מה המדיניות של ישראל בנוגע לעצמאות אנרגטית?

 מדינות רבות עוסקות בשאלת העצמאות האנרגטית. מדינות אלה מגבשות מדיניות שנשענת על 3 עמודים עיקריים: (1) צמצום צריכת האנרגיה - בין על-ידי מתן תמריצים, בין על-ידי ייעול הניצולת (החלפת מקררים?) בין על-ידי קנסות צריכה מוגזמת; (2) פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים (דודי שמש?) ו-(3) חיפוש מקורות אנרגיה נוספים.

מה מדיניות ממשלת ישראל בנושא עצמאות אנרגטית? האם יש יעד כזה? לא ממש. יש תוכניות נקודתיות, אבל תוכנית עם יעד מוצהר, יעדי ביניים, ודרך להגיע לעצמאות אנרגטית - יוק. הדבר היחיד שיש הוא "תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית" שבה יש יעד של צמצום צריכת החשמל בהיקף 3,400 מגהוואט. נאה, אבל לא ממש מספיק.

עצמאות אנרגטית, יש בכלל אפשרות כזו?

יש שיגידו שזה לא רלבנטי כלל, שכן אין לנו מקורות אנרגיה משלנו. אז זה היה נכון פעם, ואם ישראל היתה מציבה יעד לפיתוח מקורות אנרגיה נוספים, אלה היו מגיעים.

במקום זה אם בוחנים את מדיניות מדינת ישראל בקשר עם מקורות האנרגיה שלה, אלה שכבר נמצאו, נמצא בלבול, מבוכה, והתנהגות כאילו "מה אנחנו צריכים את כל הבלאגאן הזה". נכון, שכל עוד לא היתה כאן אנרגיה לא היה על מה ולמה לדון. ואכן כפי שכבר ציינתו בבלוג בעבר, חיפושי נפט בעיקר מתמצא בישראל בהסטוריה של אכזבות, ובעיקר סימנים של נפט. כל זה נכון, ולששינסקי היה מקום לדעתי, וראוי היה להקים את הועדה לאחר שמוצאים משהו ולא לפני. אבל, אחרי ששינסקי קמה ועדת צמח, ואחרי שהיא קיבלה את מסקנותיה התקיים דיון ארוך בשאלה איך וכמה ליישם את המסקנות של הועדה. בל נשכח את הבג"צ שלא ממש מיהר לפעול. וכך חלפו עברו להם כמה חודשים טובים, מאז שמדינת ישראל גיבשה מדיניות, בהסתמך על קריטריונים מקצועיים ועבודת מטה יסודית. כל אלה לא הקטינו כהוא זה את חוסר הודאות הרגולטורית, אף לא בנימה.

בל נשכח את העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים עדין לא אמר את דברו בנוגע ללווייתן. פוסט שכתבתי לגבי עמדתי בעניין, פורסם בגין כתבה שפורסמה בתחילת מרץ. לפני תשעה חודשים. ועדין אין מסקנות בעניין.

כל ההתנהלות הרגולטורית בארץ מקנה רושם לא קל, שמקבלי ההחלטות בארץ סובלים משיתוק מוחין קשה מאוד. יש רצון לרצות את כל הצדדים, מבלי יכולת להכריע ולקבל החלטה לכאן או לכאן. אנחנו ה-new kid on the block בכל הקשור לתעשייה הזו. התעשייה שמתנהלת לפי קודים שאין לנו פשוט מושג מה הם. תעשייה שמתנהלת עם תכנון ארוך טווח, חברות ענק עם צבר פרוייקטים אינסופי, ואינטרסים, הו הו כמה אינטרסים. בואו נוסיף לתוך היורה הזו, את העובדה שאנחנו לא ממש עם לבדד ישכון, ושלא ממש ששים לעבוד איתנו. מי שרוצה דוגמה, שיסתכל על שכנתנו מצפון, לבנון, שהוציאה מכרזים לרשיונות הגז שלה, ולא פחות מ-53 חברות ניגשו למכרזים אלה. עכשיו אתם מבינים למה הממונה על ההגבלים העסקיים תקוע עם דלק ונובל אנרג'י? אף אחד לא בא לכאן. נכון יש תגלית, היא מעניינת, אבל היי העולם לא עוצר לרגע את חיפושי הנפט שלו, ויכולות החיפוש הקיימות ילכו תמיד למקום הנוח והבטוח יותר.

אגב, ההתנהלות, שלא לומר חוסר ההתנהלות כבר עולה לנו, בדחיית פיתוח מאגר לווייתן, לפחות בשנה. אגב אין כאן איום בגדר "תחזיקו אותי, תחזיקו אותי".  חוזי אנרגיה נסגרים לשנים רבות, ושנים רבות מראש. נובל ודלק נמצאות היום במצב לפיו בהתאם להוראת הממונה על ההגבלים העסקיים, הם מנועות מלנהל משא ומתן על לווייתן. התפוקה של תמר היא כבר תפורה פחות או יותר, וכפי הנראה תלך לתצרוכת מקומית, ולמדינות האזור. אז למה שנובל יריצו לכאן אסדת קידוח מים עמוקים כשאין להם בכלל אפשרות לדון ולסגור הסכמי ייצוא על התפוקה. יתכבדו נא מקבלי ההחלטות להחליט, להעניק ודאות, ואז נכניס אתכם לגאנט הפרוייקטים שיש לנו. שניה לא לפני. אם זה ייצור בעיה, מחסור, פער בין הגז מתמר ללווייתן, זה ממש, אבל ממש לא הבעיה של נובל אנרג'י ושל דלק. זה הבעיה שלנו.

מישהו צריך להבהיר למקבלי ההחלטות במדינה, שתפקידם הוא לקבל החלטות, להתוות מדיניות ולעשות את מה שטוב למדינה, גם אם לעיתים יש לכך תשלום של מחיר בדמות מחאה ציבורית. אפשר להתחשב, אבל צריך לקבל החלטה. אפשר לקחת לדוגמא את ארה"ב שהבינה את הנס האנרגטי שקורה לה, והיא נכנסה במלוא הקיטור, כפי שרק האמריקאים יודעים ויכולים, לחיפושי נפט מ-shale oil and gas, האמריקאים גם מלווים את תהליכי החיפוש בתהליכים רגולטוריים שמנסים למקסם את התועלת מהחיפושים הללו - תמריצים והטבות למפעלים, שמחזירים את האטרקטיביות להקמת מפעלים ופסי ייצור בארה"ב.

מי שרוצה עוד דוגמא, יכול לשאוב השראה מהבריטים, מההכרזה של דייויד קמרון ראש ממשלת בריטניה כי הוא תומך ב-Fracking (נזכיר, Fracking זו טכנולוגיה שמפצחת שכבת סלע, בכדי לשחרר ממנו את הנפט והגז האצור בו). ההכרזה של דייוויד קמרון בזכות ה-Fracking מגיעה למרות התנגדות עזה בקרב החוגים הירוקים בעולם, ובעיקר באירופה, לגבי הפקת נפט תוך שימוש ב-Fracking. דייוויד קמרון נקט עמדה, שלדעתו היא הטובה לבריטניה, ויתכן כי היא אינה הפופולרית ביותר.

ועדין לא דיברנו על העוצמה האדירה שקשורה לבעלות על אנרגיה, על האינטרסים העצומים שנלווים אל משאבי אנרגיה, לא צריך ללכת רחוק, צריך רק לראות את הכוח שיש למדינות OPEC, מדינות שאלמלא מאגרי אנרגיה לא היו זוכות לשנייה של תשומת לב מהעולם, נהנות מעוצמה אדירה, ומהשפעה מדהימה על הליכי קבלת ההחלטות בעולם. עצמאות אנרגטית לישראל, תשנה לגמרי את המשוואה הבינלאומית שלנו, ותעניק לישראל מקום אחר לגמרי מהמקום שבו היא נמצאת ואליו היא מידרדרת כל הזמן.

לגבי מקורות אנרגיה נוספים, אפשר להזכיר את הנפט שניתן להפיק כאן בארץ באמצעות ניצול מאגרי פצלי השמן שיש, שיכול לקבע את מחיר הבנזין בארץ ל-3.5 שקל לליטר לעשרות השנים הבאות, ולהביא את ישראל למעמד של בעלת עתודות אנרגיה הדומות לאלו הידועות היום של ערב הסעודית. לא פחות.

אז הזמן להחליט הוא עכשיו. היום. וההחלטה שצריכה להתקבל היא איך הופכים את ישראל, למדינה בעלת עצמאות אנרגטית בת קיימא, לעשרות השנים הבאות. להזכיר - (1) צמצום צריכת האנרגיה; (2) פיתוח מקורות אנרגיה אלטרנטיביים; ו-(3) חיפוש ומימוש מקורות אנרגיה נוספים. אני מקווה ששר האנרגיה וראש הממשלה (ואפשר להוסיף אליהם את שר האוצר, שר הכלכלה, שר הפנים ואולי עוד כמה תיקים כלכליים שיכולים להוסיף ולתרום לגיבוש מדיניות כזו) מבינים את האחריות שיש להם ואת השעה הנכונה לקבל החלטות משמעותיות. כשנגיע ל-2020 או כמה שנים מאוחר יותר, עם עצמאות אנרגטית, נגיד להם כולנו...תודה.
 

 
משה מימון- עורך עיתון פאנדר: www.funder.co.il
מרצה לשוק ההון, ניתוח טכני, מימון: מכללת מיטב, המסלול האקדמי - מכללה למנהל
מנהל בלוג המחלקה למימון: finance.colman.ac.il
בלוג אנרגיה כחולבן: blog.tapuz.co.il/israelenergy
בלוג אישי: www.maimonolog.com

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.