קרן מרדכי
17/06/2014
נייר עמדה מטעם התנועה לאיכות השלטון בעניין טיוטת דוח הועדה לבחינת הסדרי חוב
חלק ניכר מהמלצות התנועה שהוגשו לוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל (להלן: "הוועדה") ביום ה-14.07.2013 הוטמע בטיוטת הדו"ח, ועל כך התנועה מודה ומברכת. עם זאת, התנועה סבורה כי הטיוטה לוקה בהיעדר התייחסותו לנקודת המוצא ממנה נובעים המקרים בהם חברות במצב כלכלי רעוע זוכות להלוואות ואשראי רבים. לאור זאת דומה כי הטיוטה מטפלת בתסמינים בלבד, ולא במקור המחלה ולכן אין בה כדי לרפא את הישנותה.
כחלק מהמנדט הרחב שניתן לוועדה לבחינת סוגיית הסדרי החוב, התנועה סבורה כי יש להקדיש מחשבה מרובה לשלב שקדם ואשר יוצר את הסדר החוב: שלב הקצאת האשראי. בנייר זה נבקש להפנות את תשומת ליבה של הוועדה לחסר זה וכן להמלצות נוספות שהוגשו בעבר מטעם התנועה ולא זכו להתייחסות.
להלן יפורטו העקרון המנחה ועיקרי המלצות התנועה, כאשר בנספח א' יוצג פירוט ההמלצות בהרחבה.
עקרון מנחה – יש להקדים תרופה למכה ולשנות את מבנה המשק כך שהקצאת האשראי תהא יעילה ומוצדקת, ולא כזו המונעת מאינטרסים וקשרים אישיים.
הקדמה
אין צורך להכביר במילים על החשיבות הכלל-משקית שיש להקצאת אשראי יעילה, המשולה לזרימה תקינה של הדם בגוף. די אם נתמקד בחשיבות שיש להקצאה כזו בהקשר הסדרי החוב: חלק מהסדרי החוב נוצרים בשל אשראי רע, שמלכתחילה לא צריך היה להינתן, ואשר הוענק כתוצאה מהמבנה הבעייתי של המשק. אשראי שהגיע לידיהם של מחוברים ומקושרים, במקום להגיע לידיים טובות יותר, ובסופו של יום התגלגל לכדי הסדר חוב.
לפיכך, על מנת לטפל באופן מקיף וראוי בסוגיית הסדרי החוב, יש להתייחס תחילה לאופן חלוקת האשראי במשק. יש לתת את הדעת על "טיפול מונע" – כיצד ניתן למנוע מלכתחילה כניסה להסדרי חוב, ולא רק על "טיפול תרופתי" – כיצד יש לנהל הסדר חוב כראוי. לצערנו מטפלת מרבית טיוטת דו"ח הוועדה בפירותיו של העץ אשר שורשיו חולים.
שורש הבעיה
לעניות דעתנו, העקרונות המוצעים בטיוטת הדו"ח אינם מטפלים בבעיית השורש של הסדרי החוב, קרי, מבנהו הריכוזי של המשק אשר מעוות את נסיבות הענקת האשראים וההלוואות מלכתחילה. לווים עשירים וחזקים זוכים לטיפול מרוכך, וחדשות לבקרים מאושרים הסדרי חוב המבוססים על קשרים אישיים, בשל העדר גורמי פיקוח ראויים - החל בדירקטורים לא מקצועיים, עובר דרך הכשל המבני של חברות הדרוג, מעריכי השווי, חברות רואי החשבון המבקרים והעדר נגישות של האספות הכלליות לציבור בעלי המניות.
מבנהו הריכוזי של השוק בא לידי ביטוי בפירמידות עסקיות והחזקות צולבת בנכסים ריאליים ופיננסיים כאחד, אשר לצערנו טופלו אך באופן חלקי במסגרת החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013. כמו כן, נושא גרעיני השליטה לא טופל אף הוא, ובכך יש הזנחה של אחד הגורמים המרכזיים שפוגעים במערכת הבלמים והאיזונים שבין מוסדות החברה. נדגיש כי שיטת גרעיני השליטה שומטת את הקרקע תחת המבנה העדין של חברה בע"מ ומחלישה את מנגנוני הבקרה הפנימיים – ובראשם את הדירקטוריון, אשר אמור להוות סמן ימני ומקצועי בניהול החברה.
כצעד פרקטי וראשון לשינוי המערכתי הנדרש בשוק האשראי בישראל, אנו קוראים לניתוק הקשר הגורדי בין רוב מבין חברי הדירקטוריון לבין בעלי השליטה, באופן שבו 50% מהדירקטורים במוסדות הפיננסיים יהיו דירקטורים מקצועיים, במשרה מלאה, אשר ימונו על ידי ועדה מקצועית, יעברו תהליכי מיון ברמה הגבוהה האפשרית ותהליכי הכשרה אינטנסיביים. זאת, כדי להבטיח שיפעלו לטובת האינטרסים של החברות, ולא של בעלי עניין.
הציבור הישראלי מפקיד בבנקים ובגופים המוסדיים, מדי חודש בחודשו, את כספי חסכונותיו, שקל אחר שקל, מתוך אמונה כי סכום זה ינוהל ויושקע בתבונה ובשיקול דעת ראוי. מכאן נגזרת החובה לוודא כי הליך קבלת ההחלטות בקרב נותני האשראי הוא הליך תקין, שוויוני ושקוף ככל הניתן. חובה זו מוטלת בראש ובראשונה לפתחן של מערכות הבקרה הפנימיות של נותני ההלוואות והאשראי, אך במידה רבה גם לפתחם של הרגולטורים הרלבנטיים.
לאור זאת אנו חוזרים וקוראים לוועדה, למען המלצותיה יהוו סמן ראשון בהליך הבראתו של שוק האשראי בישראל, לבחון את הסוגיה ממעוף הציפור ולדקור את הקושי מהנקודה בה הוא צומח: הפגמים במבנה המשק הישראלי והליכי אישור ההלוואות והאשראי.
השוואת המלצות הביניים של הועדה להמלצות אשר הוצעו על ידי התנועה
מקריאה בטיוטת דו"ח הועדה עולה כי חלק ניכר מהמלצות התנועה הוטמע בטיוטה – אנו מברכים על כך וקוראים לוועדה לוודא כי המלצות אלו אף ישתלבו בהמלצותיה הסופיות. יחד עם זאת, ישנן מספר המלצות אשר לא זכו כלל להתייחסות ואף המלצות אשר לגישת התנועה יש לחדד את הפן האופרטיבי שלהן.
להזכירם, התנועה חילקה המלצותיה לשני שלבי פעולה – השלב המקדמי, שקודם להסדר החוב, לרבות שלב הקצאת האשראי וניהול החוב, והשלב השני אשר נוגע לשלב ניהול הסדר החוב, בין אם ביחס לתכני ההסדר ובין אם בהשלכות ההסדר על החברה הלווה. בהתאם לכך, בחלק זה, התנועה תפרט את ההמלצות "החסרות" בדו"ח הביניים, בחלוקה לשני מישורי הפעולה שצוינו לעיל.
עיקרי המלצות התנועה:
השלב המקדמי- טרם הסדר החוב:
1. עדכון המגבלות על אשראי ללווה או לקבוצת לווים:
התנועה קוראת לוועדה לעדכן את "מגבלות הלווה הבודד" שנקבעה ביחס לגופים המוסדיים, ולהתאימה לשיעורים הקבועים ביחס לבנקים. יצוין כי המלצה דומה למדי ניתנה על ידי פרופ' בבצ'וק, היועץ החיצוני לוועדת הריכוזיות.
הטבלה שלהלן מתמצתת את עיקרי המגבלות שנקבעו על ידי הרגולטורים, כאחוז מתוך סך הנכסים של הגוף המלווה, ומדגישה את הפערים האדירים בין המגבלות:
2. הגברת הפיקוח על ועדות האשראי:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כללים קונקרטיים לפיקוח על ועדות האשראי של הבנקים או הגופים המוסדיים, כך שיוטלו עליהם יותר חובות ואף יוחל עליהם יותר פיקוח. בייחוד, יש לוודא כי הוראות אלו לא יגעו רק לשלב אישור הסדר החוב, אלא אף לפריסה או שינוי ההלוואה בדמות דחיית מועד הפרעון. בנוסף, יש לוודא כי הבנקים מדווחים לבנק ישראל על כל פריסה או מחזור של הלוואה משמעותית, אשר הלווה לא עמד בתנאי ההחזר המקוריים שלה.
3. חובת גילוי על חובות חברות פרטיות המחזיקות חברות ציבוריות:
התנועה קוראת לוועדה להבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי חובת הגילוי תחול אף על חברות פרטיות וחברת זרות אשר בבעלות בעל השליטה, כך שלא ייווצר פתח באמצעותו חברה שבבעלות בעל השליטה תוכל לקבל הלוואה, ואילו הוא לא יצטרך לדווח עליה.
4. הסדרת מינוי הנאמנים לסדרות האג"ח:
התנועה קוראת לוועדה להוסיף הוראה לפיה מינויו של נאמן יהיה תלוי באישורו של גורם נוסף, בין אם הועדה, הרגולטור או כלל מחזיקי האג"ח זמן קצר לאחר סיום ההנפקה.
השלב השני- ניהול הסדר החוב:
1. הגבלת הסדר חוב הכולל פטור מאחריות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי בקשה לאישור הסדר חוב, אשר כוללת בתוכה סעיף פטור מאחריות, לא תתקבל או שלמצער יחולו כללים נוקשים לצורך אישורה: יוגדל הרוב הדרוש לאישור ההסדר; המומחה יחויב לפרט מדוע הוא סבור שסעיפי הפטור אינם מצדיקים דחיית ההסדר על הסף; בית המשפט לא יורה על כינוס אספות נושים, ולא יאשר את ההסדר, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. משעה שהמלצה זו לא הוכנסה לטיוטת הדו"ח, נבקש לחזור ולהדגיש את חשיבותה ואף במידת הצורך להגיש ניירות עמדה נוספים בנושא.
2. הקשחת התנאים להסדר חוב הכולל שימור מניות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי הסדר חוב שכולל בתוכו סעיף "שימור מניות" – יהיה כפוף לכללים מחמירים. זאת בדומה לכללים שיחולו על הסדר חוב שכולל סעיף פטור מאחריות (פירוט בסעיף הקודם וכן בנספח).
3. קלון כלכלי:
התנועה קוראת לוועדה לאמץ את עיקרון "הקלון הכלכלי": המוסדיים לא יורשו לרכוש אג"ח של מנפיקים שביצעו בעבר תספורת, ולא עמדו בהתחייבויותיהם לנושים.
4. שקיפות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי יוקם מאגר מידע אינטרנטי שיוקדש לנושא הסדרי החוב. מאגר המידע ירכז את המידע הפומבי אודות כל הסדר חוב המצוי בתהליכי גיבוש, וכן אודות כל הסדרי החוב שאושרו ויצאו אל הפועל. המאגר יהיה פתוח ללא תשלום, והמידע יוצג בו בצורה בהירה ונגישה. כן קוראת התנועה לוועדה להדגיש כי דיווח על הסדרי חוב כאמור בהמלצותיה, יתבצע בזמן אמת.
5. הצבעת הגופים המוסדיים:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי הצבעתם של גופים מוסדיים בניגוד לחוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט - על פי סעיף 350), תנומק ותפורסם.
נספח א' – פירוט ההמלצות לוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב
השלב המקדמי- טרם הסדר החוב:
1. עדכון המגבלות על אשראי ללווה או לקבוצת לווים:
התנועה קוראת לוועדה לעדכן את "מגבלות הלווה הבודד" שנקבעה ביחס לגופים המוסדיים, ולהתאימה לשיעורים הקבועים ביחס לבנקים. יצוין כי המלצה דומה למדי ניתנה על ידי פרופ' בבצ'וק, היועץ החיצוני לועדת הריכוזיות.
הסיכון המערכתי והפגיעה בתחרות, כתוצאה מריכוזיות האשראי, מתעצמים לנוכח הדמיון הרב בין תיקי ההשקעות של המוסדיים. ממצאי המחקר של בנק ישראל מלמדים, במילים פשוטות, כי המוסדיים משקיעים בצורה דומה מאד: באותם גופים ובאותן פרופורציות (כאחוז מתוך סך הנכסים). התנהגות זו משקפת רמת תחרותיות נמוכה במשק, וקשורה במידה רבה למבנה התאגידי של המשק – קבוצות עסקיות פירמידאליות ואחזקות צולבות. מעבר לכך, הדמיון בהשקעות המוסדיים הופך כל סיכון של לווה ספציפי לסיכון מערכתי, בשל העובדה שהסיכון מצוי בכל תיק השקעות. ולבסוף, הדמיון בהשקעות ממחיש אף הוא את חוסר האפקטיביות של המגבלות הקיימות (אליהן נתייחס בהמשך), שאינן מצליחות למתן את ריכוזיות האשראי.
הכלי המרכזי להתמודדות עם ריכוזיות האשראי הוא "מגבלות לווה בודד". אלו המגבלות שמטילים המפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, על היקף החשיפה של גוף מלווה ללווה בודד או לקבוצת לווים. הטבלה שלהלן מתמצתת את עיקרי המגבלות שנקבעו על ידי הרגולטורים, כאחוז מתוך סך הנכסים של הגוף המלווה, ומדגישה את הפערים האדירים בין
יחד עם זאת, נבקש לציין לטובה את העובדה שהועדה קיבלה את המלצתנו לקבוע מגבלות הלוואה מצרפית לקבוצה עסקית, לפיה יש להגביל את סך האשראי שיכולים תאגיד או קבוצה עסקית ללוות מהגופים המוסדיים והבנקים הגדולים במשק. אולם, לגישתנו, על מנת שהמלצת הועדה תהיה ברורה ואפקטיבית יש לוודא כי תוכן הדברים אשר מובא בהערת שוליים מס' 111 בדו"ח הוועדה, ייכלל כהמלצה מחייבת של הועדה. בהערת שוליים זו מצוינת עמדת הועדה לפיה אין משמעות להגבלת לווה או תאגיד במנותק מהשולטים בו ואף כי מובן מאליו שקבוצה עסקית כאמור לא תוכל לקבל אשראי נוסף עד שתפרע אשראי קיים.
כמו כן, התנועה תומכת בכך שיש לקבוע כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואף בכך שהומלץ לקבוע מדיניות אחידה לאישור של הסדר חוב בתאגידים בנקאיים. זאת בניגוד למצב הנוהג כיום, בו נדמה כי ככל שבעל השליטה מקורב יותר למנהלי הבנק, כך גדל הסיכוי שיקבל הקלות והטבות מפליגות בפרעון ההלוואה שלו.
2. הגברת הפיקוח על ועדות האשראי:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כללים קונקרטיים לפיקוח על ועדות האשראי של הבנקים או הגופים המוסדיים, כך שיוטלו עליהם יותר חובות ואף יוחל עליהם יותר פיקוח. בייחוד, יש לוודא כי הוראות אלו לא יגעו רק לשלב אישור הסדר החוב, אלא אף לפריסה או שינוי ההלוואה בדמות דחיית מועד הפרעון. בנוסף, יש לוודא כי הבנקים מדווחים לבנק ישראל על כל פריסה או מחזור של הלוואה משמעותית, אשר הלווה לא עמד בתנאי ההחזר המקוריים שלה.
התנועה המליצה להגביר את הבקרה על - ובמידת האפשר גם את השקיפות של – הליכי העמדת האשראי בבנקים ובגופים המוסדיים. הבקרה, הפיקוח והשקיפות מתייחסים לכל "מחזור החיים" של האשראי: הן בשלב אישור האשראי, הן בשלב שבו מתגלים קשיים ומתעורר ספק האם יש לממש את הבטוחות והערבויות שניתנו, והן בשלב גיבוש הסדר חוב.
אין להסתפק בעצם סמכותו של הפיקוח על הבנקים, לדוגמא, לדרוש לבחון החלטה מסוימת של ועדת האשראי של הבנק. יש לקבוע כי הנטל רובץ על כתפי הבנק עצמו. כך, ניתן לקבוע כי כל שינוי בתנאי בטחונות באשראי מעל גובה מסוים, או מחזור הלוואות בסכומים שייקבעו ילוו בדיווח מיידי למפקח על הבנקים או הממונה על שוק ההון. כך תושג מחד השקיפות הנדרשת בפעילות ועדות האשראי ויתאפשר פיקוח נאות בזמן אמת, ומאידך תישמר הסודיות המקצועית של הגוף המוסדי שלא יידרש לחשוף את קלפיו כלפי כולי עלמא.
ככלל, התנועה תומכת בכך שיש לקבוע כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות, בדגש על כך שחשוב לקבוע מתי ובאיזה אופן יש להסתמך על בטוחות ועל בעל השליטה. כמו כן, ברי כי רצוי להתאים את הפיקוח של הדירקטוריון וההנהלה הבכירה על מתן הלוואות או אשראי.
3. חובת גילוי על חובות חברות פרטיות המחזיקות חברות ציבוריות:
התנועה קוראת לוועדה להבהיר, באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי חובת הגילוי תחול אף על חברות פרטיות וחברת זרות אשר בבעלות בעל השליטה, כך שלא ייווצר פתח באמצעותו חברה שבבעלות בעל השליטה תוכל לקבל הלוואה, ואילו הוא לא יצטרך לדווח עליה.
המציאות מלמדת כי אין להסתפק בגילוי ובשקיפות ברמת החברות הציבוריות בלבד, קל וחומר מקום בו מדובר בקבוצה עסקית מסועפת, רבת זרועות ומעללים-פירמידה. כאשר בעל השליטה הנמצא בקודקוד הפירמידה, מבקש להזרים כספים כלפי מעלה, על מנת לשרת את חובה של החברה הפרטית, באמצעותה הוא שולט על אוסף החברות הציבוריות שבשכבותיה השונות של הקבוצה העסקית, הרי שיש מקום ליידע את בעלי המניות ונושי חברות הפירמידה על היקף החוב של החברה הפרטית בשכבה העליונה. כך, ידעו האם צפוי בעל השליטה לרוקן ולרושש את החברה הציבורית מנכסיה, באופן שיכול להעמידה בסיכון מפאת חוסר נזילות. כן נדגיש כי התנועה תומכת בחובת הגילוי אשר הומלץ להחיל ביחס לאשראי אשר נטל בעל שליטה למימון רכישת מניות השליטה בתאגיד, או ביחס לאשראי שכנגדו שועבדו מניות כאלה.
4. הסדרת מינוי הנאמנים לסדרות האג"ח:
התנועה קוראת לוועדה להוסיף הוראה לפיה מינויו של נאמן יהיה תלוי באישורו של גורם נוסף, בין אם הועדה, הרגולטור או כלל מחזיקי האג"ח זמן קצר לאחר סיום ההנפקה.
התנועה תומכת בהסדרים שהציעה הועדה על מנת להגביר את הלכידות בין מחזיקי האג"חים השונים, ביניהם: מינוי "נאמן מוביל", הגדלת הוודאות באשר ליחס שבין הלוואות שמועד פרעונן קרוב לבין הלוואות שמועד פרעונן רחוק יותר ושימוש בתאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי. אולם, לצערנו, הועדה לא הציעה אף הצעה על מנת לצמצם את ניגוד העניינים האינהרנטי בו מצוי הנאמן למן רגע מינויו. שהרי, למרות שהנאמנים לסדרות האג"ח מהווים את שומרי הסף האמונים על שמירת טובתם של המחזיקים, וממונים על פי חוק ניירות ערך, הם ממונים לרוב על ידי החברה הלווה וממומנים על ידה. ניגוד העניינים בו הם מצויים חל בכל תחומי הפעילות שלהם, החל בפיקוח על ביצועי החברה, בדיווח שוטף למשקיעים ובין אם בפעולות ומעשים אגרסיביים יותר כגון פניה לבתי משפט במטרה לשמור על אינטרס המחזיקים.
השלב השני- ניהול הסדר החוב:
1. הנאמן לביצוע הסדר חוב – הליך המינוי ותנאי השכר:
התנועה מברכת על כך שהמלצותיה לעניין הליך מינוי הנאמן ותנאי שכרו התקבלו על ידי הועדה ולכן לא מצאנו סיבה להתייחס למסקנותיכם בנושאים הללו. יחד עם זאת, התנועה תבקש להדגיש, כי יש לוודא שהמלצות אלו יימצאו אף בדו"ח הסופי של הועדה.
2. הגבלת הסדר חוב הכולל פטור מאחריות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי בקשה לאישור הסדר חוב, אשר כוללת בתוכה סעיף פטור מאחריות, לא תתקבל או שלמצער יחולו כללים נוקשים לצורך אישורה: יוגדל הרוב הדרוש לאישור ההסדר; המומחה יחויב לפרט מדוע הוא סבור שסעיפי הפטור אינם מצדיקים דחיית ההסדר על הסף; בית המשפט לא יורה על כינוס אספות נושים, ולא יאשר את ההסדר, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו. משעה שהמלצה זו לא הוכנסה לטיוטת הדו"ח, נבקש לחזור ולהדגיש את חשיבותה ואף במידת הצורך להגיש ניירות עמדה נוספים בנושא.
פעמים רבות הסדר החוב כולל הוראה לפיה הנושים, בעלי המניות, נושאי המשרה והחברה מוותרים באופן הדדי על כל עילות תביעה שיש להם זה כלפי זה. פטור מעין זה מעניק בפועל לנושאי משרה ולבעלי עניין אחרים, חסינות. הוא מאפשר להם לחמוק מאחריות לפעולות או מחדלים שנקטו בעבר, ואשר ייתכן מאוד שהביאו את החברה למצבה הפיננסי הקשה.
3. הקשחת התנאים להסדר חוב הכולל שימור מניות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי הסדר חוב שכולל בתוכו סעיף "שימור מניות" – יהיה כפוף לכללים מחמירים. זאת בדומה לכללים שיחולו על הסדר חוב שכולל סעיף פטור מאחריות – ראו פירוט בסעיף הקודם.
פעמים רבות, בעלי המניות בחברה שנקלעה להסדר חוב אינם נדרשים לוותר על המניות שבידם. זוהי הסיטואציה של "שימור מניות", והיא סותרת את כלל היסוד של דיני חדלות פירעון לפיו בעלי המניות נדחים לאחר הנושים. המצב חמור יותר כאשר לא מדובר בבעל מניות מן השורה, אלא בבעל השליטה בחברה, המחזיק באחריות מסוימת, ולעיתים מכרעת, למצב הקשה אליו נקלעה החברה. הסדר חוב שמותיר את בעל השליטה על כסאו – נוגד את השכל הישר וההגיון הבריא. מכיוון שאף המלצה זו לא הוכנסה לטיוטת הדו"ח, נבקש לחזור ולהדגיש את חשיבותה ואף במידת הצורך להגיש ניירות עמדה נוספים בנושא.
4. קלון כלכלי:
התנועה קוראת לוועדה לאמץ את עיקרון "הקלון הכלכלי": המוסדיים לא יורשו לרכוש אג"ח של מנפיקים שביצעו בעבר תספורת, ולא עמדו בהתחייבויותיהם לנושים.
התנועה תומכת בחובת הגילוי שהוטלה על בעל השליטה בדבר התנהלות עבר שלו בחברה בקשיים פיננסיים. אולם, לגישתנו, מדובר בצעד מתון מדי אשר איננו הולם את חומרת מעשיו של בעל השליטה, שכן חובת הגילוי איננה מונעת מגופים מוסדיים להשקיע בחברה אחרת של בעל השליטה, זאת בניגוד להצעת התנועה.
כיום, מכיוון שלא קיימת כל מגבלה על בעל שליטה שלא עמד בהתחייבויותיו, וביצע תספורת, להמשיך ולגייס הון באמצעות אג"חים של חברות שבבעלותו, יוצא שהמוסדיים ממשיכים להשקיע את כספי החוסכים באג"חים של בעלי שליטה שלא השיבו את חובותיהם בעבר. מצב זה הוא פגום מנקודת מבט מוסרית וכלכלית כאחת: מוסרית – שהרי חובות יש להחזיר, וכלכלית – שהרי אין הרתעה אפקטיבית שתמנע תספורות נוספות.
על כן קוראת התנועה לאמץ את עיקרון "הקלון הכלכלי". זאת תחת הסייג שלא בכל תרחיש יש הצדקה להטלת קלון כלכלי. למשל, חברה שנקלעה לקשיים בעיקר עקב אירועים אקסוגניים (כגון מלחמה), ולא בשל התנהלות כלכלית בלתי-אחראית. על מנת להימנע מהטלת קלון כלכלי בסיטואציות אלו ניתן להקנות לממונה על שוק ההון סמכות לאשר באופן חריג קניית אג"ח ללווה שביצע תספורות, אם לדעתו תנאי הסדר החוב אינם מצדיקים הטלת קלון כלכלי. יצוין כי הצעת חוק מפורטת ברוח זו, שנוסחה על ידי התנועה, הוגשה גם בכנסת הקודמת ואף גם בכנסת הנוכחית.
5. שקיפות:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי יוקם מאגר מידע אינטרנטי שיוקדש לנושא הסדרי החוב. כן קוראת התנועה לוועדה להדגיש כי דיווח על הסדרי חוב כאמור בהמלצותיה, יתבצע בזמן אמת.
התנועה תומכת במנגנון הדיווח על הסדרי חוב שבהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי אשר נקבע בטיוטת הדו"ח של הועדה. אולם, יש לוודא כי הדיווח יהיה בזמן אמת כך שהמפקח על הבנקים והממונה על שוק ההון, יוכלו לפעול, באם נדרש בזמן שההסדר מתרחש.
בנוסף, על מנת להגביר את השקיפות בנושאים אלו, יש להקים מאגר אינטרנטי למידע אודות הסדרי החוב. מאגר המידע ירכז את המידע הפומבי אודות כל הסדר חוב המצוי בתהליכי גיבוש, וכן אודות כל הסדרי החוב שאושרו ויצאו אל הפועל. המאגר יהיה פתוח ללא תשלום, והמידע יוצג בו בצורה בהירה ונגישה.
בפרט, פרטי הסדר שבמאגר יכללו, בין השאר, את היקף חובות החברה לפי סיווג נושים; סך נכסי החברה הניתנים למימוש על מנת לשרת את החוב; פרטי ההסדר בין החברה לנושיה- לרבות סך התמורה בכסף מזומן, מניות ואגרות חוב חדשות על תנאיהן; פירוט תרומת בעל השליטה ובעלי מניות נוספים להסדר (אם קיימת); סך "התספורת" החזויה על פי רשות ניירות ערך; האם קיימת תנית פטור לבעל השליטה ונושאי המשרה; האם בעל השליטה נשאר בשליטה; וככל שקיימת חוות דעת מומחה ביחס לכדאיות הכלכלית של ההסדר, בשים לב לתנית הפטור ושימור השליטה, תיכלל אף היא בפרטי ההסדר שבמאגר.
6. הצבעת הגופים המוסדיים:
התנועה קוראת לוועדה לקבוע כי הצבעתם של גופים מוסדיים בניגוד לחוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט - על פי סעיף 350), תנומק ותפורסם.
להצבעת המוסדיים בהסדר חוב משמעות כפולה. ראשית, ככלל מחזיקים המוסדיים באחוזים רבים מן אגרות החוב ועל כן להצבעתן משקל רב. שנית, המוסדיים נתפסים, או לפחות היו אמורים להיתפס כגופים אובייקטיביים המסוגלים לנתח באופן מיטבי את היתרונות והחסרונות שבהסדר החוב. שכן אין הם מצביעים בשמם בלבד. הם מצביעים בשמם של עשרות ומאות אלפי החוסכים לפנסיה, שאת כספם הם מנהלים. על כן, אופן הצבעתם יכול להשפיע על משקיעים פרטיים רבים שאין ברשותם את האמצעים והזמן על מנת לבחון היטב את ההסדר על כל צדדיו. על כן, במידה שהגופים המוסדיים בוחרים להצביע בניגוד לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט (לפי סעיף 350), החלטה שאכן נמצאת בסמכותם, ראוי כי יעשו כן רק לאחר שינמקו הצבעה זו ויודיעו לציבור במפורש ומראש כי הצבעתם עומדת בניגוד לחוות דעת המומחה.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
