הכנסייה מנשלת >> ביה"ד הכנסייתי נישל בעל מביתו

בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד פסקי דין של ביה"ד הכנסייתי אשר נישלו בעל מביתו

סכסוך גירושין בין בני זוג מאחת העדות הנוצריות עמד במרכזה של עתירה לבג"ץ שנדונה לאחרונה.
עו"ד ליאן קהת, שייצגה את הבעל, עתרה בבקשה לבטל את פסיקותיו של בית הדין הכנסייתי לאחר שלטענתה, ההליכים שננקטו בו חורגים מהחוק ומסדר הדין המוכר בישראל.
"ההליכים המשפטיים שהתנהלו בבתי הדין השונים של העדה, לא מותירים ספק בעיני האדם הסביר, כי נערכה פה קנוניה מתוכננת היטב של משפחת האישה, בחסות בתי הדין של הכנסייה, לנשל את הבעל מדירת הוריו " טענה עו"ד קהת.
בג"ץ בהרכב בן שלושה שופטים בראשות כב' השופט י' דנציגר, הוציא צו על תנאי  נגד ביצוע פסקי בתי הדין של הכנסייה, והורה ליועץ המשפטי לממשלה לערוך בדיקה של הפרשה.
לדברי עו"ד קהת, החלטת הבג"ץ חריגה מפני שבשורה ארוכה של פסקי דין נקבע לא אחת כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו על ידי בתי דין דתיים, והתערבותו בהחלטותיהן של ערכאות אלה שמורה לאותם מקרים חריגים בהם נמצא כי נפגעו עקרונות הצדק הטבעי, כי ניתנה החלטה הסוטה מהוראות חוק רלבנטיות, או שעה שנדרש סעד מן הצדק שאינו בסמכותו של בית הדין הדתי.

לדברי עו"ד קהת, הדיינים של העדה זימנו את הבעל לדיון לשלום בית, לאחר שאשתו העלילה עליו תלונות שווא על אלימות שנמצאו חסרות בסיס בחקירת המשטרה. הדיון בשלום הבית, הסתיים להפתעת הבעל, בפסק דין, שנחתם, בין השאר, על ידי דיינים שלא נכחו בו.
בפסק הדין של אותו בית דין כנסייתי קובעים הדיינים כי על הבעל לפנות את בית הוריו, בו התגוררו בני הזוג, וכן שעליו לשלם לה מעתה ואילך 14,000 ₪ לחודש מזונות ילדים ומזונות אישה.

כל ערעוריו של הבעל על החלטת בתי הדין נדחו ללא הנמקה. האישה מצדה, פתחה נגד הבעל תיקים בהוצאה לפועל, והחלה לגבות את חוב המזונות המנופח שהצטבר נגדו.
לאחר שגם הערעור לבית הדין הגבוה של העדה נדחה, פנתה  עו"ד ליאן קהת לסעדו של הבג"ץ – בבקשה לבטל את פסיקות בתי הדין של העדה, ולהעביר את הטיפול בסכסוך הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה. הדיון בעתירתה נערך לאחרונה (17/2) ובו הוציא הרכב השופטים בראשות כב' השופט דנציגר צו מניעה על תנאי ועיכב את ביצוען של  החלטות בתי הדין, וכן הורה ליועץ המשפטי לממשלה לבדוק לעומק את תקינות ניהול ההליך שבוצע בבית הדין.

הגבר בן לאחת העדות הנוצריות המוכרות בישראל,הגיש לאחרונה, באמצעות עו"ד ליאן קהת, עתירה לבג"ץ לביטול פסקי דין שניתנו בבית דין הכנסייתי של העדה, וכן להקפאת הליכים של ההוצאה לפועל נגדו, בשל אותם פסקי דין.
לבני הזוג שלושה ילדים. לדברי עו"ד קהת, האישה, תושבת מזרח ירושלים שהתה מספר שנים בחו"ל, ונעזרה בבעל, תושב ישראל, לצורך קבלת אזרחות ישראלית.
"מספר שבועות לאחר שקיבלה אישור סופי להתאזרחותה, הגישה האישה תלונה על אלימות של הבעל נגדה, וגרמה להרחקתו מבית מגוריהם, הנמצא בבעלות הוריו" אומרת עו"ד קהת. לדבריה, "מאותה עת, החל מחול שדים משפטי, בו הפך הבעל לקורבן – כשהחלטות בתי הדין הכנסייתיים מנשלים אותו למעשה מכל רכושו – מבלי לספק כל הנמקה משפטית להכרעותיהם".
בעתירה נטען שלאחר שהחקירה נגד הבעל על אלימות נסגרה, והרחקתו מהבית בוטלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה, זכה הבעל לשיחת טלפון מאחד מכמרי העדה. הכומר ביקש מהבעל להגיע לפגישה, שמטרתה, כך אמר, קידום שלום בית בינו לבין אשתו.
לדברי עו"ד קהת, הבעל נדהם מספר שבועות לאחר הפגישה, כאשר נודע לו שבסיומה התקבל פסק דין  החתום על ידי שלושה מהדיינים של בית הדין הכנסייתי, שכלל לא נכחו בפגישת "שלום הבית".
לדברי עו"ד קהת, דבר פסק הדין,  הגיע לידיעתו של הבעל באיחור רב, ממשפחתה של אשתו. לדבריה, משפחת האישה, קיבלה באופן תמוה, ובניגוד לדין, את פסק הדין לידיה, מיד עם נתינתו, וכן קיבלה תרגום לאנגלית של פסק הדין, כדי שתוכל לפתוח באמצעותו תיקים בהוצאה לפועל נגד הבעל.
במסגרת פסק הדין, נקבע כי על הבעל לשאת במזונות אישה, מזונות ילדים והוצאות נוספות, בסך כולל של 14,000 שקלים בחודש. סכום זה עולה בהרבה על משכורתו החודשית של הבעל.
לדברי עו"ד ליאן קהת, מתן פסק הדין מעורר תמיהות רבות, אחת מהן היא כי אין בסמכותו של בית הדין הכנסייתי לפסוק כלל על מזונות ילדים אלא אם כן קיימת הסכמה לסמכותו.
עוד נקבע בפסק הדין, כי על הבעל לעזוב מידית את הבית, הנמצא בבעלות הוריו.. לדברי עו"ד קהת, מדובר דירת מגורים שנרכשה במלואה על ידי הורי הבעל.
לדברי עו"ד קהת, "אבי האישה מקורב לאנשי הדת שנתנו את פסק הדין ולו ולמשפחתו היכרות מוקדמת עם נותני פסק הדין , והדבר מסביר אולי את התגלגלות הפרשיה המוזרה והמקוממת".
הבעל הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין הגבוה של העדה, אלא שבדיון שהתנהל בנושא לא התירו לו הדיינים ייצוג משפטי, וזאת בניגוד חמור לחוק. בלי פלא, הערעור שהגיש נדחה על ידי בית הדין הגבוה ללא כל נימוק.
במקביל, פתחה האישה שני תיקים בהוצאה לפועל כנגד בעלה על חוב המזונות שנצבר לו ובגין פסק הפינוי.

"בית הדין ניסה למנוע מהבעל לקבל את פסק הדין"
לאחר שנועץ עם עו"ד, ניסה הבעל לקבל העתק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בין הצדדים. לדבריו, הוא עבר מסכת טרטורים קשה, שכללה מעבר מכומר אחד לשני, והניסיון נכשל. בהמשך נודע לו, כי בית הדין הנפיק תרגום של פסק הדין באנגלית, כשירות לאישה, כדי שתוכל לפנות ללשכה להוצאה לפועל. גם הניסיון לקבל את פסק הדין המתורגם כלל סחבת קשה. כך נוצר מצב, כי העותקים המקוריים היחידים המתורגמים של פסק הדין, היו מצויים בלעדית בידי אביה של האישה.
לאחר הסחבת הממושכת החליט הבעל להמתין לאחד הכמרים באופן אישי בכנסייה לקבלת התרגום, ולא לפנות את הכנסייה עד אשר יקבל את מבוקשו.

"לבית הדין הכנסייתי אין סמכות לשפוט בנוגע למזונות ילדים"
במקביל, נאלץ הגבר להגיש ערעור בכוחות עצמו, בלית ברירה, ועל סמך תרגום שערכה אמו בקושי רב. ב-22 בספטמבר הוא הגיש מכתב לבית הדין הכנסייתי, שבו פירט את טענותיו, בצירוף ערעור על פסק הדין שניתן.
בערעור ציין הבעל את הפגמים הרבים שעמדו בפסק הדין שניתן, ובהם פגיעה בזכויותיו, לרבות אי קבלת כתב התביעה של האישה עד ליום זה, חוסר התגוננות שלו בהליך לאור ההנחה שלו, כי אינו מצוי בהליך משפטי, פגיעה בנכס של הוריו, חוסר סבירות קיצונית בהחלטת בית הדין באשר לפרידה זמנית של שנה למען שלום בית, מעמדו של אבי האישה בקהילה  והיכרותו עם נותני פסק הדין, וחוסר סבירות קיצוני בעניין סכום תשלום המזונות, בהיעדר כל דיון לגבי צורכי המשפחה והכנסותיה. "לבית הדין הכנסייתי,  סמכות שיפוט בנושא מזונות וכלכלת אישה בלבד", טוענת עו"ד קהת. "כדי לקבל סמכות לדון בנושא מזונות הילדים, על בית הדין לקבל את הסכמת הצדדים". מכיוון שלא נתבקשה על ידי בית הדין הסכמתו של הבעל בנושא, הרי שהדבר נעשה ללא סמכות, טוענת עו"ד קהת.
ב-5 בדצמבר 2012 החליט בית הדין העליון של העדה לדחות ערעורו של הבעל על כל סעיפיו, ללא כל נימוק. עם דחיית ערעורו של הגבר, פנתה האישה ללשכה להוצאה לפועל בבקשה להפעיל את פסק הדין לפינוי הבעל מבית הוריו. בשלב זה פנה הבעל לבגץ וקבל צו ביניים המעכב את בצוע פסק הפינוי כנגד הבעל. 

"פסקי הדין ניתנו תוך פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעי"
לטענת עו"ד קהת, החלטות בית הדין הכנסייתי ניתנו בחוסר סמכות. "למעשה, לא קיימת כל זיקה בין עילת התביעה, לבין הסעד שפסק בית הדין הכנסייתי", היא טוענת. "כיצד תביעה לפרידה זמנית, אשר במהותה היא תביעה לשלום בית, יכולה להכיל בתוכה עילת מזונות, משמורת ורכוש?".
עו"ד קהת ציינה בעתירתה הלכה פסוקה, לפיה אין לפגוע בזכויות קנייניות ולהרחיק אדם מביתו, אלא במקרים קיצוניים, ורק אם מדובר באלימות קשה. "פסקי הדין של בית הדין הכנסייתי התחתון והעליון ניתנו תוך פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעי, ותוך הפרה של הוראות חוק לשכת עורכי הדין", טוענת עו"ד קהת.
בנוסף, הזכירה עו"ד קהת בעתירה, כי הזכות לייצוג על ידי עורך דין מוקנית לכל אדם בפני גוף מרשויות המדינה, הממלא תפקיד ציבורי על פי דין. זכות זו הוכרה על פי הפסיקה כמעוגנת בכללי הצדק הטבעי, ולכן הפר בית הדין הכנסייתי  זכות זו, בכך שסירב לייצוג הגבר על ידי עו"ד בדיון, למרות שהגבר ביקש זאת. "היעדר ייצוג של הבעל על ידי עורך דין גרם לו לנזק בל יתואר, לאור אי הסדרים הרבים והפגיעה האנושה בזכויותיו", טוענת עו"ד קהת.
בנוסף, טענה עו"ד קהת לפגיעה בזכות הטיעון של הבעל, בכך שלא קיבל לידיו את המסמכים שעמדו בפני בית הדין, וכלל לא קיבל לידיו הודעה, על כך שמתנהל נגדו הליך משפטי מחייב.
"למעשה, הגבר היה בטוח שהוא הולך לקראת הליכים של שלום בית, כפי שאף נאמר לו לפני שהגיע לפגישה בנוכחות הכמרים , פגישה שכולה עסקה בנושא זה" אומרת עו"ד קהת, ומוסיפה "לא ברור כיצד יכול היה הבעל לנהל הליך הוגן וצודק, אם בפני בית הדין עמדה, טרם מתן פסק הדין, גרסת האישה בלבד, ללא גרסת הבעל מנגד".
"בית הדין חרץ את גורלו של הבעל בצורה שאינה מידתית ואינה סבירה בעליל", טענה עו"ד קהת. "הפגמים בהחלטת בית הדין, הנוגעים גם לאופן ההליך, מהווים טעם מספק להורות על ביטולו של פסק הדין על ידי בית המשפט העליון".
כאמור, לאחר שנערך דיון בנושא מול הרכב שלושה שופטי בג"ץ ובראשם כב' השופט דנציגר,  הוציאו השופטים צו על תנאי נגד ביצוע פסקי הדין של בית הדין הכנסייתי על שתי ערכאותיו, עד לאחר שתתבצע בדיקה של משרד היועץ המשפטי לממשלה על תקינות ההליך המשפטי שננקט בתיק.