בדרך חזרה! כותב את הרשומה הזו באמצעות האייפון, על המטוס משיקגו ללונדון. זהו, סוף השבוע של ברקשייר תם ונשלם.
זו היתה חוויה שונה ב-180° מהמסע שערכתי ב-2008. רגועה יותר, פחות מלהיבה, ויחד עם זאת מהנה מאוד.
כמו בפעם הקודמת שלי, הכנס המרכזי לא היה גולת הכותרת. לכשייצאו התמלילים המלאים לרשת, בקרוב, אולי עוד אכתוב על דברי הזקנים, אך בכלליות אפשר לסכם ולומר שלא עלו שם נושאים חדשים. שום דבר לכתוב עליו הביתה. בערוב ימיהם, עם הקרקס הגדול שהם מארגנים, אי אפשר לצפות למשהו אחר. קראתי היכן שהוא ברשת הגדרה נכונה לסופ"ש הזה: ״אינפומרשיאל אחד גדול״.
באפט, אותו באפט – עונה על מה שהוא חושב לנכון, גם אם זה לא בדיוק, או לא בשלמות, על מה שנשאל, ומאנגר אותו מאנגר… אין לו הרבה מה להוסיף. שמעתי כמה שו״ת, ניצלתי את הזמן לקניות (תמונת הרכש למשרד), לשיחות מזדמנות ולמציאת זוויות נכונות לאינסטגרם.
אז למה היה המסע הזה שונה מהקודם? מכיוון שהפעם הגעתי מישראל עם עוד 15 מנהלי כספים. קולגות. רובם לקוחות משרדי. חברים.
והחבורה הזו הפכה את המסע להרבה יותר מהנה, קליל, לעיתים מצחיק… עד דמעות. לא עובד עליכם, דמעות! היינו כח ישראלי אמיתי, בכל אירוע אליו הגענו.
באירועי יום שישי – כינוס ה-Yellow BRKers אחה״צ ובמסיבת הקוקטייל של גילמן וטילסון בערב. בכנס המרכזי ביום שבת, בבוקר יום ראשון ב-Q&A של טום גיינר וסטיב מרקל, ובאירועים השונים של ברקשייר לאחר מכן… בורשהיימס וכו׳.
אם אנסה לצמצם רשמים, אני יכול לספר לכם על שלושה כאלה שלקחתי ממסע העלייה לרגל:
הראשון, הבולט מכולם, הוא הכמות החריגה של מעריצים ׳עיוורים׳, בעיקר צעירים, שהגיעו לכנס.
אתם מכירים את ׳סינדרום ירושלים׳? התסמונת הפסיכדלית בה לוקים אנשים מסוג מסוים בביקורם בירושלים? אז בשינויים המתחייבים, היו המון כאלה גם באומהה. צעירים, אמריקנים וזרים (בעיקר אסייתים), שהסתנוורו מהאירוע, מהלחץ להצליח, מרעב לכסף, מהערצה חסרת גבולות, אולי מסיבות אחרות.
ניתקלתי בהם, במהלך כל סוף השבוע, בכל האירועים. לא מובנים, אחוזי תזזית, קופצים ממקום למקום באותו אולם, מאדם לאדם, לא רגועים. ניגשו גם אלי, ומיד – ״שלום קוראים לי ג׳ון דו, מה שלומך? סיימתי עכשיו אוניברסיטה (או התחלתי ללמוד השקעות ערך, או הגעתי כרגע מסינגפור). מה לדעתך אני צריך לעשות כדי להצליח בהשקעות? אתה יכול לתת לי כמה טיפים על החיים?״
ביזאריים. לא פחות. והרבה מהם. הרבה יותר מאשר בביקורי הקודם לפני 5 שנים.
הרושם השני שהיה מודגש מאוד במסע הזה הוא ״אפקט ווינטרס״. דייויד ווינטרס מקרן הנאמנות ווינטרגרין היכה גלים. הנושא המרכזי השנה באומהה היה תכנית התגמול המוגזמת של קוקה קולה והתנהגות באפט לאורה, נושאים בהם דנו גם כאן באתר (דייויד ווינטרגרין מציג – מלחמות פרוקסי מהדור החדש, ו-אז באפט נמנע: הייתם מצפים ממנו למשהו אחר?).
זה עלה כשאלה ראשונה באסיפה, וגם בהמשכה עם עוד שאלות בנושא זה. זה עלה בכל השיחות עם האנשים איתם שוחחנו, בכל ראיונות התקשורת שערך באפט. זה עלה בכנס של מרקל. זה היה נושא השיחה המרכזי באומהה.
סופה״ש של באפט ׳נחטף׳, והפך להיות סופה״ש של דייויד ווינטרס. מיסטר קוקה-קולה, מיסטר דיילושן. ואני סבור שהשיעור על המערכה שהוא ניהל צריך להילמד ע״י כל מנהל השקעות, כי לא פחות ממערכה של בעל מניות, היתה זו מערכה שיווקית ממדרגה ראשונה. אין אדם אחד בעולם ההשקעות שלא מכיר היום בערכו של ווינטרס.
לדעתי, חשיפה תקשורתית בינלאומית כזו, יכול להשיג גם מנהל השקעות ישראלי קטן. הפלטפורמות זמינות. צריך ללמוד מה עשה ווינטרס. ביוטיוב, בפניות פומביות למוסדיים, במערכי הפצת מכתבים (Business Wire), ובהנגשת הנושא המורכב למדיה התקשורתית השטחית.
המערכה של ווינטרס נוהלה באופן כמעט מושלם, אסטרטגית וטקטית.
אפשר להתווכח קוונטיטטיבית על הנתונים שווינטרס הציף (כמו שבאפט עשה במהלך האסיפה), אפשר לבקר אותו על שפרסם בפומבי את פנייתו האישית לבאפט. מאידך, אפשר כמובן לבקר גם את התנהלותו של באפט, את ההימנעות בהצבעה, את ההחלטה שלא לבקר בפומבי את התכנית קודם לאסיפה בקוקה-קולה, אלא רק לאחריה.
מדוע פצח לפתע, לאחר האסיפה, בראיונות ביקורתיים במדיה? האם בכך לא היה משום הכרזת מלחמה?! (באפט טען כי נמנע כדי לא להתחיל במלחמה עם קוקה קולה).
אם אסטה לרגע למאמר מוסגר, אבחן את רצף האירועים ואתנסה בבחינת כליות ולב, הייתי אומר שכל האירוע הזה תפס את באפט לא מוכן, ומישהו, אולי שותפו, הזכיר לו, לאחר שתיקתו הרועמת, דברים ישנים שכתב… על הצורך לבקר בפומבי ובקול ברור הנהלות שהגזימו.
בכל אופן, לטעמי לא זו הסוגיה המרכזית. אני חושב ששני הצדדים התנהלו, בסופו של דבר, בצורה לא רעה. כל אחד בהתאם לאינטרסים האישיים שלו ושל בעלי מניותיו, וגם לאינטרסים כללים יותר – כיום ברור שתכנית התגמול של KO לא תעבור במתכונתה הנוכחית (ועוד ברור שהנהלות נוספות שמו לב לרוח הדברים). יהיו בה שינויים והיא תותאם לתנאים שיציב עליהם ימליץ באפט. זו בעצם השורה התחתונה החשובה לבעלי מניות קוקה-קולה.
ובכל זאת, נותרה שאלה פתוחה אחת. חשובה. שלא נשאלה עדיין. והתשובה (הכמעט ברורה) לאותה שאלה, מציבה את באפט באור ממש לא מזהיר.
באירוע של מרקל (שתכף אספר כמה מילים עליו) פגשתי את דייויד ווינטרס לשיחה אישית קצרה מחוץ לאולם. ראשית, כבעל מניות בקוקה-קולה, כמנהל השקעות, כעורך-דין, בירכתי אותו על המערכה שניהל.
ואז שאלתי אותו את השאלה שהציקה לי בהקשר של באפט: ״דייויד, מה היה קורה אלמלא הצפת את הנושא בפומבי? האם באפט היה עולה על הסוגיה לדעתך? בעצם, אלמלא ׳הצעקה׳ שלך האין התכנית היתה עוברת ללא כל התנגדות ודיון? גם מצד באפט? כפי שתוכניות תגמול מהסוג הזה עברו בחברות אלה בעבר״
ווינטרס חשב לרגע כיצד לענות. הוא הבין ששאלתי למעשה שאלה רטורית. ואז השיב לי: דבר לא היה קורה. כל הדברים שבאפט אמר בגנות התכנית לא היו נאמרים. התכנית היתה עוברת ללא התנגדות.
וזאת הביקורת שלי כלפי באפט.
אולי זה הגיל. אולי האינטרסים הרבים. אולי מורכבות החברה שבנה. אולי סיבות נוספות. אבל הבוטם ליין הוא שכבר לא ניתן לסמוך על באפט בצורה עיוורת. ויש לכך השלכות נרחבות על אופי הניהול המבוזר של ברקשייר.
ההתרשמות השלישית שלקחתי מהמסע הזה היתה מהאירוע האינטימי (יחסית) של מרקל, ביום ראשון בבוקר.
זאת הפעם הראשונה שלי שם (למרות שכנס ה-Q&A של טום גיינר וסטיב מרקל באומהה נערך כבר שני עשורים לפחות) ונהניתי מכל רגע. הרבה יותר מהאירוע של באפט ומאנגר.
מדובר באירוע מצומצם בהרבה. היו שם לא יותר מאלף איש. נשאלו כמה שאלות לא רעות, האווירה היתה טובה והנגישות למשקיעים מפורסמים שהיו שם היתה גבוהה. שוחחתי עם כמה מהם, וגם עם גיינר. עוד אמצא הזדמנות נכונה לספר על כך, אך אני מבטיח שלאחד הכנסים הבאים שיאורגנו על ידי בישראל יגיע גם מנהל השקעות זר לא רע. יהיה מעניין.
אז להשתמע אומהה, אך לא בקרוב…
מתוך הבלוג: https://www.buysidemetrics.com/?p=11941
מאת עו"ד עודד קרייזל
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עודד קרייזל


