כנס כלכלה והלכה
קרן מרדכי
17/06/2014
הכנס השנתי בסוגיות כלכלה והלכה ביוזמת מכון כת"ר לכלכלה עפ"י התורה נפתח אמש (א') בהשתתפות הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, פרופ' אומן ופרופ' טרכטנברג שעסקו בשאלת פערי השכר במשק. פרופ' אומן: "איני מבין את טרכטנברג לדבריו צריך להוריד את השכר המקסימלי. מה אכפת לי אם לעשיר יש הרבה"
האירוע נפתח בהרצאת היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס לסקירה כללית, יעדים אפשריים ושיקולי מדיניות. לאחר מכן עלה הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שהתייחס לנושא פערי השכר במשק הישראלי ואמר: "כשמדובר בחברה פרטית אין בעיה לגובה השכר, אך כשמדובר בחברה ציבורית יש הצדקה לתת שכר גבוה במיוחד רק כאשר מדובר באדם בעל כישורים יוצאים מן הכלל. אם לא מדובר באדם שכזה, אין להעניק שכר מופרז מעבר לשאר העובדים בחברה".
המושב הראשון עסק בנושא: "לא יחדל אביון מקרב הארץ – פערי שכר" בהנחייתו של עמית סגל ובהשתתפות: חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן, יו"ר הות"ת והועדה לשינוי כלכלי חברתי פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי וראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון.
פרופ' מנואל טרכטנברג התייחס לנושא ואמר: "התפלגות השכר בתחומים מסוימים אינה הוגנת ביחס לכללי כלכלת השוק עצמה, הקובעת כי כל אדם אמור לקבל לפי תרומתו השולית. בין מקבלי השכר הגבוהה הדבר הבולט במיוחד נובע משתי סיבות: אופן ניהול החברות ומונופוליזציה של החברות. השכר הישר אינו מקבל שכר של עשרות מיליונים לאדם. גם בקצה של השכר הנמוך ישנם קשרי שוק בעייתיים ובעיקר צורת ההעסקה של עובדי הקבלן שם לא מתקבלת אותה תחרות משוכללת. אין לזה הצדקה כלכלית שלא לדבר על הצדקה אתית. לרמות כאלו של פערים ואי שוויון יש השכלות קשות, השלכות חיצוניות שליליות, שכן רבים עלולים להטיל ספק בהוגנות של השיטה והמדינה, הגולם יקום על יוצרו. אם התוצאה היא אי שוויון שרק גדל אז אוי לה.
כשנשאל ע"י עמית סגל על יוזמת שר האוצר לפיד למסות החל ממרכיב מסוים את שכר הבכירים, אמר: "התערבות המדינה באופן נקודתי אינה יעילה שכן במשחק הכלכלי תמיד המדינה תפסיד. לכן יש צורך להסתכל על הדברים מבחינה מערכתית. כרגע, אם כל מה שיש לנו הן תשובות נקודתיות אז זה לא ילך".
פרופ' ישראל אומן אמר: "איני מבין את טרכטנברג לדבריו צריך להוריד את השכר המקסימלי ממש ימות המשיח. הוא טוען שיש להתנגד לזה כי זה יוביל לפיצוץ. מה אכפת לי אם לעשיר יש הרבה. ביחס למונופוליסטים ישנה בעיה – צריך להיות פיקוח על יושר, שקיפות ותחרות. אני רואה חברות הנסחרות בבורסה לא כאילו בעלי המניות הם בעלי החברה המממנים את המנהלים".
ראש מכון כת"ר לכלכה עפ"י התורה, הרב שלמה אישון: "כאשר מדברים על חברה פרטית ישנה אחריות למנהל חברה על עובדיו: אדם צריך להרוויח שכר שבאמצעותו יוכל לפרנס את משפחתו, ואם זה אינו המצב אסור על פי ההלכה לעובד הבכיר לקחת שכר עליו לתת משכרו להם. רק אם יש להם שכר מינימאלי המאפשר קיום בכבוד יוכל הוא לקחת כמה שירצה. בחברה ציבורית יש להסתכל על בעלי המניות והאינטרסים שלהם".
יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ ניסן סלומינסקי התייחס לנושא החברות הציבוריות ואמר: "המחיר שמקבלים אותם אלה זו שערורייה שאין כדוגמתה, היא מביאה לבעיה חברתית של פערים ולשחיתות. צריכה להתקיים במדינה תחושה של פיקוח , צריך להשגיח שכל העובדים יקבלו שכר הוגן שלא יצור פערי שכר עצומים. יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לתת תקרה כדי למנוע את הדבר הזה. הועדים הגדולים זה אם כל חטאת, הם מקבלים בלי סוף גם בעמלות, בשכר ובתנאים, למעשה ההסתדרות דואגת להם".
פרופ' טרכטנברג סיכם ואמר: "זו פעם ראשונה בה אני משתתף בכנס המשלב כלכלה והלכה, לא יכול להיות שאין דבר כזה שכל אותו אוצר אדיר של הלכה לא בא לידי ביטוי בלימודי הכלכלה בארץ. אנחנו מדינה אחת, חברה אחת, יש לנו מאגרים אדירים – אם לא נדע להביא את שני העולמות הדבר יהיה בכייה לדורות".
המושב השני בנושא השקעות כשרות – היבטים עקרוניים ומעשיים נפתח בברכתו של ראש מכון כת"ר הרב שלמה אישון. הממונה היוצא על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר פרופ' עודד שריג עלה למבוא לסוגי המכשירים הפיננסים. לאחר מכן התקיים הפאנל בהנחיית חוקר מכון כת"ר ורב המושב נוב הרב אורי סדן, בהשתתפות: רבה הראשי של רמת גן הרב יעקב אריאל, ראש מכון כלכלה ע"פ ההלכה הרב אריה דביר וסמנכ"ל הראל גלעד פנסיה מוטי לוי.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
