בפרישה.
חיסרון: ירידת ערך נכסים ונזילות.
אלטרנטיבת המשכנתא ההפוכה – שיטה זו תאפשר לבעל נכס לקבל הכנסה מהנכס בלי לעזוב אותן.
יתרון: מאפשר לנו לממש את הנכס שאנו חיים בו או נכס שאנו משכירים ולהשביח את ההכנסות ועדיין להנות מהנכס.
חיסרון: לשלם ריבית וירידת ערך הנכס.
אלטרנטיבת רכישת מניות של חברות – שיטה זו בעצם אומרת שהמשקיע רוכש מניות של חברות שיש להם פוטנציאל צמיחה משמעותי ולמכור אותם בהתאם לתוכנית עבודה מתוכננת מראש במטרה לממן את הפרישה.
יתרון: באופן מסורתי
חיסרון: כפוף לסיכוני שוק שקשה לחזות.
אלטרנטיבת הנכסים האלטרנטיביים – יש אזרחים רבים שמאמינים ברכישת דברים מוחשיים כגון זהב, אומנות, מגרשים, מחסנים, אבנים יקרות, תכשיטים ולמכור אותם בהמשך לממן את הפרישה.
יתרון: נכס מוחשי שבדרך כלל מקבל ערך יתר אם שווקים פיננסים מאכזבים.
חיסרון: דורש מיומנות, הבנה וקשרים. יש קושי לממש.
שיטת הלא לעשות שום דבר ולקוות לטוב – קשה להאמין אך זו השיטה הנפוצה ביותר ורוב האנשים מנויים לשיטה זו. השיטה מבוססת על "הבורא העניק לי חיים ולכן הוא ידאג לי והכול יהיה בסדר". זוהי השיטה המסוכנת ביותר של תכנון פרישה.
סיכום – אנו חיים בתקופה של אי וודאות לגבי העתיד. על מנת שאנו נשיג תשואה אנו זקוקים לצמיחה. בעולם המערבי אנו ניצבים בפני מציאות שבה כל שנה יוצאים ממעגל העבודה יותר אנשים מאשר אלו שנכנסים. זה יוצר אתגר עצום לחסוך ולהגשים יעדי חיים באופן שנוכל לקיים את עצמנו בכבוד.
אין ספק שאיש המקצוע שלמד את המקצוע, יכול להיות מאוד חשוב באנאליזה של המציאות שלנו ולבנייה של אסטרטגיה שתהיה לה את הסיכוי הטוב ביותר להוביל אותנו לחוף מבטחים ולחיות את החיים שמגיעים לנו.
דן דוברי – ינואר 2014
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

דן דוברי יור איגוד המתכננים הפיננסים


