יו"ר מיטב צבי סטפק "אגף פיקוח שוק ההון צריך להתפצל ל-2. חלק אחד צריך להתאחד עם הפיקוח על הבנקים, חלק אחר, צריך להתאחד עם רשות ניירות ערך"

אילן רביב, מנכ"ל מיטב-דש, אמר היום במסיבת עיתונאים לסיכום שנת 2013, ולרגל פתיחת שנת 2014, התייחס לפדיונות שעברו על קופות הגמל של מיטב דש, ואמר כי לדעתו, "עברנו את נקודת המפנה מבחינת גיוסים/פדיונות בגמל. הפדיונות בספטמבר – נובמבר ירדו בהיקפים וכמעט התאזנו בדצמבר. שינוי המגמה הוא כתוצאה מעבודה מאומצת של הנהלת קופת הגמל."

בהתייחסו לקרן הפנסיה של מיטב, ולדמי הניהול הנמוכים שמיטב דש הציעו במכרז של עובדי המדינה, אמר רביב כי "קפיצת מדרגה בפנסיה אפשרית או דרך מיזוגים ורכישות, או דרך דמי ניהול נמוכים. אין היום קרנות פנסיה למכירה, לכן את התשלום שהיינו משלמים על קרן פנסיה, אנחנו משלמים דרך דמי הניהול. בשאיפה להגיע לרמות של חברות הביטוח הגדולות. בכוונתנו להעמיק גם את פעילות הפנסיה הישירה."

מבחינת הזדמנויות ואיומים לקראת 2014, אמר רביב כי הם מצפים שהמערכת הסגורה, שמחכים לה כבר המון זמן, תתחיל לפעול בתוך מספר חודשים, ותאפשר פעילות מקבילה לבתי ההשקעות בנוסף על המערכת הבנקאית. לדבריו, "היתרון ללקוחות ברור – עמלות נמוכות, טכנולוגיה עדיפה."
איום רלבנטי שאליו התייחס רביב הוא האיום ביישום כללי באזל 3 במערכת הבנקאית, מבחינת אטרקטיביות הקרנות הכספיות, וקרנות הקפ"מ. לדבריו, "הקרנות כספיות מנהלות כיום כ-60 מיליארד שקל, כשמאידך במערכת הפקדונות הבנקאיים יש כחצי טריליון שקל. כללי באזל 3, שיחייבו את המערכת הבנקאים בבטחונות נזילים כנגד הפקדונות שבתי ההשקעות מקבלים לצורך הקרנות הכספיות והקפ"מ, תפגע מאוד בריביות שיקבלו בתי ההשקעות, ותהרוס את התחרות שקיימת היום מול הבנקים, ואני קורא מכאן למפקח על הבנקים שלא לחסל את התחרות שקיימת היום, על-ידי יישום של באזל 3."

"אני קורא למשרד האוצר לשקול אפשרות של הקצאה של אג"ח מיועדות גם לקופות הגמל. קופות הגמל היום מקופחות, אפשר לעשות את האלוקציה הזו לפי גילאים, כשההקצאה תרד ככל שגיל החוסכים ירד."

מנוע צמיחה נוסף, אליו התייחס רביב הוא מכירת מוצרי ביטוח ל-600 א' לקוחות מיטב, לדבריו, "אין בכוונתנו להקים חברת ביטוח, אנחנו ננסה ללכת עם שיתופי פעולה והסכמים אסטרטגיים עם חברות הביטוח הקיימות. אנחנו במגעים עם מספר חברות ביטוח. ברגע שיתאפשר, נפנה גם לחברות ביטוח מחו"ל. אמור לקרות במחצית השנייה של 2014."

יו"ר מיטב צבי סטפק, התייחס לעולם ההשקעות. לדבריו "מה שנחשב סולידי כבר לא ממש סולידי, לקוח שלא מכיר את רזי שוק ההון, הוא מקבל תשואה ריאלית שלילית, כלומר הלקוחות לא מקבלים פיצוי על האינפלציה. התשואה השלילית בפועל היא עוד לפני עמלות ודמי משמרת. לכן אין ללקוחות מה להישאר באגרות חוב צמודות מדד, עד מח"מ 5 שנים. אם מאריכים את המח"מ הפיצוי חיובי, אבל נמוך מאוד. הסיכון של המח"מ התממש, אמנם לא בישראל, אלא בארה"ב אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו ב-10% ב-2013." לדבריו, "הסיכון העיקרי אינו העלאת הריבית הקצרה, שכן זו תישאר נמוכה, אלא עלייה מתבקשת בתשואה לפדיון באגרות החוב הארוכות".

"היום מרווח הביטחון בין תשואת איגרות החוב של ממשלת ישראל, ביחס לזה של ארה"ב, הוא 1%. זה אומר שאם אגרות החוב של ממשלת ארה"ב תמשכנה לרדת, כל אחוז ירידה באגרות אלו, תגרור אחריה ירידה דומה באיגרות החוב של ממשלת ישראל. הדבר החשוב ביותר שאליו צריך לשים לב, הוא מה יהיה קצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית. אם היינו יודעים מה יהיה קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית, היינו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. אני מאמין גדול ביכולת ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית, ולדעתי היא תפתיע את כולם. אם הנחה זו נכונה, והכלכלה האמריקאית תצמח ב-3.5% ואף יותר, שזו דעתי, אין מצב שהתשואה לפדיון לטווח ארוך לא תישאר ברמה הנוכחית, היא תלך לכיוון ה-4%. ואם אני צודק, והתשואות תתחלנה לטפס למעלה, יחד עם הירידה ברכישות של הפד, אגרות החוב של ממשלת ארה"ב צפויות לירידה נוספת של 15%, ולזה יש השלכות משמעותיות על השקעה באגרות החוב של ממשלת ישראל, שיצטרכו להתאים את התשואות שלהן. אם הכלכלה האמריקאית לא תצמח כצפוי, ואף תידרדר למיתון, המשמעות היא הפוכה. לכן המפתח לכיוון ולעוצמה של השווקים הוא קצב הצמיחה של הכלכלה האמריקאית."

"אגרות החוב של הבנקים נסחרות במרווח מאוד נמוך מדי ביחס לאגרות החוב של ממשלת ישראל. ההנחה היא שבנק בישראל לעולם לא יפשטו רגל. התמחור של אגרות החוב של הבנקים הוא נמוך מדי. בשוק ההון אסור להגיד אין ספק ש..., תמיד יש ספק. המשקיעים מניחים גם עוד הנחה, והיא שמדינת ישראל תחלץ בנק אם וכאשר זה יפשוט רגל. זה שהמדינה תחלץ את המדינה, לא אומר אוטומטית שיתנו פיצוי מלא לבעלי אגרות החוב. המדינה הראתה בבנק למסחר, ובאגרקסקו, שהיא יודעת לעשות תספורת."

בהתייחסו לשוק המניות המקומי, ציין צבי סטפק ש"על הסקאלה של בין 0 – זול לגמרי, ל-100 – בועה, שוק המניות נמצא היום בערך ב-43, זה לא מדע מדוייק, אבל עדין הוא זול, יש יותר מומלצות מאחרות. אני מאמין בענף הבנקאות, למרות העליהום על עמלות הבנקים, באזל 3, תחרות ורגולציה, המערכת הבנקאית תצטרך להתייעל, ולדעתי המערכת הבנקאית תפלוט כ-5,000 עובדים בשנים הקרובות".

מבחינת העדפה גלובלית, ציין סטפק כי הוא לא מציע להשקיע בשווקים מתעוררים, אלא בשווקים המפותחים. ביחס לסין, "ברמת הסתברות גבוהה מאוד, סין צועדת למשבר, שיתכן ויקרה גם עוד 3 שנים. המשבר שם ישפיע לרעה על השווקים. סין תגיע למשבר מסיבות רבות – בסין יש היום מתחת לשטיח את כל הבעיות שגרמו לשני המשברים הגדולים ב-25 השנים האחרונות, ביפן ובארה"ב. הבורסה של סין כמעט לא זזה ב-5 השנים האחרונות, למרות צמיחה פנטסטית של כלכלת המדינה."

סטפק לא חסך ביקורת נוקבת בהתייחס לרגולציה הקשורה לשוק ההון. לדבריו "הרגולציה שאמורה להיטיב עם המשקיע, פוגעת בסופו של דבר בציבור המשקיעים. התקשורת היא סוג של רגולטור לא פורמלי שמשפיע על הליכי קבלת החלטות. יש חוסר סנכרון בין הרגולטורים. לעיתים יש זיגזג בין רגולטור אחד לשני. לעיתים אפילו הם רבים בינם לבין עצמם בחוצות העיר."

בהתייחס להסדרי החוב, טען סטפק כי "התשתית המשפטית לטפל בהסדרי חוב, עדין לא מוסדרת. זה מקשה עלינו כמנהלי השקעות להתמודד עם זה. הכלים התפתחו תוך כדי תנועה, אבל עדין אין פתרון מושלם."

מבינה רגולטורית, ציין סטפק כי "רואים יציאה של מנהלי השקעות מצטיינים לקרנות גידור. יש גם חוסר רגולציה בלא מעט תחומים – מסחר במט"ח, מגרשי נדל"ן. הדבר היחיד שלא השתנה בשנים האחרונות הוא מבנה הפיקוח והרגולציה. יש שתי מטרות על, שמירה על יציבות ושמירה על העמיתים. בחלק מהמקרים זה יוצר ניגוד פנימי בין רגולטור למשנהו.

"הפתרון הוא שינוי במבנה הפיקוח. לא אפשרי שאותו גוף ידאג גם לטובת העמיתים, וגם ליציבות המערכת. יש להקים פיקוח דו-ראשי עם רגולטור על. אגף פיקוח שוק ההון צריך להתפצל ל-2. חלק אחד צריך להתאחד עם הפיקוח על הבנקים, חלק אחר, צריך להתאחד עם רשות ניירות ערך, שתדאג לתפקוד השוק ושמירה על זכויות המשקיעים. מעליהם יהיה מישהו שיכריע, רגולטור על שיכריע במקרים של בעיות וניגודי עמדות, יכריע. הרגולטורים אומרים שזה יפגע בבתי ההשקעות. רגולטור על זה לתת כוח עצום לגוף אחד. זה לא בריא לכם כבתי השקעות. לדעתי כדאי לקחת את הסיכון, כי המשך המצב הקיים בעייתי ביותר. וזה יתברר במשבר הבא. יחד עם זאת אפשר גם להגביל את היכולות של הרגולטור על. אפשרי להקים ערכאות נייטרליות לא קשורות לכך. עצם העובדה שלא מתקיים דיון בנושא זה, ש-30 שנה שוק ההון משתנה, והדבר היחיד שקפא על מקומו זו בעיה, וזה פתח לבעיה, שחשוב להגיע למשבר הבא עם מבנה רגולטורי ראוי. אפשר לחלוק על המבנה הזה, ולפחות צריך להתקיים דיון בעניין.

בתשובה לשאלה של כתב פאנדר, אמר יניב צלאל, מנהל ההשקעות של קופות הגמל במיטב דש, "כי השיח הציבורי חרג קצת מפרופורציות. כשנותנים אשראי, צריך לקחת בחשבון שיהיו גם אירועי אשראי, אחרת לא היתה פרמיה. בסופו של יום מה שצריך לבחון זה האם יצרנו תשואה באפיק הקונצרני. האפיק הקונצרני נתן תשואה עודפת ביחס לאפיק הממשלתי. לגופו של עניין, מהמשבר עצמו, גם אנחנו למדנו, זה משבר בהחלט חריג, וגם בתי ההשקעות למדו, השוק הוא מאוד צעיר, אבל בסך הכל מבצעים היום אשראי באופן יחסית מבוקר." אילן רביב, מנכ"ל מיטב-דש התייחס אף הוא לשאלה ואמר ש"העולם הקונצרני נתן תשואה של 88%, יותר מפי-2 מהתשואה באגרות החוב הממשלתיות, וזה אחרי כל התספורות, כך שצריך להסתכל על המספרים האמיתיים, ופחות על הנתונים הפופוליסטיים." צבי סטפק יו"ר מיטב דש הוסיף כי "מי שלא השקיע באגרות חוב, עשה תשואה פחות מחצי ללקוחות שלו, מאשר מי שכן השקיע באגרות חוב קונצרניות, יש לזה משמעות מבחינת הלקוחות. הרעיון הוא ניהול סיכונים. ניהול סיכונים נכון בסוף גורם ללקוחות לצאת נשכרים."


מאת: משה מימון

מרצה לשוק ההון, ניתוח טכני, מימון: מכללת מיטב, המסלול האקדמי - מכללה למנהל
מנהל בלוג המחלקה למימון: finance.colman.ac.il
בלוג אנרגיה כחולבן: blog.tapuz.co.il/israelenergy
בלוג אישי: www.maimonolog.com






 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.