עידו אסייג
09/09/2014
1.5.15 זירת המסחר של הנאסד"ק (להלן- "הנאסד"ק") נוסדה במקור כשוק מוסדר. יחד עם זאת, עם השנים חלו שינויים בהגדרת הנאסד"ק וכיום מגדירה רשות ניירות הערך האמריקאית (ה- SEC, להלן- "הרשות האמריקאית") את הנאסד"ק כבורסה. משכך, האם הנאסד"ק נכללת תחת הגדרת המונח "בורסה" כמשמעותו בחוק השקעות משותפות באמנות, התשנ"ד- 1994 (להלן- "החוק")?
ההגדרה של "בורסה" על פי החוק הינה: "בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת".
הרשות האמריקאית היא האמונה על מתן אישור כאמור והיא מגדירה ומציגה את הנאסד"ק כ- "National securities exchange", הגדרה המכילה את המונח המקובל והמקביל לבורסה.
מכאן שהנאסד"ק נכללת תחת הגדרת המונח "בורסה" בחוק.
03.09.14
1.5.14 הגדרת "פקדון לזמן קצוב" (להלן: "פז"ק") מצויה בסעיף 1 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), (להלן: "התקנות"). עפ"י ההגדרה, פז"ק הינו פקדון בתאגיד בנקאי, אשר לפי תנאי הפקדתו הוא נעשה לתקופה קבועה מראש, אשר עולה על יום אחד ואינה עולה על 30 ימים. מנהל קרן מעוניין להחזיק בקרן פקדון העולה על 30 יום, כאשר נקודות היציאה, בהן ניתן למשוך את הכסף, ללא תשלום עלות נוספת (להלן - קנס שבירה), הינן אחת ל 30 יום. האם פקדון כאמור נכנס תחת ההגדרה לפז"ק המופיעה בתקנות?
פקדון אשר מועד פדיונו עולה על 30 יום ותנאיו מאפשרים תחנות יציאה כל 30 יום ללא קנס שבירה, נכנס תחת ההגדרה המצויה בתקנות לפז"ק (8.1.2012)
1.5.13. גביית עמלת הפצה בעת מיזוג קרנות נאמנות
שאלה: תקנה 5 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו-2006 (להלן: התקנות) מפרטת את המקרים בהם לא יגבה מפיץ עמלת הפצה. במסגרת התקנה נקבע כי מפיץ לא יגבה עמלת הפצה בגין יחידות שנרכשו בידי בעל יחידה לפני 1/4/2006 (להלן – יום התחילה).
בעת ביצוע מיזוג של קרנות נאמנות, יחידות הקרן הנקלטת מומרות ביחידות הקרן הקולטת וזאת בהתאם ליחס המרה המחושב על פי שווי הנכסים ערב המיזוג.
האם פעולת המרת יחידות כאמור, מהווה פדיון של יחידות בקרן הנקלטת ויצירה של יחידות בקרן הקולטת ולכן, במידה ויחידות הקרן הנקלטת נרכשו לפני יום התחילה והומרו ביחידות של הקרן הקולטת, הן יחשבו כיחידות חדשות אשר בגינן יגבה המפיץ עמלות הפצה?
תשובה: הרציונל שביסוד האיסור לגבות עמלת הפצה בגין החזקת יחידות של קרן שנרכשו לפני יום התחילה ממשיך להתקיים גם מקום שהקרן מוזגה עם קרן אחרת. המיזוג אינו קוטע את רצף החזקת היחידות בידי בעל היחידות. לפיכך, יחידות קרן קולטת שהוקצו לבעל יחידות תוך המרת יחידות קרן נקלטת, אשר נרכשו על ידו לפני יום התחילה והיו בבעלותו ערב המיזוג, לא יחשבו כיחידות חדשות כי אם כיחידות שנרכשו לפני יום התחילה, אשר אין לגבות בשל רכישתן והחזקתן עמלת הפצה.
03.01.2012
1.5.12. התאריך שממנו נספרת תחילת תקופת המבצעים וזהות מי שעומד מאחורי המבצע
שאלה: בסעיף 34 לחוזר שאלות ותשובות בקשר עם פעילות קרנות נאמנות, מיום 26.8.2008, נאמר כי אם לא צוינה תקופת מבצע (הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות) במדויק, יראה סגל הרשות את ההתחייבות כעומדת לתקופה של 3 חודשים לפחות. בהקשר זה נשאלות שתי שאלות: 1. מאיזה תאריך סופרים את תחילת תקופת המבצע כאשר מדובר בהארכה רצופה של מבצע קיים- האם מהתאריך בו החל לראשונה המבצע או מהתאריך בו חודש לאחרונה המבצע? 2. האם יש חשיבות לענין זה לשאלת זהותו של מי שעומד מאחורי המבצע (בנקאי הקרן או מנהל הקרן)?
תשובה: כאשר מדובר בהארכת מבצע, יש למנות שלושה חודשים מהמועד בו חודש המבצע. לצורך זה, אין חשיבות לזהותו של מממן המבצע.
עודכן ב- 11.12.2011
1.5.11. מניין הימים למועד האסיפה הכללית
שאלה: סעיף 112(ג) לחוק קובע כי מועד אסיפה כללית יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעיתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום. במניין הימים, האם יש לספור את יום הפרסום בעיתון או להתחיל בספירה יום לאחריו?
תשובה: התשובה לשאלה זו מצויה בלשון הסעיף עצמו: שבעה ימים לאחר יום הפרסום.
מכאן שיש לספור שבעה ימים החל מיום למחרת יום הפרסום בעיתון אודות כינוס האסיפה.
עודכן ב-11.12.2011
1.5.10. מגבלות על החזקת יחידות בידי גורם מקורב
שאלה: סעיף 49(ד) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד- 1994 (להלן : החוק), קובע מגבלות על החזקת יחידות בידי גורם מקורב. בסעיף נקבע כי בקרן בה עלה השיעור הכולל של יחידות המוחזקות בידי גורמים מקורבים על עשרים וחמישה אחוזים מתוך סך כל יחידות הקרן (להלן : קרן מקורבים), שיעור ההוספה ושיעור שכר מנהל הקרן, לא יעלו על ממוצע שיעורי ההוספה ועל ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן (להלן: הממוצעים), בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן. בהקשר זה עולות
מספר שאלות:
(1) בהמשך לחוזר הרשות מיום 17.1.2007 בדבר שיעור שכר מנהל הקרן ושיעור ההוספה בקרן מקורבת, האם בחישוב הממוצעים נכללות כל קרנות המקורבים שבניהול מנהל הקרן ?
(2) כיצד על מנהל קרן לבצע את עיגול הממוצעים?
(3) עם הקמת קרן חדשה, אשר השכר וההוספה אשר נקבעו בה גורמים לשינוי הממוצעים, מהו המועד הקובע להכללתה בחישובי הממוצעים, האם ביום בו החלה הצעת היחידות בקרן לראשונה או שמא בתאריך התשקיף?
תשובה:
(1) תשובה: חישוב הממוצעים יבוצע ללא הכללתן של קרנות המקורבים. עריכת חישוב ללא נטרול קרנות המקורבים גורמת, בדרך כלל, לשינוי הממוצעים ועלולה, בחלק מן המקרים, לגרור עדכונים נוספים של השכר וההוספה בקרנות המקורבים.
(2) תשובה: מנהל הקרן רשאי לעגל את תוצאות הממוצעים לכדי שתי ספרות לאחר הנקודה.
(3) תשובה: שיעור שכר מנהל הקרן ושיעור ההוספה בקרן חדשה יכללו בחישובי הממוצעים במועד תאריך התשקיף.
עודכן ב- 11.12.2011
1.5.8. בתשובת הרשות מיום 10 באפריל 2008 נאמר כי יראו פתיחת חשבון אצל ברוקר זר על שם בנקאי הקרן כעומדת בדרישות סעיף 76(ד) לחוק. האם מכך ניתן להבין כי מותר לקרן להפקיד מזומנים אצל ברוקר זר ולא בבנק?
שאלה: בתשובת הרשות מיום 10 באפריל2008, להנחיה מקדמית בעניין פתיחת חשבונות עבור קרנות, נאמר בתשובה לשאלה מס' 2 כי יראו פתיחת חשבון אצל ברוקר זר על שם בנקאי הקרן כעומדת בדרישות סעיף 76(ד) לחוק. האם מכך ניתן להבין כי מותר לקרן להפקיד מזומנים אצל ברוקר זר ולא בבנק?
תשובה: התשובה לכך היא שלילית. על פי סעיף 76(ד) לחוק, מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל. ההפניה בתשובה להנחיה לסעיף 76(ד) לחוק בטעות יסודה. האמור בהנחיה מתייחס לניירות ערך (ולא למזומנים) והכוונה היתה להפנות לסעיף 76(א) לחוק, הקובע כי נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
עודכן ב-11.12.2011
1.5.7. האם קרן שבמדיניות ההשקעות שלה נכללת הצהרה כי בכוונת מנהל הקרן להגיע עד למועד מסוים למחיר פדיון מסוים של יחידה בקרן ,רשאית להקדים את המועד הקובע מרגע שהגיעה?
שאלה: האם קרן שבמדיניות ההשקעות שלה נכללת הצהרה כי בכוונת מנהל הקרן להגיע עד למועד מסוים (להלן – המועד הקובע) למחיר פדיון מסוים של יחידה בקרן (להלן – קרן מחיר מיועד), רשאית להקדים את המועד הקובע מרגע שהגיעה למחיר הפדיון המיועד?
תשובה: בשל ייחודה של קרן מחיר מיועד, ולמרות שאין מדובר בהתחייבות מנהל הקרן אלא בהצהרת כוונות, הרי שלא מן הנמנע כי ישנם בעלי יחידות העשויים להסתמך על הצהרה זו של מנהל הקרן לגבי כוונתו להגיע למחיר פדיון מסוים במועד שנקבע, לצרכים שונים (כגון: הוצאה מתוכננת מראש כקניית דירה). במיוחד נכון הדבר כאשר המחיר המיועד אינו מחיר נומינלי כי אם צמוד למדד או לשער מטבע. משכך, אין לדעתנו מניעה להקדמת המועד הקובע באם המחיר המיועד הינו מחיר נומינלי, ובלבד שמנהל הקרן ידאג כי ההודעה על הקדמתו תשלח למענם של בעלי היחידות (להלן – ההודעה), וכי המועד החדש לא יהיה מוקדם משבועיים מיום ההודעה. מקום שהמחיר המיועד הינו צמוד למדד או לשער מטבע, עלולה הקדמת המועד לפגוע בבעלי היחידות שהסתמכו עליו ולכן אינה אפשרית.
עודכן ב-11.12.2011
1.5.6. האם העברת סכום שהתקבל אצל מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות כתוצאה ממימוש אגרות חוב של חברה בפירוק עומדת בסתירה להוראת סעיף 82(א) לחוק?
שאלה: מנהל השקעות במנהל קרן המחזיק בקרנות שבניהולו אגרות חוב של חברה בפירוק, מונה לשמש חבר בועדת ביקורת במסגרת הליכי פירוק חברה על ידי בית משפט, שמטרתה קידום הליכי פירוק החברה ומימוש זכויותיה ונכסיה לטובת נושי החברה, לרבות מחזיקי אגרות החוב. במסגרת חברותו זו, משולמת לו תמורה. האם, לאור הוראת סעיף 82(א) לחוק הקרנות, האוסר על מתן הטבה בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, ניתן להעביר את הסכום שהתקבל בידי מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות, באופן יחסי להחזקותיהן באגרות החוב?
תשובה: העברת סכום שהתקבל כאמור אצל מנהל ההשקעות לחשבון הקרנות אינה עומדת בסתירה להוראת סעיף 82(א) לחוק הקרנות. ניתן לראותו כתשלום על חשבון חוב החברה למחזיקי אגרות החוב של החברה בפירוק, וככזה כזכות הנובעת מהחזקת הקרנות באגרות החוב.
09.10.2011
1.5.5. האם לאור סעיף 42(ג) לחוק רשאי מנהל קרן אשר קבע בתשקיף הקרן כי ההוספה תיגבה בעת רכישת יחידות הקרן בלבד, לשנות התחייבות זו ולגבות הוספה גם בפדיון היחידות, אם הודיע על כך בדוח זמן סביר מראש?
שאלה: האם לאור סעיף 42(ג) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן – החוק) רשאי מנהל קרן אשר קבע בתשקיף הקרן כי ההוספה תיגבה בעת רכישת יחידות הקרן בלבד, לשנות התחייבות זו ולגבות הוספה גם בפדיון היחידות, אם הודיע על כך בדוח זמן סביר מראש? האם התשובה תשתנה עקב כך שבתשקיף הקרן צוין כי יחידות הקרן מוצעות ללא תוספת הוספה, במשך כל תקופת התשקיף או חלקו?
תשובה: סעיף 42(ג) לחוק קובע כי "מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף...". עמדת סגל הרשות היא, כי מנהל קרן רשאי לגבות הוספה באחד משני מועדים: בעת רכישת יחידות הקרן או בעת פדיון היחידות, אך לא בשני המועדים יחדיו. מנהל קרן אשר ציין בתשקיף הקרן או בדוח כי היחידות מוצעות ללא תוספת הוספה, יהיה רשאי לגבות הוספה בפדיון רק מבעלי היחידות שרכשו את יחידות הקרן לאחר פרסום הדוח בדבר גביית ההוספה בפדיון. הסיבה לכך נעוצה בכך ששינוי כאמור משמעותו תוספת רטרואקטיבית לעלות היחידה. ככזה, יש בו משום פגיעה משמעותית בבעלי היחידות אשר רכשו את יחידות הקרן לפני מתן ההודעה על גביית ההוספה בפדיון. שינוי כאמור עלול להוות עבור אותם בעלי יחידות גורם משפיע על החלטתם אם לפדות את יחידות הקרן ולמעשה להגבילם מלפדות את היחידות בכל עת, מבלי שמגבלה זו נלקחה על ידם בחשבון בעת שרכשו את יחידות הקרן. במתן הודעה מראש, אפילו זמן ממושך יחסית מראש, המאפשר לאותם בעלי היחידות לפדות את היחידות ללא הוספה, אין תרופה מספקת, שכן בנסיבות העניין, המחיר שישלם מי שלא היה ער לפרסום הדוח אודות השינוי או לא הבין את משמעותו יהיה גבוה מדי.
07.12.2010
1.5.4. עפ"י הוראת הרשות בעניין גמול לדירקטורים חיצוניים, על מנהל קרן לשלם לדירקטורים חיצוניים גמול שנתי וגמול השתתפות בסכום שלא יפחת מהסכום עפ"י דרגה א' הקבועה בתקנות החברות. האם סכומים אלו כוללים מע"מ?
שאלה: עפ"י הוראת הרשות בעניין גמול לדירקטורים חיצוניים, על מנהל קרן לשלם לדירקטורים חיצוניים גמול שנתי וגמול השתתפות בסכום שלא יפחת מהסכום עפ"י דרגה א' הקבועה בתקנות החברות (גמול לדירקטורים חיצוניים). האם סכומים אלו כוללים מע"מ?
תשובה: הסכומים הקבועים בהוראה אינם כוללים מע"מ. מטרת ההוראה הינה להבטיח גמול הולם לו יהיה זכאי הדירקטור החיצוני, על מנת לאפשר גיוס דירקטורים בעלי כשירות מתאימה. ההוראה אינה באה לקבוע את ההוצאה של התאגיד בגין העסקת הדירקטור החיצוני. לאור האמור ולשם הגשמת תכלית ההוראה אין לראות בסכומים הקבועים בהוראה ככאלו הכוללים מע"מ.
30.08.2010
1.5.3. תחולת הוראת הגילוי על קרן ששמה כולל סימן קריאה אך מדיניות ההשקעות שלה כוללת התחייבות לחשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה בשיעור מרבי שנקבע
שאלה: בהוראת הרשות בדבר גילוי בשם הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה, צוין, כי ירידת דירוג אג"ח המוחזקות בקרן ששמה אינו כולל סימן קריאה, לדירוג הנמוך מדירוג השקעה, אשר בשל כך חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות שלה, לא תחשב להפרת סעיף 61(א) לחוק הקרנות אם נתקיימו שני תנאים שפורטו בהוראה. האם הוראה זו חלה גם במקרה של ירידת דירוג אג"ח המוחזקות בקרן ששמה כולל סימן קריאה אך מדיניות ההשקעות שלה כוללת התחייבות לחשיפה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה בשיעור מרבי שנקבע? לדוגמא קרן שדרגת החשיפה שלה למניות היא 0, אשר התחייבה כי שיעור החשיפה שלה לאג"ח שאינן בדירוג השקעה לא יעלה על 5% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
תשובה: התשובה חיובית. עמדת הרשות לעניין התנאים בהם לא יראו ירידת דרוג אג"ח המוחזקות בקרן אל מתחת לדרוג השקעה כהפרת החובה לעמוד במדיניות ההשקעות חלה גם לגבי קרן ששמה כולל סימן קריאה, אך במדיניות ההשקעות נקבע שיעור מרבי לחשיפה לאג"ח כאמור.
15.03.2010
1.5.2. האם ישנה מגבלה מבחינת תקופה מזערית ל"מבצעים", כגון: ביטול או הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות?
שאלה: האם ישנה מגבלה מבחינת תקופה מזערית ל"מבצעים", כגון: ביטול או הפחתה בדמי ניהול, הוספה או עמלות (להלן- מבצע)?
תשובה: בהחלטת הרשות מיום 15 בינואר 2008, בעניין אי גביית דמי ניהול ונאמנות בקרן נאמנות, נקבע כי הרשות לא תראה מבצע כהפרת הוראה מהוראות החוק, בכפוף לכך שיינתן גילוי מובלט למשך תקופת המבצע, מקום שהמבצע מוגבל בזמן. בהחלטה כאמור לא נקבעה תקופה מזערית למבצע. בהמשך להחלטת הרשות יודגש כי מקום בו מבצע תואר בתשקיף, בדוח או בפרסום ולא צוינה תקופת המבצע במדויק, יראה סגל הרשות את ההתחייבות כעומדת לתקופה של שלושה חודשים לפחות. אי ציון משך התקופה מקום שהוא קצר משלושה חודשים, ייחשב כפרסום מטעה.
26.08.2008
1.5.1. האם תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס – 2000 , כפי שתוקנו בתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)(תיקון), התשס"ח2008 חלות על מנהלי קרנות?
שאלה: האם תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), תש"ס – 2000, כפי שתוקנו בתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני)(תיקון), התשס"ח2008 (להלן יחד – תקנות הדח"צים) חלות על מנהלי קרנות?
תשובה: תקנות הדח"צים אינן חלות על מנהל קרן ככזה, אם איננו חברה ציבורית. על סדר יומה של הרשות בחינת הדרך הראויה להסדרת תגמול דח"צים במנהל קרן, ולכשזו תתגבש, יינתן לה פומבי, אם בדרך של שינוי עמדת סגל הרשות ואם בדרך של פרסום הוראות או חקיקה.
26.08.2008
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
