א. שם החוק המוצע
הצעות חוק לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות בתחום המחקר והפיתוח
(תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014.
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
ביום 6 בספטמבר 2012 הוקמה ועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות הפועלות
בתחום המחקר והפיתוח (להלן – הוועדה), על ידי יושב ראש רשות ניירות ערך (להלן –
הרשות). על חברי הועדה נמנו נציגי גופים שונים ובהם אגף שוק ההון ביטוח וחיסכון,
אגף תקציבים, החשב הכללי, רשות המסים, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד
המשפטים, הבורסה לניירות ערך בתל אביב והרשות. הוועדה הוקמה במטרה לבחון ולהמליץ על אמצעים ומהלכים שיעודדו השקעה בחברות היי-טק באמצעות הבורסה, בלי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים ובתקינות המסחר.
במסגרת דיוני הוועדה הוצגו עמדותיהם של גופים הפעילים בענפי הטכנולוגיה והביומד ובין היתר קרנות הון סיכון, גופים מוסדיים, חברות פרטיות וציבוריות, עורכי דין, רואי חשבון ונציגי המדען הראשי במשרד הכלכלה. על הנושאים שבחנה הוועדה נמנו, בין היתר התאמת הוראות הגילוי בתשקיף ובדיווחים שוטפים; בחינת הצדקת הקמת רשימת מסחר נפרדת לחברות היי-טק; עידוד סיקור על ידיאנליסטים; הנגשת הבורסה למשקיעים זרים ולחברות זרות; עידוד השקעה של גופים מוסדיים ומבנה ההתאגדות ומתן הטבות מס למשקיעים. בראשית יוני 2013 פרסמה הוועדה דוח ביניים להערות הציבור. דוח הביניים כלל את עיקרי המלצותיה לעידוד השקעה בחברות בתחום המחקר והפיתוח באמצעות הבורסה. לאחר בחינת הערות הציבור שהתקבלו לדוח זה, התפרסם הדוח הסופי של הוועדה ביום 16 בינואר 2014.
בהתאם להמלצות הוועדה, גובשו הצעות חקיקה המורכבות מחקיקה ראשית הקובעת את עיקרי ההסדרים המבוקשים וכן קובעת סמכות לגיבוש פרטי ההסדרים במסגרת חקיקת משנה. הצעות החקיקה האמורות מהוות יישום של המלצות הוועדה במטרה לחזק את הבורסה כחלופה משמעותית למימון חברות היי-טק צעירות, תוך הגדלת הסיכוי שחברות אלה יתפתחו בישראל ולא יימכרו, הקטנת התלות שלהן בשווקים כלכליים חיצוניים ושכלול שוק ההון לטובת כלל המשקיעים בו. עניינו של התיקון הוא בקידום שני פתרונות עיקריים לעידוד מימון חברות היי-טק 2
באמצעות הבורסה: עידוד הנפקה ראשונה לציבור בישראל של חברות היי-טק גדולות יחסית ועידוד הקמת קרנות היי-טק נסחרות. לצד פתרונות אלו וכצעד משלים שלהן, עוסק התיקון בקידום פתרון מימון ציבורי חוץ בורסאי לחברת היי-טק צעירות בדמות מימון המונים (Crowdfunding), היינו, גיוס סכומים קטנים ממספר גדול של משקיעים מהציבור. עוד מוצע, תיקון עקיף לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן – חוק החברות) לפיו יותר לחברות היי-טק העומדות בתנאי הסעיף, למנות את יושב ראש הדירקטוריון או את קרובו לכהן כמנהל הכללי של החברה עד לתום חמש שנים מיום הפיכת החברה לציבורית, מבלי להידרש לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד. המשך יישום ופירוט ההסדרים האמורים יקבע בחקיקת משנה. יצוין כי התיקון המוצע אינו כולל יישום המלצות הועדה בנושא מתן הקלות במיסוי ואינו כולל יישום מלוא ההמלצות הנוגעות למתן הקלות בנושא ממשל תאגידי לחברות היי-טק. לשם קביעת תיקונים אלה יש צורך לתקן את פקודת המיסים ותקנות מכוח חוק החברות. תיקונים אלה יעשו בהמשך בשיתוף עם משרד המשפטים ורשות המיסים.
ג. עיקרי החוק המוצע
התיקון המוצע נוגע לשלושה נושאים עיקריים:
1. מימון המונים- מטרת התיקון היא מתן אפשרות לחברות היי-טק צעירות אשר אינן מתאימות
לרישום בבורסה, לגייס כספים באמצעות אתר ייעודי במרשתת שבו ניתן לגייס סכומים קטנים ממספר גדול של משקיעים מהציבור ללא שתחול חובת פרסום תשקיף שקיבל היתר מאת הרשות. יצוין כי הרשות בוחנת תנאים להרחיב את תחולת מנגנון מימון ההמונים מעבר לחברות העוסקות במחקר ופיתוח ולכן סעיף ההסמכה המוצע מנוסח באופן כללי.
2. הקלות והתאמות בדרישות הגילוי בתשקיף ובדיווח השוטף ובדרישות ממשל
תאגידי - מוצע לקבוע כי חברת שתירשם למסחר בבורסה ותכלל מיד עם רישומה, ברשימת
המסחר הנפרדת המיועדת לחברות היי-טק (להלן – מדד טק – עילית), תזכה
להקלות שונות שיקבעו בחקיקה הראשית ובחקיקת המשנה.
3. הקמת קרנות היי-טק נסחרות - עניינו של התיקון בנושא זה הוא קרנות היי-טק נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות, בכפוף להתאמות שונות. לאור העובדה שקרנות היי-טק הן בגדר הסדרים 3
להשקעה משותפת בניירות ערך, יש להתאים את האסדרה הקבועה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק השקעות משותפות) למאפייני הקרנות. מוצעים אם כן, תיקונים ביחס לסעיפים 15ב, 35לב, הוספת סעיף 36ד לחוק ניירות,א57 ,א50 ,א5 סעיפים הוספת ,111 ,109 ,103 ,80 ,77 ,13 ,5 ,1 לסעיפים תיקונים ;ערך 68א לחוק השקעות משותפות ותיקון סעיף 121 לחוק החברות.
ד. השפעה על תקציב המדינה
לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על תקציב המדינה.
ה. השפעת התיקונים המוצעים על ההיבט המנהלי והתקן לתיקונים המוצעים לא צפויה השפעה על ההיבט המנהלי והתקן במשרד האוצר או ברשות ניירות ערך.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





