ענף במוקד סקטור האינטרנט/טכנולוגיה >> "קנדי קראש" – חלון הראווה של ארה"ב

סקטור האינטרנט/טכנולוגיה

ביום המסחר הראשון שלה, בו צללו מניותיה של KING DIGITAL , מפתחת ה CANDY CRUSH  (סימבול KING), ביותר מ 25%, היה זה היום שבו ככל הנראה נפל האסימון למשקיעים רבים. לא עצם הנפילה הכואבת, אלא ההתפכחות, אולי הטוטאלית, של משקיעים רבים שלא רוצים להיות הפראיירים הבאים ליפול.

אין מספיק מילים על מנת לכסות את התמונה המלאה, אבל הנה היא :

מדד האינטרנט בארה"ב זינק קרוב ל 600% מהשפל של משבר 2008, בעוד מדד ה s&p500 זינק ב 280% באותה תקופה. היחס בין העליות משתקף היטב גם בהיבט מכפיל הרווח – בעוד מכפיל הרווח במדד ה s&p500 עומד הבוקר על 17 (לא כ"כ זול כפי שחושבים), הרי שמכפיל הרווח הממוצע,  בקרב מניות האינטרנט, הוא 31!.

אבל המספר 31, המשקף כאמור את המכפיל הממוצע, הוא בלוף אחד גדול לדעתנו, שכן יש לבחון את הרכב המדד כולו :

10 האחזקות הגדולות ביותר במדד הינם:
•GOOGLE
• AMAZON
•  FACEBOOK
• EBAY
• PRICELINE
• YAHOO
• SALEFORCE
•LINKEDIN
•  NETFLIX
•  JUNIPER
10 האחזקות הללו מהוות 53% מכל המדד, אבל הן משקפות באופן כללי את הפרצוף האמתי בתמחור מניות אינטרנט בשוק ההון. ומדוע?! כיוון שרק  2 מניות EBAY ו GOOGLE   נסחרות במכפיל נמוך מ 31 (25 ו 29 בהתאמה), אלא שמכאן מכאן זה רק עולה:
• SALESFORCE   (סימבול CRM), מפתחת אפליקציות של "עננים" (אחסון) היא בכלל חברה מפסידה.
• LINKEDIN – נסחרת במכפיל של מעל 700...
•  FACEBOOK – מכפיל 100...
• NETFLIX – אתר הורדות הסרטים באינטרנט – מכפיל 200...
• AMAZON – מכפיל 550....

אין לנו בכלל ספק שהבטן של מרבית קוראי הסקירה מתהפכת כעת. ובצדק!

המדד מונה 41 חברות שונות, מה שאומר ששאר 31 החברות במדד נסחרות במכפילים משמעותיים נמוכים מ31, וסביר להניח שאת חלקן המשקיע הממוצע כלל איננו מכיר, והתשואות שהן הניבו למשקיעים בהן לא היו כמו התשואות של החברות הרשומות לעיל. אבל מה כל זה אומר עלינו, המשקיעים בכלל, ומנהלי ההשקעות בפרט?!

אין צל של ספק כי הנתונים הללו מצביעים על בועה שהולכת ומתפתחת לה, אבל איש, גם לא אנחנו, יודעים לומר היכן זה מסתיים. המספרים הללו, המכפילים הכוונה, גורמים לעיוות עצום בקרב הסקטור הטכנולוגי בכלל והאינטרנט בפרט. מי יודע כיצד לתמחר את החברה המצליחה הבאה? מי יודע מה השווי הנכון של החברות הנסחרות כעת ומוזכרות לעיל? אין לנו צל של ספק – מרבית החברות שמצוינות לעיל לא יסגרו לעולם את הפער בין הציפיות (המכפילים העצומים הללו) לבין המציאות, המהווה את ההכנסות הנוכחיות שלהן.

האם פייסבוק, הנסחרת כאמור במכפיל 100, תסגור את פער הציפיות? סביר להניח שלא, אחרת אין הסבר לרכישות האחרונות שלה, ביניהן WATSAPP, ובמחירים שכאלו....האם רשת חברתית שכזו, המתמחרת משתמש רשום במאות דולרים, יכולה להיות שווה יותר מיצרנית המוליכים INTEL?...
האם התמחור המטורף של TWITTER  (סימבול TWTR), חברה שמפסידה כסף, הוא אמיתי? רשת חברתית  בשווי של 25 מיליארד דולר, שלא מייצרת דבר וחצי דבר למעט שווי עתידי של משתמש רשום שחשוף לפרסומות, יכולה להיות שוות ערך ליצרנית המיכון הכבד ABB? TWTR מכניסה כ 1 מיליארד דולר בשנה, כאמור פרסומות וכו', בעוד ABB, הנסחרת באותו שווי (25 מיליארד דולר) מייצרת הכנסות בסך 42 מיליארד דולר....

התמחור הנוכחי, שבא לידי ביטוי מאז הנפקת FACEBOOK, וככל הנראה מתחיל להסתיים עם CANDY CRUSH, ייצר ציפיות חסרות תקדים, שאין להן אח ורע בכל מודל כלכלי, אופטימי אשר יהיה. וזה עוד לפני הנפקת ענקיות אינטרנט נוספות שבדרך כגון : BOX (שיתוף קבצים), APPNEXUS ( פלטפורמת פרסום ברשת) ו DROPBOX ( כמו BOX  רק עם DROP  לפני זה.....). ספק אם 1 מתוך 10 משקיעים יודע בדיוק מה עושה אחת מתוך ה 3 שציינו כאן, שלא לדבר על כל ה 3.

מה שמוביל אותנו הלאה....

"הכסף האחרון נכנס פנימה"

מונח זה נשמע טוב יותר באנגלית, והוא השתרש ללקסיקון גם אחרי משבר 2008, כאשר העשירון התחתון החל לרכוש נדל"ן בארה"ב, רגע לפני עליית הריבית, אך הוא נזכר לראשונה אחרי התפוצצות בועת ההיטק, בקיץ 2000 – ""THE LATE MONEY IS ARRIVING.
לא מזמן נודע לנו שג'סטין ביבר, כוכב הפופ, השקיע לפני חודשים רבים, ככל הנראה כמה מאות אלפי דולרים בגיוס הון בן 1.1 מיליון דולר של SHOTS OF ME, רשת חברתית מבוססת על תמונות SELFIES (צילום עצמי), עוד פגם אנושי בחברה המודרנית...ספק אם משקיעים היו נחשפים לנושא אלמלא חברת גז ונפט, אחת הגדולות באינדונזיה, חברת BAKRIE, פרסמה לשוק לפני כמה שבועות, שהיא אחת ממשתתפות גיוס נוסף של SHOTS OF ME, גיוס בסך של 25 מיליון דולר. ג'סטין ביבר, שלא במתכוון, הפך למיליונר הייטק חדש, מבלי שהוא עצמו מבין גדול בענף. הכסף האחרון, במקרה זה של  BAKRIE(שב 2006 גרמה לאלפי אנשים להפוך לחסרי דיור, לאחר שעבודות התשתית שלה גרמו למפולת בוץ בקנה מידה של אסון טבע עולמי) מלמד שלא משנה מאיזה תחום אתה מגיע – כשיש בועה כולם רוצים להרוויח.

הדוגמא הקלאסית של העת האחרונה באה כמובן בהנפקת TWITTER, עת הנסיך הסעודי בן טלאל רכש בהנפקת האפרוח (טוויטר) שווי מניות בסך 300 מיליון דולר, שמהוות כיום יותר מ1% בחברה. למען הסר ספק – לא בן טלאל ולא ג'סטין ביבר, גרים בעמק הסיליקון בסן פרנסיסקו, הם מעולם לא היו שותפים בשום הליך תכנון של שום אפליקציה, במקרה הקיצוני הם יודעים להשתמש בסקייפ, אבל הם לוקחים חלק בהתהוות בועה שהיא אף יותר גדולה מבועת ההיטק של סוף האלף הקודם.

ואי אפשר לסיים בלי זיכרון אישי ולצדו מסקנות :

על סף סיומו של האלף הקודם, דצמבר 1999, עת נולד בני הבכור, בעת גלישה באינטרנט (דרך החייגן למי שזוכר...) יצא לי לקרוא מאמר על שחקן קולנוע מוביל (אותה עת) בשם JEAN CLAUDE VAN DAMME  (בעברית – אמן הלחימה ואן דאם) שהשקיע כמה מיליוני דולרים במיזם אינטרנט חדש – צפייה בסרטים דרך האינטרנט. לשם כך הונפקה חברה בורסאית חדשה שנסחרה תחת השם MVEE. קיצור של MOVIE EASY ELECTRONIC, או משהו כזה. היו אלו הימים העליזים של גיוסי ההון בתעשיית האינטרנט וההיטק, כל מטאטא פגע.

ל MVEE לא היה שום מודל עסקי ידוע, למעט החזון, שהקדים עצמו בכמה שנים טובות (צפייה בסרט דרך הרשת). לא היו לה הכנסות, לא היו לה לקוחות, כלום. "מה לוואן דאם ולאינטרנט?!" שאלתי אז את עצמי. התשובה לא איחרה לבוא – שבועות אחר כך החלה הבועה להיסדק ובסוף התפוצצה. ואן דאם היה הכסף האחרון שנכנס. כשקראתי על ג'סטין ביבר ובן טלאל מיד נזכרתי בוואן דאם.

מסקנות

יש האומרים שאין חכם כבעל ניסיון.
במקרה הספציפי המובא כאן לפניכם בסקירה לעיל,  מתוארת תמונת מצב עובדתית, ללא רגשות כאלו או אחרות, גם לא גרפים, של מספרים יבשים – מכפילי רווח ותמחור חסר תקדים של סקטור מוביל, שהניב תשואות דמיוניות בשנים האחרונות. תמחור שגורם לנו,  כמנהלי השקעות לנוע באי נוחות במקום הנוח שבו אנו יושבים. זוהי בועה ללא צל של ספק, והשאלה היחידה שנותרה פתוחה היא – מתי היא תתפוצץ.

הריבית הנמוכה מסנוורת את הסקטור. הכסף הזול, בהיעדר אלטרנטיבה, זורם לבועה ומחמם אותה יותר ויותר. השכל הישר טופח לנו על הראש ואינו מאפשר לנו לקחת חלק ב"משחק" הזה, שכן ברור שזה יקרה (הנפילה בסקטור), וחשוב לא לקחת בו חלק. יש להמשיך ולהתרכז בסקטורים המשעממים, אלו הנסחרים במכפילים זולים, שהם נמוכים יותר ממכפילי מדד ה s&p500 – מזון, תרופות, משקאות, אנרגיה, מחצבים ועוד.

אם היינו צריכים להמר, אבל לא נעשה זאת כמובן, אזי אנו מניחים שכאשר העסק הזה יירגע, לאחר שאוויר רב ייצא ממנו, הבנק המרכזי בארה"ב לא יוכל להעלות את הריבית הדולרית, שכן אלפי המפוטרים מהתעשייה הזו לא יוכלו להתקיים אם היא כן תעלה, ולכן אנחנו דווקא נערכים למצב שבו הריבית הדולרית תמשיך להיות אפסית עוד זמן רב, הרבה יותר זמן מכפי שהשוק מעריך זאת. אנחנו דווקא כן חושבים שיש מקום להמשיך ולהשקיע באג"ח דולרי בארה"ב, לא בחברות טכנולוגיה כמובן, אלא בסקטורים שציינו כמה שורות למעלה, שכן המצב האמתי בכלכלה האמריקאית, הוא לא זה המשתקף לנו דרך TWITTER או FACEBOOK או CANDYCRUSH, כי החגיגה שם תיגמר, וזה עוד בטרם אמרנו חצי מילה על סקטור הביוטכנולוגיה....

ירון שקדי

•  חברת ההשקעות שקדי שוקי הון בע"מ, עומדת בכל דרישות החוק לני"ע והיא בעלת רישיון לשיווק ולניהול השקעות מטעם הרשות לני"ע בישראל. כותב הסקירה – ירון שקדי.
•  ירון שקדי הוא בעל רישיון לייעוץ וניהול השקעות מטעם הרשות לני"ע בישראל.
• אין בעבודת המחקר הנ"ל משום המלצה לקניה ו/או מכירה של ני"ע שונים לרבות אלו המופיעים בסקירה. כל העושה שימוש כלשהוא בהמלצות החברה עושה זאת על אחריותו הבלעדית בלבד. אין החברה אחראית לכל נזק שיגרם בגין שימוש במידע המוזכר בסקירה זו.
•  העברת הסקירה לכל גורם  ללא אישור חברת ההשקעות שקדי שוקי הון בע"מ הינה עבירה בגין הפרת זכויות יוצרים .
 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.