מרכז מולד >> מועצת יש"ע מתחמקת כהרגלה מהתמודדות עם נתונים רשמיים של ממשלת ישראל

מדוע החטיבה להתיישבות - זרוע הממשלה לסיוע לפריפריה - מממנת מכספי ציבור עמותה להחזרה בתשובה ברמת אביב ג'?; מה האינטרס של מועצת יש"ע - עמותת היח"צ של המתנחלים - להגן על החטיבה להתיישבות?; וכיצד מעוותים גופים אלה את הנתונים הרשמיים של משרד האוצר?

 בסוף השבוע האחרון פורסם ב"ידיעות אחרונות" תחקיר "מולד" החושף לראשונה נתונים על תקציב החטיבה להתיישבות, בתום שנים של ניסיונות הסתרה והתחמקות. כזכור, למרות שתקציב החטיבה להתיישבות מבוסס במלואו על כספי ציבור, כבר שנים שראשיה לא מוצאים לנכון לחשוף בפני הציבור שמממן אותם מה הם עושים בכספו. בין היתר, הראו נתוני התחקיר כי החטיבה להתיישבות, שנועדה לסייע לפריפריה, מזניחה באופן שיטתי את הנגב והגליל לטובת יהודה ושומרון.
גם עכשיו ממשיכים ראשי החטיבה להתיישבות להסתתר ומשתמשים בשירותיה של עמותת ימין פרטית - מועצת יש"ע - כדי להגן על התנהלותם הקלוקלת.

קשה להאשים את מועצת יש"ע: כעמותה פוליטית פרטית המציגה קו אידאולוגי ברור, יש לה כל אינטרס שבעולם לשמר את המצב הקיים ובו 74.5% מהכסף שמקצה החטיבה לרשויות מקומיות מוזרם אל מעבר לקו הירוק. יחד עם זאת, יש להדגיש: תחקיר מולד לא עסק בפעילותה של מועצת יש"ע וגם לא העביר ביקורת על המועצות האזוריות ביהודה ושומרון. על כן, עצם היחלצותה של מועצת יש"ע להגנתה של החטיבה להתיישבות רק מחזק את הטענות המפורטות בתחקיר. תגובתה של מועצת יש"ע מעידה על הפאניקה שאוחזת בארגוני הימין המתנחלי, כל אימת שנחשף לעיני הציבור נדבך נוסף ממנגנון המימון הסודי של מפעלם.   

נדגיש ונאמר כי האחריות על ליבוי מחלוקות בקרב הציבור אינה מוטלת על כתפי מי שחושף את תמונת המציאות הקשה בישראל, אלא על כתפי מי שיצר את אותה מציאות מלכתחילה - ואף משקיע מאמצים רבים כדי לשמרה במצבה הנוכחי. חלוקת משאבים הוגנת, שקופה ושוויונית היא צעד ראשון והכרחי בדרך לאיחוי השסעים בעם.
 
כך או כך, בתגובת מועצת יש"ע נפלו מספר אי-דיוקים בסיסיים באשר לאופן התנהלות החטיבה ולממצאי התחקיר. מדובר בעובדות יסודיות, המוכרות היטב לכל מי שעוקב אחר צעדי החטיבה, ויש להצר על כך שגוף ותיק כמועצת יש"ע אינו מודע להן.
 
ממצאי התחקיר מבוססים באופן מלא על נתונים רשמיים של מדינת ישראל. כל הנתונים המופיעים בתחקיר מבוססים, עד האחרון שבהם, על מספרים רשמיים של החשב הכללי במשרד האוצר. אין מדובר לא באומדן, לא בסקר ולא בספקולציה - כי אם בקריאה פשוטה של נתונים הזמינים כעת לכל דורש באתר התמיכות הרשמי של ממשלת ישראל[1]. שם מופיעים, שחור על גבי לבן, סכומי התמיכה של החטיבה להתיישבות במועצות אזוריות וביישובים. אם מועצת יש"ע סבורה כי החשב הכללי במשרד האוצר סובל מהטיה פוליטית, ראוי שתציג בעצמה מספרים חלופיים או שתגיש תלונה אצל נציב שירות המדינה. מהנתון הרשמי הבא לא ניתן לברוח: 148,700,306 שקל ליהודה ושומרון; 50,161,254 שקל לכל השאר.
 
החטיבה להתיישבות אמונה על פיתוח הפריפריה כולה. דוברי מועצת יש"ע צודקים כשהם אומרים כי המטרה המקורית של הקמת החטיבה להתיישבות - בימי לוי אשכול - הייתה לפתח את יהודה ושומרון. מה שנשמט, משום מה, מזיכרונם היא העובדה שמאז השתנה הייעוד הרשמי של החטיבה והוטל עליה לסייע גם לגליל ולנגב - לא על בסיס התנדבותי, אלא על-פי החלטה רשמית של ממשלת ישראל. ייעוד רשמי זה אף מופיע באתר האינטרנט של החטיבה: "להקים ולחזק את ההתיישבות היהודית באזורי הפריפריה... משנת 2004 נוספו, על-פי החלטת ממשלה, אזורי הגליל והנגב"[2].
 
בניגוד לטענות מועצת יש"ע: תקציב החטיבה אינו מחולק באופן שוויוני בין הצפון, הדרום ויהודה ושומרון. מועצת יש"ע טוענת כי "תקציב החטיבה מתחלק 1/3 נגב, 1/3 גליל ו-1/3 יהודה ושומרון". חשוב לדעת כי החלוקה השוויונית הזו, שאותה מציגה מועצת יש"ע בגאווה, נכונה אך ורק לבסיס התקציב של החטיבה. כלומר, לנתונים ההתחלתיים המופיעים בחוק התקציב. אלא שסכום זה, העומד על 58.2 מיליון שקל בלבד, מהווה רק 14% מכלל הכספים שהועברו מקופת המדינה לחטיבה ב-2014. עם אישור תקציב המדינה מתחיל תהליך של העברת כספים מאסיבית לקופת החטיבה באמצעות ועדת הכספים, והוא משנה מקצה לקצה את אופן החלוקה בין המחוזות השונים. השנה, למשל, גדל תקציב החטיבה בלא פחות מ-600% מיום אישור התקציב. מה קרה בעקבות העברות הכספים? מחוז יהודה ושומרון של החטיבה זכה לתוספת תקציבית של 1,634% ומחוז הר חברון צמח ב-1,015% - בפער  ניכר ממחוזות הדרום והצפון[3].

במלים אחרות: לחטיבה יש שני תקציבים - הראשון, תקציב מצומצם לצורכי יח"צ, שמופיע בתקציב המדינה; השני, התקציב הממשי, שמכיל מאות מיליוני שקלים ומתאפיין בהעדפה קיצונית של יהודה ושומרון על פני הגליל והנגב. לכן, התייחסותה של מועצת יש"ע לבסיס התקציב בלבד אינה אלא תעלול יחצ"ני שקוף.
 
מועצת יש"ע טוענת שהזרמת הכספים להתנחלויות דרך החטיבה להתיישבות נובעת מהיותה של החטיבה גוף ביצועי שבו משתמשת הממשלה על מנת "להוציא לפועל פרויקטים שונים". טענה זו רק מוכיחה את סדר העדיפויות המעוות של ממשלת ישראל שהפרויקטים השונים שלה נוטים להתרכז מעבר לקו הירוק. יתר על כן, הטענה המופרכת של מועצת יש"ע - לפיה התקצוב העודף של בית-אל נובע מעלויות פינוי גבעת האולפנה, ולכן לא צריך להיחשב כהעדפה של תושבי ההתנחלויות - מביאה את ההיתממות לשיא חדש. שהרי גבעת האולפנה נבנתה באופן בלתי חוקי והוצאות העתק על פינויה נובעות מלחץ פוליטי שהפעילו המתנחלים ומעידות יותר מכל על סדר העדיפויות הממשלתי[4]. האם ניסור של בתים פרטיים והעברתם על חשבון הציבור היה מתקבל על הדעת בכל מקום אחר פרט ליהודה ושומרון?
 
ההשקעה פר תושב ביהודה ושומרון גבוהה מאוד גם בלי קשר לחטיבה להתיישבות. על שער "ידיעות אחרונות" הופיעו הנתונים הבאים לגבי השקעות החטיבה: תושב הר חברון - 1,418 שקל, תושב חוף אשקלון - 12 שקל[5]. זו, כאמור, ההשקעה של החטיבה להתיישבות בלבד. מה קורה כשלוקחים את אותן שתי מועצות אזוריות ומשווים את ההשקעה הממשלתית בהן - ללא קשר לחטיבה? על-פי נתוני הלמ"ס, בתושב הר חברון משקיעה הממשלה 10,760 שקל בשנה; בתושב חוף אשקלון - 3,622 שקל. בתלמיד בהר חברון משקיעה הממשלה 24,508 שקל בשנה; בתלמיד בחוף אשקלון - 7,453 שקל בלבד[6]. הפערים העצומים נשמרים גם כשמשווים מועצות אחרות ביהודה ושומרון מול עוטף עזה. במלים אחרות, התקציב הסודי של החטיבה להתיישבות אינו אלא צינור מימון אחד מני רבים של תושבי איו"ש, וההשקעה הבלתי-פרופורציונלית בהם נשמרת גם ללא קשר לחטיבה להתיישבות.
 
מה הקשר בין התיישבות לבין מימון עמותה דתית ברמת אביב ג'? מהתחקיר עולה כי חלק ניכר מתקציב החטיבה מוזרם בכלל לעמותות תורניות שאין בינן לבין התיישבות או פריפריה דבר וחצי דבר. כך, למשל, מקצה החטיבה 376 אלף שקל בשנה לעמותה העוסקת, בין היתר, בהחזרה בתשובה ופועלת בשכונת רמת אביב ג'. ניתן למצוא עמותות מתוקצבות דומות גם ברמת השרון (246 אלף שקל), הוד השרון (310 אלף שקל) ורעננה (190,500 שקל). רבים מהעומדים בראש העמותות הללו מקיימים זיקה ברורה ומוצהרת למפלגת "הבית היהודי" - חלקם פעילים בולטים במפלגה, אחרים רצים מטעמה בבחירות לראשויות המקומיות. כך שהזנחת הנגב והגליל אינה רק פועל יוצא של הזרמת כספים מאסיבית ליהודה ושומרון, אלא גם של השקעת מיליונים מכספי הציבור בעמותות שמטרתן הפצת רעיונות פוליטיים של הימין הדתי בלב הערים האמידות במדינה.
 
[1] - https://www.tmichot.gov.il (הנתונים נכונים ליוני 2014. מאז קיבלה החטיבה כספים נוספים שבהם בולטת ההתנחלות בית-אל שזכתה לתמיכה של 11 מיליון שקל נוספים)
[2] - https://www.hityashvut.org.il/PageCat.asp?id=16
[3] - https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3639958,00.html
[4]   https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.2247475
[5] - https://www.molad.org/images/upload/files/barnea-hativa.pdf
[6] - https://www.calcalist.co.il/Ext/App/DiscCities/DiscCities/0,,,00.html






 

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.