ראיון בלעדי  עם קובי נימקובסקי, מנכ"ל אלומות ספרינט, שלא מתחמק מאף שאלה ומצהיר ש"אין בועה בקונצרני"

מה עושה מנהל השקעותו לטוב, האם יש בועה בקונצרני, איך משווקים ליועצים, מה צריך להציג כדי לקבל תשומת לב של היועצים,  קובי נימקובסקי,  מנכ"ל אלומות ספרינט, לא מתחמק מאף שאלה


קובי נימקובסקי, היום בן 44, אב ל-3 ילדים. התחיל בשוק ההון בערך בגיל שבו נמצא היום הבן הגדול שלו גיל 16. הוא גר ברמת גן. תואר ראשון עשה באוניברסיטה העברית בירושלים – כלכלה ומנהל עסקים. MBA בתל אביב. אחרי התואר הראשון, הוא חשב להיכנס לאגף התקציבים באוצר. ואמור היה להיכנס לשם.אבל בחר לחזור למרכז. הוא התחיל בעמידר, אבל כמי שחיידק שוק ההון דבק בו עוד כשהיה נער, ושבזמן הלימודים באוניברסיטה עמד מחוץ לסניף הבנק בקמפוס כדי לראות את מחירי המניות, הוא עבר ב-98’ לאילנות דיסקונט. והוא בכלל היה צריך ללכת למסלול של עתודאי ברפואת שיניים.

איך הגעת לאלומות ספרינט?
באילנות דיסקונט התחלתי כמנהל קרנות, ועברתי דרך כל התפקידים האפשריים בשוק ההון. אחראי על מניות בארץ, מניות בחו”ל, קרנות fixed income בחו”ל, אג”חים בארץ. סיימתי באילנות דיסקונט כמנהל השקעות ראשי. בסוף 2006 עברתי לנהל את אלומות ספרינט. ההתחלה היתה צנועה – כ-80 מליון שקל. שמוזגו לתוך שלד בורסאי שנקרא ספרינט. מאוחר יותר מוזגה לתוך החברה הציבורית גם אלומות. גדלנו עד מיליארד וחצי שקל. המשבר הוריד את הפעילות לחצי כמעט. מה שחייב קיצוצים והתייעלות.

מדוע אתם עדין נשארים עם השם ספרינט?
אנחנו מתייחסים לעצמנו כאלומות, שמות הקרנות זה רק אלומות. כל הזמן אנחנו בוחנים שינויים במיתוג – שינוי לוגו, מיתוג מחדש וכיו”ב. אני מניח שזה יגיע.

החברה כאן כל הזמן פעילה עם רוח יזמית. מקימים פעילויות, בעבר הקמנו קרן גידור, הקמנו חברה לניהול אופציות לעובדים, שנמכרה למיטב. קנינו ב-2010 את אוריון. כל הזמן יש כאן עיסקה על הפרק. לכן גם המיתוג יגיע.

היום כמה מנהלים?
סדר גודל של מעל 5 מיליארד שקל, כולל ניהול התיקים וכולל הוסטינג. בהוסטינג אנחנו לדעתי השחקן השני בגודלו אחרי מיטב. אמנם בהוסטינג אנחנו לא מנהלי ההשקעות, אבל עדין האחריות עלינו, הניהול עלינו, על כל המשתמע מכך.

איך אתם מתנהלים עם ההוסטינג?
לדעתי זה פתרון מצוין לגוף קטן ובינוני, שרוצה להיות שחקן בעולם הקרנות, ושחושב שיש לו יכולת ביצוע בעולם הקרנות. הניהול היום והרגולציה עלתה רמה, גם בביקורות אצלנו, וגם אצל גופי ההוסטינג עצמם.

למה זה לא מתנהל ביותר בתי השקעות?
לנו יש מערכות מחשוב לצורך ניהול הוסטינג. דרך המערכת אנחנו יכולים לבצע בקרה ופיקוח. מרגע שיש לך מערכת שתומכת בזה, זה פתרון טוב בשוק. אנחנו גם עושים דיו-דיליג’נס על מנהלי השקעות, ולא כולם עוברים אותו. כל החברות שנמצאות אצלנו בהוסטינג, הם גופים שאנחנו סומכים עליהם, שקטים איתם.

העניין הוא השיווק בהוסטינג, אין להם יכולת לעשות שיווק
מנהל תיקים בהוסטינג שהצליח להרים שתי קרנות שבכל אחת 50 מיליון שקל, מבחינתו זה הצלחה. הוא צריך ללוות את זה באיכות השקעות. אם הוא לא יהיה בעשירייה המובילה, הוא לא יוכל לגייס. אגב, זה נכון גם לבית השקעות גדול שמשיק קרן חדשה. אם הוא לא יראה בה ביצועים, הקרן לא תצליח לגייס. קח את הסיפור של אניגמה, הוא הצליח לגייס. למרות הכתבה שעשיתם עליו, שהיא כתבה ראויה ונכונה.

יועצים מתמודדים עם כמות קרנות שאת רובם הם לא מכירים. יש מה שנקרא מוניטין שבתי השקעות הצליחו לנכס לעצמם. ליועצים אין זמן לעשות מחקר. הם מסתמכים על מערכות הדירוג, או על שם ומוניטין. מנהל תיקים קטן שרוצה לעשות את החדירה הזו, זה אומר שאתה חייב להיכנס גבוה למערכות הדירוג. לאחר מכן, חייבים לאתר כמה סניפי בנק כדי שילכו איתך. הם יניעו את המהלך.

איך אתם עושים שיווק באלומות?
אני מאמין גדול של עבודת רגלים. יומיים בשבוע אני מבקר בסניפים, עובד על שיווק של ניהול התיקים כל הזמן. אני מפרסם הרבה פחות מבתי השקעות אחרים. הקמנו מערך שיווק לבנקים. הבאנו משווקי השקעות שכל אחד מהם מעל 10 שנים בשוק. יש גם מערך טלמיטינג. וכל הזמן מגע עם היועצים. האתגר הכי גדול שלי בקרנות זה לשכנע את היועצים בשני דברים: אחד, המוצר שלי הוא ראוי כמו כל אחד. אם יש מנהל קרן טוב זה לא חשוב מאיזה בית השקעות הוא מגיע אם בית ההשקעות מנהל מיליארד או מאתיים מיליארד. ללקוח זה לא משנה. דבר שני, זה לשכנע לא רק בלגיטימיות שלי כגוף, אלא גם מהצד של התוצאות.

בתי השקעות כל הזמן הולכים ונעלמים, זה ימשיך?
בשביל השוק אני מקווה שלא. שיטת החשיבה בבתי השקעות גדולים מתמסדת. באילנות עשיתי דרך מגוף שמנהל כ-1.5 מיליארד שקל, לגוף שמנהל 16 מיליארד שקל, במונחים של אז זה נחשב לגוף מאוד גדול. ראיתי איך גוף משנה את דרך החשיבה שלו. גוף גדול צריך לנהל תהליכים בצורה אחרת, מסודרת יותר. גופים קטנים מאופיינים ביכולת להגיב, לעשות דברים קצת אחרת. כך למשל מניות קטנות, גופים גדולים לא רוצים להסתכל על מניות עם סחירות נמוכה ואז השוק מתרכז למניות הסחירות יותר.

אם יש שני גופים עם אותם תוצאות, ודירוג דומה במערכת של הבנק, היועץ יבחר את הגוף הגדול יותר והמוכר יותר. זה קל יותר לבוא להגיד ללקוח. לא בטוח שזה תמיד נכון. קרן 90/10 שמנהלת מעל מיליארד וחצי, זה ספינה שקשה לנהל אותה. ב-10% מניות, אתה מנהל 150 מיליון שקל. זה תיק שיכול להיות גדול בארץ. לקרן יש אולי 30% אג”ח קונצרני, וגם אם כולם מדורגים גבוה, אם עכשיו אתה רוצה לסגור פוזיציה באג”ח כלשהו, זה בעייתי.

אוקי, אז מישהו מגיע עם חצי מיליון, או מיליון שקל, לאן יש לו ללכת?
נתחיל מהסוף, אני לא הייתי מספיד את הקונצרני. מבחינת פרמטרים, סביבת ריבית, אינפלציה. צמיחה אני לא רואה יותר מדי. סביבת ריבית נמוכה לאורך זמן – לדעתי אין העלאת ריבית לפני סוף 2015, תחילת 2016. בחלק מהמקומות בכלל מדברים על הורדה נוספת של ריבית. וגם אם יעלה ברבע אחוז, זה לא מה שישפיע. הצמיחה היא נמוכה, ואמורה להיות נמוכה מהתחזיות. אז יש לנו סביבת ריבית נמוכה, צמיחה נמוכה, ואינפלציה נמוכה. באג”ח מדינה אני בעד החלק הארוך של העקום – בשקלי באזור 5-7 מח”מ, בצמודים 6-8 מח”מ. לא מקצר מח”מ. אני חושב שזה הולך להיות עוד הרבה זמן. גם אם יתחילו ציפיות להעלאת ריבית, העקום יישאר איפה שהוא היום, והחלק הקצר יעלה קצת. כבר 4 שנים מדברים על העלאת ריבית בארה”ב, בתשואה שוטפת זה הכניס המון בתקופה הזו, בלי קשר לרווחי הון. זה אומר מדינה בצד הארוך, הטיה לשקלי.

המרווח בין ישראל לארה”ב מוצדק לדעתך?
המרווח בינינו לארה”ב שעומד כרגע על בערך 0.3, מושפע מגיאופוליטיקה, ומכלכלה. מבחינת המשק, אם ננתק אותו מהיכן שאנחנו נמצאים, שמים את עצמנו למשל בפולין, זה מרווח מוצדק. אי אפשר לנהל השקעות מהבונקר. אי אפשר כל הזמן לחשוב שהגיאופוליטיקה תיצור פתיחה של המרווחים.

מה עם הקונצרני?
בקונצרני, כל הזמן מדברים על בועה, כי המרווח לא מצדיק את הסיכון, למרות שהמרווחים נפתחו קצת. המרווח בין התל בונד תשואות הוא בערך 2.76% על מח”מ קרוב לארבע. תל בונד 60, במח”מ 4.06 המרווח הוא 1.4%. בסוף היום גוף מוסדי זה בנק, באים לבקש הלוואה, אתה יכול להגיד שאני שנתיים לא נותן הלוואות. אותי מטריד שיחזירו לי את ההלוואה. נכון שהמרווחים לא משהו, ואולי צריך לצמצם קצת חשיפה, אבל אין כאן בועה.

לקוח שמגיע אלי עכשיו עם תיק של מליון שקל, אני מקצה לו כ-35% לקונצרני. מול האלטרנטיבות זה האפשרות הכי טובה שיש, לאור הנתונים שיש כיום.

אנחנו באלומות משקיעים הכי הרבה באנליזה של חברות. ב-2008 נתפסנו מעט מאוד, באופן מינורי בכל ההסדרים. בכל ההסדרים הגדולים לא היינו – אידיבי, אפריקה, אלביט.

יש מישהו שאתה מזהיר מפני אגרות החוב שלו?
אני מאוד מפחד מכל קבוצת חברה לישראל. אני רואה מה קרה בצים. בזן בנויה על מחזוריות של מרווחי זיקוק, ואם המרווחים לא ישתפרו היא תצטרך עוד כספים. היתה טעות ניהולית בבטר פלייס, כי מחקו שם 800 מיליון שקל.

איך אתה מתמודד עם רגולציה
רגולציה עולה כסף, אני מחזיק כאן לא מעט מערכות שקשורות לרגולציה. אבל אני חי בשלום עם הרגולציה. אני כל הזמן בקשר שוטף עם הלקוחות. אני לא צריך בירור צרכים, כדי לדבר עם הלקוח. החוזה הוא קצת ארוך מדי. אנחנו מחזיקים יועץ רגולציה חיצוני, והכל עובר דרכו. מה שקורה סביב נוהל בחירת השקעות בקרנות, למרות שהכיוון נכון, המטוטלת זזה יותר מדי, הנוהל פוגם ביכולת של מנהל השקעות להגיב מהר בשוק, וזה גם יכול לפגוע בתוצאות. ניהול השקעות מעבר לתהליך מוסדר, יש בו אינטואיצה של מנהל השקעות, והנוהל הזה פגע באינטואיצה של מנהל השקעות. כאן אני חושב שהמטוטלת זזה חזק מדי, והיא מתישהו גם תחזור אחורה לדעתי. עדין אנחנו מתנהלים בשביל הלקוחות, מתנהלים עסקית, ולא נותנים למחלקה המשפטית לנהל את העסק.

איך אתה מאפיין את המשקיע הישראלי?
הלקוח הישראלי הוא כמו בכל מקום אחר בעולם. הוא מעדיף להפסיד פחות מאשר להרוויח יותר. הוא יותר סולידי ממה שחושבים.

מה עם השקעות בחו”ל
במניות אני מעל 50% מהמניות בחו”ל.

מה עם אג”ח בחו”ל
אני לא חושב שיש מנהל השקעות שמכיר את החברות בחו”ל, ואת אגרות החוב שם, טוב כמו שהוא מכיר את החברות המקומיות. אני פוגש את החברות המקומיות מגיעים אלינו למצגות. אני רוצה לדעת מי החברה, ואם יש לי שאלה אני יכול לדבר עם סמנכ”ל הכספים. התשואות כאן יותר טובות מאשר בחו”ל.

מה נדרש ממנהל השקעות טוב?
אני מחפש זיק בעיניים של מנהל ההשקעות. לא יודע להסביר את זה, אבל כשאני אראה את זה אני אדע שזה קיים. זה מקצוע מרתק, כל יום הוא יום חדש. מקצוע מנהל ההשקעות הוא מאוד ורסטילי. אתה צריך כל יום לבוא לנצח. זה לאהוב את מה שאתה עושה, הרעב, העניין.

איפה אתה תהיה בעוד 3 שנים, איפה אלומות תהיה בעוד 3 שנים?
אני אהיה כאן, באלומות. אנחנו מנהלים כסף עבור אחרים, ואני מניח, ומקווה שהיקף ההון המנוהל יגדל פי שתיים. המוניטין שלנו נבנה כל הזמן.

מה דעתך על הגיוסים של 2014, שהמשיכה את 2013?
שוק הקרנות היה יחסית קטן בפרופורציות שלו יחסית לשוק. כאן גם צריך להסתכל קרנות ותעודות סל יחד. שתי האפשרויות לנהל השקעות. השוק מתכנס לגדלים הרלבנטיים. באיזשהו מקום תאוות הסיכון מזינה את זה. נראה לי שהגענו למשקל סביר, ואני לא רואה את 2015, ממשיכה את המומנטום של 2014.

למרות הטריליון שקלים ששוכבים בפק”מ?
לא יודע כמה מתוכם יגיע לשוק ההון. למרות סביבת הריבית, האינפלציה וכיו”ב. לכן אני לא רואה זרימה חזקה ב-2015. מה גם שהשפה מדברת על עלייה ברמות הסיכון בסביבת ההשקעות.


הון ליין – המיזם החדש/ישן של אלומות ספרינט

אחד מספיחי ההסתבכות של עמי סגל מאלפא, הוא חברת הון ליין, יצרה ההזדמנות לאלומות ספרינט לרכוש את חברת הון ליין, שמעניקה ייעוץ מקוון ללקוחות פרטיים.

לדברי בני שהינו מהון ליין, “אנחנו חיברנות את הטכנולוגיה הקיימת, ליכולות של אלומות בניהול השקעות. הלקוחות הם לקוחות ייעוץ. זו פלטפורמה שיודעת לעשות שיחת אפיון מקוונת ללקוח, יודעים להגדיר את הפרמטרים שלו לתוך המערכת. המערכת מקבלת מאיתנו כל הזמן אינפורמציה שקשורה להשקעות. על סמך המאפיינים של הלקוח, והיכולות שלנו, הלקוח מקבל הצעה לתיק השקעות, מנומקת מוסברת לגמרי, בכתב, לא בעל פה. הלקוח יכול לבצע זאת בעצמו, או דרכי בקליק.”

קובי מוסיף כי “יש אוכלוסיה שלמה שלא זוכה לקבל שום התייחסות של המערכת הפיננסית. אנשים עם עשרות ומאות בודדות של אלפי שקלים. לקוחות כאלה גם לא בפוקוס של יועצי השקעות. לא בבנייה של התיק אלא במעקב, ובבדיקה והשינויים של התיק. הרבה פעמים עושים ללקוח שיחת ייעוץ נקודתית, אפילו בלי הסכם ייעוץ. האנשים הללו צריכים פתרון השקעתי.
מבחינת יכולות, המערכת עוקבת באופן יזום על התיק, והיא מעדכנת את הלקוח באופן שוטף. הלקוח גם יכול לדבר עם יועץ השקעות באופן אישי.

בני מוסיף ש”מבחינת הבנקים, זה אינטרס מובהק שלהם שאני אתקיים, ואתן שירות ללקוחות הללו. אם הלקוח משתמש בשירות שלנו, אז הוא ייהנה  גם מהסדר עמלות מועדף מול הלקוח.”

“יש לנו מערכת דירוג לא פחות טובה מזו של הבנקים. ואנחנו ממליצים על קרנות.” מוסיף קובי, “אנחנו ממליצים גם על קרנות הבית, כמובן שמבחינה רגולטורית השירות הוא שירות של משווק השקעות, שכן אנחנו גוף שיש לו מוצרים, ואנחנו נותנים גילוי מלא ללקוחות בהמלצות שלנו על הזיקה שיש לנו למוצרים שלנו. הלקוח יכול להגיד שהוא לא מעוניין בקרן שלנו, ומעדיף קרן שלנו אין זיקה. הכל מאוד שקוף מול הלקוח.”

“הלקוח גם יכול לנהל במסך אחד את כל הנכסים שלו, כל תצורות ההשקעה שיש לו גם הקרנות, משכנתאות, ובעתיד גם חסכון פנסיוני, הכל יחד, כמו בפמילי אופיס. המערכת עובדת טוב, הלקוחות מגדילים את היקף ההון שמופנה לשימוש במערכת. יש לציבור בורות פיננסית, יש צורך למוצר הזה, הוא מוצר טוב, ויש לו היתכנות כלכלית.”
 

מאת: משה מימון ואודי אלוני

צילומים:עמי ארליך

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.