אמנון כהן
קרן מרדכי
23/01/2014
יו"ר הועדה אמנון כהן: כשפקיד ממשלתי עובר לצד השני של המתרס, ומייעץ לחברה הפרטית עליה פיקח – יש בציבור תחושה של יד-רוחצת-יד
"האזרחים סומכים על הפקיד הממשלתי שישמור על האינטרס הציבורי, והנה תוך זמן קצר – הוא עובר לצד השני של המתרס, ומייעץ לגוף הפרטי שעליו פיקח, כיצד להתמודד עם הביקורת הממשלתית. זה יוצר תחושה רעה בציבור של קומבינות ויד-רוחצת-יד", כך אומר היום (רביעי) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), שהאשים כי עד היום טרם הוגש כתב אישום, נגד פקיד ממשלתי שעבר על חוק הצינון.
כהן פירט כיצד מנכ"ל משרד האוצר פרש לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט, החשב הכללי הפך למנכ"ל "החברה לישראל", מנכ"ל נוסף באוצר, ליו"ר הדירקטוריון של נס טכנולוגיות ואיי. די. בי., והמפקחת על הבנקים - למנכ"לית בנק לאומי. יו"ר הוועדה הוסיף כי מאז 2010 מפעילה חברת רון בינה אקטוארית בע"מ את מאגר המידע הסטטיסטי בביטוח רכב חובה. החברה זכתה במכרז של המפקח על הביטוח, אך אין למתחרה אחר כל סיכוי, כיוון שהנהלת החברה מורכבת כולה מפקידים בכירים לשעבר באגף המפקח על הביטוח. כך יו"ר החברה היה בעבר המפקח על הביטוח, המנכ"ל והאקטואר ראשי, היה פקיד בכיר במשרד המפקח, והאקטואר היועץ הוא אקטואר ראשי לשעבר במשרד המפקח. כהן הוסיף כי במקרים אלו כולם אמנם נשמר החוק, אך הבעיה נוצרת אצל פקידים זוטרים יותר – שכלל אינם מדווחים על המעבר לחברה הפרטית. כהן הדגיש כי הוועדה תקדם את הצעת החוק הפרטית של ח"כ מיקי רוזנטל כהצעת ועדה, וביקש כי משרד המשפטים יבחן את כל נושא הפורשים ותקופות הצינון המדורגת לעובדים שונים.
נציב שרות המדינה, משה דיין השיב כי היום הובהרו הכללים והנורמות החלות על עובדים העומדים בפני פרישה, והם הוכנסו לתקנות שרות המדינה כבר לפני כארבע שנים. "יש מקרים בהם הצינון הוא לעולם. משנת 2009 הוגשו 102 בקשות לוועדת ההיתרים של עובדי המדינה, המבקשים לקצר את תקופת הצינון או לעבור לגוף עליו פיקחו בעבר. יש עליה במספר הבקשות, מהתקופה שלפני שנת 2008", אמר.
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי חוק הצינון במתכונתו הנוכחית אינו עונה לצרכים המודרניים, ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה במעמד השירות הציבורי. לדבריו, "הפיקוח על ידי הממונים לוקה בחסר ופתרון מרכזי לכך היא השקיפות. יש לחייב את השירות הציבורי לפרסם באתר האינטרנט על מי חל הצינון ובאיזה ניגוד עניינים הוא מצוי". ח"כ באסל גאטס (בל"ד) ציין כי לא ניתן לפתור הכול בעזרת חקיקה - ותרבות ארגונית, שקיפות וטוהר המידות אינן מתחום המשפט.
מלי פולישוק-בלוך, מרכזת הועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון, סקרה את מסקנות הוועדה כי על מבקר המדינה להגביר את הפיקוח על השקיפות, הצהרות-ההון, והגילוי הנאות של בעלי עניין ומשקיעים. לדבריה, יש חוקים נוספים שיש לחוקק, להבדיל בין תפקידים שונים, בכירים וזוטרים, ולחייב כל רשות ציבורית לפרסם את רשימת העובדים שפרשו ממנה, ולכמה זמן. היא הדגישה כי הכללים צריכים לחול גם על נבחרי הציבור, כשהדוגמא הבולטת היא החברות העסקיות בבעלות שר הביטחון לשעבר אהוד ברק.
הפרופ' אברהם פרידמן, יו"ר הועדה ונציב שרות המדינה לשעבר, הוסיף כי חוקים שלא ניתן לאכוף, עדיף לבטל. "אין מדובר בהענשת העובד אלא בהפרדת רשויות. המדינה צריכה לשאת בעלויות הצינון – כי הדבר יחסוך הון רב", ציין. לדברי דני חורין, נציג משרד המשפטים בדיון, ברשויות האכיפה הצינון ארוך יותר משנה ובהן החוק הטיל על העובד גם חובת-דיווח.
לדברי מבקר המדינה לשעבר ויו"ר עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, מיכה לינדנשטראוס, בימים אלו מקודמת הצעה לקוד אתי לחברי הכנסת. "מדובר בהצעה מבורכת אך במקביל לכך, יש לקדם קוד אתי גם לשרי הממשלה. ההצעה שנוסחה על ידי ועדת נאמן לוקה בחסר, ולכן יש לקדם את ההצעה בהתאם לנוסח הקודם כפי שקבעה ועדת שמגר". עו"ד גליה שגיא, מנהלת העמותה, הוסיפה כי "יחסי הון ושלטון אינם מאפיינים רק את ישראל ואינם פסולים לכשעצמם. עם זאת, על הקשר להיות גלוי, שקוף ומוסדר. על נבחרי הציבור לפרסם את הצהרות ההון לציבור ולו בתמציתן. ראוי שנושא השקיפות יוגדר כערך מרכזי בפעילות הרשות המבצעת".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך
אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה
אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
"האזרחים סומכים על הפקיד הממשלתי שישמור על האינטרס הציבורי, והנה תוך זמן קצר – הוא עובר לצד השני של המתרס, ומייעץ לגוף הפרטי שעליו פיקח, כיצד להתמודד עם הביקורת הממשלתית. זה יוצר תחושה רעה בציבור של קומבינות ויד-רוחצת-יד", כך אומר היום (רביעי) יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), שהאשים כי עד היום טרם הוגש כתב אישום, נגד פקיד ממשלתי שעבר על חוק הצינון.
כהן פירט כיצד מנכ"ל משרד האוצר פרש לתפקיד יו"ר בנק דיסקונט, החשב הכללי הפך למנכ"ל "החברה לישראל", מנכ"ל נוסף באוצר, ליו"ר הדירקטוריון של נס טכנולוגיות ואיי. די. בי., והמפקחת על הבנקים - למנכ"לית בנק לאומי. יו"ר הוועדה הוסיף כי מאז 2010 מפעילה חברת רון בינה אקטוארית בע"מ את מאגר המידע הסטטיסטי בביטוח רכב חובה. החברה זכתה במכרז של המפקח על הביטוח, אך אין למתחרה אחר כל סיכוי, כיוון שהנהלת החברה מורכבת כולה מפקידים בכירים לשעבר באגף המפקח על הביטוח. כך יו"ר החברה היה בעבר המפקח על הביטוח, המנכ"ל והאקטואר ראשי, היה פקיד בכיר במשרד המפקח, והאקטואר היועץ הוא אקטואר ראשי לשעבר במשרד המפקח. כהן הוסיף כי במקרים אלו כולם אמנם נשמר החוק, אך הבעיה נוצרת אצל פקידים זוטרים יותר – שכלל אינם מדווחים על המעבר לחברה הפרטית. כהן הדגיש כי הוועדה תקדם את הצעת החוק הפרטית של ח"כ מיקי רוזנטל כהצעת ועדה, וביקש כי משרד המשפטים יבחן את כל נושא הפורשים ותקופות הצינון המדורגת לעובדים שונים.
נציב שרות המדינה, משה דיין השיב כי היום הובהרו הכללים והנורמות החלות על עובדים העומדים בפני פרישה, והם הוכנסו לתקנות שרות המדינה כבר לפני כארבע שנים. "יש מקרים בהם הצינון הוא לעולם. משנת 2009 הוגשו 102 בקשות לוועדת ההיתרים של עובדי המדינה, המבקשים לקצר את תקופת הצינון או לעבור לגוף עליו פיקחו בעבר. יש עליה במספר הבקשות, מהתקופה שלפני שנת 2008", אמר.
ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) הדגיש כי חוק הצינון במתכונתו הנוכחית אינו עונה לצרכים המודרניים, ומהווה אחת הסיבות המרכזיות לפגיעה במעמד השירות הציבורי. לדבריו, "הפיקוח על ידי הממונים לוקה בחסר ופתרון מרכזי לכך היא השקיפות. יש לחייב את השירות הציבורי לפרסם באתר האינטרנט על מי חל הצינון ובאיזה ניגוד עניינים הוא מצוי". ח"כ באסל גאטס (בל"ד) ציין כי לא ניתן לפתור הכול בעזרת חקיקה - ותרבות ארגונית, שקיפות וטוהר המידות אינן מתחום המשפט.
מלי פולישוק-בלוך, מרכזת הועדה לבדיקת קשרי הון-שלטון, סקרה את מסקנות הוועדה כי על מבקר המדינה להגביר את הפיקוח על השקיפות, הצהרות-ההון, והגילוי הנאות של בעלי עניין ומשקיעים. לדבריה, יש חוקים נוספים שיש לחוקק, להבדיל בין תפקידים שונים, בכירים וזוטרים, ולחייב כל רשות ציבורית לפרסם את רשימת העובדים שפרשו ממנה, ולכמה זמן. היא הדגישה כי הכללים צריכים לחול גם על נבחרי הציבור, כשהדוגמא הבולטת היא החברות העסקיות בבעלות שר הביטחון לשעבר אהוד ברק.
הפרופ' אברהם פרידמן, יו"ר הועדה ונציב שרות המדינה לשעבר, הוסיף כי חוקים שלא ניתן לאכוף, עדיף לבטל. "אין מדובר בהענשת העובד אלא בהפרדת רשויות. המדינה צריכה לשאת בעלויות הצינון – כי הדבר יחסוך הון רב", ציין. לדברי דני חורין, נציג משרד המשפטים בדיון, ברשויות האכיפה הצינון ארוך יותר משנה ובהן החוק הטיל על העובד גם חובת-דיווח.
לדברי מבקר המדינה לשעבר ויו"ר עמותת שקיפות בינ"ל ישראל, מיכה לינדנשטראוס, בימים אלו מקודמת הצעה לקוד אתי לחברי הכנסת. "מדובר בהצעה מבורכת אך במקביל לכך, יש לקדם קוד אתי גם לשרי הממשלה. ההצעה שנוסחה על ידי ועדת נאמן לוקה בחסר, ולכן יש לקדם את ההצעה בהתאם לנוסח הקודם כפי שקבעה ועדת שמגר". עו"ד גליה שגיא, מנהלת העמותה, הוסיפה כי "יחסי הון ושלטון אינם מאפיינים רק את ישראל ואינם פסולים לכשעצמם. עם זאת, על הקשר להיות גלוי, שקוף ומוסדר. על נבחרי הציבור לפרסם את הצהרות ההון לציבור ולו בתמציתן. ראוי שנושא השקיפות יוגדר כערך מרכזי בפעילות הרשות המבצעת".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך
אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה
אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
