לאחרונה הודיעו המשרד להגנת הסביבה ורשות החברות הממשלתיות כי מעתה יחויבו החברות הממשלתיות בדיווח סביבתי-חברתי. הדיווח של החברות יכלול ארבעה רכיבים עיקריים ובהם שמירה על הסביבה, ניהול סיכונים כלכלי, תנאי כוח אדם, ואחריות חברתית. ההוראה החדשה מחייבת גם מינוי מנהל מיוחד בכל חברה לצורך עניין זה והוא יהיה אחראי על הדיווח להנהלה ולדירקטוריון לגבי ביצוע המשימות והשגת היעדים שיוטלו עליו. בחוק לא נקבעו יעדים ברורים וקשיחים וגם לא סנקציות על אי עמידה בחוק.
השאלה הנשאלת היא האם ניתן להשיג את יעדי הדיווח על הנושאים הסביבתיים והחברתיים ללא רגולציה נוספת, מנגנון אכיפה איכותי וקנסות על הפרת תנאי החוק. התשובה היא שכנראה לא. החוק החדש דורש מן החברות הממשלתיות שינוי מהותי בתרבות הארגונית שלהן,ולכן גם אם הכוונה טובה, הרי שהדרך לביצוע רחוקה מאוד.
כאן המקום לשאול למה בעצם לעצור בחברות הממשלתיות. מה עם חברות ציבוריות שנסחרות בבורסה? ישנן חברות ציבוריות בודדות שמינו סמנכ"ל קיימות או מנהל אחר בדרגה גבוהה יחסית שאחראי על נושאים כמו איכות סביבה, ממשל תאגידי ואחריות חברתית. יתר החברות הציבוריות לא מבצעות פעילות משמעותית בתחום ובוודאי לא מדווחות עליו. האם גם עליהן כדאי להחיל רגולציה של דיווח בדומה לזו החלה על חברות ממשלתיות?
כבר היום דורש הרגולטור מספר חובות דיווח, חשבונאיות ואחרות – אבל לא בנושאים חשובים כל כך כמו אחריות חברתית וסביבתית. מצד שני, חברות ציבוריות נאנקות תחת עודפי הרגולציה ואין ספק שיש לייעל אותה באופן שיפחית את העלויות הישירות והעקיפות שלה על החברות. זה לא הזמן להוסיף עוד עלויות דיווח, כוח אדם ומשאבים ניהוליים שמופנים לדיווחים במקום לפיתוח עסקי.
מכאן, שיש לגרום לחברות הציבוריות לפעול בתחומים החברתיים והסביבתיים כראוי ולדווח על כך, מבלי להידרש לרגולציה נוספת. את זה היה ניתן להשיג, במידה והמשקיעים היו 'מענישים' חברות שאינן פועלות כראוי בתחומים אלו ולא נושאות בחובת דיווח. בישראל הדבר עדיין לא קורה. בעולם לעומת זאת, ישנם מדדים רבים מקבוצות הדאו-ג'ונס, הפייננשל-טיימס ועוד, שמדרגים חברות על פי פרמטרים של תנאי עבודה, שמירה על הסביבה, אחריות חברתית ועוד. מדדים אלו משמשים משקיעים, ספקי אשראי, ספקים כלליים ואף לקוחות, בבואם לקבל החלטות הנוגעות לקשריהם עם החברה. די בעובדה זו כדי שהחברה תשמור על הסביבה, תתייחס באופן ראוי לעובדיה, תטפח ותקדם אותם ותשמור על שוויוניות, ותפעל לטובת הקהילה הסובבת אותה. דירוג גבוה במדדים אלו יקדם את עסקיה, וסביר להניח שגם את המניה שלה. כיום יש בעולם חמישה טריליון דולר שמושקעים על פי קריטריונים של חברה, סביבה וממשל תאגידי, בנוסף לשיקולים העסקיים הרגילים. זה עדיין חלק קטן מסך שוקי ההון, אבל זה התחלה של מגמה חשובה.
ומה בישראל? בארץ יש מדד אחד בלבד, מדד מעלה לאחריות חברתית וסביבתית. מדד מעלה הינו הראשון בארץ ובכך כבר עשה שירות חשוב, אך מסיבות שלא נמנה אותן כאן, מדד זה לא הצליח לתפוס אחיזה בשוק, כך שלקוחות, ספקים ואף משקיעים יתחשבו בדירוגיו בתהליך קבלת החלטות בבואם להתקשר או להשקיע בחברה.
בהנחה שזהו לא הזמן הנכון להכביד עוד יותר את הרגולציה על החברות הציבוריות, הרי שהשינוי חייב לבוא מאתנו. המעגלים המקיפים את החברות הציבוריות בישראל. בעלי העניין בחברות אלה כוללים, בנוסף לבעלי המניות, גם את העובדים, הספקים, הלקוחות ועוד. ברגע שאלה ידרשו מהחברות לדווח ולתת את הדין על התנהלותן בתחומי האחריות התאגידית, לא תהיה להן ברירה אלא לאמץ אמות מידה שכבר הפכו לחלק מהתרבות הארגונית במקומות רבים בעולם העסקי המפותח.
מאת: ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב שהשיקה קרן ערכית להשקעה בחברות הוגנות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

ארז צדוק


